אוניברסיטה | מכללה חדשות בריאות מחקרים בארץ ובעולם

ילדים עם אוטיזם – מחקר חדש חושף מה קורה במוחם כשהם ישנים

לפחות מחצית מהילדים עם אוטיזם סובלים מנדודי שינה. מחקר שנערך במרכז הלאומי לחקר האוטיזם באוניברסיטת בן-גוריון מדד לראשונה את הפעילות המוחית של ילדים אלו בשנתם וגילה שהם אינם מפתחים דפוסי שינה עמוקה. הממצאים סוללים את הדרך למציאת פתרונות לבעיה המטרידה את הילדים ובני משפחותיהם.
0
0
פרופ' אילן דינשטיין המחלקה לפסיכולוגיה וראש המרכז הלאומי לחקר אוטיזם | רקע גלי מוח מוקלטים המצביעים על מצב שינה עמוקה | צילום: אוניברסיטת בן-גוריון | עיבוד ממחושב: שולי סונגו©
פרופ’ אילן דינשטיין | גלי מוח

‘הפרעות שינה’ הן אחת התופעות הנפוצות והמטרידות ביותר בקרב ילדים עם אוטיזם, אך הסיבה להפרעות אלו אינה ידועה. מחקר חדש שנערך ב’מרכז הלאומי לחקר האוטיזם באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מדד לראשונה את גלי השינה במוחם של ילדים עם אוטיזם לאורך לילה שלם. בילדים עם אוטיזם, נמצא כי עוצמת הגלים היא, בממוצע, כ- 25% יותר נמוכה מאשר העוצמה ב-ילדים ללא אוטיזם.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.

תוצאות המחקר, עוד מלמדות שבניגוד לילדי הביקורת, ילדים עם אוטיזם, מפתחים גלי שינה חלשים אשר מאפיינים שינה רדודה ושטחית, בדומה ל-שינה של אנשים שאינם עייפים.

החוקרים, סבורים שבכך הם זיהו את המנגנון שעומד מאחורי לפחות חלק מבעיות השינה הנפוצות ב-ילדים עם אוטיזם.

המחקר התפרסם בכתב העת המדעי, המוביל בעולם בנושא; שינהSleep. לקריאת המאמר המלא, לחצו כאן.

מחקרים רבים ברחבי העולם, הראו שכ-40-80% מן הילדים על ה‘ספקטרום האוטיסטי’ סובלים מנדודי שינה (‘אינסומניה‘).

ילדים אלו, מתקשים להירדם, מתעוררים לעתים קרובות במהלך הלילה ומקיצים מוקדם בבוקר, כך שסך שעות השינה שלהם הוא כחצי מהמצופה מבני גילם.

הורים רבים מעידים שהקושי בהירדמות וה‘שינה המקוטעת’ יוצרים התמודדות קשה ביותר עבור הילד ובני משפחתו וגורמים לפגיעה באיכות החיים, לעצבנות, רגזנות, תוקפנות ועוד.

מסיבה זו, החליט צוות המחקר בראשות פרופ’ אילן דינשטיין מן המחלקה לפסיכולוגיה וראש המרכז הלאומי לחקר אוטיזם, לחקור את הנושא.

במהלך המחקר, הוקלטה, לראשונה, הפעילות המוחית של כ-29 ילדים עם אוטיזם ו- 23 ילדים ללא אוטיזם.

הילדים הגיעו לא ‘מעבדת השינה במרכז הרפואי סורוקה’ בניהולו של פרופ’ אריאל טרסיוק ופעילות מוחם הוקלטה באמצעות מערכת EEG במהלך לילה שלם.

ניתוח הממצאים, מלמד, כי שנתם של הילדים עם האוטיזם, הייתה רדודה ושטחית בהשוואה לילדי הביקורת ונראתה, כמו זו של ילדים שאינם עייפים.

הבדל זה היה גדול במיוחד בתחילת שעות הלילה ובלט במיוחד בילדים עם בעיות שינה קשות יותר.

פרופ’ דינשטיין; “מוחם של הילדים עם אוטיזם, אינו מפתח דפוסי שינה עמוקה שהינם חיוניים למנוחת המוח וליצירת הרגשת הרעננות שיש לאחר שינה עמוקה”.

גלי המוח, המעידים על שינה עמוקה, הינם גלים איטיים בתדרים של 1-4 הרץ. ככל שעצמת גלי המוח בתדרים אלו, גדולה יותר, כך השינה עמוקה יותר.

גרף שינה בשעות הראשונות של הלילה ובהמשך הלילה, בשעות בהן השינה נהיית רדודה יותר
גרף שינה

בילדים עם ‘אוטיזם’ נמצא, כי עוצמת הגלים היא, בממוצע, כ –25% יותר נמוכה מאשר העוצמה בילדים ללא אוטיזם.

הבדל זה בלט במיוחד בשעות הראשונות של הלילה, בהן ישנים הכי עמוק והלך ונעלם בהמשך הלילה, בשעות בהן השינה נהיית רדודה יותר באופן טבעי בכולם. (ראו גרף מצורף);

פרופ’ אילן דינשטיין מן המחלקה לפסיכולוגיה וראש המרכז הלאומי לחקר אוטיזם; “נראה שהילדים עם האוטיזם ובמיוחד אלו שההורים, דיווחו שיש להם בעיות שינה קשות, אינם מתעייפים מספיק במהלך היום, לא מפתחים לחץ לישון ומוחם לא נכנס ל’פעילות שינה עמוקה‘ כאשר הם נרדמים”.

פרופ’ דינשטיין, מוסיף, כי; “הממצא מעיד על כך שמוחם של הילדים עם אוטיזם, אינו מפתח דפוסי שינה עמוקה שהינם חיוניים למנוחת המוח וליצירת הרגשת הרעננות שיש לאחר שינה עמוקה.

יתרה מכך, נמצא קשר בין חומרת בעיות השינה כפי שהן מדווחות על ידי ההורים ו”מידת העומק של השינה” – כך שילדים עם בעיות קשות יותר, הראו פעילות מוחית המעידה על שינה רדודה ושטחית יותר”.

כהמשך לעבודה זו, מתכננים החוקרים לערוך מספר מחקרי המשך לבדיקת התערבויות שיכולות להעצים את עומק השינה בילדים הרלוונטיים.

מחקרים אלו, יבדקו התערבויות פשוטות, כגון; הגברת הפעילות הגופנית במהלך היום ועד לבדיקת התערבות התנהגותית ושימוש בתוספי מזון, כגון; מלטונין ובתרופות, כגון; קנביס רפואי.

המחקר, נתמך על ידי ‘קרן סימונס לחקר האוטיזם’.

ילדה ישנה במעבדת השינה ביהח סורוקה, גלי המוח המוקלטים מצביעים על כך שהיא נמצאת בשינה עמוקה | צילום: אוניברסיטת בן-גוריון
ילדה במעבדת השינה

אודות המרכז הלאומי למחקר אוטיזם;

‘מרכז המחקר הלאומי לאוטיזם של ישראל’ הוקם בשנה שעברה באוניברסיטת בן-גוריון, בשותפות עם רופאים מן המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, בעקבות זכיה במענק מטעם משרד המדע והטכנולוגיה.

מטרת המרכז, היא להוביל את ‘חקר האוטיזם בישראל‘ על ידי בניית שותפויות בין-תחומיות שמטרתן לשלב ידע מעולמות ה-רפואה, גנטיקה, מדעי המוח, ביולוגיה מולקולרית, פסיכולוגיה ו‘הנדסה ביו-רפואית’ כדי לקדם את שיטות האבחון והטיפול באוטיזם.

גוף זה, מרכז מחקרים לאומיים על אוטיזם, תוך הנגשת שיטות מחקר לחוקרים בכל הארץ, יצירת מאגרי מידע לאומיים משותפים והפצת מידע לציבור הרחב ולמקבלי ההחלטות.

במרכז זה, נבנה  מאגר הנתונים הראשון מסוגו בישראל שכלל מגוון מדדים קליניים, התנהגותיים, וביולוגיים, שנאספו ממאות ילדים עם אוטיזם ובני משפחותיהם.

0
0



אודות הכותב

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל ("כאן נעים") בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 70, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ול-חלי כהן-נעים, סבא מאושר ל-7 נכדים; רפאל, דוד, אוריאן, מילה שרה, אריאל, עלמה ו-אביגיל. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן