עכשיו זה ברור. משהו רקוב בממלכת המשפט הישראלית. שר המשפטים חבר כנסת מר אמיר אוחנה, פרסם היום בצהרים (שני, ד’ כסלו תש”ף) את שמותיהם של חמישה מועמדים לתפקיד ממלא מקום זמני של פרקליט המדינה שי ניצן, הפורש בעוד שבועיים. בתגובה, אחר כך, פרסם היועץ המשפטי לממשלה, דר’ אביחי מנדלבליט, כי מינוי ממלא מקום לפרקליט המדינה, יהיה המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, שלמה (מומי) למברגר, שכבר מופיע ברשימת השר אוחנה, כמועמד מומלץ ואפשרי.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
לכאורה, הבעיה חתוּמה. ממש לא, האגו של השניים, מרקיע לשחקים. המשבר נמשך במלוא עוזו; הסאגה לא נגמרה, היועץ המשפטי לממשלה דר’ אביחי מנדלבליט, השליך לזירה הזאת את הכפפה וקבע, אני הקובע, זאת בלשונו; “משרת פרקליט המדינה היא בעלת מאפיינים מיוחדים – מדובר במי שעומד בראש פרקליטות המדינה, אשר משמש כאחד מראשי מערכת אכיפת החוק והתביעה הפלילית, שני רק ליועץ המשפטי לממשלה”.
בהמשך לעימות, אמר קודם לכן, השר אוחנה; “מדובר על תקופה של 3 חודשים עם אפשרות לארכה של 3 חודשים נוספים”.
כל השמות הם של בכירים מפרקליטות המדינה או הייעוץ המשפטי; המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, שלמה (מומי) למברגר; המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי; המשנה לפרקליטת מחוז מרכז, אורלי בן ארי-גינזברג; מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, דן אלדד, ופרקליטת מחוז תל אביב אושרה גז.
█ שר המשפטים, אוחנה; “אין לי כוונה לבקש את הארכת כהונתו של פרקליט המדינה הנוכחי”.
“בעוד שבועיים מהיום יסיים שי ניצן את כהונתו כפרקליט המדינה” – כתב השר אוחנה,. בפתח דבריו; “הנוהל למינוי פרקליט מדינה בשגרה קובע ועדת איתור.
כששאלתי לפני מספר חודשים את היועץ המשפטי לממשלה דר’ אביחי מנדלבליט, האם לא הגיע הזמן להקים ועדת איתור, שמשך עבודתה בדרך כלל הוא מספר חודשים – השיב לי שלא ניתן בתקופת בחירות וכן בתקופת ממשלת מעבר להקים ועדת איתור למינוי של פרקליט מדינה קבוע, משרה הקצובה בחוק לכהונה של שש שנים.
המינוי יכבול גם את ידיהן של הממשלות הבאות ולאור כך נראה היה לי הגיוני הנימוק, וקיבלתי אותו.
סעיף 23א לחוק שירות המדינה (מינויים) מורה, כי אם נתפנתה משרתו של נושא משרה או נבצר ממנו להשתמש בסמכותו או למלא את תפקידו, רשאי השר שעם משרדו נמנית המשרה, בהתייעצות עם נציב השירות, להטיל על עובד מדינה אחר למלא את התפקיד, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים“.
בשבועות האחרונים, מציין השר אוחנה; “הודעתי ליועץ, כי בכוונתי למנות ממלא מקום לפרקליט המדינה, כפי שהחוק מורה, וכי אין לי כוונה לבקש את הארכת כהונתו של פרקליט המדינה הנוכחי.
אין גם כל סבירות ברעיון להותיר את הגוף החשוב והמשמעותי – הפרקליטות – ללא מנהל שיעמוד בראשו. המדובר במשרה בכירה שלעומד בראשה ישנן סמכויות סטטוטוריות“.
לטענת שר המשפטים עורך דין אוחנה; “כבר נקבע בפסיקת ביהמש העליון לגבי משרת ראש רשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים, כי; “אין ולא היה מקום להשאירה מיותמת, וזאת גם בתקופת בחירות“.
בהמשך באותו פסק הדין, מוסיף השר אוחנה; “הפתרון שנבחר, או אולי התהווה יותר משנבחר, לאחר סירובה של ועדת החריגים להאריך את כהונתו של ראש הרשות, ולפיו נותרה משרת ראש הרשות בלתי מאוישת – לא היה במתחם הסבירות” (בגצ 258/13, דן חי נגד ועדת החריגים לקציבת כהונת משרה בכירים).
קל וחומר כשהדברים אמורים בתפקיד פרקליט המדינה.
לאורך החודשים האחרונים בדקתי מרחוק מועמדים היכולים בעיני למלא את תפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה, הגעתי לחמישה שמות. ארבעה מהם מכהנים בפרקליטות ואחד מהם הוא המשנה ליועץ המשפטי לממשלה“.
▼ אלה השמות המומלצים של שר המשפטים, אוחנה;
- שלמה (מומי) למברגר, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים.
- רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.
- אורלי בן ארי-גינזברג, המשנה לפרקליטת מחוז מרכז.
- דן אלדד, מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.
- אושרה גז – איזנשטיין, פרקליטת מחוז תל אביב.
אציין, כותב השר אוחנה, כי; “רשימת השמות אינה בהכרח סגורה ולו יועלו בפני שמות נוספים מתוך המערכת, כפי שהחוק מחייב, אהיה מוכן לשקול זאת.
לכל המועמדים שהזכרתי למעט אחד, ניסיון רב של עשרות שנים בניהול תיקים פליליים, בוודאי יותר מלפרקליט המדינה הנוכחי עת נכנס לתפקידו.
למעשה, כתב והוסיף השר אוחנה; המועמד היחיד שאין לו את הניסיון הפלילי האמור הוא רז נזרי, אך הוא מפצה על כך בניסיון רב ועשיר בתחומי המשפט הציבורי ובליווי היועצים המשפטיים לממשלה לאורך השנים במגוון תיקים – כולל בתחום הפלילי.
המועמדים כולם מוכשרים בעיני ועל כן בכוונתי לבחון את מידת התאמתם למלא את מקום פרקליט המדינה למשך שלושה חודשים (עם אפשרות להארכה לתקופה נוספת של שלושה חודשים).
אין זה אומר כמובן דבר לגבי פרקליט המדינה הקבוע שיבחר כאמור, על ידי ועדת איתור לכשתוקם ממשלה.
בימים הקרובים אראיין את כל המועמדים, אתייעץ בנציב שירות המדינה כפי שהחוק מורה, אתייעץ גם ביועץ המשפטי לממשלה – ואקבל את החלטתי.
כרגיל, אעדכן את הציבור ואת כלי התקשורת במקביל”. סיכם שר המשפטים מר אמיר אוחנה את עמדתו.
█ היועץ המשפטי לממשלה; “נדרש, כי המועמד שיישקל למינוי לתפקיד, יהיה מקרב עובדי הפרקליטות הבכירים ביותר…”
הודעה מטעם היועץ המשפטי לממשלה דר’ אביחי מנדלבליט, בדבר מינוי ממלא מקום לפרקליט המדינה, שיגר שעה לאחר הודעת שר המשפטים מר אוחנה באמצעות מנהל אגף בכיר דוברות, הסברה ותקשורת של משרד המשפטים עורך דין משה כהן, מסר לאתר ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ כי; “במענה לפניות כתבים, נבקש לעדכן, כי מוקדם יותר היום, נמסרה לידי שר המשפטים חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה בנוגע למינוי ממלא מקום פרקליט המדינה.
על פי האמור בחוות הדעת, משרת פרקליט המדינה היא בעלת מאפיינים מיוחדים – מדובר במי שעומד בראש פרקליטות המדינה, אשר משמש כאחד מראשי מערכת אכיפת החוק והתביעה הפלילית, שני רק ליועץ המשפטי לממשלה.
במסגרת תפקידו, ממונה פרקליט המדינה על כלל פרקליטויות המחוז ומחלקות פרקליטות המדינה והוא מתווה מדיניות משפטית בתחום אכיפת החוק בכפוף להנחיות היועץ המשפטי לממשלה.
המאפיינים המיוחדים של משרה זו, בדגש על תחום אכיפת החוק, באים לידי ביטוי גם בדרך המינוי לה, שנקבעה באופן שיש בו כדי להבטיח את העצמאות המקצועית של פרקליט המדינה ואת אי-תלותו ברשויות השלטון להן הוא משמש כשומר סף.
בהתאם לכך, נקבע בהחלטת הממשלה מס’ 1585 מיום 29.2.2004 ובהחלטת הממשלה מס’ 2077 מיום 22.7.2007, כי המינוי ל‘משרת פרקליט המדינה’ יעשה באמצעות ועדת איתור מיוחדת, שבראשה עומד היועץ המשפטי לממשלה.
החלטת הממשלה, קובעת באופן חריג אף את תנאי הכשירות לתפקיד פרקליט המדינה ומורה, כי כדי להיכלל בין המועמדים שתציע הוועדה לשר המשפטים, צריך המועמד להיות כשיר להתמנות לשופט של בית המשפט העליון וכן להיות בעל יושר אישי ואינטלקטואלי ובעל רמה מקצועית גבוהה ביותר ובקיאות בתחומי דיני העונשין ובתחומי המשפט החוקתי והמנהלי.
עוד קובעת החלטת הממשלה, כי על המועמד להיות בעל תכונות אישיות של מנהיגות משפטית ושל יכולת ארגון של המערכת עליה הוא מופקד.
הרגישות הנודעת בשגרה למינויו של פרקליט המדינה, מקבלת בימים אלו משנה תוקף, נוכח היותו מופקד אף על עבודת הפרקליטות בכל הנוגע לתיקי ראש הממשלה וכן בכל הנוגע לתיקים אחרים הנוגעים לנבחרי ציבור בשלטון המרכזי.
היבטים אלה מחזקים באופן מיוחד את הרגישות והייחודיות של קבלת החלטה בנוגע למינוי ממלא מקום פרקליט מדינה בימים אלה, ואת הצורך בהקפדה על הליך בחירה שיבטיח את עצמאותו המקצועית ואת אי-תלותו ברשויות השלטון.
יובהר, כי הרגישות המתוארת אינה פוחתת נוכח העובדה שמדובר בממלא מקום בלבד, הואיל וממלא מקום פרקליט המדינה, מחזיק במלוא הסמכויות הנתונות לפרקליט המדינה עצמו.
כן יצוין, כי במצב הפוליטי הקיים, אין לדעת מה יהיה משך התקופה בה ישמש ממלא המקום בתפקידו ואין לשלול את האפשרות, כי מדובר יהיה בחודשים ארוכים.
מכלול המאפיינים המפורטים של תפקיד פרקליט המדינה וההיבטים עליהם הוא מופקד בתחום אכיפת החוק מחייבים, במיוחד בנסיבות הייחודיות והחריגות הקיימות בעת הזו, כי ההשפעה הפוליטית על מינוי ממלא המקום תהא מצומצמת ותחומה ככל הניתן.
זאת, באופן שיבטיח את עצמאותו של ממלא המקום, את אי-תלותו בגורם הממנה, ואת אמון הציבור בטוהר השיקולים העומדים בבסיס המינוי.
בהעדר ועדה מעין זו בקשר למינויו של ממלא מקום, קיימת חובה משפטית לכונן מנגנון חלופי, גם אם מצומצם יותר, שישמש לאותה מטרה.
לכל הפחות, נדרש, כי המועמד שיישקל למינוי לתפקיד, יהיה מקרב עובדי הפרקליטות הבכירים ביותר, כך שמי שימלא את התפקיד, יהיה בעל הניסיון והכישורים המתאימים לתפקיד זה וכי טרם הפעלת סמכות המינוי, יקיים שר המשפטים היוועצות ביועץ המשפטי לממשלה, אשר משמש כתובע הכללי העומד בראש מערכת אכיפת החוק.
בנסיבות העניין ובהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בסוגיות דומות, משקלה של עמדת היועץ המשפטי לממשלה בקשר למי שימלא את מקומו של פרקליט המדינה, יהיה רב ומשמעותי וניתן יהיה לסטות ממנה רק בהתקיים טעם מהותי בעל משקל מיוחד.
בהמשך לחוות הדעת האמורה, הודיע היועץ המשפטי לממשלה לשר המשפטים, כי עמדתו היא שיש למנות לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה את המשנה לפרקליט המדינה (משפט פלילי), עורך דין שלמה (מומי) למברגר.
זאת, בשים לב לוותק הרב של עורך דין למברגר, לתפקידיו הקודמים ולתפקידו הבכיר הנוכחי, לניסיונו העשיר וליכולותיו הגבוהות. יובהר, כי אין באמור, כדי להשפיע על תהליך מינויו של פרקליט מדינה, קבוע, אשר יתקיים לאחר כינון ממשלה קבועה”.
█ עורך דין שלמה למברגר, המועמד המוביל
עורך דין שלמה למברגר (בן 55), נשוי, אב לארבעה וסב לשתי נכדות, הוא בעל תואר ראשון ותואר שני במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
דובר פרקליטות המדינה עו”ד נועם שרביט, מסר לפורטל ’כאן נעים | kan-naim | אתר האינטרנט של כל המדינה’ | הסוקר חדשות ואירועים ב’רשויות מקומיות’ כי; עורך דין למברגר עובד בפרקליטות מאז שנת 1991, אז החל את דרכו ב-פרקליטות מחוז ירושלים, שם שימש כפרקליט הן בתחום הפלילי והן בתחום האזרחי.
מאז התקדם בסולם הדרגות וכיהן בשורה של תפקידים, כאשר ב-2003 מונה לסגן מנהל המחלקה לחקירות שוטרים (מחש). בשנת 2009 הוא מונה לפרקליט מחוז דרום (פלילי) וביולי 2014, נבחר לשמש כפרקליט מחוז תל אביב (פלילי), תפקיד בו הוא מחזיק עד היום.
עורך הדין למברגר, ניהל תיקים רבים במהלך השנים, לרבות פרשות ידועות, כגון; הונאת הקרקעות של הפטריארכיה היוונית בירושלים, תיקי שוחד ושחיתות ציבורית, תיקי מרמה ועוד.
בשנים האחרונות ניהל, כאמור את פרקליטות מחוז דרום, המונה כ-100 פרקליטים ועובדים וכן את פרקליטות מחוז תל אביב, המונה כ-180 פרקליטים, עובדי מינהלה ומתמחים.
בתפקידיו אלה הוביל, בין היתר, הגשת שורה של כתבי אישום נגד ארגוני פשיעה וגורמי פשיעה באזור הדרום ובאזור תל אביב, בהם; דומרני, ארגון זגורי, ארגון מיארה, ארגון אילן בן שטרית ועוד; ובשנים האחרונות – ‘פרשה 512‘ ‘פרשה 1131‘ ועבריינים הקשורים למוּלנר, מוסלי ואחרים.
עורך דין שלמה למברגר (בן 53), נשוי, אב לארבעה וסב לשתי נכדות, הוא בעל תואר ראשון ותואר שני במשפטים מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים.
