דוח שנתי פרקליטות המדינה ל-2020, הינו אופטימי. אין ספק, כי הדוח פורס תמונה אודות רוחב יריעת התחומים בהם עוסקת הפרקליטות באופן שוטף, על כל מחוזותיה, מחלקותיה ויחידותיה השונים ומאפשר לציבור היחשפות לעבודת הפרקליטות בכל ענפי המשפט הרלוונטיים – הפלילי, המנהלי והאזרחי. ניכרת בו עבודתם וחריצותם הבלתי נלאית של עובדי פרקליטות המדינה.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
השנה, מדובר בדין וחשבון השנתי שהינו המקיף והמלא ביותר שפורסם עד כה והוא אף כולל נתונים נוספים ומפורטים יותר מאלה שהוצגו בעבר את ערכה עורכת הדין רעוּת לונדין, מטעם יחידת הניהול פרקליטות המדינה.
הדוח השנתי, מתפרסם זו השנה השישית, כחלק מתהליך רחב המקודם בפרקליטות המדינה ובמשרד המשפטים כולו, להנגשת מידע ונתונים לציבור הרחב.
הפרקליטות, מציינת בהודעתה, כי היא רואה ביכולתה להפיק נתונים מהימנים על אודות עבודתה כלי ניהולי שנועד לשפר את עבודתה, להציף נושאים לדיון ולהביא לייעול תהליכי עבודה בארגון ולקידום האינטרס הציבורי.
פרקליט המדינה עורך דין עמית איסמן, כתב, כי הוא מתכבד להציג את דוח סיכום הפעילות השנתית של פרקליטות המדינה לשנת 2020.
הוא הוסיף, כי; “הדוח המתפרסם השנה, הינו דוח המפרט את פעילותה השוטפת של הפרקליטות על כל יחידותיה, באופן שקוף, זמין ונגיש לכלל הציבור”.
לדבריו; “תפיסתנו, הנגשת המידע לציבור אודות העשייה הרחבה והרבה המבוצעת בפרקליטות, מהווה צעד נוסף בדרך להגברת וחיזוק אמון הציבור שהוא אחד היעדים המרכזיים אליהם מכוונת פרקליטות המדינה ואשר בכוונתנו לפעול בכלים העומדים בידינו להגברתו וחיזוקו. הוסיף פרקליט המדינה.
הדוח פורס תמונה אודות רוחב יריעת התחומים בהם עוסקת הפרקליטות באופן שוטף, על כל מחוזותיה, מחלקותיה ויחידותיה השונים ומאפשר לציבור היחשפות לעבודת הפרקליטות בכל ענפי המשפט הרלוונטיים – הפלילי, המנהלי והאזרחי.פרקליט המדינה.
עורך דין איסמן, הוסיף וכתב כי; “הנתונים המפורטים בדוח, מלמדים על ההתמודדות המוצלחת של הפרקליטות עם שלל האתגרים שהונחו לפתחה, גם בתקופת חירום זו.
כפי שמשתקף מן הדין וחשבון השנתי העשייה הפרקליטותית משתרעת על מגוון רחב ביותר של נושאי תוכן, בשגרה ובחירום ומכאן מאפשר הדוח מבט ייחודי ומלמד על העשייה בתחומים אלה.
בנוסף, הדוח, מציג את הפעולות שננקטו במהלך השנה לצורך שיפור עבודת הפרקליטות וההתמקצעות בתחומי עיסוקה, ומאפשר לנו כארגון לבחון את עצמנו, על מנת להמשיך, להתקדם ולהשתפר כל העת.
ההתמודדות עם מגפת הקורונה, הציבה בפני פרקליטות המדינה אתגרים רבים, הן בכל הנוגע לניהול שגרת העשייה והן בכל הנוגע לאתגרים המשפטיים המגוונים בהם נדרשה הפרקליטות לטפל”. סיכם פרקליט המדינה עורך דין איסמן.
█ שר המשפטים, סער; “היעדרו של ממשל יציב הוביל לכך שהפרקליטות התנהלה לאורך כל שנת 2020, ללא פרקליט מדינה, קבוע ובהיעדר תקציב מדינה”
שר המשפטים גדעון סער, בירך על פרסומו של הדין וחשבון השנתי של פרקליטות המדינה. לדברי השר; פרקליטות המדינה, מייצגת את רשויות המדינה השונות בכל הערכאות ובכל ענפי המשפט; הפלילי, האזרחי והמינהלי.
ייצוג המדינה בהקשרים השונים בעל השפעה ניכרת וייחודית על האזרח ולפיכך, על הפרקליטות לאמץ עקרונות שקיפות והוגנות מחמירים.
נוכח זאת, קיימת חשיבות רבה בפרסום הדוח שלפניכם, אשר מנגיש לציבור נתונים מפורטים, בצירוף הסברים, על אודות פעילותה של הפרקליטות.
לדברי מר סער; השנה החולפת התנהלה ברובה בצל מגפת הקורונה.
שנה זו העמידה אתגרים חדשים ובלתי מוכרים בפני הציבור ובפני רשויות המדינה השונות ובכללן הפרקליטות שנדרשה לייצג בתיקים מורכבים ותקדימיים.
לכך, יש להוסיף שהיעדרו של ממשל יציב הוביל לכך שהפרקליטות התנהלה לאורך כל שנת 2020, ללא פרקליט מדינה, קבוע ובהיעדר תקציב מדינה.
על רקע זה, ראוי לציין לחיוב, כי שגרת הפעילות של מערכת אכיפת החוק לא פסקה אף בצל הקשיים האמורים וכי היקף פעילותה של הפרקליטות, על שתי חטיבותיה, לא פחת – נהפוך הוא.
הדבר לא היה מתאפשר ללא עבודתם הקשה של עובדי הפרקליטות ומנהליה, ועל כך, נתונות להם תודתי והערכתי. כתב גדעון סער שר המשפטים.
█ היועץ המשפטי לממשלה, דר’ מנדלבליט; “נדרש שינוי משמעותי בתפיסה הארגונית-ניהולית של פרקליטות המדינה”
היועץ המשפטי לממשלה, דר’ אביחי מנדלבליט, כתב, כי; “שמחתי לקבל לעיוני את דוח סיכום פעילות פרקליטות המדינה לשנת העבודה 2020.
דוח זה, הכתוב בצורה בהירה ומאירת עיניים, מאפשר לציבור להתרשם מעשייתה הטובה והחשובה שלפרקליטות המדינה, ומהתפתחותה המרשימה בשנים שחלפו.
יש בדוח לשמש כלי עזר לאלה המבקשים ללמוד על השירות הייחודי והחשוב שהיא נותנת לציבור ובטוחני, כי הקורא, ימצא בו עניין וחידוש רב.
לדברי דר’ מנדלבליט; “כידוע, בשנת 2020, בה עוסק הדוח לא כיהן פרקליט מדינה קבוע. יחד עם זאת, מתוך מצב זה, דווקא למדנו שיעור חשוב מאוד על חוסנה של פרקליטות המדינה, וחייב אני להאירו ולהודות על הטוב”.
“בשנים האחרונות, לנוכח הגידול העצום בעומסים ובמורכבות ההליכים, ולאור השינויים בחברה ובטכנולוגיה ואף נוכח הצורך להתמודד עם האתגרים שכפתה עלינו התפשטות מגפת הקורונה.
נדרש שינוי משמעותי בתפיסה הארגונית-ניהולית של פרקליטות המדינה.
כאשר אני מסתכל על פרקליטות המדינה דהיום, אני רואה ארגון שהוא חוד החנית במאבק בפשע ובשחיתות השלטונית ובייצוג המדינה בערכאות, הפועל כגוף אחד, על פי יעדים, תכניות ומטרות כלל מערכתיות.
לסיום, אומר, כי סוד גלוי הוא שהמרכיב העיקרי בהצלחת פרקליטות המדינה, מצוי באיכותם המרשימה של אנשיה. אלה העושים במלאכה החשובה של ביצור שלטון החוק והגנה על ערכי המדינה ונכסיה.
אלה הנושאים בעול הכבד מאוד – המקצועי והמשפחתי – הטבוע במקצוע; “פרקליט בפרקליטות המדינה“. משרתי ציבור, ישרי דרך, הפועלים אך על פי העובדות והדין, החל עליהן, המצפן המקצועי ועקרונות הצדק.
אני גאה מאוד בפרקליטות המדינה ובאנשיה. אין בי ספק, כי פרקליטות המדינה של היום יכולה לכל אתגריה. סיכם היועץ המשפטי לממשלה, דר’ מנדלבליט.
█ דוח שנתי פרקליטות המדינה ל-2020; סיכום שנתי של פרקליטות המדינה לשנת 2020
להלן לעיונכם דוח הסיכום השנתי של פרקליטות המדינה לשנת 2020. הדוח השנתי מתפרסם זו השנה השישית, כחלק מתהליך רחב המקודם בפרקליטות המדינה ובמשרד המשפטים כולו, להנגשת מידע ונתונים לציבור הרחב.
הפרקליטות, רואה ביכולתה להפיק נתונים מהימנים על אודות עבודתה, כלי ניהולי שנועד לשפר את עבודתה, להציף נושאים לדיון ולהביא לייעול תהליכי עבודה בארגון ולקידום האינטרס הציבורי.
הדין וחשבון המתפרסם השנה, הינו המקיף והמלא ביותר שפורסם עד כה, והוא כולל נתונים נוספים ומפורטים יותר מאלה שהוצגו בעבר.
הדין וחשבון, כולל גם לראשונה תובנות והסברים בצמוד לחלק מהתופעות העולות מהנתונים, במטרה להנגיש אותם לציבור ולאפשר שיח ושקיפות מיטביים.
זאת ועוד; הדין וחשבון מאפשר בקרה וביקורת על עשיית הפרקליטות מתוך הכרה בחשיבותם לקידום הליכי שיפור והתייעלות. בפרקליטות, רואים בדין וחשבון הזדמנות להתפתחות, השתפרות וצמיחה, להסתכלות ולמידה מן העבר ולמחשבה על העתיד.
החלק בדין וחשבון הנוגע לפעילות החטיבה האזרחית בפרקליטות הופץ בתחילת השבוע שעבר. את עריכת הדין וחשבון ופרסומו הובילה עורך דין רעות לונדין מיחידת הניהול בפרקליטות המדינה.
בין היתר, מהדוח, ניתן להסיק את שיעור ההרשעות הריאלי בישראל, הנלמד לא רק מאחוזי ההרשעות הכוללים את התיקים שהסתיימו בהסדר טיעון (שבהם הנאשם מורשע בהתאם להודאתו).
מדובר בעיקר מתוצאות ההליכים שבהם הנאשם ניהל הליך פלילי עד תומו, ללא הסדר טיעון (שהרי כאשר אדם מודה בעבירות שביצע, אין לצפות, כי בית המשפט, יזכה אותו).
59% מן הנאשמים שניהלו הליך פלילי עד תומו, שלא במסגרת הסדר טיעון, בסופו של יום הורשעו באופן מלא או חלקי או שנקבע כי ביצעו את העבירה ללא הרשעה.
לגבי יתר הנאשמים, ב-14% מהמקרים חזרה בה הפרקליטות מ-כתב האישום ללא זיכוי, ביחס ל-14% נוספים ההליכים הופסקו או הותלו (הדבר נובע לרוב מסיבות בריאותיות או במקרים שלא ניתן להמשיך לנהל את ההליך) ו-9% מן הנאשמים זוכו מכל ההאשמות.
█ נושאים ונתונים בולטים המופיעים בדין וחשבון בהרחבה;
◄כוח אדם
- בפרקליטות, הועסקו נכון לסוף שנת 2020 כ-2,062 עובדים, מתוכם 1,135 פרקליטים, 375 מתמחים, 265 עובדים מינהליים, 138 סטודנטים, 104 בני שירות ו-45 חוקרי המחלקה לחקירות שוטרים.
- כ-64% מכוח האדם, משתייך לחטיבה הפלילית בפרקליטות וכ-36% לחטיבה האזרחית.
- הפרקליטות היא ארגון בהובלה נשית מובהקת. כ-70% מכלל העובדים והעובדות בו הן נשים וכ-30% הם גברים.
- 53% מהפרקליטים הם עד גיל 40, כ-12% מעל גיל 51.
- כ-8% מעובדי הפרקליטות הם בני החברה הדרוזית, הערבית ו-הצ’רקסית. מספר הפרקליטים בני חברה זו, עלה ב-13% ביחס ל-2019.
- בשנת 2020, גדל מספר עובדי הפרקליטות בני החברה החרדית כמעט פי 3 בהשוואה ל-2019, והם מהווים 2.5% מהעובדים.
◄תיקי פרקליטות שנפתחו
- במהלך 2020 נפתחו במחוזות הפרקליטות 29,263 תיקים על בסיס תיקי החקירה שהועברו מהמשטרה. כ-39% מתוכם סווגו מראש על ידי המשטרה כמיועדים לסגירה בלא הגשת כתב אישום.
- כ-8% מתוך כ-29 אלף תיקי הפרקליטות שנפתחו כללו לפחות חשוד אחד שהוא קטין (בן פחות מ-18). כ-83% מתיקי הקטינים טופלו כבר באותה שנה, וזאת כפועל יוצא של הדגש ששמה הפרקליטות על קיצור פרקי הזמן בטיפול בתיקי קטינים, נוכח ההבנה שלחלוף הזמן השפעה ניכרת על חייו של קטין.
- כ-41% מתיקי הפרקליטות עסקו בעבירות אלימות, 15% בעבירות מין, 8% בעבירות רכוש וכ-7% בעבירות של הפרת הסדר הציבורי.
- בכ-70% מהתיקים התקבלה הכרעה סופית בתוך כחודש ימים ממועד קבלת התיק מהמשטרה (שיפור לעומת שנת 2019, שאז עמד האחוז על 67%).
- ב-2020 התקבלה החלטה סופית (להגיש כתב אישום, לסגור את התיק או לסיים את ההליך בהסדר מותנה) בכ-24 אלף תיקים (שנפתחו באותה שנה או לפני כן).
44% מהם הם תיקים שהמשטרה סברה כבר עם העברתם לפרקליטות שאין מקום להעמיד בגינם לדין. על אף שהפרקליטות בוחנת גם תיקים אלו לעומק ולעיתים החלטתה שונה מעמדת המשטרה, הרי שהפוטנציאל להגשת כתב אישום בהם הוא, ככלל, נמוך מאוד.
מתוך 56% הנותרים (כ-13.5 אלף תיקים), ב-29% הוחלט להגיש כתב אישום, ב-69% הוחלט לסגור וב-2% נוספים הוחלט לסיים את התיק בהסדר מותנה.
בשנה זו, נסגרו במחוזות הפרקליטות כ-20 אלף תיקים נגד כ-31 אלף חשודים, מבלי שהוגש בהם כתב אישום (מדובר בתיקים שנפתחו ב-2020 ולפני כן), למעלה ממחציתם סווגו על ידי המשטרה כמיועדים לסגירה.
ב-57% מהתיקים שנסגרו העילה היתה חוסר ראיות, כאשר 20% נגנזו בעילה של היעדר אשמה ו-16% נגנזו בעילה של מכלול נסיבות העניין אינו מצדיק העמדה לדין (בשנת 2019 כ-49% מן התיקים נסגרו מחמת חוסר ראיות ו-18% בשל חוסר אשמה).
◄עררים
הדין הפלילי מקנה למתלוננים זכות להגיש ערר נגד החלטות של גופי החקירה והתביעה בין השאר בדבר סגירת תיקים. כמו כן, חשודים רשאים להגיש ערר לשינוי העילה בגינה נסגר תיק החקירה בעניינם.
עררים אלה מטופלים בשלב ראשון במחוזות הפרקליטות הפלילית, אשר קיבלו את ההחלטה באותם תיקים.
בשלב שני, הם עוברים לטיפול יחידת העררים בפרקליטות המדינה, שבוחנת את התיק לעומקו. טיפול בערר כולל למעשה בחינה מחדש של כל חומרי החקירה בתיק וההחלטה שהתקבלה בו, ולעיתים אף מתבצעים השלמות חקירה, דיונים, ראיונות ושימועים.
במהלך שנת 2020 נמשכה מגמת הירידה – 2,050 תיקים שנפתחו ב-יחידת העררים לעומת 2,141 בשנה שקדמה לה. ב-2020 התקבלו החלטות בכ-1,770 עררים על סגירת תיקים שטופלו על ידי היחידה. בכ-6% מהתיקים התקבל הערר.
כמו כן, בשנת 2020, התקבלו החלטות ב-59 עררים על עילת הסגירה של תיק החקירה, ב-27% מתוכם התקבל הערר ושוּנתה עילת הסגירה בהתאם לבקשתו של הפונה.
גם בשנת 2020, נעשה מאמץ לקצר את זמן הטיפול בעררים. הזמן הממוצע לטיפול בתיק עמד על כ-4 חודשים, קיצור של כחודש ימים בהשוואה לשנת 2019. בתיקי מין ואלימות חמורה, הזמן הממוצע לקבלת החלטה ביחידה היה 69 ימים.
◄כתבי אישום ותוצאות הליכים משפטיים
הפרקליטות מטפלת בכ-10% מהתיקים הפליליים במדינת ישראל, העוסקים בעבירות החמורות שבספר החוקים. יתר התיקים מטופלים בעיקר על ידי חטיבת התביעות במשטרת ישראל וגופי תביעה אחרים.
כ-4,278 כתבי אישום הוגשו בשנת 2020 (לא בהכרח בגין עבירות שבוצעו בשנה זו), עלייה של כ-7% ביחס ל-2019.
כשליש מהם בעבירות אלימות כעבירה מרכזית, כחמישית בעבירות מין, 10% בעבירות נשק ו-אמלח (לעומת 7% בשנת 2019) וכ-9% בעבירות סמים. כ-10% מכתבי האישום הוגשו נגד קטינים.
- בדומה לשנים קודמות, כ-85% מהנאשמים שההליך השיפוטי בעניינם הסתיים בשנת 2020, הורשעו באופן מלא או חלקי, וביחס ל-5% נוספים, נקבע, כי ביצעו את העבירה שיוחסה להם מבלי שהורשעו.
- בעניינם של כ-3,900 מהנאשמים שההליך השיפוטי בעניינם הסתיים בשנת 2020, הוצג לבית המשפט הסדר טיעון שכלל הודאה באשמה.
- הם מהווים כ-83% ממי שהורשעו או שנקבע, כי ביצעו את העבירה ללא הרשעה, וכ-74% מכלל הנאשמים שהליכים בעניינם הסתיימו באותה שנה.
- חרף מצב החירום וההגבלות הרבות שהוטלו בעקבות מגפת הקורונה, הפרקליטות הצליחה לשמור על “שגרת” פעילות אינטנסיבית, תוך הבטחת המשך אכיפת החוק. בשנת 2020 הופיעו הפרקליטים ברחבי הארץ ביותר מ-74000 דיונים פליליים, נתון דומה לשנת 2019.
◄שיעור ההרשעות בישראל
כאשר נדרשים לשאלה מהו שיעור ההרשעות הריאלי בישראל, או במילים אחרות מה הסבירות שאדם שהוגש נגדו כתב אישום והחליט לנהל משפט הוכחות – לא יורשע.
יש לבחון רק את תוצאות ההליכים שבהם לא הושג הסדר טיעון, שהרי כאשר אדם מודה בעבירות שביצע, אין לצפות שביהמש, יזכה אותו.
מבין הנאשמים שההליכים השיפוטיים בעניינם, הסתיימו בשנת 2020, לגבי 1,385 מהם לא הוצג לבית המשפט הסדר טיעון.
כ-59% מהם (818 נאשמים) הורשעו (באופן מלא או חלקי) או שנקבע, כי ביצעו את העבירה ללא הרשעה. כ-9% מהם (127 נאשמים) זוּכו. בכ-14% מהמקרים הפרקליטות חזרה בה מכתב האישום ללא זיכוי.
חזרה מכתב אישום, יכולה להיעשות בשל שינוי בנסיבות ולעיתים בעקבות הערכה מחודשת של התיק. מכאן ניתן ללמוד על נכונות הפרקליטים לבחון את עמדתם בכל שלב, אף לאחר שהוגש כתב אישום, כדי להבטיח תוצאה צודקת.
◄ערעורים פליליים
בשנת 2020, הוגשו בסך הכל כ-2,770 ערעורים לבית המשפט העליון ואל בתי המשפט המחוזיים, כ-85% מהערעורים הוגשו על ידי הנאשמים ו-15% על ידי המדינה – מרבית הערעורים נסובו על גזר הדין (העונש שנפסק).
בשנה זו, ניתנו בבתי המשפט המחוזיים פסקי דין ב-438 ערעורים הנוגעים לתיקים שניהלה הפרקליטות בבתי משפט השלום.
63% מערעורי המדינה למחוזי התקבלו באופן חלקי או מלא, לעומת כ-39% מערעורי הנאשמים שהתקבלו באופן חלקי או מלא.
אל ביהמש העליון הוגשו 539 בשנה זו, ערעורים פליליים על פסקי דין שניתנו בתיקים שנוהלו על ידי הפרקליטות בבתי המשפט המחוזיים.
מדובר בעלייה של כ-10% ביחס ל-2019, חרף הקשיים המשמעותיים שנבעו מהגבלות הקורונה. במהלך 2020, ניתנו פסקי דין ב-563 ערעורים שנשמעו בביהמש העליון, כמחצית מערעורי המדינה התקבלו באופן מלא או חלקי, לעומת כ-28% מערעורי הנאשמים שהתקבלו באופן מלא או חלקי.
כפי שעולה מהנתונים, המדינה מגישה ערעורים בודדים בלבד על זיכוי נאשמים; רק 5 מתוך 81 ערעורי המדינה אל ביהמש העליון נסבו על הכרעת הדין.
רוב הערעורים, מטעמה התמקדו בהחמרת הענישה שהוטלה על הנאשם בבית המשפט המחוזי. מדיניותה של הפרקליטות בערעורים על קולת העונש היא שאלה יוגשו רק לאחר בחינה קפדנית ושקילת השלכות הרוחב הפוטנציאליות של גזר הדין על מדיניות הענישה.
מדיניות זו, מתיישבת היטב אף עם פסיקתו של בית המשפט העליון, לפיה רק סטייה מהותית וניכרת ממדיניות הענישה המקובלת תצדיק התערבות ערכאת הערעור.
◄ועדות שחרורים
ועדות שחרורים הן ועדות מינהליות בעלות סמכויות מעין שיפוטית, ובהן הסמכות להחליט על שחרורם על-תנאי של אסירים שעונשם עולה על שנת מאסר אחת, ושריצו לפחות שני שלישים מתקופת מאסרם.
על החלטות הוועדה ניתן להגיש עתירה מינהלית לביהמש לעניינים מינהליים, ועל פסק דינו ניתן לבקש רשות ערעור לעליון.
פרקליטויות המחוז הפליליות מופיעות בהליכים אלה מטעם היועמש, ומציגות בפני הוועדה את האינטרס הציבורי בשאלת שחרורו המוקדם של כל אסיר.
בבקשות רשות ערעור בבית המשפט העליון מופיעים מטעם היועמש פרקליטי מחלקת הבגצים.
כ-18% מהדיונים שבהם הופיעו מחוזות הפרקליטות הפליליים בשנת 2020 (13,326 דיונים) היו קשורים בהליכי השחרור המוקדם של האסיר או במאסר עצמו.
בשנה זו, התקבלו החלטות מהותיות בוועדות השחרורים בעניינם של 2,077 אסירים, 76% מהם אסירים פליליים והיתר ביטחוניים.
בכ-61% מהמקרים הבקשה לשחרור מוקדם נדחתה, וב-39% מהמקרים היא התקבלה ו-806 אסירים שוחררו בשחרור מוקדם, כמחציתם – בהסכמת המדינה.
אחוז השחרור המוקדם של אסירים פליליים עמד על כ-46% ושל אסירים ביטחוניים על כ-15%.
בעוד שהמדינה הסכימה או לא התנגדה לשחרור מוקדם בכ-30% מכלל ההחלטות שנגעו לאסירים פליליים, הרי שכאשר דובר באסירים ביטחוניים שיעור ההסכמה (או אי-ההתנגדות) שלה לשחרור הסתכם בכ-12%.
בכ-90% מהמקרים שבהם הוחלט שלא לשחרר את האסיר שחרור מוקדם, תאם הדבר לעמדת המדינה, שהתנגדה לשחרור.
בשנת 2020 התבקש ביטול שחרורם המוקדם של 181 אסירים – רובם ככולם אסירים פליליים. בכ-67% מהמקרים החליטה ועדת השחרורים לבטל באופן מלא או חלקי את שחרורו המוקדם של האסיר.
ביתר המקרים, הוחלט להאריך את תקופת התנאי (כ-14%), לתת אזהרה לאסיר (כ-8%), לדחות את הבקשה (כ-8%) או למחוק אותה (כ-3%).
◄עבירות מין
הפרקליטות רואה בטיפול בעבירות המין שליחות של ממש בהגנה על הציבור ובמתן מענה לנפגעי העבירה. בשנים האחרונות קיים שיח ציבורי ער בנושא התמודדות ההליך הפלילי עם התופעה הקשה בארץ ובעולם.
הפרקליטות מייחסת חשיבות למעורבות הציבורית ולקיום שיח מתמיד בנושא זה עם נפגעי ונפגעות העבירה, ארגונים העוסקים בתחום, עורכי דין המייצגים בתיקים אלה, גופי מחקר ומשרדי ממשלה אשר עוסקים בהיבטים שונים של התופעה.
בדומה לשנה שקדמה לה, בשנת 2020 נפתחו בפרקליטות כ-4,100 תיקים שכללו לפחות עבירת מין אחת, ביחס ל-4,736 חשודים.
כאשר שליש מן התיקים סווגו מראש על ידי המשטרה כמיועדים לסגירה בלא הגשת כתב אישום, והועברו לטיפול הפרקליטות משום שלה הסמכות להכריע בהם.
ב-2020 נמשכה מגמת העלייה במספר כתבי האישום שהוגשו על ידי הפרקליטות בעבירות מין, כאשר הוגשו 744 כתבי אישום שכללו עבירות מין.
מדובר בעלייה של כ-7% לעומת 2019 ובעלייה של כ-30% בתוך חמש שנים! בכ-16% מכתבי האישום הנאשמים היו קטינים.
כ-60% מכתבי האישום ב-2020 בגין עבירות מין התייחסו לתיקים שנפתחו באותה שנה בפרקליטות, מה שמלמד על המאמצים הגדולים שנוקטת הפרקליטות כדי לקצר את משך הטיפול בתיק טרם הגשת כתב האישום.
כ-79% מהנאשמים בעבירות מין שניתן פסק דין בעניינם בשנת 2020 הורשעו באופן מלא או חלקי וביחס ל-6% נוספים, נקבע, כי ביצעו את העבירה שיוחסה להם, אך אין להרשיעם (מרביתם קטינים).
זאת, לעומת האחוז הכללי, שעמד על כ-85% מהנאשמים שהורשעו באופן מלא/חלקי וכ-5% נוספים שלגביהם נקבע כי ביצעו את העבירה. הדבר מלמד על האתגר בניהול תיקי מין.
מתוך הבנה של המורכבות האינהרנטית הקיימת בתיקי עבירות המין, בין היתר בשל הקושי של נפגעי העבירה בניהול ההליך, עמדת נפגע/ת העבירה מהווה את אחד השיקולים המכריעים בנוגע להגעה להסדרי טיעון.
שיעור הסדרי הטיעון בתיקי עבירות מין נמוך בהשוואה לנתון המקביל לגבי כלל העבירות. ב-2020 הוצג לבית המשפט הסדר טיעון (שכלל הודאה באשמה) בעניינם של 434 נאשמים בעבירות מין שההליך השיפוטי בעניינם הסתיים באותה שנה.
נאשמים אלה מהווים כ-76% ממי שהורשעו או שנקבע כי ביצעו את העבירה ללא הרשעה וכ-62% מכלל הנאשמים שהסתיים ההליך השיפוטי בעניינם בשנת 2020 (לעומת כ-83% וכ-74% מהנאשמים בכלל העבירות, בהתאמה).
בשנת 2020 הסתיימו ההליכים השיפוטיים נגד 267 נאשמים בעבירות מין, בלא שהוצג לגביהם הסדר טיעון.
בכ-60% מהמקרים ההליך הסתיים בהרשעה חלקית או מלאה, או בקביעה שהנאשם ביצע את העבירה בלא הרשעה (בדומה לכלל העבירות). כ-12% מהנאשמים, הללו זוכו באופן מלא, לעומת כ-9% בכלל העבירות.
נתונים אלה מלמדים, בין השאר, על הקשיים בניהול והוכחת אישומים בעבירות מין ועל הסיכויים לכך שההליכים במקרים אלה יסתיימו ב-זיכוי.
הפרקליטות פועלת להגן על הציבור מפני עברייני מין גם לאחר סיום ההליך הפלילי. לאחר ריצוי העונש ולקראת שחרורם ממאסר של מי שהורשעו בעבירות מין, היא פועלת להוצאת צווי פיקוח ומעקב.
בשנת 2020 הגישה הפרקליטות 728 בקשות לפיקוח על עברייני מין, ופרקליטי המחוזות הפליליים השתתפו ביותר מ-1,800 דיונים בבתי המשפט בנושא זה.
הרף הראייתי להגשת כתב אישום בעבירות מין הוא כמו בכל תיק אחר – “סיכוי סביר להרשעה“, ולכן ישנם תיקים שנסגרים בפרקליטות, בעיקר בשל היעדר ראיות מספיקות, אולם אחוז התיקים הנסגרים בעבירות מין אינו גדול משיעור התיקים הנסגרים בשאר תיקי הפרקליטות.
בשנת 2020, נסגרו במחוזות הפרקליטות, ללא הגשת כתב אישום כ-2,700 תיקי מין, הנוגעים לכ-3,000 חשודים. כ-36% מהתיקים הללו סווגו מלכתחילה על ידי המשטרה כמיועדים לסגירה בלא הגשת כתב אישום.
ברוב המכריע של המקרים (כ-68% מהחשודים) שבהם נסגר התיק ללא הגשת כתב האישום, נבע הדבר מחוסר ראיות מספיקות.
לשם השוואה, בכלל העבירות, זו הייתה עילת הסגירה בכ-59% מהמקרים. הדבר ממחיש את הקושי הראייתי האינהרנטי הקיים בטיפול בתיקים שעניינם עבירות מין, שפעמים רבות אינו מאפשר הגשת כתב אישום.
מתוך כלל ההחלטות הסופיות שהתקבלו בפרקליטות (בדבר העמדה לדין, סגירת התיק בלא העמדה לדין או סיום ההליך בדרך של הסדר מותנה), בכ-29% מהמקרים הוחלט להגיש כתב אישום, בכ-70% הוחלט לסגור את התיק.
בכ-1% הסתיים ההליך בדרך של הסדר מותנה. נתונים אלה כמעט זהים לנתונים ביחס לכלל העבירות. הדבר מלמד על כך שאחוזי הגשת כתבי האישום בעבירות מין, אינם נמוכים בהשוואה לכל העבירות, וזאת חרף האתגרים האינהרנטיים בתיקים אלה.
◄המחלקה לחקירות שוטרים (מחש)
המחלקה לחקירות שוטרים (מחש) הינה מחלקה בפרקליטות המדינה. מדובר בגוף עצמאי, חיצוני ובלתי תלוי במשטרה, שבו משרתים חוקרים, פרקליטים ועובדי פרקליטות.
בסמכות מחש לחקור חשדות לעבירות פליליות שבוצעו בידי שוטרים ואשר העונש בצידן עולה על שנת מאסר אחת.
מחש מוסמכת לחקור גם אזרחים החשודים בביצוע עבירה יחד עם אנשי משטרה, וכן חשדות הנוגעים לביצוע עבירות על ידי אנשי שבכ במהלך תפקידם, בכפוף להחלטת היועמש (ולמעט תלונות נחקרים).
בשנת 2020, הוגשו 64 כתבי אישום, על ידי מחש נחתמו 34 הסדרים מותנים ו-204 תיקים הועברו לבחינת מחלקת המשמעת במשטרת ישראל.
מחויבותה של מחש למיצוי הדין עם שוטרים שנמצאו די ראיות לכך שעברו עבירות אלימות באה לידי ביטוי בנתון לפיו כמחצית מכתבי האישום הם בגין עבירות אלימות.
כ-16% מכתבי האישום, הוגשו בגין עבירות על טוהר המידות והסדר הציבורי (ובהן שוחד, הפרת אמונים, שיבוש הליכי משפט ובידוי ראיות) וכ-14% בגין עבירות מין והטרדה מינית.
מתוך 63 תיקים שההליכים השיפוטיים בהם הסתיימו בשנת 2020, כ-70% הסתיימו בהרשעה מלאה או חלקית, וכ-6% נוספים בקביעה, כי העבירה, בוצעה אך הנאשם לא יורשע.
כ-11% מהמקרים (7 נאשמים) הסתיימו בזיכוי. מחש הציגה פחות הסדרי טיעון בהשוואה ליתר מחוזות הפרקליטות (רק שליש מן הנאשמים שעניינם הסתיים, לעומת 74% בכלל המחוזות).
מכאן גם שמשך הזמן לניהול תיקי מחש, הינו ככלל ארוך באופן יחסי.
בשנת 2020, נסגרו ללא העמדה לדין פלילי 2,941 תיקי מחש שנפתחו בשנה זו או קודם לכן. במרבית התיקים (כ-57%) ההחלטה בדבר סגירת התיק, התקבלה לאחר ביצוע חקירה פלילית (באזהרה) או בדיקה מקדימה פלילית.
ביתר המקרים (43%) התיק נסגר בלא חקירה באזהרה או בדיקה מקדימה בעיקר משום שהתיק לא היה בסמכות מח”ש או בשל היעדר חשד לביצוע עבירה פלילית.
◄יחידת הסייבר
בשנת 2020 נפתחו 144 תיקים פליליים ביחידת הסייבר בפרקליטות המדינה, העוסקים בעבירות שהתרחשו במרחב המקוון.
מדובר בעלייה ניכרת לעומת שנת 2019 בה נפתחו רק 57 תיקים, יותר מפי שניים. ניתן להצביע על שני הסברים אפשריים לגידול בכמות התיקים:
רשויות האכיפה, ובראשן משטרת ישראל, הרחיבו משמעותית את פעילות האכיפה שלהן במרחב הסייבר, הן בהקמת יחידות ייעודיות העוסקות בפשיעה במרחב הסייבר והן בפיתוח יכולות איסוף הראיות שלהן,
הדבר הביא לגידול בכמות התיקים העוברים ליחידת הסייבר; כמו כן, ייתכן שכתוצאה מהתפרצות נגיף הקורונה גדלה השימושיות והתלות במרחב המקוון, וחלקים נוספים מהפעילות העבריינית “נדדו” אל המרחב המקוון.
בשנת 2020 הוגשו 42 כתבי אישום על ידי יחידת הסייבר בנוגע לעניינם של 422 נפגעי ונפגעות עבירה. מדובר בעלייה של כ-40% לעומת שנת 2019. חלק מכתבי האישום, כללו נפגעי עבירה מרובים.
כך, שניים מבין כתבי האישום כללו למעלה מ-100 נפגעי עבירה בכל אחד, וב-13 כתבי אישום נוספים היו לפחות 5 נפגעי עבירה בכל אחד.
תפישת האכיפה אלטרנטיבית שפותחה ביחידת הסייבר, כוללת נקיטת שורה של פעולות משפטיות וטכנולוגיות, שמטרתן צמצום הנזק, הנגרם כתוצאה מפעילות אסורה או עבריינית המתרחשת במרחב המקוון.
האכיפה האלטרנטיבית מתמקדת בעבירה, ולא במבצעהּ; בפרסום האסור, ולא במפרסם. פעילות זו נחלקת לשניים:
מהלכים משפטיים כופים: פעילות זו כוללת העברת דרישות להסרת תוכן, חסימת גישה אליו או סינונו מתוצאות חיפוש, מכוח הוראת חוק או צו שיפוטי.
בשנת 2020 הוגשו 35 בקשות, כאמור לבתי המשפט המחוזיים, אשר התייחסו ל-3,624 אתרי אינטרנט שונים.
בקשות אלה נגעו לשרתים שאינם נמצאים בישראל, ולפיכך, התבקשה לגביהם הגבלת גישה ולא הסרת התכנים או סינונם מתוצאות החיפוש.
כמחצית מהבקשות, נגעו לאתרי הימורים, 16 בקשות לאתרים המפרסמים שירותי מין ו-2 בקשות לפרסומי תועבה פדופיליים.
שתי הבקשות האחרונות התבססו על מידע שהתקבל מהאינטרפול ונגעו לכ-3,600 אתרי אינטרנט שבהם פורסמו פרסומי תועבה. מה-31 מהבקשות, לרבות שתי האחרונות, התקבלו.
4 מהבקשות האחרות, נמחקו על ידי הפרקליטות במעמד הדיון לאור הפסקת פעילות האתר או חסימת הגישה אליו ממדינת ישראל.
מהלכים משפטיים וולונטריים: יחידת הסייבר מבצעת פניות לחברות אינטרנט המאחסנות תכנים או מנגישות אותם ומדווחת על תכנים שהם אסורים, בין אם כי הם מהווים לכאורה עבירה פלילית בהתאם לדין הישראלי ובין אם בשל הפרת תנאי השימוש של החברות.
בקשות אלה אינן מבוססות על צו שיפוטי מחייב, כך ששיקול הדעת האם להסיר את התוכן, נותר בידי חברות האינטרנט. היחידה פועלת בעיקר אל מול הרשתות החברתיות וכן ביחס ל-מנוע החיפוש של Google.
המהלכים הוולונטריים שמבצעת יחידת הסייבר להסרה או צמצום של תכנים מפירי חוק במרחב המקוון זכו לגיבוי מצד בית המשפט העליון, שדחה עתירה שכוונה נגד פעילות זו.
בשנת 2020 הופנו ליחידת הסייבר 4,830 בקשות להסרת תוכן או לצמצום גישה, רובן המכריע כוון לפלטפורמה של פייסבוק.
בכ-92% מהמקרים הגישה היחידה בקשה להסרת תוכן או לצמצום גישה אליו, לאחר שבחנה את הבקשה בעיון.
מדובר בירידה ניכרת בכמות הפניות באפיק הוולונטרי ביחס ל-2019, שניתן לייחסה כפי הנראה לשיפור שחל במנגנוני האסדרה העצמית של חלק מהפלטפורמות המקוונות בנוגע לתכנים לא-חוקיים, וכן לעובדה שב-2019, נערכו שתי מערכות בחירות.
◄אכיפה כלכלית
ב-15 השנים האחרונות, התפתחה ההכרה שיש צורך להרחיב את ארגז הכלים המאפשר לגופי האכיפה להתמודד עם הפשיעה החמורה, וזאת מעבר לענישה הקלאסית של מאסר וקנסות, במיוחד בעבירות אשר המניע לביצוען הוא כלכלי.
על רקע זה, פותחה תפישה חדשנית המכונה “אכיפה כלכלית”, המאפשרת לפעול ביעילות נגד התשתית הכלכלית המשמשת “דלק” לפעילות העבריינית.
האכיפה הכלכלית מכוונת לשלילת טובת ההנאה הכלכלית שהפיק העבריין מביצוע העבירה, לפגיעה בתמריץ הכלכלי לביצוע העבירה ולהרתעה, תוך שימוש בכלים שונים.
בהמשך לשנים קודמות, גם בשנת 2020, יזם המטה לאכיפה כלכלית תיקוני חקיקה לצורך ייעול האכיפה הכלכלית (פרוצדורה פלילית בתיקי ענק; השלמות חקירה בתיקי אכיפה כלכלית; התמודדות עם תופעות סחיטה במסווה של מתן שירותי שמירה ועוד).
וכן, תיאם את פעילות הפרקליטות אל מול הגורמים המקצועיים במשטרת ישראל ובקרב גורמי האכיפה הנוספים. בשנים האחרונות, ניכר המשך המגמה של חקירה וניהול תיקי הלבנת הון בהם עבירת המקור הייתה עבירת מס.
בנוסף, רשויות האכיפה, החלו להפעיל גם את כלי התפיסה והחילוט בתיקים שבהם עבירות המס הן עבירות מקור, וכך נתפסו עשרות מיליוני ש”ח בגין עבירות אלה.
מגמה זו, צפויה להמשיך גם בעתיד, לאור המאבק הבלתי מתפשר בעברייני המס, בעיקר בתחום החשבוניות הפיקטיביות והשמטת הכנסות.
כל מחוזות הפרקליטות נוטלים חלק במאבק הכלכלי בפשיעה החמורה, ובראשם המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ו-פרקליטות מיסוי וכלכלה, העוסקות בהתמודדות עם פשיעה בתחום השחיתות הציבורית ו-הפשיעה הכלכלית לסוגיה.
בשנת 2020 חולטו לראשונה זכויות מיוחדות ומורכבות במקרקעין: בניינים של עמותות שהואשמו בפלילים, הבנויים על מקרקעי ציבור שהוקצו להן על ידי רשויות מקומיות.
מניתוח התיקים שהסתיימו בגזר דין בשנת 2020 (כתבי האישום הוגשו בדרך כלל כמה שנים קודם לכן), עולה כי מלכתחילה בתיקים אלה הוגשו בקשות חילוט ביחס לרכוש בהיקף של 123 מיליון שקל.
בסופו של יום נשללו מהעבריינים בהחלטות שיפוטיות כ-102 מיליון שקל (מהם 91 מיליון באמצעות חילוט + 77 מיליון באמצעות שוּמות מס שיצאו על הפקת הכנסות מהפעילות הפלילית), וסכומים נוספים בהטלת קנסות.
◄עבירות הסתה לאלימות, לגזענות ולטרור
עצם ההחלטה לפתוח בחקירה פלילית – ובוודאי העמדה לדין – בעבירות המשיקות לחופש הביטוי טומנת בחובה רגישות מיוחדת, בשל חשיבותו של ערך זה בחברה דמוקרטית. לפיכך, מדיניות התביעה בכל הנוגע לעבירות הללו היא ככלל זהירה.
לכן, נדרש אישור מראש של המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים לפתיחה בחקירה או לסגירת תיק, בין השאר, בעבירות של הסתה לאלימות, הסתה לגזענות, הסתה לטרור וגילוי הזדהות עם ארגון טרור.
בנוסף, בשים לב לחשיבותו של חופש הביטוי, העמדה לדין בעבירות אלה, מחייבת גם אישור מוקדם של היועמש.
בשנת 2020, התקבלו בפרקליטות 226 פניות המבקשות לפתוח בחקירה פלילית בגין פרסומים שנטען, כי הם עולים כדי עבירות הסתה לאלימות, לגזענות ולטרור.
לאורך חמש השנים האחרונות ניתן לזהות מגמה עקבית של ירידה (קלה) בכמות הפניות בבקשה לפתיחה בחקירה בגין עבירות של הסתה לגזענות.
לעומת זאת, בשנת 2020, הייתה עליה בכמות הפניות לפתיחה בחקירה בגין הסתה לאלימות והסתה לטרור.
לצד העלייה במספר הבקשות שהתקבלו לפתיחה בחקירה בגין הסתה לאלימות והסתה לטרור, לא הייתה עליה דומה במספר כתבי האישום שהוגשו, להיפך.
בשנת 2020, נמשכה המגמה – העקבית ב-5 השנים האחרונות – של ירידה בכמות כתבי האישום שהוגשו וכללו עבירות הסתה.
בשנה זו, הייתה ירידה של כ-50% לעומת שנת 2019. הדבר מלמד על המדיניות הזהירה הננקטת ביחס להעמדה לדין בעבירות אלה, בין השאר, לאור רגישותו וחשיבותו של חופש הביטוי.
מניע גזעני או מניע של עוינות כלפי הציבור, עשויים להוות נסיבה מחמירה בעת העמדה לדין בעבירות מסוימות, והכללתם בכתב אישום טעונה אישור של המשנה לפרקליט המדינה.
ב-2020 הוגשו 17 כתבי אישום הכוללים נסיבה זו, לעומת 10 כתבי אישום ב-2019.
◄שיקום והליכים חלופיים
תכלית השיקום היא מניעת חזרתם של עבריינים אל מעגל הפשיעה לאחר נשיאת עונשם (רצידיביזם).
השיקום הוכתר כיעד מרכזי של הפרקליטות, בהתאם למסקנות משנת 2018 של צוות התביעה בראשות המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים), שנועד לבחון את יישומן של המלצות דוח דורנר בנושא מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים.
לפי תפיסת העולם העדכנית של הפרקליטות, האינטרס הציבורי הרחב אינו מתמצה בהעמדתו לדין של הנאשם ובמיצוי הדין עמו, אלא גם בפעילות יזומה להוצאתם וחילוצם של נאשמים ממעגל הפשיעה, כך שיהפכו לאזרחים נורמטיביים ומיטיבים בחברה.
יעד זה מחייב את הפרקליטות להיות אקטיבית ויוזמת בצמתים השונים לאורך ההליך הפלילי. בין היתר, עליה למפות ולאתר את המקרים המתאימים לניתוב למסלולים חלופיים ל”הליך הפלילי הקלאסי” כמו הסדרים מותנים או בתי המשפט הקהילתיים.
כמו כן, היא נדרשת לבחון הליכי שיקום בשלב המעצר או בשלבים מתקדמים של ההליך הפלילי.
לצורך כך הוקם בפרקליטות פורום שיקום המוביל את העיסוק בתחום בכלל יחידות הפרקליטות, שבו חברים גם נציגי יחידת התביעות במשטרת ישראל, על מנת להטמיע את השינוי ולקדם מדיניות אחידה בקרב כל גופי התביעה.
בנוסף, הוקם פורום בתי משפט קהילתיים, המשותף לנציגי מחוזות הפרקליטות וחטיבת התביעות במשטרה. הפורום, פועל לאיתור יזום של תיקים המתאימים להליך הקהילתי והפנייתם להליך זה.
בשנת 2020, הפנתה הפרקליטות אל בתי המשפט הקהילתיים 45 נאשמים. זהו גידול של כ-22% לעומת שנת 2019 (שאז הופנו לבתי המשפט הקהילתיים 37 נאשמים).
רשויות התביעה מוסמכות להימנע מהגשת כתב אישום נגד חשוד ולסגור את התיק בעניינו (“הסדר מותנה”), אם הוא יודה בעובדות המהוות את העבירה המפורטת בהסדר ויקיים את תנאי ההסדר שנערך עמו.
כדי שניתן יהיה לערוך הסדר מותנה עם חשוד צריכים להתקיים מספר תנאים; מדובר בעבירה קלה יחסית (עבירה שאינה מסוג פשע) העונש שמתאים לחשוד (לדעת התובע) לא כולל מאסר בפועל.
כמו כן, לחשוד אין רישום פלילי ב-חמש השנים שקדמו לביצוע העבירה, לא מתנהלים הליכים פליליים אחרים בעניינו, והדבר מתיישב עם האינטרס הציבורי.
בשנת 2020, עלה מספרם של ההסדרים המותנים שנחתמו בין חשודים לבין פרקליטות המדינה בכ-4% לעומת שנת 2019, ועמד על 202 תיקים (לעומת 194).
◄עיכוב הליכים
החוק מקנה ליועמש את הסמכות לעכב את הליכי המשפט בעניינו של נאשם, בנסיבות המתאימות. הסמכות לעיכוב הליכים קיימת ממועד הגשת כתב האישום ועד למתן הכרעת הדין.
מרבית הבקשות מוגשות מטעם נאשמים, אך ישנן גם בקשות לעיכוב הליכים המוגשות מטעם התביעה. יצוין, כי במקרים מתאימים, מועברים התיקים ל-שירות המבחן לצורך קבלת תסקיר טרם קבלת החלטה בתיק.
היחידה לעיכוב הליכים, הינה יחידת מטה בפרקליטות המדינה המטפלת בבקשות לעיכוב הליכים המוגשות ליועמש. בשנת 2020 הוגשו ליחידה 782 בקשות לעיכוב הליכים.
מדובר בירידה של כ-19% לעומת שנת 2019 (שאז הוגשו ליחידה 967 בקשות). כשליש מהבקשות נגעו לעבירות שעניינן איומים ואלימות ולמעלה מחמישית מהן עסקו בעבירות תכנון ובנייה.
מבין התיקים שבהם התקבלה החלטה באותה שנה, ב-58% מהם נדחתה הבקשה, ב-14% מהתיקים התקבלה הבקשה ועוכבו ההליכים הפליליים באופן סופי או מותנה.
◄ אל דוח שנתי – שנת 2020 – מונגש של הפרקליטות.
