עבורנו הילדים, הוא תמיד היה רק “פלינג” (או “פלינק”). שמו הפרטי בכלל לא שינה. ראינו אותו עומד שם, בשער, בחולצה השחורה האייקונית שנראתה כאילו נתפרה במיוחד למידותיו של אל יווני.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה‘ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
הוא היה שוער כדורגל טוטאלי, כזה ש”מתאבד” על כל כדור, כאילו אין מחר, משרה ביטחון על הקבוצה כולה. ידענו שגם אם ההגנה תפשל בתחנה האחרונה מחכה “קיר בלתי עביר“.
אבל האהבה הגדולה לפלינק, לא נעצרה ב”קו הלבן של השער“. בשכונה הקטנה שלנו, הלא היא גבעת אולגה, שחקני הכדורגל היו אלילים, אך השוער פלינק, נשאר צנוע באופן קיצוני.
הוא תמיד עצר לדבר איתנו הילדים, ענה בסבלנות אין קץ לשאלות הטרחניות שלנו, ו”לעולם לא הרגיש מורם מעם“.
שנים לאחר מכן, כשנפגשנו בבית קפה, ראיתי את העיניים שלו מצתמררות כאשר נזכר ב”ימים ההם“.
יש משהו כל כך מחמיר לב לראות את האיש הגדול והיפה הזה, כל כך מאוהב בשכונה הקטנה של ילדותו!
זה הילד הזה שעלה בגיל שלוש לארץ הופך ל”צבר מוחלט” מלא נתינה בלתי מתפשרת למי שרק פנה אליו, ועכשיו לחשוב שהאיש הגדול הזה הלך לעולם אחר! מן הודעה רעה כזו שתופסת אותך כל כך לא מוכן…
אני וחבריי, היינו כל כך בטוחים שה“סופר מן” הזה “פלינק” לעולם לא ימות, ועכשיו שאנו מתמודדים עם אבל ארצי נורא כזה, אנו מוסיפים לכאבנו אבל נוסף בלתי נתפס של אליל נעורינו “פלינק יוסי” השוער האהוב והנערץ של ימי ילדותנו.
אני כל כך בטוח שהוא פלינק, יושב הכי סמוך לכיסא הכבוד, שם מלטפים את שערו היפה מלאכי שרת, מספרים לו באריכות על ימי אולגה הקסומים, והוא פלינק יוסי מחייך חיוך מסוים, מזיל דמעה אחת חמה ונרדם!
“אלו היו ימים של אהבה נקייה, רפי,” הוא אמר בלחש; “אני נוצר את האהבה הזו איתי לעולם“. השוער והאיש פלינק, עזב אותנו מוקדם מדי, והשאיר חלל בלב של כל מי שגדל על הביצועים שלו ועל האישיות הכובשת שלו. הוא האיר לנו ילדות לא פשוטה, ואנחנו לא שוכחים.
█ משה נעים כתב הספורט של השכונה; “פלינק, הלב של אולגה”
הביטוי “פלינק, הלב של אולגה” מתייחס לסיפורו של אלכסנדר (סנדו) פלינק, שוערה המיתולוגי של קבוצת הפועל גבעת אולגה בשנות ה-60 וה-70
על פי גוגל, נחשב פלינק לאחד הסמלים הגדולים ביותר של השכונה והמועדון, ודמותו מעוררת געגוע רב בקרב אוהדי הכדורגל הוותיקים בעיר חדרה ובשכונתה גבעת אולגה.
■ השוער המעופף; השוער פלינק, נודע בזינוקים וירטואוזיים ובאומץ לב יוצא דופן בין הקורות. הוא היה ה”לב הפועם” של הקבוצה בתקופת הזוהר שלה בליגות המשנה.
■ סמל מקומי; מעבר ליכולתו המקצועית, הוא ייצג את ‘הרוח האולגאית‘; לחימה, חיבור לקהילה וגאווה מקומית.
מורשת; לאחר פרישתו, שמו המשיך להדהד בזיכרונות של תושבי השכונה, כמי שהיה חלק בלתי נפרד מהזהות של גבעת אולגה הישנה והטובה.
█ בואו לחלוק כבוד אחרון לאגדה
אנחנו מזמינים את כל מוקירי זכרו, תושבי שכונת גבעת אולגה וחובבי הספורט, ל-משחק הוקרה מול מיוחד לזכרו של יוסף פלינק האגדי, האהוב מול וותיקי הקבוצה וחבריוץ
-
מתי; יום חמישי, ה-26 בפברואר.
-
שעה; 19:00.
-
מיקום; מגרש הכדורגל ב”מתחם רמדה“.
בואו בהמוניכם לתת כבוד לאיש שעשה לנו ימים של אושר! יהי זכרו של יוסף פלינק, ברוך לעד.
