“תפוח מדי יום’ ירחיק מכם את הרופא” | “An Apple A Day Keeps The Doctor Away” – פרופ’ רפי שטרן, מרצה במסלול לחקלאות של מכללה האקדמית תל-חי, אינו רופא, אבל הוא בהחלט מומחה וחוקר של יחידת המחקר והפיתוח של היצור החקלאי באיזור הצפון, מחקר ופיתוח צפון (מופ) ב’מכון המחקר מיגל’ שעיקר פעילותו היא בענפי הצומח, הוא מצא, פתרון לבעיית הסדקים החמורה בקליפתו שפגעה בזן תפוח העץ ‘פינק ליידי’ קשות ביבול ובכלכלת החקלאים, בישראל ובמדינות ברחבי העולם. המחקר שנמשך מספר שנים מומן על ידי “שולחן התפוח” ב’מועצת הצמחים’.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
כידוע, ה‘פינק-ליידי’ נחשב לזן התפוחים היוקרתי ביותר כיום בשוּק. הוא פותח באוסטרליה בשנת 1973 והובא לארץ ישראל בשנת 2000.
לאחר מחקר מקיף, של מספר שנים התאמה ואקלום בחלקות ניסוי, החלו החקלאים בגליל ובגולן בתנופת נטיעה של עצים מהזן החדש. מהר מאוד זכה הפינק-ליידי לתהילה והחל לתפוס את מקומם של זני התפוח הישנים, בעיקר את מקומו של זן החרמון (הסטרקינג).
אולם למרות עסיסיותו וטעמו המשובח בארץ, התגלתה גם בעיה קשה; שיעור גבוה מאוד מן הפרי, סובל מ-סדקים חמורים שהופכים את התפוחים עד לכדי בלתי סחירים.
הבעיה חמורה אף יותר, כי מלבד הפגיעה במראה החיצוני, חודרת דרך ה”סדקים” שנוצרים בקליפה ‘פטרייה’ התוקפת את הפרי ופוגעת באיכותו, כך שכמות גדולה מאוד של פינק-ליידי (קרוב למחצית מהיבול בשנים קשות במיוחד) נזרקת ומושמדת על ידי החקלאים.
בעיה קשה זו של סדקים בתפוח היוקרתי, התפשטה ב-5 השנים האחרונות, כתוצאה מההתחממות הגלובלית, למקומות נוספים בעולם כמו; דרום אפריקה, צפון איטליה ואפילו באוסטרליה, במקום בו פוּתח הזן.
במחקר מקיף שעורך בשנים האחרונות פרופ’ רפי שטרן, נבחן נושא ה”סדקים” והגורמים לפגיעה החמורה בקליפה ובתפוח העץ, שהוא הרווחי ביותר לחקלאי.
“במהלך המחקר, גיליתי – מספר פרופ’ שטרן, כי ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר בשלבים הראשונים של התפתחות הפרי, כך ה”סדקים” רבים יותר. מצאתי גם שכאשר הטמפרטורה מגיעה ל- 34 מעלות ומעלה בחודש הראשון להיווצרות הפרי, נוצרים בוודאות ‘סדקים’.
█ פרופ’ שטרן, גילה, כי בשורות העצים הנטועות בקצה המטע בסמוך ל-עצי ברוש, יש פחות סדקים בפירות.
החודש הראשון הנו הקריטי להתפתחותו של התפוח, משום, שבחודש זה, נוצרת ה-קליפה. בארץ החודש הקריטי הזה הוא; מאי, במהלכו התקיימו בעשור האחרון, ימים של שרב כבד, המגיעים עד לטמפרטורה של 40 מעלות” – הבהיר פרופ’ שטרן והוסיף; “הבנתי, כי הפתרון הוא שיפור מבנה הקליפה, באמצעות הגדלת מספר התאים שבה.
יש לכך חשיבות רבה, כיוון שהקליפה נמתחת ונמתחת ככל שהפרי גדל. הצעתי לעשות זאת באמצעות תוסף צמיחה טבעי, הקרוי; “ציטוקינין” תרכובת אורגנית המשמשת כהורמון צמחיים שהצמח מייצר בעצמו, אך לא בכמות מספקת.
הוספתו בשבוע הראשון להיווצרותו של הפרי, גורמת לתפוחי הפינק-ליידי לפתח קליפה בריאה, חזקה וטובה יותר, המגינה על הפרי, ללא סדקים וכתוצאה מכך, גם ללא פטריות“.
משרד ’יעל שביט-תקשורות’ לייעוץ תקשורתי ואסטרטגי, דוברות, המנוהל על ידי הגב’ יעל שביט, נמסר עוד לפורטל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה’ כי במקביל לכך, גילה פרופ’ שטרן, שבשורות העצים הנטועות בקצה המטע בסמוך ל-עצי ברוש, יש פחות סדקים בפירות.
פרופ’ שטרן, גילה, כי הצל שמטילים עצי הברוש, מסייע אף הוא בהפחתת היווצרות הסדקים. כך שהתקיים ניסוי נוסף, בו נפרשו רשתות צל מעל עצי התפוח. ממצאי הניסוי, הראו ירידה דרסטית בכמות הסדקים בפירות.
בימים אלה, הסתיים מחקר גדול נוסף של פרופ’ שטרן במטעים של ברעם ומרום הגולן, במהלכו נעשו 3 ניסויים;
- בחלקה ראשונה, כוסו המטעים ברשתות צל – כמות התפוחים הסדוקים, ירדה מ 40% ל- 18%.
- בחלקה שנייה, ניתן לעצים התוסף הטסעי ציטוקינין – כמות התפוחים הפגועים והסדוקים, ירדה מ- 40% ל- 15%.
- בחלקה שלישית, נבחן שילוב של רשתות צל מעל עצי התפוח וטיפול בציטיקינין – התוצאה שהתקבלה הינה, כי כמות התפוחים הסדוקים, ירדה מ- 40% ל- 0%.
הבשורה החשובה היא, שלצד הפתרון שניתן לחקלאים הישראלים, החלו גם חקלאים בכל העולם ליישם את הפתרונות שמציע פרופ’ שטרן; שימוש ברשתות צל ובתוסף הציטוקינין ואיכות הפינק-ליידי השתפרה פלאים!
לדברי מנהלת מופ צפון, הגב’ חיה רק-יהלום; “למחקר זה חשיבות רבה, המשבר בענף התפוח הולך ומחמיר. התפוח הוא ענף גידול מרכזי בישראל, אך מרבית הזנים: סטרקינג, זהוב, גאלה, גרנד סמיט ועוד, אינם רווחיים כלל לחקלאים. התמורה שמקבלים עבורם לעתים קרובות, אינה מכסה את עלויות הגידול.
█ מנהלת מופ צפון, הגב’ רק-יהלום; ” יזמנו בענף הפירות במועצת הצמחים את “פרויקט תפוח 2030″ על מנת להשביח זני תפוח חדשים נוספים, להקטין עלויות ייצור…”
זן פינק ליידי (Pink Lady); צבעו ורוד-אדום-ירוק, הינו התפוח בעל הרווחיות הגדולה ביותר לחקלאי.
השנה עומד יבול התפוחים בארץ על 100,000 טון, הפינק-ליידי תופס כ-10% מיבול התפוחים בארץ; 10,000 טון בשנה. שטח מטעי הפינק-ליידי משתרעים על כ- 10% מכלל מטעי התפוחים ועומדים על 4,000 דונם, מתוך סך כולל של 40,000 דונם תפוחים בישראל.
משנה לשנה גדל שטח מטעי הפינק-ליידי, כשהכוונה היא שבעתיד הקרוב, יהווה הזן כ- 25% מכלל יבול התפוחים בארץ. הפינק-ליידי המקומי, עולה בטעמו על המיובא.
במופ צפון, אנו מבצעים מחקרים נוספים במטרה למצוא פתרון לבעיות גידול נוספות של זן הפינק-ליידי, כגון; נשירה טרום קטיף.
בנוסף לכך, אנו מפתחים במופ צפון זנים חדשים, אותם יחלו החקלאים לנטוע בשנים הקרובות. זנים איכותיים וטעימים, פציחים וכן, בעלי עמידות למחלות, דבר שיחסוך בריסוסים“. סיכמה מנהלת מופ צפון, הגב’ רק-יהלום.
“הערך המוסף של תוצאות המחקר הממומן על ידי מגדלי התפוח בגליל ובגולן, יתבטא השנה ובשנים הבאות באופן משמעותי בפחת נמוך של תפוחים שאינם סחירים, דבר אשר ייטיב עם כלכלת מגדלי התפוחים ויסייע לנו להוריד את מחיר התפוח היוקרתי, פינק-ליידי.
על מנת להתמודד עם אתגרי השוק, יזמנו בענף הפירות במועצת הצמחים את “פרויקט תפוח 2030” על מנת להשביח זני תפוח חדשים נוספים, להקטין עלויות ייצור ולהביא לצרכן הישראלי שאוכל בממוצע 22 קילוגרם תפוח בשנה פרי עסיסי, טעים ופציח לאורך כל השנה.
“אנו נמצאים כעת בעיצומו של קטיף הפינק-ליידי הישראלי, כך שזה עיתוי טוב לאכול פרי ישראלי עסיסי, בריא וטרי” – אמר יושב ראש שולחן התפוח במועצת הצמחים ומרכז תחום החקלאות בחברה לפיתוח הגליל מר עמוס לוין.
