שנה לאחר הסקירה שנכתבה על הנושאים הראשוניים בהם יטפל טראמפ תחת הכותרת: “איך תראה שנתו הראשונה של טראמפ בתפקיד ב – 2017”, שהצליחה להשיג לא מעט “בולים” ו- “פגיעות”, ננסה לנתח את הנושאים המרכזיים בהם יטפל הממשל האמריקאי בשנת 2018.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
לפני שנצלול לעומקם של דברים, חשוב להדגיש, כי המערכה הפוליטית העיקרית בתחום החוץ תהיה הזירה הקוריאנית ובזירה הפנימית, מבחן “בחירות אמצע” שיתקיימו במהלך חודש נובמבר 2018 ושיקרינו על המשך הכהונה של הנשיא.בהינתן ההבנה של מסגרת הפעולה, נצא לדרך בהקשר של יחסי חוץ ויחסי פנים.
█ יחסי חוץ
נתחיל במה שמעניין אותנו כישראלים, יחסי החוץ של ארצות הברית, ולמרות שישראל בפירוש לא נמצאת בראש סדר העדיפויות של הנשיא, נתחיל כמובן, איך לא….בנו.
הדיל האזורי
שנת 2018, תלויה לא מעט בהתפתחויות מבית כאן וההחלטה של היועץ ההממשלתי לממשלה, האם להגיש כתב אישום נגד נתניהו או לא. בהנחה (הדי סבירה) כי יונח כתב אישום, הצפי שלי, נתניהו יבצע את מהלך “2 הפעימות”.
בתקופה הקרובה, ולכל היותר עד סוף ינואר 18, יקבע היועמש את החלטותיו בעניין כתבי האישום. המהלך בין שני שלבים, ומיועד לשני קהלים, בכדי לזכות למה שקרוי במשחק המונופול – “מעבר חופשי“.
בהליך בזק בינואר-פברואר 18, בן פחות משבוע, הכנסת, תפוזר ויקבע מועד בחירות חדש לחודש מאי 18.
הטיקט עליו ירוץ נתניהו – אתם כתב הזיכוי שלי (עיין ערך דרעי בסיבוב הקודם). בהנחה (סבירה) שיקבל לגיטמציה מהעם ומהנשיא להקמת ממשלה, שותפיו למהלך יהיו “שותפי המהלך המדיני”.
המהלך המדיני שעליו ידובר (ומפורט בכתבה על החזון האזורי עוד מפברואר 17) יהיה שלב 2 בתוכנית לקבלת חסינות ממה שאני אכנה לצורך נוחיות הדיון, ה-“אליטות“. מופע זיקוקי הדינור של רכבת אווירית של הציר הסוני שינחת בנתבג ובחסותו של הנשיא טראמפ, ישתק מרצון או לא מרצון את האליטות, כאשר אמון מחדש מהעם + איתרוג האליטות = תוכנית הפעולה של נתניהו.
טראמפ, שממילא דוגל בשיטת “גימוד הפלסטינים” כנקודת מוצא למשא ומתן עליו כתבתי, איננו מרגיש מחוייב כעת לקידום אינטנסיבי של “הדיל האזורי” ויש להאמין שכל השחקנים הרלוונטים בדיל האזורי, ימתינו עד להתבהרות התמונה המשפטית מי-ם, על מנת לקדם את ההליך המקודם במרץ כל הזמן.
בהנחה, כי נתניהו, יצליח לצאת ללא פגע, יתפנה הממשל האמריקאי להעביר מחוות קטנות של תשומת לב, מעל ראשי ההנהגה הפלסטינית ממנה הוא סולד, עד לשינוי בהנהגה עצמה.
בהקשר למדינות הציר הסוני הרפורמיסטיות, הרי שטראמפ חותר לתת להם משענת (ב– 180 מעלות נוגד את ההתנהלות של אובמה שהפקיר את השלטון באירועי האביב הערבי ומול ההתפשטות והתוקפנות האיראנית) ולהפגין קשיחות מול המשטרים הטוטאליטריים.
צפון קוריאה ואיראן
זה היה אמור להיות הראשון באג’נדה של טראמפ, אך נדחק למקום השני לנוחות הסקרנות של הקורא הישראלי. ללא כל ספק, אבן הראשה של יחסי החוץ של ארצות הברית, נעוץ ביכולת הטיפול שלו בצפון קוריאה.
הטיפול בצפון קוריאה, יאותת למשטרים הדומים לו בעולם (איראן, למשל) , מה ממתין להם, ש”המג’נון” על הטויטר, מחליט; “ששוברים את הכלים” ויכניס אותם למצב מתמיד של ניסיון להבין את המהלכים הבאים של ארצות הברית.
בניגוד למנטרות הנשמעות באופן קבוע, כי “לנשיא אין משנה סדורה והכל אצלו נשלף מהמותן בבוקר שהוא קם וצופה בחדשות ומצייץ”, יש לנשיא ולצוות עוזריו משנה מסודרת. חבילת הסנקציות החדשה, שאושרה רק לאחרונה, משתקת את הכלכלה הצפון קוריאנית.
הלחץ המתמיד בדמות מגף על צווארו של קים ג’ונג’ און, יביא לבסוף לריסוק משטרו מבפנים (באמצעות הפיכה, קריסה או החלטה פטרונית של סין להפסקת המשחק) או להתנגשות מזוינת עם קוריאה. בהקשר זה, האיראנים מתבוננים על הנעשה בצפון קוריאה ומנסים להבין מה היא המשמעות הישירה עליהם והאם הנשיא האמריקני יוביל לביטול חלקי או מלא של הסכם הגרעין.
שנת 2018, תהיה המשך ישיר של המגמה הזאת, שאמורה לייצר הבדלה בין “טובים” ל-“רעים“, בסגנון רייגיני, וככזה המשטיח את רעשי הרקע.
יחסי ארצות הברית – אירופה
באופן אירוני משהו, החקירה שנפתחה על הקשרים לכאורה של טראמפ ופוטין, מייצרת את הריחוק בין המנהיגים. התזוזה של ארצות הברית מאזורים מסוימים בעולם (עיין ערך סוריה), מפנה את מקומה להגברת ההפעה הרוסית על אזורים אלו ומאפשרת לכאורה “חלוקה מחדש” של אזורי השפעה ולא היא…
רק לפני מספר ימים, אחרי שממשל טראמפ מאשר מכירה של נשק לאוקראינה, דיווח הוושינגטון פוסט על צוללות רוסיות שהגבירו באופן דרמטי את פעילותן בצפון האוקייאנוס האטלנטי. בתגובה, על פי קצינים בכירים בנאט”ו, חידש הארגון פקודות מתקופת המלחמה הקרה, ובלינק המצורף, גנרל אמריקאי מזהיר את חייליו לקראת המלחמה הקרבה עם צפון קוריאה ומאבק פוליטי עם רוסיה.
העימות המתודלק מבית (ועדות החקירה) ומבחוץ (ההשפעות האזוריות על רוסיה), עשויות להביא לנפיצות במערכת יחסים בין המדינות.
יחסי ארצות הברית – אירופה
שנת הברקזיט המתקרבת לבריטניה וההתפוררות מבפנים של האיחוד, תזמן כריתת בריתות אסטרטגית של ארצות הברית עם חלק מהמדינות, ובדגש למדינות מזרח אירופה. בין המדינות, אני מעריך, כי דגש מיוחד יושת על השותפות האסטרטגית, עליה כתבתי בין ארצות הברית לבריטניה, ושתבוא לידי ביטוי בהסכם משודרג.
החוליה המקשרת בין יחסי החוץ ליחסי הפנים יהיה רפורמת המס וההשפעה שלה על השנה הבאה…
█ יחסי פנים
המהפכה הכלכלית
הנקודה הראשונה שבה ניגע היא ה – “בום” הכלכלי” שחוותה ארצות הברית בשנה הנוכחית, בכל הפרמטרים הכלכלים האפשריים, כאשר הנסד”ק קובע 71 (!!!) שיאים חדשים, והדאו ג’ונס, צבר יותר מ – 5000 נקודות.
הרפורמה שעשה במיסוי האמריקאי, ופונה הן לחברות והן לרמת המשפחות הפרטיות, תביא לממוצע תוספת של מעל 2000 $ במס, על משכורת שנתית ממוצעת של 74,000 $ לשנה.
בהקשר של מס החברות, התנועה שהחלה במהלך השנה הנוכחית, תביא עוד חברות מכל העולם לשוב לארצות הברית, יש למשל לאירלנד הרבה ממה לחשוש, בהקשר של תאגידים אמריקאים שמיקמו בה את המטות הביו לאומיים שלה.
רפורמת מסי החברות כלל הפחתת מס מהרמה של 35% לרמה של 20%. בנוסף, הופחתה הרגולציה וצומצמו מדרגות מס ההכנסה מ-7 רמות ל-3.
גם בתחום משק האמריקאי, נרשם שיא של 17 שנה בשיעור הלא מועסקים במשק האמריקאי, כאשר שיעור הלא מועסקים עומד על 4.1%. בחודש נובמבר לבדו, נוספו 228,000 משרות חדשות לשוק האמריקאי…
בחירות האמצע
המהלך החשוב ביותר שיגדיר את כהונת טראמפ, יהיה בחירות האמצע. הדמוקרטים, המעודדים מהניצחון שהשיגו במושב באלאבמה, יפעילו מאמצים להתלכד ולנסות להעביר מספר מושבים בסנאט, כדי להפחית את המספרים מיתרון שברירי של 51:49 בסנאט.
ניצחון בבחירות, יצליח אולי לדחוק החוצה את החודשים הנוראים של שפל בגיוס תרומות של 10 שנים, עם 5.7 מליון דולר, מול כמעט 40 מליון דולר של המפלגה הרפובליקנית.
כל המערכת הפוליטית וכל ההחלטות הנובעות ממנה, יתיישרו בהתאם לתוצאות הקלפיות ויקבעו את מסלול המשך הכהונה של טראמפ. לפי שעה, מצליח טראמפ לשפר את שיעורי התמיכה בו לכ-46% מהציבור האמריקאי שתומך בו, על פי סקר Rasmussen.
מדיניות ההגירה
הנשיא טראמפ, ימשיך במדינות עצירת ההגירה הבלתי מבוקרת שהייתה לארצות הברית. כפי שכתבתי, הגרלת הויזה בשיטת הלוטו, שהקנתה מדי שנה עשרות אלפי אשרות כניסה לארצות הברית, תצומצם או תבוטל.
כאשר ה-“בוסט” למהלך היה עם המפגע האוזבקי ליד מרכז הסחר העולמי, והמפגע מהרכבת שהגיע מוויזת איחוד משפחות מבנגלאדש, שיהוו את מכת המוות לתוכנית ההגירה.
השנה, תהיה גם השנה שתביא לתחילת העבודות הצפויות בחומה עם מקסיקו, כאשר בימים אלה נבחר הפרוטוטיפ
וכאשר טראמפ מגדיל בצורה דרמטית את שוטרי ICE, שוטרי ההגירה לארצות הברית והוספת 100 שופטי הגירה חדשים. התנעת התהליך, הביאה לנתונים המצביעים על ירידה דרמטית במספר המהגרים.
כל זאת נעשה תוך הגברת המעצרים על ידי סוכנות ההגירה האמריקנית במחוזות שעד עכשיו לא שיתפו פעולה, וייבוש מימון למקומות שמכריזים על עצמם כ”ערי מקלט“.
השנה גם תהיה השנה בה יכריע בית המשפט לטובת טראמפ ברפורמה שנודעה בשם “MUSLIM BAN” ותקבע, כי זה בסמכותו של הנשיא.
רפורמת אובמה-קר
הרפורמה החשובה ביותר שעדיין לא הושגה על ידי טראמפ, היא רפורמת תיקון והחלפת ה-“אובמה קר“. כשבחלק מהמדינות ארצות הברית קרסה וחלה ירידה מתמדת של האמריקאים הנרשמים/מחדשים את פוליסת הביטוח שלהם.
חדשנות סייבר וחלל
ארצות הברית תפעל להחזיר את מעמדה כמובילת חקר החלל ותאיץ התהליכים לתוכניות כיבוש חלל במסגרת התוכנית להחזרת אדם לירח והכנת משלחת לשידור למאדים.
לאור הפריצות, ההאקינג והסיכונים בתקופה של מטבעות דיגטליים, דגש מיוחד יושת על נושא חיזוק הזרוע של הסייבר במלחמה נגד פריצות מכוונות.
חקירות
החקירות השנה, יתחילו להתכנס לקראת קו הסיום. כרגע, אנחנו מדברים על 2 חקירות משמעותיות המתנהלות במקביל. בצד הראשון, החוקר המיוחד מילר, החוקר את המעורבות הרוסית כביכול בבחירות שהיו בארצות הברית ובצד השני החקירה של סשנס.
לאחרונה, ג’ף סשנס, התובע הכללי בארה”ב , הורה על חקירת פרשת Uranium 1, במהלכה, קיבלה חברה קנדית בבעלות רוסית בעלות על 20% מ’מכרות האוראניום’ בארצות הברית, באישורם של מזכירת המדינה דאז הגב’ הילארי קלינטון והנשיא ברק אובאמה.
בסמיכות ובמקריות מדהימה, קיבל הנשיא לשעבר קלינטון הזמנה לשאת דברים במוסקווה, תמורת סכום “פעוט” של 145 מיליון דולר שנרתמו לקרן קלינטון.
כאמור, הפעילות של ועדות החקירה, ההחלטות שלהם כנגד מי להגיש כתב אישום וכיצד, תשפיע בצורה דרמטית על בחירות האמצע, שהן אבן הראשה של הבנת הפעילות הפוליטית השנה של משטר טראמפ.אם וכאשר יוחלט על הגשת כתב אישום נגד קלינטון, ההחלטה יכולה ל-“קבור” עוד יותר את המפלגה הדמוקרטית.
אם יוחלט על הגשת כתבי אישום בחבורה הסובבת את טראמפ, הרי שהוא ייכנס לסחרור שיקשה עליו את המשך הרפורמות בהם החל, ויבואו לידי ביטוי בקריסה ב‘בחירות האמצע’ ומכאן לשיתוק הממשל.
Add Comment