זוכי פרס ישראל חדשות בריאות חינוך קהילה

פרס ישראל למפעל חיים לדוקטור יוסף צ’חנובר ו-יהודה משי זהב

פרס ישראל למפעל חיים לשנת תשפ”א (2021) תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה, ניתן למר יהודה משי זהב; “על תרומתו יוצאת הדופן, הן לקידום הסיוע ב-אירועי אסון והן על פועלו לחיזוק האחדוּת וקירוב לבבות בחברה הישראלית ◄ דר' צ'חנובר, פרס ישראל למפעל חיים; "על תרומתו המשמעותית למדינה במגוון תחומי עשייה; הביטחון, הכלכלה, המשפט ויחסי החוץ, בשירות הציבורי ומחוצה לו. וכן בפעילויות מרכזיות הנוגעות לביטחון המדינה - גלויות ונסתרות מן העין.
0
0

חתני פרס ישראל בתחום ‘מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה’ לשנת תשפ”א (2021) הם; דר’ יוסף צ’חנובר, איש כלכלה ומנהל ישראלי. לשעבר מנכל משרד החוץ ויושב ראש ומקים ארגון זק”א – איתור חילוץ הצלה יהודה משי-זהב, הפעיל חברתי ישראלי ועסקן חרדי – כך בחרה ועדת הפרס שהתכנסה בראשותו של יושב ראש הוועדה; ועדת הפרס התכנסה בראשותו של מנהל המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פרופ’ יצחק קרייס, ובהשתתפות החברים: כלת פרס ישראל, גב’ מרים פרץ, חתן פרס ישראל, מר ישעיהו (שייקה) לוי, תאל (במיל’) יהודית גריסרו ורקטור אוניברסיטת בר-אילן לשעבר, פרופ’ חיים טייטלבאום.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או בטוויטר.

דר’ יוסף צ’חנובר ו-יהודה משי זהב, הם 'חתני פרס ישראל למפעל חיים' לשנת 2021 | סטילס; עודד קרני, לעמ | וידיאו; גרגורי באדו, לעמ | עיבוד צילום: שולי סונגו ©
דר’ צ’חנובר ו-משי זהב

כב’ שר החינוך מר יואב גלנט, הודיע היום (יום שלישי, י”ח באדר התשפ”א) לשניים על זכייתם שלחתני פרס ישראל בתחום ‘מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה’ לשנת תשפ”א.

בנימוקיה למתן הפרס לדר’ צ’חנובר, כתבה הוועדה, כי הוא ניתן; “על תרומתו המשמעותית למדינה במגוון תחומי עשייה; הביטחון, הכלכלה, המשפט ויחסי החוץ, בשירות הציבורי ומחוצה לו.

במהלך עשייתו רבת השנים, היתה לו השפעה מכרעת על קידום האינטרסים של מדינת ישראל ב-צמתי הכרעה רבים, כגון; הסכם השלום עם מצרים, הסדרת יחסי החוץ בעתות שלום ומשבר וכן בפעילויות מרכזיות הנוגעות לביטחון המדינה – גלויות ונסתרות מן העין.

בזכות פועלו ואישיותו יוצאת הדופן, זכה דר’ צ’חנובר, לאמונם המלא של ראשי המדינה לדורותיהם במשך עשרות שנים ולהכרה והוקרה בין-לאומית נרחבת כנציגה של מדינת ישראל.

בנוסף, פעל ועדיין פועל דר’ יוסף צ’חנובר בהתנדבות ומתוך תחושת שליחות, למען הקהילה והחברה בישראל בתחומים רבים ומגוונים, כגון; מלחמה בסמים, סיוע לנכי צהל, קליטת עלייה ועוד”.

בנימוקיה של הוועדה בתחום ‘מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה’ למתן הפרס למר מר משי זהב, ציינה הוועדה, כי הפרס, ניתן למר יהודה משי זהב; “על תרומתו יוצאת הדופן, הן לקידום הסיוע ב-אירועי אסון והן על פועלו לחיזוק האחדוּת וקירוב לבבות בחברה הישראלית.

במשך שלושה עשורים, עומד משי זהב בראש ארגון זקא, שהפך לזרוע חיונית במאמצי חילוץ, הצלת חיים וזיהוי באירועי אסון בארץ ובעולם ומהווה דוגמה ומופת לרוח ההתנדבות בחברה הישראלית על כל גווניה.

יהודה משי זהב, מקדיש את חייו לאחדות ישראל מתוך תחושת שליחות ואמונה אמיתית בצורך בבניית גשרים ובקיום שיח בין כל מגזרי החברה כמפתח לחיים משותפים במדינת ישראל“. סיכמה ועדת פרס ‘מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה’ לשנת תשפ”א.

הגב’ ענתי מנשורי, מטעם דוברות והסברה של משרד החינוך, מסרה לאתר כאן ישראלכאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ כי טקס הבחירה ב’חתני פרס ישראל‘ לשנת ה’תשפ”א, כי הענקת הפרס, נערכת כל שנה במוצאי יום העצמאות בבירת ישראל בעיר ירושלים בטקס ממלכתי בהשתתפות ראשי המדינה, כהוקרה לזוכים על פעילותם, במגוון רחב של תחומים.

פרס ישראל למפעל חיים | יהודה משי זהב | קורות חיים

יהודה משי זהב, הוא יליד הישוּב הירושלמי הישן, גדל והתחנך בליבת החברה החרדית האנטי-ציונית. סבו היה הרב יוסף שיינברגר זכרונו לברכה מראשי העדה החרדית.

יהודה, גדל וצמח בבית גידול שבו שימשו בערבוביה מחד-גיסא השנאה העמוקה לכל דבר שדבק בו אבק של הרעיון הציוני ומאידך גיסא גדל על ערכי אהבת ישראל הקלאסית המושתת על הרעיון של אחריות יהודית הדדית.

בצעירותו ובמשך שנים רבות וארוכות שימש יהודה, כאיש המרכזי שארגן ועמד בראש מאבקים בלתי נלאים בחברה הציונית הסובבת את החברה החרדית בכלל ובחברה החילונית בפרט.

הוא אף זכה לתואר קמבץ העדה החרדית ובמסגרת זו עמד בראש עשרות הפגנות ומאבקים ציבוריים נגד החברה הציונית והחילונית בירושלים.

כתוצאה מאירוע טרגי שהתרחש בתאריך 6.7.98, בהשתלטות מחבל על אוטובוס קו 405 בפאתי ירושלים ליד הישוב טלז-סטון בו קיפחו את חייהם 16 איש ו-27 נפצעו, אירוע בו השתתף יהודה באופן פעיל באיסוף הגופות והבאתם לקבר ישראל.

החל יהודה, לקיים דיאלוג עם אישים שונים בחברה הישראלית תוך תהייה עמוקה אודות דרכו של הזרם האנטי ציוני בתולדות העת החדשה.

הוא נפגש עם אישים רבים כמו פרופ’ אפרים אוירבך המנוח, פרופ’ ליבוביץ המנוח ויבדלו לחיים ארוכים פרופ’ שלום רוזנברג, פרופ’ אסא כשר, הרב צפניה דרורי מקרית שמונה ואישים אחרים מקרב הוגי העם היהודי, אישים המשתייכים לקבוצה רחבה של הוגים ציוניים בני זמננו.

תוצאת התהליך היתה מהפך עמוק במחשבתו של יהודה משי זהב. אשר נשאב להכרה בדבר אחדות גורל העם היהודי והמסקנה שהתבקשה אצלו; חשיבותה של מדינת ישראל לקיומו של העם היהודי והצורך בשלילת האידיאולוגיה שראתה במדינת ישראל שורש כל רע.

מכאן החל יהודה את צעדיו בכניסה לתוך החברה הישראלית הנורמטיבית. יהודה, פרש מכל עיסוקיו בחוגי נטורי קרתא וביתר הקבוצות המיליטנטיות ברחוב החרדי הירושלמי.

בתחילת דרכו החדשה שימש לא פעם כמפשר ומתווך במאבקים בין הציבור החרדי לבין הציבור הכללי בירושלים וכדוגמא בעת המאבק שנסוב על הסדרי הנסיעה בשבתות בירושלים שימש יהודה כגורם מסייע מרכזי לוועדה אשר הוקמה על ידי עירית ירושלים בחיפוש וסיוע אחר פתרון למאבק המר והקשה שניטש בירושלים בשנות התשעים הראשונות בכביש בר אילן.

בהמשך דרכו בעקבות גל הפיגועים הגדול באמצע שנות התשעים, החליט יהודה לגבש סביבו קבוצות אנשים שיתמקצעו בעבודה הקשה מכל בעת הפיגועים בעזרה באיסוף ובזיהוי נרצחים והרוגים והבאתם אל קבר ישראל.

המציאות העגומה של הפיגועים בישראל מאז ועד היום הגבירו מאוד את הצורך בעיסוק פעילותו זו של יהודה וכך קם ארגון זקא שהרחיב את פעילותו.

ארגון זקא הוקם בשנת 1989, במטרה לטפל באופן מסודר ואחראי בזיהוי חללי פיגועים ואסונות, ובהיבטים ההומאניים וההלכתיים הכרוכים בשמירה על כבוד המת.

תוך זמן קצר הפך הארגון לזרוע חשובה ומסייעת בפעילות כוחות הביטחון. העבודה היומיומית שכם אל שכם, הביאה עד מהרה לשיתוף פעולה פורה בין הגופים גם בנושאים רבים אחרים.

היעילות הארגונית והגישה המקצועית של מתנדבי זקא, נרתמו לא אחת למשימות מורכבות שדרשו פריסת מתנדבים מהירה, אמצעי קשר, רכב ותאורה, כמו גם התמדה ודבקות במשימה.

כהמשך טבעי למשימות אלו הצמיח זקא זרועות נוספות וחשובות בדמות יחידת האופנועים להצלה מהירה, היחידה לאיתור וחילוץ נעדרים, יחידת צוללים, יחידת כלבנים, יחידת כלי שיט, יחידת רחפנים, יחידת המתנדבים בעם, וכן מחלקות נוספות העוסקות בהסברה ופעילות למען הקהילה.

בשנת 2005 הוכר ארגון זקא על ידי האום כארגון בינלאומי, ועקב כך הוקמו בשנים האחרונות כתוצאה משתפ פורה יחידות חילוץ והצלה וזיהוי בחוץ לארץ כמפורט להלן.

שר החינוך, יואב גלנט, עם יהודה משי זהב, חתן פרס ישראל בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה | עיבוד צילום: שולי סונגו ©
שר החינוך, גלנט, עם משי זהב

כיום מונה ארגון זקא מעל 6003 מתנדבים הפרושים ב-6 יחידות מחוזיות בכל רחבי הארץ. מתנדבים אלו נושאים עליהם בכל שעות היממה מכשירי קשר וזימוניות ונמצאים בכוננות מתמדת לטפל בכל אירוע אסון או מוות לא טבעי – בכל שעה, בכל מצב ובכל תנאי.

עם התגברות גלי הטרור בעולם, החלו מדינות רבות לשחר לפתחה של זק”א על מנת “לקנות” את הידע והטכנולוגיה שנצברו בידי זק”א וכיום קיימים 49 יחידות זק”א ברחבי העולם.

משאבי הנפש האדירים שממצים המתנדבים מעצמם אינם נרכשים בשום קורס. ההכרה הפנימית בחשיבות עבודתם היא המאפשרת להם להמשיך ולבצע את הקשה שבמלאכות – למרות ועל אף הכל.

מטבע עבודתם נחשפים המתנדבים לא פעם למחזות זוועה שמעטים האנשים היכולים לעמוד בהם. עובדה זו, אינה מונעת אותם מלהמשיך ולבצע את תפקידם בצורה מקצועית ואחראית.

מתנדבי זקא, נקראים לכל אירוע של מוות לא טבעי. החל בתאונות דרכים, מות עריריים וגלמודים, מקרי התאבדות או רצח וכלה בפיגועים ואסונות אחרים ל”ע, בארץ ובחוץ לארץ.

אנשים ללא שמות, כפפות לידיהם, ושליחות בלבבם. סביבם טרוף וסער, מלאכתם שקטה, פניהם חתומות אך תוכם נקרע. כשאוספים הם שרידי אנוש, סופגים את דמו להביאו לקבר ישראל.
זמן, מקום, נסיבות, אינם תנאי או שיקול.

כל מתנדב אשר יקרא, ימהר להגיע לעשות מלאכתו. ואז כשם שהופיע כך, ייעלם יפוג אל אלמוניותו בתפילה, שלא יידרש עוד לעולם.

בשנים האחרונות נטל על עצמו יהודה משי זהב משימה חדשה פרי ותולדת הכרתו בדבר מקומה וחשיבותה של מדינת היהודים בחיי העם היהודי;

משי זהב, החל לפעול מאחורי הקלעים כגורם ומתווך משפיע בכל הקשור לאחדות ולאיחוי הקרעים בעם, תחת הכובע השני של זקא בראשי תיבות של; זה קירוב אחים.

בתפקידו הוא פועל רבות לקירוב בין דתיים לחילוניים, מעורב בקידום פלורליזם בעם. לשנות את התפיסה והיחס הרווח בין חילונים ודתיים בישראל ותרומה לשיתוף פעולה בין המחנות.

ב-2020 אף צורף משי זהב לקבינט ‘הפיוס האזרחי‘ שהוקם על ידי שר התקשורת חבר כנסת יועז הנדל, שמטרתו לאיחוי הקרעים בחברה הישראלית. בקבינט חברים אישי רוח ועשייה בחברה הישראלית.

מאז קום המדינה ידועה הקוטביות והמחלוקות שחוצות את העם, מפלגות, עדות, דתיים וחילונים. לא פעם היה חשש שעומדים אנו על סף מלחמת אחים. בנוסף לכך, קיים הוויכוח הנצחי מהי מידת תרומתו של מגזר זה או אחר לחברה הישראלית.

מכורח המציאות והנסיבות בהם הוקם ארגון “זק”א – בשמו המלא זק”א – איתור חילוץ הצלה” זיהוי קרבנות אסון) שמטרת הקמתו הייתה לסייע בזיהוי ואיסוף חללי פיגועים ומוות בלתי טבעי ולסייע בהצלת חיים, תוך כדי עמידה מול המראות והזוועות הקשים מנשוא, שלצערנו אנשי זקא נתקלים בהם יותר מדי.

ארגון זקא על פעילותו הענפה והברוכה קיבל את ההכרה וההוקרה של כל חלקי העם כארגון שמצליח לגשר על הפערים והמחלוקות.

לכן הארגון חרט על דגלו את הערך המוסף של; אחדות העם כחלק ממטרות הארגון, תוך כדי ניצול ההוקרה וההערכה של חלקי העם לפעילות למען עם ישראל בארץ ובעולם, בשגרה כבחירום.

מבחינת מ”עז יצא מתוק” גם בתוך כל סאת הצרות של עם ישראל, החליט משי זהב לנצל את נקודת האור בקצה המנהרה לקירוב לבבות ואיחוד כל חלקי העם, באמונתו שרק כך נוכל להיות חסינים ומוגנים מכל הצרים עלינו, כי כוחנו באחדותנו.

יהודה משי זהב הינו בוודאי אחד הדמויות החשובות בפועלן בחברה הישראלית, מעשיו ותרומתו לחברה הישראלית משמשים כמקור לתקווה וכדגם לחברה הישראלית שבה הקיטוב הקשה בין ציבור דתיים לסוגיהם וחילונים לסוגיהם, ייעלמו.

ובתוך משפחתו זכה יהודה ש-3 ילדיו משרתים בצבא ההגנה לישראל שרות משמעותי;

  • הבן אריאל סיים שרות סדיר בחטיבת גולני בגדוד 13,
  • הבן נתנאל משרת בחטיבת הצנחנים בגדוד 202,
  • הבן דניאל משרת ביחידה מסווגת בחיל המודיעין.

ארגון זקא, מוכר כמקום “שירות אזרחי” או ‘שירות אזרחי בטחוני‘ ובו משרתים עשרות מתנדבים חייבי שירות במסגרת השירות האזרחי.

בימי הקורונה בהתמודדות עם נושא הקשישים והגלמודים שהוכרזו כ‘קבוצת סיכון’ ימים קשים בהם טיפלו מתנדבי זקא בממוצע שבועי של ארבעה גלמודים ועריריים, שנמצאו מתים בביתם כעבור ימים.

מקרי מוות מחרידים ומיותרים. הוביל משי זהב קמפיינים ציבוריים מעוררי השראה, לעורר מודעות ציבורית לגילוי ערנות לשכנים המבוגרים שנמצאים סביבם. מיזמים שזכו להצלחה רבה ולהדים ציבוריים גדולים, בהם לקחו חלק עשרות אלפי מתנדבים/ות.

פרס ישראל למפעל חיים | דר’ יוסף צ’חנובר | קורות חיים

דוקטור יוסף צ’חנובר (יצהר) נולד ב-1 באוקטובר 1933, בעיר חיפה. הוא אלמן+3. בהשכלתו מוסמך הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית – 1956.

הוסמך להוראה על ידי הפקולטה לחינוך באוניברסיטה העברית1960 מוסמך למשפטים באוניברסיטת קליפורניה בברקלי LLM – 1967 סיים לימודי מנהל עסקים באוניברסיטה העברית )חסר עבודת גמר( – 1971 דוקטור לפילוסופיה ומדעי היהדות באוניברסיטת בוסטון1991.

שירות הציבורי

בשנים 1968-1960 שימש בתפקיד היועץ המשפטי למשרד החקלאות. במסגרת תפקידו דאג להתאים את חוקי המנדט הבריטי לשינויים המחייבים עם הקמת מדינת ישראל.

כמו כן, טיפל בחקיקת חוקים חדשים, כמו; החוק להגנת הטבע, מינהל מקרקעי ישראל, מועצות לייצור ולשיווק של תוצרת חקלאית. בשנת 1966, נשלח על ידי משרד החקלאות וארגון המזון והחקלאות של האו”ם (O.A.F) לצ’ילי שם הקים מועצות לייצור ולשיווק של תפוחים ושל משקה פיסקו.

בשנים 1974-1968 שימש יועץ משפטי למערכת הביטחון. בתקופה זו ערך דברי חקיקה חדשים לרבות ייצוא ויבוא כלי לחימה, נציב תלונות החיילים, זכויות נכי צהל.

במהלך שירותו במשרד הביטחון, כתב את צוואתו של דוד בן גוריון והתמנה בצוואתו לשמש כחבר בתאגיד האחראי לזכויותיו הרוחניות. צ’חנובר, טיפל בנושא החרמת מטוסי המיראז’ על ידי ממשלת צרפת וכן, טיפל במשלחת משרד הביטחון בפריס לאחר הוצאת ספינות שרבורג.

בשנים; 1974 1978, שימש בתפקיד ראש משלחת משרד הביטחון בקנדה ובארצות הברית. בתקופתו גדל היקף הרכש מכ-100 מיליון לכ-4 ביליון דולר בשנה.

עם סיום תפקידו הוענקה לו מדליית השירות הציבורי המצטיין על ידי מזכיר ההגנה של ארצות הברית על תרומתו להידוק קשרי הביטחון בין ישראל לארצות הברית.

בשנים; 1980-1978, שימש כמנהל הכללי של משרד החוץ והיה מעורב בשיחות השלום עם מצרים.

  • שר החינוך, יואב גלנט, עם דר' יוסף צ'חנובר, חתן פרס ישראל בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה | עיבוד צילום: שולי סונגו ©
    שר החינוך, גלנט, עם דר’ צ’חנובר

    בשנת 1992, שימש צ’חנובר כיושב ראש המועצה למלחמה בסמים. בתקופה זו, הוקמו הכפרים לנגמלים בקדימה ובמלכישוע.

  • בשנת 1992, מונה צ’חנובר לשמש חבר במועצה להנצחת נשיאים וראשי ממשלה ומשנת 2014 מכהן כיושב ראש המועצה.
  • בשנת 1997, שימש יושב ראש הוועדה לבדיקת פרשת ניסיון החיסול הכושל בירדן של איש החמאס ח’אלד משעל.
  • בשנת 2010, ייצג צ’חנובר את ישראל בוועדת האו”ם לחקירת המשט הטורקי )ועדת פאלמר(.במסקנותיה הועדה גיבתה את טענות ישראל ובכלל זה חוקיות ההסגר על רצועת עזה ותפישת המרמרה בלב ים. בהמשך שימש כמוביל השיחות עם הטורקים, והביא לחתימת הסכם הפיוס בין ישראל לטורקיה. בהקשר זה צוין לשבח על ידי ראש הממשלה.
  • בשנת 2013, מונה לכהן כיושב ראש הועדה הציבורית להגנת אישים. בשנת 2013 מונה צ’חנובר כחבר מועצת הקרן הלאומית למדע ולטכנולוגיה שליד האקדמיה הלאומית למדעים.
  • בשנת 2014, מונה צ’חנובר לשמש יו”ר הועדה לבחינה וליישום דוח השופט טירקל להתאמת המשפט ומערכות החקירה בישראל לעקרונות המשפט הבינלאומי ההומניטרי.
  • בשנת 2016, מונה כחבר בוועדה שתפקידה להציע מסגרת לתפקודו של הקבינט המדיני בטחוני.
  • בשנת 2019, מונה צ’חנובר לייצג את ישראל בשיחות הפיוס עם ממשלת פולין בעקבות המשבר שפרץ לאחר שנחקק החוק המאפשר העמדה לדין פלילי בשל פרסומים פוגעניים בקשר לשואה.

מגזר הכלכלי;

  • בשנים 1974-1970 שימש צ’חנובר גם כיועץ משפטי לחברת כימיקלים לישראל וסייע לשר הפתוח לגבש את המבנה המשפטי והארגוני של קבוצת החברים שהופרדה ממשרד הפתוח.
  • בשנים 1995-1981 כיהן בתפקיד נשיא חברת PEC –החברה הכלכלית לישראל בניו-יורק ששימשה כזרוע ההשקעות של קבוצת אי.די.בי. וכסגן יושב-ראש מועצת המנהלים של בנק דיסקונט ניו יורק.
  • בשנים 2001-1995 שימש בתפקיד יו”ר מועצת המנהלים של בנק דיסקונט בישראל וחבר הועדה המייעצת של בנק ישראל.
  • בשנים 2001-1995 כיהן בתפקיד יו”ר מועצת המנהלים של אל על. בתקופה זאת הוצאה החברה ממעמד של כינוס נכסים למעמד של חברה מסחרית רגילה ונעשו בהמשך ההכנות להפרטתה.
  • בשנים 2010-1995 שימש כשותף כללי של קרנות הון סיכון “אתגר”. צ’חנובר, חבר כיום במועצות המנהלים של התעשיה האווירית לישראל, הראל ביטוח והשקעות ומפעל הפיס.

פעילות קהילתית;

  • חבר בלשכת עורכי הדין בישראל וניו יורק.
  • גזבר ומזכיר “קרן אלי ויזל”–ישראל, המפעילה מרכזים קהילתיים באשקלון ובקרית מלאכי למעלה מ-000,1 נערים ממוצא אתיופי.
  • יושב-ראש קרן איסלר לסיוע לנכי צה”ל ולמשפחות שכולות, חבר מועצת המנהלים של מוזיאון ישראל בירושלים.
  • חבר במועצת יד ושם.
  • חבר בקרן הלאומית למדע – שליד האקדמיה למדעים.
  • מ- 2013 משמש כיושב ראש חבר הנאמנים של מרכז דיין ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב. מהקמתה ועד אוקטובר 2014, שימש כחבר בעמותת קרן רש”י.
  • חבר בחבר הנאמנים של האוניברסיטאות באר שבע, הטכניון ותל אביב.
  • חבר בחבר הנאמנים של מוזיאון תל אביב.
  • דירקטור באגודה לגנטיקה קלינית.

אותות;

קיבל דוקטור לשם כבוד מהסמינר היהודי התיאולוגי של ניו-יורק, מאוניברסיטת בוסטון, מאוניברסיטת בר אילן, מהטכניון בחיפה ועמית כבוד מהמכללה האקדמאית להנדסה בירושלים.

בשנת 1980, הוענקה לו מדלית השרות המצטיין של משרד ההגנה האמריקאי. בשנת 1993, מונה כחבר באקדמיה הצרפתית למדעי הרוח.

במאי 2010, הוכתר בעיטור לגיון הכבוד הצרפתי ששודרגה ב-2014 לדרגת Commandeur. בשנת 2010, תואר יקיר בית החולים רמבם בחיפה.

0
0



About the author

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל ("כאן נעים") בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 68, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ול-חלי נעים, סבא מאושר ל-5 נכדים; רפאל, אוריאן, מילה שרה, אריאל ו-עלמה. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

דילוג לתוכן