המונח “בגילי המופלג” (או לעיתים “ממרומי גילי”…) החל להציק לי אחרי אחת השיחות המרתקות שקיימתי עם ידידי הבוגר, נוח, בן ה-101, שזרק לי כבדרך אגב; “בגילי המופלג, אני רואה את הדברים אחרת מבחור צעיר כמוך, שהוא רק בן 73…”.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
מאז אותה שיחה, אני מנסה להבין מדוע המונח “בגילי המופלג” כה מציק לי. לא פעם העליתי את הדברים על הכתב (כך אני מצליח להרגיע מעט את חילוקי הדעות שבתוכי…) אך עדיין המונח “בגילי המופלג”, בו אני ממשיך להשתמש, מטריד מאד את מנוחתי…
נדמה לי שזה היה ביום הולדתי ה-18, ב-4 בינואר 1964 (אני לא לגמרי סגור על כך, בגלל גילי המופלג…), חגגתי אז עם המשפחה הגרעינית שלי – אבא, אימא ואח צעיר, כאשר יומיים אחר-כך – ב-6 בינואר, הצטרפתי כחייל מן המניין לצבא ההגנה לישראל…
באותו אירוע חגיגי משהו, בביתנו הקט, סביב שולחן המטעמים שהכינה אימא עליה השלום, פרץ ויכוח ידידותי ביני לבין אחי הצעיר דוב, זכרו לברכה, באשר לעצם ההצטרפות שלי לשורות חיל האוויר…
אחי דוב, נהרג ב‘מלחמת ששת הימים’ בקרב על תל פאחר (כיום מצפה גולני) שבצפון רמת הגולן, קרב שנערך בשעות אחר הצהריים ב-9 ביוני 1967 במסגרת ההבקעה של צהל ברמת הגולן בחזית הסורית במלחמת ששת הימים.
בתל פאחר היה מוצב מבוצר של צבא סוריה, והוא נכבש על ידי יחידות מחטיבת גולני בסיוע כוח שריון).
אחי טען שלהיות חייל קרבי זה הכי… וכי הוא מתכוון להתנדב ל’גולני‘ כאשר יגיע זמנו, בעוד כשנתיים. אני ניסיתי אז להסביר לו, כי “בגילי המופלג”, כלומר, האח הבכור בן ה-18, יודע טוב יותר, וחיל האוויר הוא החיל מספר אחד בצהל…
█ “המונח בגילי המופלג” כלל לא עושה את הרושם הרצוי, לא על בני שיחי הצעירים ולמען האמת, גם אני הרגשתי די נבוך…”
הוא כמובן לא התרשם מ”גילי המופלג” ועשה את אשר שהבטיח, כלומר, התנדב לגולני בגיל 17 וחצי ומגולני, הוא לא שב…
מאז מצאתי את עצמי במצבים שונים ומשונים, בהם ניסיתי להשתמש ב”בגילי המופלג”, על מנת להציע, לדרוש, לחנך, להשיג ולעיתים סתם כך על-מנת להבהיר מי כאן המבוגר האחראי…
אבל עד מהרה למדתי לדעת, כי השימוש המופרז שלי במונח “בגילי המופלג” כלל לא עושה את הרושם הרצוי, לא על בני שיחי הצעירים ולמען האמת, גם אני הרגשתי די נבוך…
מה פתאום “בגילי המופלג”?… להיות בן 30 או 40, או חמישים, או 60, או אפילו להיות כיום 70 פלוס, רחמנא ליצלן – פירושו; “בגילי המופלג”?…
הרי כל חיינו אנו מנסים להיות צעירים לגילנו. בלבוש, בתספורת, בהתנהגות החברתית, במכונית שאנו רוכשים במיטב כספנו ופתאום אנו פונים פניית פרסה ואומרים לילדה הקטנה שלי – בת הארבעים פלוס, או לנכד הגדול שלי, השריונר הלוחם; “כי ‘בגילי המופלג’ אני חושב שאת/ה צריכים להתנהג כך או אחרת…”.
משהו לא מסתדר לי “בגילי המופלג”…
אולי, כאשר ימלאו לי 80 שנים, אוכל כבר לומר בפה מלא; “בגילי המופלג, אני סבור, כי…”
ואולי, גם אז לא…
