ביה”ד לערעורים של עובדי הסגל האקדמי של האוניברסיטה העברית, קבע לגבי פרופ’ בן-ארי; “אדם כזה איננו ראוי להמשיך ולשמש איש-סגל באוניברסיטה…” ◄ פרקליטיו של פרופ’ בן-ארי; “בן ארי, לא הורשע ב”ניצול יחסי מרות” אלא ב”התנהגות שאינה הולמת איש סגל”… בן ארי, הורשע בשלושה מקרים של התנהגות לא הולמת, אבל רק במקרה אחד, אכן היו יחסים אינטימיים”.
האוניברסיטה העברית: פרופ’ אייל בן-ארי, יפוטר ופסול לצמיתות להנחות סטודנטים
בית הדין לערעורים של עובדי הסגל האקדמי של האוניברסיטה העברית, קיבל את ערעור האוניברסיטה על קולת העונש שנפסק לפרופ’ אייל בן-ארי, בגין ניצול יחסי מרות וקיום יחסים אינטימיים עם תלמידות. בגזר הדין, שניתן היום (א’), קובעים יו’’ר בית הדין פרופ’ פנחס שיפמן וחברות בית הדין פרופ’ אורנה קופרמן, ועו”ד מרים ארזי-גיא, כי; “בית הדין החליט להטיל על הנילון, עונש של פיטורין מן האוניברסיטה… כמו כן, אנו קובעים, כי הנילון, יהיה פסול לצמיתות להנחות או להדריך סטודנטים באוניברסיטה העברית, אף אם יתברר שכגמלאי, היה רשאי למלא תפקידים אלה”.
בית הדין, נימק את החלטתו להחמיר את העונש בכך ש”המסר העלול להתקבל הוא שהאוניברסיטה, נוהגת בסלחנות כלפי אנשי-סגל שסרחו ומוכנה להעלים עין מפגיעות חמורות בסטודנטיות. לפנינו דפוס-פעולה שיטתי שבו הנילון ניצל לרעה, או ניסה לנצל לרעה, את תלמידותיו. בהיותו איש-סגל כריזמטי רב-כוח ורב-השפעה חיזק בלבן את תלותן בו והעניק להן תחושה שכל עתידן האקדמי בידו, במיוחד כמי שהן תלויות בו להמלצות ללימודים במוסדות בחו”ל, בתור מי שהכיר את עבודתן מקרוב.
בהשתמשו (הכוונה לפרופ’ בן-ארי) בתלות זו, הוא הציע להן הצעות מגונות לחלוק עמו חדר במלון בכנסים בינלאומיים בחו”ל. עם חלק מהן אף קשר בפועל קשרים אינטימיים. פריצת הגבולות בין המקצועי והאינטימי, הביאה לטשטוש חמור בין שני התחומים, פגעה בתלמידות ובכבודן, פגמה באמינות ההערכה המדעית, והסבה נזק לשמה הטוב של האוניברסיטה העברית”.
עוד כתב בית הדין; “לדעתנו אדם כזה – תהא אשר תהא פעילותו רבת השנים כחוקר, כמדען בתחומו וכמורה – איננו ראוי להמשיך ולשמש איש-סגל באוניברסיטה העברית ואיננו ראוי עוד לשמש מנחה ומדריך לסטודנטים בעבודתם ובמחקרם. לא ייתכן שבחלוף שנתיים, ישוב מי שעשה מעשים כה חמורים למשרתו הקודמת, ועולם כמנהגו ינהג. כל איש סגל וכל תלמיד או תלמידה צריכים לדעת שהאוניברסיטה העברית לא תסבול תופעות אלה, או דומות להן, ותשפוט אותן בחומרה”.
הנהלת האוניברסיטה העברית, הביעה היום שביעות רצון מהחלטת בית הדין לערעורים. הנהלת האוניברסיטה, רואה בחומרה רבה את המעשים שבהם הורשע פרופ’ בן-ארי, והיא תמשיך לפעול למניעת מקרים מסוג זה, כדי להבטיח סביבת עבודה ולימודים הולמת, ראויה ומכובדת.
יודגש, כי האוניברסיטה העברית, העמידה לדין משמעתי את פרופ’ בן-ארי אחרי החלטת הפרקליטות שלא להעמידו לדין בשל התיישנות.
רשויות המשמעת של האוניברסיטה, השקיעו מאמץ רב להבאת עדויות המתלוננות וניהלו הליך ממושך ומורכב כדי להביא את מלוא היקף המעשים בפני בית הדין.
◄ פרקליטיו של פרופ’ בן-ארי; “… ההאשמות חסרות בסיס שהופרכו”
להלן תגובת פרקליטיו של פרופ’ בן-ארי, עוה”ד ראובן בר-חיים, ו-מירה אמסלם-בית-און; “לאחר שני הליכי משמעת שנוהלו על ידי האוניברסיטה, ומסע שיטתי ומאורגן שנעשה ביוזמת האוניברסיטה, פרופ’ איל בן ארי, זוכה בסופו של הליך משמעתי ממושך מרוב רובם של המעשים שיוחסו לו, וכן מכל עבירה של הטרדה מינית שיוחסה לו. גם דמות המפלצת שניסו לייחס לו ושניזונה משקרים התפוגגה.
וועדת המשמעת של האוניברסיטה, עצמה, הדגישה את סבלו של פרופ’ בן ארי, שנגרם מההאשמות חסרות הבסיס שהופרכו במהלך הדיון.
ועדת המשמעת, הדגישה את מסירותו הרבה של הפרופסור לסטודנטים שבהדרכתו ואת עזרתו הרבה להם, תוך הדגשת עדותן של המתלוננות עצמן על מסירותו ועזרתו.
ההחלטה המשמעתית של בית הדין לערעורים של האוניברסיטה העברית, גורמת לפרופ’ בן-ארי, לשלם מחיר אישי וכלכלי כבד ביותר רק בשל מעשי חיזור בהסכמה, לפני למעלה מ-10 שנים, שלא חרגו מהמקובל, ושאין בהם אלמנט פלילי.
מעשי חיזור, כאלה, מתרחשים, ויש להניח שעוד יתרחשו בקמפוסים ברחבי העולם, זה עידן ועידנים, ולראיה – בארץ ובעולם, נוצרו אין ספור זוגות נשואים של מרצים עם סטודנטים.
בעינינו אין יחס סביר בין המעשה הטבעי והאנושי לבין עוצמת הענישה הכבדה אשר נקבעה לפרופ’ בן-ארי, בעיקר כאשר ממהלך הדיונים, עלה, כי מדובר בקביעת נורמות חדשות, שלא נחקקו קודם לכן.
אנחנו שומרים לעצמנו את הזכות לפנות בהמשך לערכאה חיצונית בכדי שתבחן את התנהלות האוניברסיטה העברית”.
◄ תגובת האוניברסיטה העברית על תגובת פרופ’ בן-ארי; “ניצל מעמדו כאדם רב-כוח במערכת האוניברסיטאית, לקבל טובת-הנאה מינית”
אורית סוליציאנו, דוברת האוניברסיטה העברית,
מסרה, בתגובה על תגובת פרופ’ בן-ארי, כי פרופ’ איל בן ארי, הורשע בשלוש פרשות בעבירות של ניצול לרעה של מעמדו, שיקולים זרים וניגוד עניינים וכן בהתנהגות שאינה הולמת. בית הדין, מצא אותו אשם בכך שניצל לרעה את תפקידו והביא את אחת מתלמידותיו למצב בו הסכימה, שלא מרצונה הטוב, לנסיעה לחו”ל ולקיום יחסים אינטימיים עמו.
לגבי תלמידה אחרת הוא נמצא אשם בכך שניצל את מעמדו להציע לה לחלוק עמו חדר במלון.
לגבי תלמידה שלישית, נמצא אשם בכך שניצל לרעה את מעמדו בהציעו לה לחלוק עמו חדר. פרופ’ בן-ארי, נהג בצורה שאינה הולמת בכך שבשני מקרים המשיך להנחות את הסטודנטיות בעבודת הדוקטוראט שלהן.
במקרה אחד מבין השלושה הוכח, כי קיים עם התלמידה יחסים אינטימיים. עורכי דינו של פרופ’ איל בן-ארי, חוזרים על הטענה, כי מדובר במקרה של רומן ושל חיזור בהסכמה. האוניברסיטה העברית, מבקשת להדגיש, כי זוהי טענה שאין בה מן האמת.
בית הדין, בשתי הערכאות חזר על הקביעה הנחרצת שלא היה בין השניים כל רומן ולא הייתה הסכמה. כך קבע בית הדין, בערעור; “הוכח מעבר לכל ספק, כי הנילון ניצל את מעמדו כאדם רב-כוח במערכת האוניברסיטאית, כדי לקבל טובת-הנאה מינית מדוקטורנטית שלו שחששה לעתידה אם תסרב לו. לא הייתה כל הדדיות ביחסים אלה, והיה כאן ניצול חמור של יחס התלות שהיתה לא’ בנילון.
הפרשיה, שלפנינו חמורה הרבה יותר, באשר לא בהתאהבות, ולא ברומן אנו עוסקים, כי אם בניצול גס של מעמדו של אדם כמורה כדי להפיק טובת-הנאה מינית מתלמידתו.
כאמור, בעניין זה קבע בית הדין, חד-משמעית- ולדעתנו בדין- שהוא מאמין לגרסתה של א’, ואינו מאמין לסיפורו של הנילון, שביקש לצבוע את שהתרחש בצבעים רומנטיים”.
Add Comment