השפעת הכולסטרול על התקפי לב, תפישת צבע שונה בבני אדם וייעוץ גנטי – אלה רק כמה מהתחומים שבהם היה מעורב הפרופ’ ארנו מוטולסקי, מחשובי הגנטיקאים המודרנים. השבוע, בישראל, סיפר גם על ילדותו, שבה נעוצה משיכתו לגנטיקה
מוטולסקי, חקר מחלת דם נדירה בעכברים. “על ידי השתלת תאי דם, מעכברים בריאים לעכברים חולים הצלחנו, לרפא את המחלה. זו היתה הפעם הראשונה, שהצליחו לרפא מחלה תורשתית בהשתלת מח-עצם. היום מטפלים כך בבני אדם”. הפרופ’ ארנו מוטולסקי, רצה לעלות לישראל כשהיה בן 14, כשרוחות רעות החלו לנשב בגרמניה הנאצית. הוא היה אז בתנועת נוער, אבל נפסל לעלייה בשל מום בלב.
motolsky_arno_professor_180_id=4198_01.jpg
זיכרונות ילדותו מלווים אותו עד היום. ביום שני, הגיע לישראל, כאורח כבוד בכנס של החברה לגנטיקה בישראל. הכנס התקיים באוניברסיטת תל אביב ונשא את הכותרת “חזיתות בגנטיקה”. חוקרים מישראל הציגו בו התפתחויות אחרונות במגוון תחומים בביולוגיה מולקולרית וגנטיקה רפואית, ביניהם; סרטן השד באוכלוסייה היהודית-האשכנזית, ניבוי נטייה לפתח סרטן ריאות במעשנים וחידושים במבנה הגנטי של צמחים.
התרומה של מוטולסקי, לחקר הגנטיקה של האדם נמשכת למעלה ממחצית המאה. חזיתות רבות בגנטיקה המודרנית נולדו מתוך רעיונות שהגה ועבודה חלוצית שביצע במהלך הקריירה המדעית שלו. היום, כמדען אמריקאי מן השורה הראשונה, חבר באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית ובאגודה האמריקאית לאמנויות ומדעים, כשמאחוריו יותר מ-400 מאמרים מדעיים, עשרה ספרים, פרסים ואותות הצטיינות מדעיים, הוא מנסה לחשוב מה מהעבר הרחוק של ילדותו השפיע על כיוון עבודתו.
האופן שבו נהפך מוטולסקי, אזרח אמריקאי, הוא סיפור דרמטי בפני עצמו. עם התגברות האנטישמיות בגרמניה החליטו הוריו להגר לארה”ב. אביו, נסע ראשון לקובה. אמו לקחה את שלושת הילדים, ויחד עם אלפי פליטים הם עלו ב-1939 על הספינה סנט לואיס, שהיתה ספינת הפליטים האחרונה שהורשתה לעזוב את גרמניה. ממשלת קובה, לא איפשרה לספינה לעגון בהוואנה, וגם במיאמי סירבו לקבל את הפליטים.
בלית ברירה, פנתה הספינה חזרה לגרמניה. למרבה המזל, לפני שהגיעו לגרמניה ארבע מדינות באירופה (אנגליה, צרפת, הולנד ובלגיה) הודיעו, כי יאפשרו לכרבע מהפליטים לרדת. כך מצאה את עצמה משפחת מוטולסקי, בבלגיה. רוב הפליטים שנותרו בספינה סיימו את חייהם, באחד ממחנות ההשמדה.
בבלגיה, קיבלה המשפחה ויזה לארה”ב, אבל שבוע לאחר קבלתה פלשו הגרמנים לבלגיה. מוטולסקי, נשלח לצרפת עם קבוצת ילדים. אמו, אחיו ואחותו חצו בהסתר את הגבול לשווייץ. עם סיום המלחמה הגיעו כולם לארה”ב, שם התאחדה המשפחה עם האב.
חלוץ שהריפוי של מחלה תורשתית באמצעות השתלת מח-עצם
מוטולסקי, סיים את ביה”ס לרפואה בארה”ב. הוא השתתף כקצין במלחמת קוריאה ומ-1953, עם סיום הצבא, נכנס לתחום הגנטיקה, שהחל להתפתח.
“הרעיון שפגם בגן אחד יכול לשנות חלבון והתוצאה היא פגיעה בתהליכים ביוכימיים בגוף – הקסים אותי”, אמר מוטולסקי השבוע. “התלהבתי מהאפשרות לבדוק אנזים פגום, שנוצר ממוטציה בגן ולמצוא כך, את הסיבה למחלה.
בתחילת שנות ה-50 התחלתי לחקור מחלות דם תורשתיות. באותה תקופה התפרסם מודל הקוד הגנטי, אבל לא היו עדיין הכלים לבדיקת הדנ”א ולא ידעו עדיין כיצד שינויים בחומר הגנטי משפיעים על מבנה החלבון”.
במחקריו בגנטיקה של מחלות דם מוטולסקי, חקר מחלת דם נדירה בבני אדם (שמה Hereditory Spherocytosis). המחלה הורסת תאי דם אדומים. “היו לנו מודלים של עכברים שנולדים עם המחלה התורשתית הזאת, בדיוק כמו בני האדם”, אמר מוטולסקי. “על ידי השתלת תאי דם מעכברים בריאים לעכברים חולים, שאך נולדו, הצלחנו לרפא את המחלה. זו היתה הפעם הראשונה, שהצליחו לרפא מחלה תורשתית באמצעות השתלת מח-עצם. היום, מטפלים בדרך זו בבני אדם במחלות תורשתיות שונות”.
מוטולסקי, נחשב אבי הפרמקוגנטיקה
ב-1956 ייסד מוטולסקי, את המחלקה לגנטיקה רפואית בביה”ס לרפואה של אוניברסיטת ואשינגטון בסיאטל. הוא עמד בראשה עד 1989 וממשיך במחקריו שם עד היום.
מחלת דם אחרת שחקר נפוצה בארצות המזרח התיכון כעיראק ואיראן למשל. בישראל, המחלה נפוצה אצל יוצאי מדינות אלה. בשל פגם תורשתי חסר אצל הלוקים במחלה אנזים הקרוי G6PD.
“בעת מחקר המחלה הבחנו שאצל חולים בחסר G6PD, שלוקחים תרופות נגד מלריה, נהרסות כדוריות הדם. בשנות ה-60 נסעתי לאפריקה ולסרדיניה, כדי ללמוד על הקשר בין החסר באנזים למלריה. מצאתי להפתעתי שהחסר באנזים שומר מפני התחלואה במלריה. טפיל המלריה, זקוק כנראה לאנזים הזה ולכן לא מתקיף את החולים”.
המחקרים בחסר G6PD הצביעו לראשונה, על הקשר בין מבנה גנטי לתגובה לתרופות. בהמשך נוכח מוטולסקי, בקשר הזה במחלות גנטיות נוספות. למשל, לפני הרדמה בניתוח החולים מקבלים תרופה להחלשת שרירי הרגליים.
התרופה אמורה להתפרק בגוף תוך דקות, על ידי אנזים מסוים. אצל מי שחסר להם האנזים התרופה לא מתפרקת ומסכנת את חייהם.
“העליתי סברה כי תופעות הלוואי של התרופות נעוצות בחלקן בשינויים באנזימים, שגורמים תגובות לא רצויות לתרופות”, מספר מוטולסקי. מאמר שכתב בנושא, ב-1957, פתח תחום חדש, פרמקוגנטיקה, הבודק את השפעת השינויים הגנטיים על התגובה לתרופות.
“כדי לפתח את המחקר בתחום זה הייתי זקוק לכסף”, אומר מוטולסקי. “חברות התרופות, שביקשתי מהן מענק, הביטו בי כאילו נפלתי ממאדים. החיבור בין פרמקולוגיה לגנטיקה נראה אז אבסורדי לחלוטין”.
הקשר הזה, בין תרופות למבנה גנטי, הובהר מאז, וממצאים מפתיעים מתבררים חדשות לבקרים. בעתיד אפשר יהיה לפתח רפואה אישית, שתעוצב לפי המבנה הגנטי של הפרט. מוטולסקי, נחשב אבי הפרמקוגנטיקה. <!–motolski_01.htm–>
מתוך אתר הידען בעריכת אבי בליזובסקי.
Add Comment