בין אלכוהול מוברח לדיווחים על קקי במגלשה

בין אלכוהול מוברח לדיווחים על קקי במגלשה – יום בחיי מנהל פארק מים - כאן חדשות | אלכוהול מוברח בתוך לחם, דיווח על קקי במגלשה ומכות עם כסאות פלסטיק. כתבתם של דורון סולומונס ואורן אהרוני.

"לא מאמין במזל בלוטו – זה מתמטיקה"

"לא מאמין במזל בלוטו - זה מתמטיקה": ריאיון עם סטפן מנדל, האיש שפיצח את שיטת הלוטו, אחרי הפרק אודותיו בתוכנית זמן אמת בכאן 11.

פורום כאן נעים

"למה אתה גונב?": מלחמת החקלאים במשפחות הישראליות

שום דבר לא הכין את החקלאים בישראל לתופעת הגניבות של המטיילים, ש"עושים שוק" במטעים ובפרדסים. כתבתה של נועה ברק | כאן חדשות.

סליחה על השאלה❓ עונה 2 | אוטיסטים

סליחה על השאלה❓ עונה שנייה לתכנית האהובה זוכת פרס האקדמיה 🏆 שעושה את העולם מקום יפה יותר! הצצה כנה ואינטימית לחייהן של קבוצות שמתמודדות עם סטיגמות חברתיות באמצעות שאלות שנשאלו על ידי הצופים. ערוץ כאן 11.

זן נדיר – גורים

גורים - חזרזירים בפי'גמות, שפני סלע משחקים תופסת, פעוטון של יעלים, ותיעוד מיוחד של גורי זאב, מרגע ההמלטה במאורה ועד אימוני הציד שלהם. במאי תסריטאי וקריין: יגאל מוסקו.

אמא ל-12 מוצאת זמן לאהבה חדשה

ילדות כואבת ובעל אלים לא הצליחו לנצח את ליאת ברששת, שמגדלת לבד את תריסר ילדיה. עכשיו, נגד כל הסיכויים היא ממציאה את עצמה מחדש עם עמוד פייסבוק מצליח והרצאות שהיא מעבירה, ואפילו מוצאת זמן לאהבה חדשה.

מציאת גופת מנהיג הילידים באמזונס – סערה בברזיל

מציאת גופתו של מנהיג הילידים באמזונס מעוררת סערה בברזיל. כאן חדשות | חדשות הלילה עם יאיר ויינרב.

מפעל הפיס

נשיא המדינה ציין 20 שנים להקמת 'נגישות ישראל'

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין אירח ב- 28 ביולי 19', את נציגי עמותת "נגישות ישראל" לציון 20 שנה להקמתה.
במפגש הוגש לנשיא דו"ח המסכם 20 שנים של נגישות, ובמסגרתו נשאו דברים מייסד ונשיא העמותה יובל וגנר ומנכ"לית העמותה מיכל רימון.

נעים לעקוב אחרי

גינון אורגני ו-אקולוגי ראובן אורן

גינון אורגני ואקולוגי – להתחבר לאדמה ולגדל באופן טבעי

ראובן אורן מנהל פורום גינון אורגני ואקולוגי בפורטל כאן נעים מביא את האמת הפשוטה על "שיגעון האורגניות" ■ מתי לאחרונה, ראיתם או אכלתם מלפפון ירוק עסיסי ומלא בגרעינים מתוקים?
גינון אורגני ואקולוגי - להתחבר לאדמה ולגדל באופן טבעי
גינון אורגני ואקולוגי – להתחבר לאדמה ולגדל באופן טבעי

הגישה האורגנית, הולכת ומתפשטת, לאט אך בטוח. יותר ויותר אנשים מחפשים את הקרבה לאדמה, לגדל את הירקות והפירות שלהם, בעצמם ולאכול יותר בריא. מדי פעם, מופיעות כתבות סאטירה על "שיגעון האורגניות" ועל פירות וירקות מצומקים הנאכלים ע"י ה"אורגניים", כי "זה בריא ולא חשוב הצורה החיצונית.." וכדומה.

רוצים עוד עדכונים? הצטרפו לכאן נעיםבפייסבוקאו בטוויטר.

אודה על האמת, לא כל כך הבנתי על מה ולמה, עד שיום אחד, נכנסתי עם בני הצעיר, לחנות המוכרת מוצרים אורגניים כדי לחפש חומר לעבודת החקר שעשה הבן.

בעוד אני משוחח עם המוכרות, הסתובב בני בין ארגזי הירקות, שמאחור, ומשסיימתי עניני, קרא לי – "אבא, מה זה?" הבטתי לארגז שעליו הצביע ותמהתי. ארגז מלא במלפפונים מצומקים ומכווצים שגודלם מגיע לגודל אצבעות ידי.

לא התפלאתי מדוע בני לא מזהה את ה"מוצר" הזה. הוא רגיל כבר שנים, לאכול מלפפונים גדולים ועסיסיים – כמובן שאורגניים לחלוטין, מלפפונים השוקלים כחצי ק"ג האחד ובאורך המגיע גם ל-30 ס"מ. ו"עגבניות באלאדי" אדומות ועסיסיות שאינן דומות למה שנמכר שם בחנות.

לאחרונה, הבחנתי, כי המצב הולך ומשתפר, תפארת הפרי האורגני זוכה לפרסום בעוד ועוד מקומות על ידי משלוחים הביתה ו"הפתעות" עונתיות והגל הולך ומתגבר.

  אז מה העניין של גידול אורגני?

הנושא פשוט הרבה יותר ממה שהוא נשמע. מדובר ב שני כיוונים עיקריים, שלמעשה, אחד הם. חזרה לשיטות הפשוטות והעתיקות של גידול פשוט ללא התחכמות עם הטבע ובלא ניסיונות "לנצח את הטבע" על ידי התערבות בעזרת כימיקלים שונים ולאכול פירות וירקות שנקטפו כשהם טריים ומוכנים לאכילה.

  לגדל באופן טבעי

לאחרונה, המצב הולך ומשתפר, תפארת הפרי האורגני זוכה לפרסום

המשמעות היא לחיות בהרמוניה עם הטבע. להבין את המשמעות של "מזיקים" או צמחי בר הנקראים "עשבים רעים" והכי חשוב, להבין שאדמה, היא לא סוג מסוים של חול אלא מארג סימביוטי שלם של מכלול צורות חיים המעניקים לאדמה את חיותה.

גינון אורגני ואקולוגי - להתחבר לאדמה ולגדל באופן טבעי

גם גננים אורגניים חדשים, שואלים אותי, לעיתים קרובות "באיזה חומר לרסס, לפני שאני שותל ירקות או מניח דשא או שותל עצים?" ואני עונה בשאלה הפוכה – "מדוע לרסס?".

ריסוס בכל חומר שהוא ויקרא "ירוק" או אורגני ככל שיקרא, רק מחסל את כל האורגניות של האדמה, מלכתחילה. הריסוס או פיזור של כל חומר רעיל, הורג את הכול, את כל היצורים, מזיקים וסימביוטיים כאחד. לאחר השמדה שכזו, האדמה שוב אינה "אדמה" אלא "מצע" בלבד.

בתוך האדמה אמורים לחיות צורות שונות של פטריות וחיידקים המסייעים לצמחים ולעצים לקשור תרכובות חנקתיות מן האדמה ולפרק חומרים רקב אורגניים לשרשראות פשוטות יותר, כדי ששורשי העצים יוכלו לספוג אותם.

זהו למעשה תהליך ה"קומפוסטיזציה" הטבעי המתקיים כל הזמן בטבע. חלק מצורות חיים אלו אף נספגות ע"י השורשים ("מיקוריזה") כחלק מספיגת המינרלים והמיקרו אלמנטים מהאדמה, לצורך בניית ה"שלד" של העץ או הצמח.

הרעיון הפשוט של לחיות בהרמוניה עם האדמה מתרחב לכיוון של השבת כל מה שהעץ "שאל" מהאדמה, חזרה לאדמה.

גידול פשוט ללא התחכמות עם הטבע ובלא ניסיונות "לנצח את הטבע"

לצורך גדילתו לגובה ולרוחב כדי לקלוט כמה שיותר אור שמש, נצרך העץ לאותם מינרלים הנותנים לו את החוזק והגמישות לטפס לגובה ולבנות את המערך המורכב של מערכות ההובלה במעלה ובמורד העץ.

אם נגזום את העץ או נאכל את הפרי בלי להשיב את השאריות לאדמה, הרי שאנו לוקחים מהאדמה את אותם מינרלים ומיקרו אלמנטים שהעץ "שאל" מהקרקע והאדמה תתחיל להידלדל.

כתוצאה מכך, תיווצר מצוקה של העץ, היחלשותו וירידה בתנובתו. ובהמשך, חוסנו יפגע וזה המקום למזיקים הממלאים תפקידם כ"סניטאריים" של הטבע, להגיע ולחסל את ה"מפגע" הזה של עץ לא יעיל בטבע. פשוט, לא?

  טעם הפרי והירק

התוצרת שאנו קונים במרכולים לא טעימה לנו ואנו מתגעגעים ל"טעם של פעם" ואילו מה שאנו קונים, חסר טעם ותפל על אף שהוא נראה "נפלא".

מדוע? כי מדובר בכלכלה. מדובר בעסק כלכלי ו"חיי מדף" ארוכים שבעטים, הפרי נקטף עוד לפני שהבשיל על העץ, לפני שהשמש פעלה את מלוא פעולתה וגרמה לפירות להשלים את מתיקותם מתוך ייצור של סוכרים בתהליך הפוטוסינתזה.

כמעט כל הצמחים ואף קבוצות מסוימות של אצות וחיידקים המבצעים פוטוסינתזה מוגדרים כפוטו אוטו טרופים (יצרנים), זאת משום שאינם נזקקים לתרכובות אורגניות כלשהן ממקור חיצוני (מזון) בכדי להפיק אנרגיה ובכדי לייצר את התרכובות האורגניות המרכיבות את תאיהם. את האנרגיה מפיקים האוטו טרופים באמצעות ניצול אנרגיית אור, שמקורה בדרך כלל בקרינת השמש.

שואלים אותי, "באיזה חומר לרסס, לפני שאני שותל ואני עונה בשאלה; מדוע לרסס?

הרבה פירות מובלים לאחר קטיף מוקדם, אל "חדרי ההבחלה" לצורך הבחלתם בדיוק כמו בננות, כדי להוציא לשוק פרי עמיד על המדף ושנראה טוב, אך טעמו תפל ולא דומה לטעם הפרי האמיתי.

עגבניות, הנרכשות ירוקות בסופרמרקטים, לעולם לא יהיו מתוקות, גם אם יאדימו על המדף אצלנו. הצבע האדום בא מתוך נסיגת הצבע הירוק (הכלורופיל) ולא מתוך הבשלה טבעית וכתוצאה מריבוי סוכרים. כך בשזיפים, תפוחים, עגבניות וכל פרי או ירק.

מתי לאחרונה, ראיתם או אכלתם מלפפון ירוק עסיסי ומלא בגרעינים מתוקים? כשמגדלים ירקות ופירות לבד, אפשר לקטוף את העגבנייה כשהיא אדומה. ואז, היא גם מתוקה. את שזיפי ה"סנטה רוזה" לקטוף כשהם רכים, רכים ואז ניתן "לשתות" אותם ולהתענג על ריחם ומתיקותם.

 




דילוג לתוכן