מדא גייס את מירי בוהדנה למאמצים של מדא בנושא הקורונה

"מזה כשנתיים מגן דוד אדום הוא משפחה עבורי ומקום שבמסגרתו אני זוכה לתת מעצמי למען אחרים" - סיפרה מירי בוהדנה; "נגיף הקורונה, יצר בהלה רבה בעולם וגם בארץ והרבה דברים בנושא אינם ברורים, מה שיכול להלחיץ עוד יותר. לכן, שמחתי מאוד לשתף פעולה עם מדא, גם בנושא הזה, וליצור סרטון ביחד עם דר' סטרוגו, שמטרתו להעלות מודעות לפעולות שונות שחשוב לעשות, כדי למנוע הדבקה, לתת תשובות ולהרגיע את הציבור" .

אורלי לוי לא ידעה | מהצד השני עם גיא זהר

כאן 11 | אומנם עמיר פרץ הצהיר שוב ושוב שהוא רוצה ממשלה בתמיכת הרשימה המשותפת, אבל אורלי לוי אבקסיס פשוט לא ידעה | להשוות קורונה לשפעת זה אולי מרגיע - אבל לא נכון.

פורום כאן נעים

יחד ננצח את הגיף קורונה

היגיינה מרבית למניעת הידבקות, כמה צעדים לשטיפת ידיים. שומרים על הכללים מצילים חיים. (משרד הבריאות).

לחמניות טעימות בלי קמח ברבע שעה!

מה לקנות; אבקת חלב רגילה 150 גר'. ביצים; 4. אבקת אפיה; כפית ותקבלו; לחמניות טעימות בלי קמח ברבע שעה!

Whitney Houston – “I Will Always Love You”

Whitney Houston - performing "I Will Always Love You" (HD) com legenda. "אני חולה עליה", תתרווחו והאזינו לקול ולביצועים המדהימים האלה.

קלמן וסג”ל | 11.03.20: סיוע למשק בעקבות משבר קורונה

כאן חדשות | מדי ערב נפגשים קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל לשעה של אקטואליה קצבית, בועטת ולא מתנצלת. דיווחים, ראיונות, פרשנויות וכל הקולות שצריך לשמוע כדי להבין טוב יותר מה שקורה היום בחדשות – לפני הקלעים ומאחוריהם.

צליית בשר: כך תעשו את זה נכון

השף דן עמיר, ממסעדת BP בחיפה מסביר לנו בכמה טיפים פשוטים כיצד לצלות את הבשר ולהשאיר אותו רך ועסיסי, וגם – מה הנתח שהישראלים הכי אוהבים?

מפעל הפיס

המדים החדשים של מג”ב

הכירו את המדים החדשים של לוחמות ולוחמי משמר הגבול.

נעים לעקוב אחרי

סקס | Sex

או שאתה נולד עם זה או שלא; תשוקה מינית, זה בַּגֵּנִים

מחקר בראשות פסיכולוג מהאוניברסיטה העברית; טיפול גנטי יחליף את סַפָּת הפסיכולוג
או שאתה נולד עם זה או שלא; תשוקה מינית, זה בַּגֵּנִים
או שאתה נולד עם זה או שלא; תשוקה מינית, זה בַּגֵּנִים

עדות מחקרית חדשה מייחסת הבדלים אינדיבידואליים בתשוקה המינית של בני אדם לשונוּת גנטית. ממצאי המחקר עשויים לסייע לבני אדם להבין את מיניותם וכן לטפל בהפרעות מיניות בעתיד. לא מן הנמנע, אומרים החוקרים, שבעיות מיניות ינותבו מכיוון הפסיכולוגיה הקלאסית לרפואה הגנטית של המאה העשרים ואחת.

מאמר בנושא ראה אור באחרונה בכתב העת המקוון Molecular Psychiatry. המחקר הוא פרי מאמצים משותפים של חוקרים בראשותו של הפסיכולוג פרופ’ ריצ’רד אבשטיין, ראש מרכז שיינפלד לגנטיקה אנושית בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית ומבית החולים הרצוג, ושל קבוצת מחקר בראשותו של פרופ’ רוברט בלמקר מהיחידה לפסיכיאטריה באוניברסיטת בן גוריון בנגב.

המחקר מספק לראשונה נתונים המראים כי הבדלים פשוטים ברצף ה-DNA משפיעים על התשוקה המינית, על העוררות ועל התפקוד המיני ומובילים להבדלים ולגיוון בתכונות הגנטיות הנראות לעין (פֶנוֹטִיפּ).

הממצאים מרחיקי לכת, אומר פרופ’ אבשטיין, והם מבשרים שינוי מהפכני בדרך ההתייחסות של החברה, ובמיוחד של הפסיכולוגיה, ליסוד כה מרכזי בהתנהגות האנושית.

מעט מאוד ידוע על הבסיס הביולוגי להבדלים בין בני אדם בהתנהגות מינית נורמלית. השינויים המשמעותיים ביותר בביטוי המיניות האנושית מיוחסים היסטורית להתנהגות נלמדת או לבעיות פסיכולוגיות. אולם ההתקדמות שחלה באחרונה במחקרי גנטיקה מולקולרית של התנהגות ואישיות, מחקרי הדמיה של עוררות מינית ותפקוד מיני ומחקרים נוירו-אנדו-קרינולוגיים מראים, כי להבדלים אינדיבידואליים בהיבטים רבים של המיניות האנושית, בדומה לתכונות אנושיות אחרות, יש בסיס מוצק בתחום מדעי המוח.

התקדמות זו בהבנת הבסיס הביולוגי של המיניות האנושית מספקת דרך חדשה לבחינת השוני בנורמות מיניות מבלי להעביר שיפוט מוסרי.

במחקר עדכני זה, בחנו החוקרים את ה-DNA של 148 סטודנטים ישראלים בריאים, נשים וגברים והשוו את התוצאות עם שאלוני הערכה עצמית שמילאו הנבדקים על תשוקה מינית, עוררות מינית ותפקוד מיני. התוצאות הראו מִתְאָם בין המשתנים בגֵן D4, האחראי לייצור קולטן דופמין DRD4, לבין דיווחיהם של הנבדקים על מיניותם.

מעניין לראות ששינויים אחדים בגֵן זה מדכאים תשוקה, עוררות ותפקוד מיניים. בעוד שלאחרים השפעה הפוכה, כלומר; הם מגבירים תשוקה מינית. החוקרים מאמינים שהמשתנים המגבירים את התשוקה המינית הם מוטציה חדשה יחסית אשר הופיעה באדם הנבון Homo sapiens לפני 50 אלף שנה בזמן ’היציאה מאפריקה’.

קרוב ל-30% נושאים את המוטציה המגבירה את התשוקה המינית, בעוד ש-60% נושאים את המוטציה המדכאת תשוקה מינית.

פרופ’ אבשטיין צופה שהודות למחקר זה ולהתקדמות בתחום מדעי המוח ביחס להתנהגות מינית, יתרחש שינוי תפיסתי, שדרכו יתפתחו דרכים חדשות לטיפול בהפרעות בתפקוד המיני שיתבססו על אסטרטגיה של טיפול גנטי ולא על ספת הפסיכולוג.

עוד מציינים החוקרים, כי במקרים רבים הבדלים בדחף המיני כמו “תשוקה מינית נמוכה” עשויים להיות נורמליים ולא להצביע בהכרח על הפרעה בתפקוד.




אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן