המלצת החוקרים; למתן את הבדלי ההשקפות בין יהודים לערבים ביחס לטבע ושימורו, על ידי קידום תהליכי גישור ושיתוף פעולה בנושא זה, כמו גם טיפוח ערכים במסורת היהודית והמוסלמית הנוגעים לטבע ולסביבה.
כפריים מזוהים יותר מהעירוניים עם ההשקפה הטבעית.
מחקר ראשון מסוגו בישראל, שנערך בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, גילה שוני מהותי בהתייחסות לטבע בין נשים וגברים, יהודים וערבים. כן נמצא, כי לאנשים המגדלים בעלי חיים יש גישה ערכית יותר כלפי הטבע, לעומת אלה שאינם מגדלים חיות מחמד והתיחסותם אל הטבע היא תועלתית.
המחקר בוצע כעבודת מאסטר של נועה גכט, בהנחית ד”ר תמי טרופ ופרופסור שאול עמיר. הוא בדק התייחסות אל הטבע ואל בעלי חיים במספר קטגוריות; שלילנית (נטיה להתעלם ולהתרחק מסביבה טבעית), סמכותית (התייחסות היררכית ופטרונית אל הטבע), תועלתית (התייחסות אל הטבע כאל מוצר צריכה), אסתטית, מדעית, הומנית, אקולגית וטבעית.
“שימור טבע הוא, אמנם, נושא אקולוגי, אך הוא גם נושא ערכי המעוגן בהקשר תרבותי-חברתי-פוליטי”, אומרת נועה גכט; “בשלושת העשורים האחרונים, נבחנו נטיותיו הערכיות של הציבור ביחס לטבע וביחס לאמצעים לשימורו במדינות רבות בעולם. המחקרים הרבים שנעשו בתחום מצביעים על כך שידע מוקדם אודות השקפות הציבור כלפי הטבע והסביבה מהווה תנאי חיוני לעיצוב כלי מדיניות ישימים לשימור הסובב הטבעי. זו הפעם הראשונה שמחקר כזה מתבצע בישראל”.
השאלה שעמדה במוקד המחקר היתה; האם וכיצד יכולה לתרום ההבנה של השקפות הציבור ביחס לטבע לקידום יעדים של שימור טבע ולשיפור איכותן של החלטות תכנוניות. מטרתו העיקרית של המחקר היתה לזהות ולאפיין את השקפות העולם של קבוצות בציבור הישראלי ביחס לטבע וביחס לשימורו.
לאנשים המגדלים בעלי חיים יש גישה ערכית יותר כלפי הטבע
את אוכלוסיית הסקר היוו 391 סטודנטים ממגוון תחומי לימוד מאוניברסיטת חיפה, מהטכניון ומבית הספר להכשרת מורים ערבים במכללת בית ברל.
מניתוח הממצאים, עלה, כי קיימים הבדלים מובהקים בין האוכלוסייה היהודית לבין האוכלוסייה הלא-יהודית באשר להשקפותיהן כלפי הטבע.
הבדלים אלה באים לידי ביטוי בכל הקטגוריות; ההשקפות הדומיננטיות בקרב היהודים היו המוסרית, ההומנית, האקולוגית והטבעית, בעוד שבקרב הלא-יהודים ההשקפות הדומיננטיות היו המדעית, האסתטית, התועלתית, הסמכותית והשלילנית.
עוד נמצא, כי; נשים, הן יהודיות והן ערביות, מזוהות יותר מגברים עם ההשקפות השלילנית, ההומנית והמוסרית. כפריים מזוהים יותר מהעירוניים עם ההשקפה הטבעית. בעלי חיות מחמד מזוהים יותר עם ההשקפות ההומנית, המוסרית, הטבעית והאקולוגית.
חוקרי הטכניון, ממליצים בעקבות המחקר, למתן את הבדלי ההשקפות בין יהודים לערבים ביחס לטבע ושימורו, על ידי קידום תהליכי גישור ושיתוף פעולה בנושא זה, כמו גם טיפוח ערכים במסורת היהודית והמוסלמית הנוגעים לטבע ולסביבה.
עוד ממליצים החוקרים, להתחשב במאפיינים תרבותיים של קבוצות אוכלוסיה שונות בתכנון שטחים פתוחים ולהרחיב את שיתופו של הציבור בתכנון ובתהליכי קבלת החלטות הנוגעות בטבע ובשימורו.
__________
חלק מצילומים, הובאו מתוך אתר animalrescuetv
