רביקוביץ’, דליה רביקוביץ נחשבה מעמודי התווך של השירה העברית שמה כנראה קץ לחייה; זכתה בפרס ביאליק ופרס ראש הממשלה ליצירה. ב-1999 היתה הכלת פרס ישראל לשירה.
המשוררת דליה רביקוביץ’, נמצאה היום מתה בביתה בתל אביב. מד”א קבע את מותה. נסיבות המוות עדיין אינו ידועות בוודאות, אולם מן המשטרה, נמסר, כי יש חשד סביר שהיא שמה קץ לחייה ומתה כתוצאה מבליעת כדורים. רביקוביץ’, היתה נתונה בעבר בדיכאון קליני.
כלת פרס ישראל לשירה, רביקוביץ, צילום; לע”מ.
דליה רביקוביץ’ נולדה ברמת גן והתחנכה בקיבוץ גבע, למדה בתיכון בחיפה ובאוניברסיטה העברית. היא לימדה בתיכון במשך כמה שנים.
שיריה המוקדמים הופיעו בשנות החמישים ביומנו של המשורר העברי אברהם שלונסקי, “האורלוגין”.
בנוסף לעסוקה בשירה רביקוביץ כתבה פרוזה וכמה ספרי ילדים. היא תרגמה לעברית שירים מאת: וויליאם בטלר ייטס, אדגר אלן פו וט. ס. אליוט. כמו כן, היא תרגמה את ספר הילדים “מרי פופינס”.
מאז מלחמת לבנון (1982) היא נעשתה לפעילה בתנועה הישראלית לשלום. שיריה המוקדמים הם רומנטיים, עם הפיתוי של מקומות אקזוטיים רחוקים. לעיתים ביטויי האהבה ותשוקה בשיריה מהממים את הקורא. היא כתבה גם על דמויות מיתולוגיות, כולל ארמונות ומלכים, עולם של חלום וסיפורי פיות, של קסם וכישוף.
עבודותיה היותר מאוחרות מלאו בסטירה וסרקזם בשפה חופשית שוטפת שנדמית מעט לדיבור. במרכז כל שיריה נמצא דובר בעל רגישות רבה שמכיל תפיסה רגשית עמוקה ואינטלקט רוגש.
במשך שנים אחדות עסקה בהוראה. זכתה בפרס ביאליק ופרס ראש הממשלה ליצירה. ב-1999 היתה הכלת פרס ישראל לשירה.
“דליה רביקוביץ, היא מעמודי התווך של השירה העברית הלירית. שיריה הם מצד אחד עדות אישית על יתמות, אהבה בלתי-אפשרית ומאבק נואש על עצם הקיום ומצד שני הם מבטאים אמת אוניברסלית וחוויות של רבים.
השילוב של הלשון העשירה והגבוהה עם לשון היום-יום, ושל הזעקה האישית עם זו הכללית, מאפיין את יצירתה והפך אותה לחשובה ולבולטת ביותר בשירה העברית בת-זמננו”. (מנימוקי חבר השופטים לפרס ישראל, 1998).
חלק משיריה הולחנו לשירים פופולריים, וניתן למוצאם באתר שירונט
Add Comment