צום תשעה באב, מהווה את זמן השיא של שלושת השבועות – תקופת בין המצרים ◄ ביום תשעה באב, משך הדורות, התרחשו ארבעה אירועים חמורים. בית המקדש הראשון והשני נחרבו. נגזר על אבותינו, שלא יכנסו לארץ ישראל ויאלצו לשהות במדבר 40 שנה. העיר ביתר נלכדה. טורנוסרופוס הרשע חרש את שרידי בית המקדש וסביבתו.
תבליט מקשת טיטוס המראה שבויים הנושאים את כלי המקדש. מהויקי האנגלית
ביום תשעה באב, משך הדורות, התרחשו ארבעה אירועים חמורים. בית המקדש הראשון והשני נחרבו. נגזר על אבותינו, שלא יכנסו לארץ ישראל ויאלצו לשהות במדבר 40 שנה. העיר ביתר נלכדה. טורנוסרופוס הרשע חרש את שרידי בית המקדש וסביבתו.
ההשלכות על ימינו
לאירועים החמורים שהתרחשו בתשעה באב, השלכה רבה על כל הדורות ועד ימינו אנו. חורבנו של בית המקדש גרם לאבדנו של שפע רוחני, מה שהביא עם הזמן, להתרחקותו של חלק גדול מבני עמנו מהמורשת היהודית. ההלכות שאנו מקיימים ביום זה, מלוות בציפייה להקמתו המחודשת של בית המקדש ולבוא הגאולה השלמה.
הלכות תשעה באב
צום תשעה באב מתחיל עם שקיעת החמה בליל תשעה באב ועד לצאת הכוכבים למחרת.
בתשעה באב נהוגים חמישה עינויים:
איסור אכילה ושתייה.
איסור רחיצה.
איסור סיכה.
איסור נעילת הסנדל.
איסור תשמיש.
איסור אכילה ושתייה
בתשעה באב, אסור לאכול או לשתות, אפילו משהו. כחלק מדין זה אין מצחצחים שיניים או שוטפים את הפה. למורגלים בעישון, מותר לעשן בצנעה החל מחצות היום. (זמן חצות היום מופיע בלוחות השנה). אנשים חולים או זקנים יעשו שאלת רב.
סעודה מפסקת – נוהגים לאכול סעודה רגילה קודם מנחה ואחר מנחה את הסעודה המפסקת. בסעודה זו נהוג לאכול תבשיל אחד בלבד. בנוסף לכך מותר לאכול: ירקות, ממרחים וכל דבר שאינו מבושל.
“…וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה.”
יש הנוהגים לאכול בסעודה זו ביצה טבולה באפר כסמל לאבלות. בדומה, יש הנוהגים לשבת על מקום נמוך. בסעודה המפסקת אין לשבת יחד למעלה משני אנשים, אלא כל אחד ישב לבדו, יאכל ויברך לעצמו. מסיבה זו אין נוהגים לערוך “זימון” בסעודה זו.
יש לסיים את הסעודה המפסקת עוד בטרם שקיעת השמש.
איסור רחיצה
אסור להתרחץ בתשעה באב. מסיבה זו בשעת נטילת ידיים שחרית, או לאחר השירותים, יש ליטול רק על אצבעות כף היד.
איסור סיכה
אין לסבן או למרוח את איברי הגוף בסבון, שמן, קרם וכד’.
איסור נעילת הסנדל
אין נועלים סנדלים או נעליים העשויים עור.
איסור תשמיש
בתשעה באב אסורים יחסי האישות או מגע כלשהו בין הבעל לאישה.
התפילות ולימוד התורה בתשעה באב
בערב: מתפללים ערבית רגילה, “קדיש” עם “תתקבל”, יושבים על הארץ ואומרים “איכה” וקינות בנחת ודרך בכי. ופסוק אחרון (“השיבנו…”) הקהל אומר בקול רם ואחר כך מסיים השליח ציבור. יש הנוהגים לישון על הרצפה או במטה ללא כרית. אבל אדם חלש לא יחמיר בזה ויישן על המטה.
בבוקר: שחרית רגילה, אבל אין מניחים טלית או תפילין. השליח ציבור אומר “ענינו” בתפילת “שמונה עשרה” בין ברכת “גואל ישראל” ל”רפאנו”. לאחר התפלה אומרים “חצי קדיש”. אין אומרים “תחנון” ולא “ארך אפים”.
קריאת התורה: קוראים בתורה שלשה אנשים, מפרשת “כי תוליד בנים”. לאחר קריאת התורה אומרים “חצי קדיש”.
מפטירים בנביא ירמיה: “אסף אסיפם” בניגון איכה. מחזירים את ספר התורה, יושבים על הארץ ואומרים קינות עד קצת לפני חצות. יחיד אומר “איכה” וקינות.
WesternWall_t180X123k-n_9-8-05_01.jpg
אחר קינות אומרים “אשרי”, “למנצח”, “ובא לציון” (מדלגים על הפסוק “ואני זאת…”), אומרים קדיש שלם בלי “תתקבל” ואין אומרים “פטום הקטורת”.
לאחר חצות היום, מותר לשבת על כסא רגיל. מותר לעסוק בלמוד עניינים עצובים (איכה, איוב, פרק “אילו מגלחין”) או דברים ששייכים לחורבן.
מנחה: מניחים טלית ותפילין בברכותיהם. קוראים “ויכל” ואומרים “נחם” בברכת “ולירושלים”. (אם שכחו, אומר לפני “ותחזנה” ואינו מסיים “ברוך מנחם”. אם שכח “נחם” או “עננו”, אין צריך לחזור.) שליח צבור אומר “ברכת כוהנים”.
לאחר מעריב: אומרים “קידוש לבנה” אבל יש לאכול תחלה.
הלכות י’ באב
היות ושרפת בית המקדש נמשכה גם בי’ באב, נוהגים בחלק מדיני האבלות גם ביום זה. אין רוחצים את הגוף לשם תענוג, אין מסתפרים ואין אוכלים בשר או שותים יין, אך מחצות היום מותרים בהכל.
“…וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה.”
המידע באדיבות אתר “אש התורה” – aish שהיא רשת בינלאומית וא-פוליטית של מרכזים לחינוך יהודי.
ניתן לקרא מאמר זה, גם כאן
Add Comment