בין אלכוהול מוברח לדיווחים על קקי במגלשה

בין אלכוהול מוברח לדיווחים על קקי במגלשה – יום בחיי מנהל פארק מים - כאן חדשות | אלכוהול מוברח בתוך לחם, דיווח על קקי במגלשה ומכות עם כסאות פלסטיק. כתבתם של דורון סולומונס ואורן אהרוני.

"לא מאמין במזל בלוטו – זה מתמטיקה"

"לא מאמין במזל בלוטו - זה מתמטיקה": ריאיון עם סטפן מנדל, האיש שפיצח את שיטת הלוטו, אחרי הפרק אודותיו בתוכנית זמן אמת בכאן 11.

פורום כאן נעים

"למה אתה גונב?": מלחמת החקלאים במשפחות הישראליות

שום דבר לא הכין את החקלאים בישראל לתופעת הגניבות של המטיילים, ש"עושים שוק" במטעים ובפרדסים. כתבתה של נועה ברק | כאן חדשות.

סליחה על השאלה❓ עונה 2 | אוטיסטים

סליחה על השאלה❓ עונה שנייה לתכנית האהובה זוכת פרס האקדמיה 🏆 שעושה את העולם מקום יפה יותר! הצצה כנה ואינטימית לחייהן של קבוצות שמתמודדות עם סטיגמות חברתיות באמצעות שאלות שנשאלו על ידי הצופים. ערוץ כאן 11.

זן נדיר – גורים

גורים - חזרזירים בפי'גמות, שפני סלע משחקים תופסת, פעוטון של יעלים, ותיעוד מיוחד של גורי זאב, מרגע ההמלטה במאורה ועד אימוני הציד שלהם. במאי תסריטאי וקריין: יגאל מוסקו.

אמא ל-12 מוצאת זמן לאהבה חדשה

ילדות כואבת ובעל אלים לא הצליחו לנצח את ליאת ברששת, שמגדלת לבד את תריסר ילדיה. עכשיו, נגד כל הסיכויים היא ממציאה את עצמה מחדש עם עמוד פייסבוק מצליח והרצאות שהיא מעבירה, ואפילו מוצאת זמן לאהבה חדשה.

מציאת גופת מנהיג הילידים באמזונס – סערה בברזיל

מציאת גופתו של מנהיג הילידים באמזונס מעוררת סערה בברזיל. כאן חדשות | חדשות הלילה עם יאיר ויינרב.

מפעל הפיס

נשיא המדינה ציין 20 שנים להקמת 'נגישות ישראל'

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין אירח ב- 28 ביולי 19', את נציגי עמותת "נגישות ישראל" לציון 20 שנה להקמתה.
במפגש הוגש לנשיא דו"ח המסכם 20 שנים של נגישות, ובמסגרתו נשאו דברים מייסד ונשיא העמותה יובל וגנר ומנכ"לית העמותה מיכל רימון.

נעים לעקוב אחרי

אדיר בנימיני

לתושבים לא ממש איכפת!

הבוחרים בישראל, כמו בגרמניה וכאמור בכל מקום אחר בעולם יוצאים מנקודת הנחה בסיסית ש"כל הפוליטיקאים הם אותו דבר". וכך נופלים קורבן לתפיסה הזאת גם אותם פוליטיקאים הגונים וטובים שרוצים לתקן את המעוות.
לתושבים לא ממש איכפת!
adir_binyamini_t180X1223k-n_01.jpg

למרבית תושבי מדינת ישראל לא ממש איכפת מה מתרחש ממש מתחת לאף שלהם- בתוך תוכי מנגנון הרשות המוניציפאלית שבתחומה מתגוררים; המציאות הוכיחה שוב ושוב כי מבחינתם ראש העיר שלהם יכול להיות מושחת לחלוטין, אולם אם יטרח מספיק טוב לספק להם את השירותים אותם הם צורכים, אז מבחינתם אפשר להבליג על כך ובגדול:

אין להם בעיה עם זה שראש הרשות שלהם ימנה קרובי משפחה מדרגה ראשונה לתפקידים בכירים במערכת העירונית, העיקר שהזבל יפונה בזמן!

אין להם בעיה זה שנותנים תוספות ואחוזי בניה גבוהים לקבלנים שמגדלים את מספר הקומות בבתים שהם בונים, העיקר שהדשא בגינות הציבוריות ימשיך לפרוח!

אין להם בעיה שבמסדרונות העירייה יסתובבו כל מיני מאכרים קטנים, מלחכי פנכה פעוטים, פונקציונרים וכל מיני ג’ובניקים המקורבים למפלגת השלטון. כאלה אשר כישרונותיהם הדלים מסייעים להם לתפוס את המקומות הגבוהים בתוך מפלגתם ומראים בעליל לאותו קהל את חוסר היכולת של פטרונם (בדר"כ ראש העירייה). העיקר שיהיו מספיק גני ילדים ובתי ספר לשלוח את הילדים כל בוקר!

הבלתי משוחדים נוסח העיר נתניה (סיעת שינוי)

אין להם בעיה עם זה שהקרקעות הציבוריות (ששייכות גם להם!) יחולקו לכל דכפין ושחברי מועצה יקדמו הקצאות קרקע לטובת מוסדות דת הקרובים ללבם, העיקר שהביוב לא זורם להם ברחובות!

אין להם בעיה שברשות המקומית שלהם יבזבזו כספים רבים למטרות מאוד שוליות ומיותרות, העיקר ששרותי הרחצה ותחנות ההצלה יפעלו בחופי הים בחודשי הקיץ!

אין להם בעיה שמנגנון העובדים ברשות המקומית ובחברות העירוניות הוא גדול מדי ומנופח, העיקר שהתאורה ברחובות דולקת בלילה!

אין להם בעיה עם המשכורות הגבוהות שמשלמים לבעלי חלק מהתפקידים הבכירים ברשות המקומית (בסכומים שחלקם רק היה חולם לקבל בסקטור הפרטי!), העיקר שכל בוקר ידאגו לנקות את הרחובות ושהכול יהיה נקי ומסודר!

אלה היו רק מספר דוגמאות למצב השורר היום בישראל; לתושב הממוצע (שעסוק בדאגה לצרכיו הפרטיים), לא ממש איכפת בת’כלס מה קורה בלשכת ראש העיר, מי מסתובב במסדרונות העירייה, אילו אינטרסים פרטיים באים על חשבון אינטרס הציבור, העיקר שאת רמת השירותים המינימאלית הדורשים לו אכן יסופקו בצורה ראויה. אולי מלבד מספר קטן ומצומצם של כאלה שצועקים "גוואלד", הרוב המכריע ברחוב המקומי נותר אדיש לחלוטין לכל מה שקורה בעירייה עצמה.

יתכן, ולשיטתו הרוב האדיש צודק בגישתו… ובאיזו זכות אבקרו על כך? זכותו הרי לבחור במי שהוא חפץ, גם אם הוא יודע כי אותו מועמד מעורב במעשי שחיתות או בניהול שלא על פי מנהל תקין.

במאמר מוסגר להלן חוויה אישית ומקומית קטנה; במהלך המערכת הבחירות האחרונה יצאנו בתנועת שינוי המקומית בקמפיין "הבלתי משוחדים". הקמפיין יצר לא מעט הדים חיוביים מבחינתו (בעיקר כשהחלו ליצור קשר עימנו מספר מועמדים מתחרים שמחאו על הכותרת בטענה שאם אתם ה"בלתי משוחדים", אז איפה זה בעצם מעמיד אותנו?).

מטרת הקמפיין הייתה למעשה להדגיש, כי אין לנו אינטרסים פרטיים בתוך המערכת העירונית: אין מאחורינו מאכרים שצריך לסדר להם ג’ובים, אין מאחורינו קבלנים וסרסורי נדל"ן שתרמו כספים ואין מאחורינו עמותות ומוסדות שצריך לסדר להם תקציבים ו/או הקצאות קרקע.

המסר העיקרי של הקמפיין היה שתמיכה בשינוי היא אידיאולוגית-נטו, עבור מועמדים שבאים להשפיע ולהשקיע זמן בקידום אידיאולוגיה זו לטובת תושבי העיר.

בדיעבד, צריך להודות שהקונספט של הקמפיין הזה הצליח פחות מהמצופה. כאמור, את רוב הציבור זה לא ממש מעניין מהי זהותם של חברי המועצה שלהם! יתכן והיינו מצליחים יותר עם היינו שמים יותר דגש על הנזקים שנגרמים לתושבי העיר מכוחו העולה של הלובי החרדי במועצת העיר.

עם זאת, אני חייב לציין שהיה גורם אחד עימו התייעצתי במהלך הקמפיין שהסב את תשומת לבי לבעייתיות במסר המרכזי של הקמפיין. אולם זה כבר קרה כשהיה לדאבוני מאוחר מדי, כאשר הקונספט המרכזי היה כבר מגובש.

מדובר בפיטר שרדר, יועץ הפוליטי והאסטרטגי, מגרמניה. שרדר הוא יועץ תקשורת פוליטית בעל שם עולמי שהוביל בעבר מספר קאמפיינים מוניציפאליים של מועמדים מהמפלגה הליברלית (F.D.P) ומועמדים נוספים ברחבי העולם הדמוקרטי כולו. הוא טען בפני באנגלית מתובלת במבטא הגרמני שלו, כי אי אפשר לבסס קמפיין על "אנטי קואופורשן". לא בישראל וכנראה גם לא בכל מדינה דמוקרטית אחרת בעולם.

כל זאת בשל העובדה שהבוחרים בישראל, כמו בגרמניה וכאמור בכל מקום אחר בעולם יוצאים מנקודת הנחה בסיסית ש"כל הפוליטיקאים הם אותו דבר". וכך נופלים קורבן לתפיסה הזאת גם אותם פוליטיקאים הגונים וטובים שרוצים לתקן את המעוות.

על בסיס לקחי העבר, ועל בסיס הגישה שהצגתי כאן התגבשה בראשי התפיסה, כי בפעם הבאה נצטרך לבנות מודל אחר שעימו נפנה לתושבים. מודל שבו יהיו יותר דגשים על אותם דברים שהם כנראה אלה שבאמת מעניינים את התושבים.

למרות הכול, כמובן שאני רואה חשיבות גדולה לכך שכל פוליטיקאי הגון ימשיך בלי קשר להילחם באינטרסנטים השונים ובמלחכי הפנכה למיניהם באשר יהיו; זאת מתוך אמונה פנימית עמוקה, וגם למרות שברור לו, עם כל הצער, שהדבר לא ממש מעסיק או מטריד את מרבית תושבי עירו.

__________

הכותב: אדיר בנימיני, חבר מועצת עיריית נתניה. בעל תואר שני (M.A) במדע המדינה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בעבר שימש כיועץ שר הפנים לענייני תכנון ובניה, כבאות והצלה ורישוי כלי ירייה. מועמד מס’ 18 ברשימת שינוי לכנסת.




אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן