פרוייקט זה הוא כחלק ממיזם שיקום נחל אלכסנדר, הנחשב למוביל בישראל בתחום שיקום הנחלים.
פרוייקט ראשון מסוגו, מתקן חירום לטיפול בשפכי נחל שכם, המיועד להפחית באופן משמעותי את זיהום נחל אלכסנדר, בהשקעה של כ-17 מליון ש”ח, נחנך במעמד סגנית שר לתשתיות לאומיות – נעמי בלומנטל, מנכ”ל הקק”ל – יצחק אלישיב, ראש מועצה אזורית עמק חפר – נחום איצקוביץ, מנהל האגף למים ונחלים במשרד לאיכות הסביבה – ד”ר ישעיהו בר אור ונציגי ממשלת גרמניה. כך מסר לכאן נעים, דובר המועצה האזורית, חיים אלטמן.
פרוייקט החירום לטיפול בשפכי נחל שכם הוקם בצמוד לקו הירוק, בסמוך לקיבוץ יד חנה והישוב הקהילתי בת חפר. מטרתו לתת טיפול סביר לביוב הזורם לנחל ולהחזירו לאחר הטיפול לאפיק הנחל באיכות טובה הרבה יותר.
פרוייקט זה הוא כחלק ממיזם שיקום נחל אלכסנדר, הנחשב למוביל בישראל בתחום שיקום הנחלים.
יחד עם זאת איכויות הטיפול אינן יכולות להביא את המים לאיכות הנדרשת לצורך שיקום הנחל. הפרוייקט ישתלב בעתיד בפתרון הקבע, אם וכאשר יוקם, בהשתתפות גרמניה ובשיתוף פעולה בין הישראלים לפלשתינים.
שיתוף פעולה זה נמשך כבר מספר שנים, נעצר בעקבות ארועי אוקטובר 2000 וטרם הביא לתוצאות מעשיות. כמו כן, יוכלו בעתיד לשמש המים להשקייה חקלאית, לטובת שני הצדדים, באזור הנמצא במצוקת מים קשה.
בצמוד לקו הירוק נבנה סכר, אשר גורם להטיית השפכים הגולמיים לתעלה מבוטנת ומשם לבריכה תפעולית. בבריכה זו תוצא הפסולת הגושית מהביוב וכן השמן הצף על הביוב. משם ישאב הביוב דרך מספר מתקנים אלקטרומכניים לצורך סינון וטיהור וימשיך למאגר, ששימש להשקייה חקלאית.
מאגר זה הוסב לצורך הפרוייקט למתקן טיפול אקסטנסיבי, בו יאווררו השפכים ויוזרמו למאגר חדש ההולך ונבנה, המשמש להשהיית הקולחין לשם ליטוש איכותם. כמויות הביוב השנתיות שהמתקן אמור לטפל בהן הינן 2.5-3 מלמ”ק שנה.
בניית הפרוייקט החלה בסוף שנת 2000 ומימונו מתחלק בין המשרד לאיכות הסביבה, הקרן הקיימת לישראל והחברה הכלכלית לפיתוח עמק חפר.
בגלל המורכבות הרבה של השפכים והכמות הגדולה שלהם, העלות השנתית להפעלת המתקן, גבוהה מאוד – כ-3 מליון ש”ח.
הפרוייקט הוקם ע”י החברה הכלכלית לפיתוח עמק חפר בראשות מנכ”לה, אברהם סולימני, ותוכנן ע”י משרד המהנדסים לביא-נטיף והמהנדס אילן הלבץ. את הפרוייקט מרכז אדר’ עמוס ברנדייס, מנהל פרוייקט שיקום נחל אלכסנדר.
נחל אלכסנדר, הינו אחד הנחלים הגדולים והיפים במרכז ישראל, נמצא בתהליך שיקום מתקדם ולאורכו פותחו בשנים האחרונות מספר פארקים לפנאי ולנופש. שטח אגן הניקוז שלו משתרע על פני כ-550 קמ”ר ומהלכו כ-31 ק”מ בתחום הקו הירוק.
17 הק”מ של מורד הנחל נמצאים בתחום המועצה האזורית עמק חפר. לאורכו קטעים רבים של ערכי טבע ונוף ושטחים פתוחים נרחבים. מרבית השטחים לאורכו של הנחל הינם חקלאיים. חלקו העליון של הנחל אכזב.
בחלקו המרכזי זורמים מים שפירים מועטים ומי ביוב וקולחין ברמות טיהור שונות ובחלקו התחתון מעורבים המים מהמעלה עם מי ים. הנחל סובל מזיהום חמור. לאחר שסולקו בשנים האחרונות שניים ממקורות הזיהום העיקריים שלו, נותר מזהם ראשי אחד, אשר הינו ביוב נחל שכם.
נחל שכם, הינו היובל הגדול ביותר של נחל אלכסנדר. מקורו בעיר הפלסטינאית הגדולה שכם המצוייה בשומרון. הנחל זורם מהלך כ-20 ק”מ בתחום הרשות הפלסטינאית, עד שהוא חוצה את הקו הירוק בסמוך לעיר טול כרם.
לאורכו כ-70 מקורות זיהום מסוגים שונים – ביוב בייתי, ביוב תעשייתי, משקעים ממנסרות אבן, גפת מבתי הבד המייצרים שמן זית, מזבלות, מלחים ממפעל טחינה ועוד.
כמויות הביוב הולכות וגדלות בהתמדה, בשל הפיתוח המואץ בישובים הפלסטינאים והגידול הטבעי המהיר של האוכלוסיה. בערים ובישובים הפלסטינאים אין פתרונות ביוב כלשהם.
מי הביוב מחלחלים למי התהום המשמשים לשתייה לפלסטינאים ולישראלים וכן זורמים בנחלים וגורמים לבעיות אקולוגיות ובריאותיות קשות ביותר.
הביוב גורם לזיהום קבוע של נחל אלכסנדר, בכל ימות השנה. מכות זיהום פתאומיות גורמות לתמותות קשות של בעלי חיים, בעיקר דגים.
חמורה במיוחד עונת מסיק הזיתים. במשך חודשיים בשנה, עונת ייצור שמן הזית בבתי הבד, משליכים בעלי 26 בתי הבד המצויים בתחום הרשות הפלסטינאית את הגפת (הפסולת האורגנית הנותרת לאחר תהליך ייצור השמן) לתוך האפיק.
הזיהום האורגני שנגרם לנחל הינו חמור ביותר, המים לכל אורך נחל אלכסנדר הופכים לשחורים, השמן הצף על המים מונע חדירת חמצן למים ועשרות אלפי דגים מתים כל שנה. בשאר ימות השנה מתאפיינים מי הביוב בנחל שכם בריכוז גבוה של מוצקים שמקורם במנסרות האבן. אלה צובעים את המים בצבע לבן. המוצקים שוקעים לכל אורך הנחל ופוגעים קשות בכל המערכת האקולוגית.
בשנת 1996, כאשר החמירה הבעייה בגלל הגידול בכמויות הביוב, יזם ראש המועצה האזורית עמק חפר, נחום איצקוביץ, שיתוף פעולה עם מושל נפת טול כרם עז אל דין אשריף, נחתמו שני הסכמים יחידים מסוגם לשיתוף פעולה, על בסיס מקומי, בין שכנים – מועצה אזורית עמק חפר הישראלית ונפת טול כרם הפלסטינאית.
עבודת תכנון של מומחים ישראלים ופלסטינאים הביאה לגיבוש תכנית מוסכמת. לאחר פנייה לנציגי ממשלת גרמניה, הובעה הסכמת הגרמנים להשתתף בפרוייקט המשותף ולהוביל אותו.
עד לאמצע שנת 2000 עבד צוות תכנון גרמני על התכנון הכללי ועל בדיקות היתכנות של הפרוייקט. בשל ארועי אוקטובר 2000 המצב השורר כעת באזור נפסק התהליך למעשה והמומחים הגרמנים הפסיקו את עבודתם.
מכיוון שתהליך שיקום נחל אלכסנדר נמצא בשלבים מתקדמים, הוחלט על ידי המינהלה לשיקום נחל אלכסנדר בשנת 2000, לקדם את פרוייקט החירום בטווח המיידי.
גם אם יתוכנן ויבוצע בסופו של דבר פתרון הקבע המשותף, יש ודאות שפתרון החירום צריך לתת מענה לבעיות הסביבתיות והבריאותיות הקשות לטווח של 5-10 שנים לפחות.
Add Comment