"עושים כאן משהו חד פעמי"

"עושים כאן משהו חד פעמי": הפקת הענק שמשחזרת את מלחמת יום הכיפורים | כתבתה של שני נחשוני, מתוך חדשות 07.10.19.

האם יש ערך בבקשת סליחה? | גיא זהר

לכבוד יום כיפור, בדק כאן 11, מה מעמדה של סליחה בפוליטיקה הישראלית? האם פוליטיקאים מתנצלים - והאם יש מי שימחל להם?
מהצד השני עם: גיא זהר - 07.10.2019.

פורום כאן נעים

"למה אתה גונב?": מלחמת החקלאים במשפחות הישראליות

שום דבר לא הכין את החקלאים בישראל לתופעת הגניבות של המטיילים, ש"עושים שוק" במטעים ובפרדסים. כתבתה של נועה ברק | כאן חדשות.

אדיר מילר במופע אלתורים

אדיר מילר במופע האלתורים בערוץ 2. קורע.

שראל הפראית- פרק 1: הנגב

מהלך של שנה שלמה בחייהם של צמחים ובעלי חיים במדבר הנגב הצחיח, המהווה יותר ממחצית שטחה של ישראל. מה סוד ההישרדות שלהם במדבר הקיצוני שזוכה רק למ"מ ספורים של גשם בשנה?

מגן דוד אדום: מירי בוהדנה מתנדבת במד"א

רגע לפני עליית תכניתה משחקי השף, מירי בוהדנה כמו שלא הכרתם אותה, מתנדבת במדא ועוד. כתבתה של חן זנדר - שישי עם איילה חסון - רשת 13 - 25.10.19

ערוץ 10 – שישי עם איילה חסון

תאוות בשרים | ערוץ 10 - שישי עם איילה חסון - 13.4.18.

מפעל הפיס

נשיא המדינה ציין 20 שנים להקמת 'נגישות ישראל'

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין אירח ב- 28 ביולי 19', את נציגי עמותת "נגישות ישראל" לציון 20 שנה להקמתה.
במפגש הוגש לנשיא דו"ח המסכם 20 שנים של נגישות, ובמסגרתו נשאו דברים מייסד ונשיא העמותה יובל וגנר ומנכ"לית העמותה מיכל רימון.

נעים לעקוב אחרי

דת | יהדות כנסת ישראל נגישות כאן ישראל

מקוואות נגישים עולים פי 2 ממקוואות לא נגישים

כך העידו בוועדה לצדק חלוקתי של הכנסת, נשים בעלות מוגבלות: 'עמותת עתים׳; "למעלה מ-5 שנים לאחר כניסתן לתוקף של תקנות הנגישות, קיים כיום מחסור חמור במקוואות נגישים ברחבי הארץ"◄ ב'מקווה הנגיש' הבלנית לא ידעה להפעיל המעלון. הבלניות גם לא עוברת הכשרה להכיר את סוגי המוגבלויות" ◄בישראל, יש רק 30 מקוואות מונגשים ברחבי הארץ.
חבר כנסת מיקי זוהר: נגישות בישראל? מקוואות נגישים יקרים פי 2 מ-מקוואות לא נגישים | עיבוד צילום: שולי סונגו ©
חבר כנסת מיקי זוהר: נגישות בישראל? מקוואות נגישים יקרים פי 2 מ-מקוואות לא נגישים | עיבוד צילום: שולי סונגו ©

ממש צדק. ממש התחשבות. ממש נגישות. הוועדה לצדק חלוקתי של כנסת ישראל בראשות חבר כנסת מיקי זוהר (סיעת הליכוד), קיימה אתמול (שלישי, בתמוז תשע"ז), דיון לבחינת השוויון ב'נגישות למקוואות טהרה לבעלי מוגבלויות'. בדיון השתתפו נשים עם מוגבלות שתיארו את הקושי בו הן נתקלות ואת עגמת הנפש הנגרמת להן כאשר הן מבקשות לטבול במקווה.

רוצים עוד עדכונים? הצטרפו לכאן נעיםבפייסבוקאו בטוויטר.

אחת המשתתפות צופית גולן, אמרה; "אני אישה עם מגבלה. חלק מהמקומות שיש בהם מעלון הוא בצורה מאוד לא מכבדת. חוויה שקשה לתאר עד כמה היא מזעזעת ומשפילה.

דבר נוסף שחשוב, זה שאם כבר יש מעלון, חשוב שהבלנית תדע להפעיל אותו. קרה לא פעם שאחרי שכבר נסעתי ל'מקווה הנגיש' הבלנית לא ידעה להפעיל את המעלון. הבלניות גם לא עוברת הכשרה להכיר את סוגי המוגבלויות".

בעלת מוגבלות הגב' אסתר קרמק; "נדרשתי לשלם במקווה מונגש מחיר גבוה יותר מאשר במקוואות לא נגישים. סכום של 40 ₪ לעומת 15 במקומות אחרים.

במקווה הנגיש, גם אין פעמון, כמו שיש במקומות אחרים ובמקווה הנגיש, אין אפשרות לאמבטיה, כמו שיש במקומות אחרים. יש צורך גם לתאם הגעה שבוע מראש לפני ההגעה בניגוד למקווה רגיל".

חברת כנסת עליזה לביא  (סיעת יש עתיד); "יש פה "מסחטת כספים". מי מעיז לקחת במקווה מונגש יותר כסף? בארץ ישראל, יש רק 30 מקוואות מונגשים ברחבי המדינה.

כשאני פונה לגורמים הרלבנטים בנושא, אומרים לי מה הבעיה? שהן תיסענה למקום אחר, זו תשובה לא ראויה.

לא מדובר בכסף גדול, מדברים על תקציב של 13 מיליון ₪. יש פה חובה הלכתית, מוסרית ואזרחית". סיכמה חברת כנסת לביא.

║ ירושלים, עיר עם למעלה מ- 500 אלף תושבים יהודיים, יש רק מקווה אחד

עורכת דין שרה וינברג מ'עמותת עתים׳; למעלה מ-5 שנים לאחר כניסתן לתוקף של 'תקנות הנגישות' קיים כיום מחסור חמור ב'מקוואות נגישים' ברחבי הארץ.

לשם המחשה, בעיר ירושלים, עיר עם למעלה מ- 500 אלף תושבים יהודיים, יש רק מקווה אחד, על אף שנדרשים בו 5 באופן בסיסי ו-3 באופן מלא.

לאישה עם מוגבלות, יותר מכל אשה אחרת, יש קושי להתנייד, אולם נשים אלו נאלצות להטרטר לערים מרוחקות או לוותר על הטבילה".

מר משה באגד, נציג 'המשרד לשירותי דת'; "אנחנו רואים חשיבות ב'הנגשה'. כל מקווה, שמוקם היום ומבקשים תקצוב מהמשרד, אחד התנאים הוא 'הנגשת המקווה'.

בשנת 2014, המשרד, ערך מיפוי של המקוואות לפי הנגישות על מנת לבחון היכן יש להנגיש את המקוואות, אך בשלב הזה הפרויקט לא מתקדם בגלל סיבות תקציביות.

מר יובל טלר, נציג משרד האוצר, הבהיר חדות תרתי משמע; "החובה החוקית היא של ראשי המועצות הדתיות. ל'משרד לשירותי דת' יש תקציב להקמת מבני דת, הסכום הזה הוא פי 3 משנים קודמות.

כשישבנו איתם (עם אנשי המשרד לשירותי דתמ.נ) נושא ה'הנגשה' לא עלה. זה 280 מיליון ₪ ל-4 שנים.

יש תקציב גדול למשרד לשירותי דת והוא מופנה לדברים אחרים ולא בהכרח להנגשה, באם זה יעמוד בראש סדר העדיפויות של המשרד, יש לו את התקציב לכך".

יושב ראש הוועדה חבר כנסת מיקי זוהר, לא הסתיר את תדהמתו לנוכח הנתונים והיה תקיף; "לא נראה לי הגיוני שנשים עם מוגבלות מופלות לרעה ותמנע מהם הגישה אל המקווה.

הוועדה מזועזעת וקובעת, כי קיים חוסר שוויון ואפליה לרעה של 'נשים' המבקשות לקיים את אחת המצוות הבסיסיות ביותר ב-יהדות.

הוועדה, מוחה על כך, כי עדיין ישנם ערים רבות בארץ ללא מקוואות מונגשים.

הוועדה, תדרוש לפעול באופן מיידי לפיקוח ואכיפה מוגברת של הסוגיה וגם דורשת לקבל ממשרד הדתות, דין וחשבון המפרט כמה כסף השקיע המשרד ב'הנגשת המקוואות' מתוך התקציב שלו". סיכם יושב ראש הוועדה לצדק חלוקתי של הכנסת חבר כנסת מר זוהר.

 גביית יתר בשירותי דת: עיריית בני ברק, גובה 47 ₪ מנשים עבור טבילה במקווה ואילו מגברים רק… 3 שקלים

מוקדם יותר אתמול (ג') דנה הוועדה בסוגיית גביית יתר בשירותי דת. במהלך הדיון עלה כי עיריית בני ברק גובה 47 שקלים מנשים עבור טבילה במקווה ואילו מגברים… 3 שקלים בלבד.

חבר כנסת זוהר, נדהם ואמר בדיון, כי לא ייתכן, כי מועצות דתיות ועיריות, יגבו גביית יתר עבור שירותי דת בסיסיים.

הגב' מירי שלם, נציגת 'המכון לאסטרטגיה ציונית'; "למרות החוק שמאפשר לכלות שלא לשלם עבור טבילה בשנה הראשונה, ישנה גביית יתר במקוואות בעיקר בפריפריה".

נציג משרד הפנים, הגיב על הדברים; "שוחחתי עם ראש העיר של בני ברק והגזבר והם מוכנים לעשות חשיבה מחודשת בעניין הגביה במקווה".

עורך דין תני פרנק, מ'תנועת נאמני תורה ועבודה' העלה את סוגיית גביית היתר בתחום ה'כשרות'; "יש גוף שנקרא 'הרבנות לכשרות ארצית' שאמור לתת 'תעודות כשרות' במקומות בהן אין מועצה דתית.

לפי דוח מבקר המדינה, האחרון, הגוף הזה, גובה אגרות שלא כדין וסמכויותיו אינן מוסדרות".

על כך הגיב חבר כנסת מיקי זוהר; "אני תומך ברעיון של הקמת 'תאגידי כשרות'. אני מוטרד ממצב שבו בעל העסק מממן את המשגיח. אם יהיו תאגידים לא תהיה אינטראקציה בין המושגח למשגיח ויהיה שירות טוב יותר לציבור".

נציג 'מדרשת לינדנבאום' העלה בדיון את הסוגיה הבאה; "תלמידות מדרשה, אינן מקבלות הנחה ב'רישום לנישואין' כמו בני ישיבה שזכאים להנחה בשל לימוד תורה".

בתגובה השיב נציג משרד הדתות; "אנחנו עובדים על הסוגיה ובכוונתנו לתקנה, נשאר רק לפתור את סוגיית… מהי מדרשה".




אודות הכותב

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל (כאן נעים) בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 66, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ולקצינה בקבע; חלי נעים, סבא מאושר ל-4 נכדות; אוריאן, מילה שרה, אריאל ו-עלמה. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

Add Comment

Click here to post a comment

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן