פורום כאן נעים

יחד ננצח את הגיף קורונה

היגיינה מרבית למניעת הידבקות, כמה צעדים לשטיפת ידיים. שומרים על הכללים מצילים חיים. (משרד הבריאות).

לחמניות טעימות בלי קמח ברבע שעה!

מה לקנות; אבקת חלב רגילה 150 גר'. ביצים; 4. אבקת אפיה; כפית ותקבלו; לחמניות טעימות בלי קמח ברבע שעה!

Whitney Houston – “I Will Always Love You”

Whitney Houston - performing "I Will Always Love You" (HD) com legenda. "אני חולה עליה", תתרווחו והאזינו לקול ולביצועים המדהימים האלה.

קלמן וסג”ל | 11.03.20: סיוע למשק בעקבות משבר קורונה

כאן חדשות | מדי ערב נפגשים קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל לשעה של אקטואליה קצבית, בועטת ולא מתנצלת. דיווחים, ראיונות, פרשנויות וכל הקולות שצריך לשמוע כדי להבין טוב יותר מה שקורה היום בחדשות – לפני הקלעים ומאחוריהם.

צליית בשר: כך תעשו את זה נכון

השף דן עמיר, ממסעדת BP בחיפה מסביר לנו בכמה טיפים פשוטים כיצד לצלות את הבשר ולהשאיר אותו רך ועסיסי, וגם – מה הנתח שהישראלים הכי אוהבים?

מפעל הפיס

המדים החדשים של מג”ב

הכירו את המדים החדשים של לוחמות ולוחמי משמר הגבול.

נעים לעקוב אחרי

דבר נשיא המדינה וידאו ישראל חדשות כאן ישראל

הנשיא: חובה ללמד בבתי הספר היסטוריית עולי אתיופיה

נשיא המדינה מר ראובן (רובי) ריבלין, נשא דברים והניח זר בטקס האזכרה הממלכתי לזכרם של יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לארץ ישראל; "כל ילד ישראלי, חייב ללמוד על ההיסטוריה הזאת, בבית הספר. זה צריך להיות ידע בסיסי בהיסטוריה של כולנו. ההיסטוריה של הקיום היהודי באתיופיה, התרבות שהועברה מדור לדור, ואיתה הכמיהה לציון. כל אלה חייבים להיות צרובים בתודעה היהודית והישראלית שלנו, של כולנו".

צדק היסטורי. נשיא המדינה מר ראובן (רובי) ריבלין, נשא דברים היום (רביעי, כ”ח באייר התשע”ז) והניח זר בטקס האזכרה הממלכתי לזכרם של ‘יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל’. בטקס שהתקיים בהר הרצל, נשאו דברים גם נציגת המשפחות השכולות של ‘יוצאי יהדות אתיופיה’ הגב’  עדן (גנט) יהייס חנוך, ראש הממשלה מר בנימין נתניהו ושרת העלייה והקליטה וחברת הכנסת הגב’ סופה לנדבר.

 ■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו לכאן נעים’ בפייסבוק’ או בטוויטר.

“בהר הזה טמונים בנינו ובנותינו שבזכותם קמה מדינת ישראל, שבזכותם חגגנו 69 שנות עצמאות,” אמר כבוד הנשיא ריבלין בפתח דבריו והמשיך: “בהר הזה טמונים מי שבזכותם אנחנו כאן. ועל ההר הזה הוקמה האנדרטה לזכר אחינו ואחיותינו יוצאי אתיופיה שחלמו על ירושלים ולא זכו להגיע אליה. הבנים והבנות, האחים והאחיות, האבות והאימהות, שצעדו מסעות מפרכים ברגל, כשבליבם האמונה והתקווה להגיע לכאן”.

נשיא המדינה מר ריבלין, הדגיש בדבריו את החובה להכניס את ‘לימוד היסטוריית עולי אתיופיה’ לתכנית הלימודים בבתי הספר; “כל ילד ישראלי, חייב ללמוד על ההיסטוריה הזאת, בבית הספר. זה צריך להיות ידע בסיסי בהיסטוריה של כולנו. ההיסטוריה של הקיום היהודי באתיופיה, התרבות שהועברה מדור לדור, ואיתה הכמיהה לציון. כל אלה חייבים להיות צרובים בתודעה היהודית והישראלית שלנו, של כולנו”.

“אנחנו מציינים היום 50 שנה לשחרור ירושלים, ירוסלם.” המשיך ואמר הנשיא; “זו שחלמתם עליה, זו שחלמנו ולחמנו עליה כולנו. ירושלים היא טבורו של העולם. ירושלים היא עירם של דוד ושלמה. אבל לא פחות מזה – ירושלים היא עיר ההווה ועיר העתיד.”

נשיא המדינה מר ראובן (רובי) ריבלין, במפגש עם בני עדת יהדות אתיופיה בטקס האזכרה הממלכתי לזכרם של יהודי אתיופיה  שנספו בדרכם לישראל | צילום: מארק ניימן, לע"מ
נשיא המדינה מר ראובן (רובי) ריבלין, במפגש עם בני עדת יהדות אתיופיה בטקס האזכרה הממלכתי לזכרם של יהודי אתיופיה  שנספו בדרכם לישראל | צילום: מארק ניימן, לע”מ

“החלום של יהודי אתיופיה להגיע לארץ הקודש לא הסתיים עם העלייה לכאן. המשימה לא תמה”. אמר הנשיא וציין את צומת הדרכים בה נמצאת החברה הישראלית היום והוסיף, כי: “החברה הישראלית נמצאת היום בצומת דרכים עלינו להחליט לאן אנחנו רוצים להגיע. איזה ירושלים נמשיך ונבנה כאן עבור ילדינו, עבור העתיד.

 הנשיא: אני מברך על החלטת הממשלה להעלות עוד משפחות מאתיופיה

דבר אחד ברור, ירושלים של העתיד, תבנה רק אם נבין שלכולנו, לכולנו, מקום שווה בה. את חברת העתיד של מדינת ישראל נצליח לבנות רק כשאתם ואתן, יוצאי אתיופיה, תיקחו בה חלק שווה, לא רק בנטל אלא גם בזכויות. חברת מופת נבנית יום יום צעד אחר צעד.

כדי שתיבנה, יש לכולנו תפקיד יש לכולנו אחריות יש לכולנו זכות בבנייתה. החלום הישראלי שייך לכולנו, העתיד הישראלי, שייך לכולנו. הגיע הזמן שנפסיק לעסוק בשאלת השילוב ונתחיל לעסוק בשאלה איך אנחנו מובילים את החברה הישראלית, יחד. זו ירוסלם אליה נשאו עיניים אלה שנותרו מאחור וזו ירושלים אליה נושאים עיניים אלה שהגיעו הקימו בית, ילדו ילדים. זו המשימה של כולנו, התקווה הישראלית, התקווה בת שנות אלפיים“.

“אני מברך על החלטת הממשלה להעלות עוד משפחות מאתיופיה, המצטרפות אלינו בימים אלו ממש.” אמר הנשיא וציין, כי: “זוהי החלטה חשובה, אך חשוב לא פחות לדעת איך לקלוט את העולים ולא להתייחס אליהם רק כ‘עולים’, אלא כחלק אינטגראלי מהחברה הישראלית.”

הנשיא, הדגיש את מחויבותה של מדינת ישראל ל-אברה מנגיסטו המוחזק ב-שבי חמאס ולמשפחתו ואמר; “אני רוצה להזכיר גם את מחויבותנו, לעשות הכל להשבת אברה מנגיסטו הנתון בשבי החמאס כבר כשלוש שנים.  מי יתן ובקרוב נוכל לומר, את דברי הנביא על ירושלים: ‘שאי סביב עיניך וראי, כולם כולם, נקבצו, ובאו לך‘”.

נציגת המשפחות השכולות הגב’ עדן (גנט) יהייס חנוך, סיפרה על עליית משפחתה ועל הקשיים שעברו בדרך, ואמרה: “למרות האובדן הקשה והתלאות במסע זה, לרגע לא עלתה שאלה ומחשבה לוותר על הגשמת החלום להגיע ל’ירוסלם‘. זהו סיפור אחד מתוך רבים, לסיפורים אלו ישנה חשיבות רבה בהעברתם לדור הצעיר.

על כן, על ההורים שחוו את המסע לשתף את הדור הצעיר מבני הקהילה ובכלל, מאחר ויש בהם מעשי גבורה, תעצומות נפש אדירות, אמונה ודבקות במטרה. לעניות דעתי, סיפורי העלייה צריכים לקבל הכרה משמעותית מטעם משרד החינוך בתוכנית הלימודים, על מנת להשריש ולהנחיל את ההיסטוריה של יהודי אתיופיה כחלק מהעם היהודי”.

דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס האזכרה הממלכתי ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל

“שלוש מילים – ‘ירושלים של זהב’ – גישרו במשך הדורות על המרחק העצום בין אתיופיה לישראל. אני לא מתכוון למילות השיר של שירה המופלא של נעמי שמר אלא לתמצית האמונה, בהיותכם בלב אפריקה, נכספתם להגיע לירושלים האהובה, לִיְרוּסָלֶם–שהאמנתם כי היא עשויה זהב טהור. גם אנחנו, שנולדנו בארץ, תופסים כך את ירושלים: עיר של אור, של קְדוּשָה של יופי ייחודי וחלומי, שאין כמוהו בעולם.

השיר ‘ירושלים של זהב’ ליווה אותנו לפני יובל שנים, במערכה הגורלית  על קיומנו. אלפי קילומטרים מכאן –לבכם הלם איתנו בקצב אחד; וכשניצחנו –לא היה גבול לאושרכם. יונה בּוֹגָלֶה זיכרונו לברכה, ממנהיגי קהילת ‘בֵּיתָא ישראל’ באתיופיה, שיגר מכתב נרגש לירושלים בעקבות מלחמת ששת הימים.

הוא כתב: “אחרי החרדה וזעזועי הנפש שעברו בלבנו על גורלה של מדינת ישראל –הגיעה אלינו בשורת ניצחונכם המזהיר. מי ייתן לנו כנפיים לעלות ארצה, להשתטח על עֲפַרָה של עיר הקודש ועל קברי האבות, ולנשק את הכותל המערבי שארית בית מקדשנו”. הכל כתוב בעברית מופלאה שחודרת ללב.

יונה בּוֹגָלֶה זכה להגיע לירושלים, וכך גם אתם. אבל יש אלפים מיהודי אתיופיה שלא זכו וחסרונם מכאיב לנו מאוד. היום אנחנו מרכינים ראש לזכרם, ומעניקים תוקף נצחי  לסיפור גבורתם וגבורתכם. הם יצאו אתכם למסע רב-סכנות, כשירושלים משמשת להם מפה ומצפן. ‘ירושלים’ הייתה  מילת הקסם שגרמה לרבים מכם – להשאיר מאחור את היבול בשדות, את הרכוש, את החברים הקרובים, ולצאת לדרך.

ראש הממשלה נתניהו בטקס האזכרה הממלכתי ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל | צילום: קובי גדעון, לע"מ
ראש הממשלה נתניהו בטקס האזכרה הממלכתי ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל | צילום: קובי גדעון, לע”מ

אורה של ירושלים הרחוקה עודד אתכם כשעברתם ייסורים קורעי לב –מול איתני הטבע, הרעב והצמא, חיות הטרף, גם אלה ההולכות על שתיים, הַמַגֵפוֹת הַמְדַבּקוֹת, כנופיות השודדים והמוות שארב בכל פינה. נפרדתם בדמעות מיקיריכם שכוחם תַש במהלך המסע, והם נטמנו אי-שם במרחבי אתיופיה וסודן.

במאמץ עילאי המשכתם לְפַלֵס נתיבים לְחֵירוּת –עד שנתקלתם בידם המושטת  של נציגי ישראל. וגם זה הוא פרק מופלא בסיפור התקומה הלאומית:מפגש ראשון, מרגש ביותר, ביניכם –  שומרי גחלת היהדות העתיקה –לבין חיילינו שפעלו בסיכון עצמי למענכם על אדמה זרה.

מנהל לשכתי, יואב הורוביץ, היה בין אותם חיילים שפגש אתכם במבצע שלמה. הוא תמיד מתרגש כשהוא מספר לי על המפגש ההיסטורי הלאומי הזה. בין תפוצות ישראל. דבר אחד ברור –  אתם הגיבורים הראשיים בַּסיפור. אתם שילמתם את המחיר הכבד, שילמתם אותו כדי להגשים את חלומכם.

אחיי ואחיותיי, אני שומע אתכם אומרים לא-פעם: ‘לוּ רק היו הישראלים הוותיקים מכירים את כל מה שעברנו, את הקורבן העצום שהקרבנו’. ובכן, הסיפור ההרואי שלכם מתפשט יותר ויותר בחוגים רחבים, גם מן הטעם של ההצהרות שאנו עושים כאן והמאמץ שאנו עושים במערכת החינוך ואלה מאמצים מבורכים אבל גם משום שדברים מוחדרים לתוך הדור הצעיר.

תלמיד מכיר לכיתתו את סבו שהיה אסיר ציון, תלמידה נותנת שיעור על כיסופי משפחתה לירושלים, חניכים בתנועות-הנוער מקיימים טקסים לזכר הנספים בדרך. והנה עוד סיפור שנפעמנו ממנו כמו כל אזרחי ישראל, לפני כמה שבועות ביקרה בלשכתי רב-סרן יֶרוּס שִיגוּט, גם היא כמובן נקראת על שמה של ירושלים (יְרוּסָלֵם).

יֶרוּס, קצינת חיל החינוך שהדליקה משואה ביום העצמאות, השאירה רושם עַז על כל הנוכחים ואחר כך על כל אזרחי ישראל, היא עלתה בגיל ארבע מצפון גונדר, ללא אביה שחלה ומת. ובנחישות מרשימה היא התקדמה בישראל, ולאחרונה החליטה לבקר בכפר בו נולדה.

יֶרוּס חגגה את ליל הסדר באתיופיה. הטלטלה הרגשית שעברה הגיעה לשיא, כשניצבה מול קבר אביה –עליו חרוט סמל מגן-דוד. משם היא חזרה לישראל, כמעט הַיְישֵר לטקס המשואות, והיא ממשיכה לעסוק בהפצת ערכים ובחינוך חיילי צה”ל. איזו סגירת מעגל! אני מצדיע לְיֶרוּס, ואני מצדיע לכולכם, לא זו בלבד שחזרתם לחיק האומה –יש לכם גם הזכות  לתרום לבניין המדינה באינספור תחומים.

ואני רואה את עצמי בעל זכות גדולה שנפלה בחלקי הזכות יחד עם ראשי ממשלה אחרים כמנחם בגין ויצחק שמיר זיכרונם לברכה, להורות על צעדים שהביאו באבחה אלפים אלפים מאחינו ואחיותינו יהודי אתיופיה לארץ ישראל. כשביקרתי באתיופיה בשנה שעברה, פעם ראשונה שהיו חילופי ביקורים רשמיים מאז מלכת שבא ועד עכשיו. 3,000 שנה, אנחנו נקצר את הטווחים לביקורים הבאים.

אבל כשביקרתי באתיופיה בשנה שעברה סיפרתי לבני שיחי בצמרת הממשל על התרומה הייחודית של עליית יהודי אתיופיה למדינת ישראל ועל המארג האנושי המופלא שלה. ועם זאת אני יודע יש עדיין מכשולים ומהמורות בדרך. יש קשיים שנובעים מן המעבר מארץ לארץ.

יש מכאובים. והמכאובים הגדולים ביותר הם לא הקשיים, המכאובים הגדולים ביותר כשיש פגם ביחס וכשהייתה פגיעה כזאת בקרית מלאכי לקחתי אז את הממשלה ועשיתי שם ישיבה כי לא יכולתי לסבול את הרעיון הזה, אנחנו כיהודים, נדבר במונחים גזעניים, ככה נדבר? ועוד בבני עמנו. וכשהייתה פגיעה נוספת, רק לאחרונה, לפני כשנתיים אמרתי אני לא יכול לקבל את זה.

ולכן הקמתי ועדת שרים שאני עומד בראשה, אני עומד בראש ועדת שרים לביטחון ואני עומד בראש הוועדה הזאת. ואנחנו נפגשים, במטרה ברורה לקדם את אזרחי ישראל – בני הקהילה האתיופית, לעשות הכל שתהיו לא רק חלק מהחברה הישראלית אלא מובילים בחברה הישראלית.

אני מנהל את הוועדה הזאת כל חודש, כמה שבועות, מוודא במעקב אישי צמוד את ההתקדמות שלה ותומך בפעילותה בהרבה מאוד משאבים ויש לנו הישגים חשובים, שעוד ילכו ויתגברו: בדיור ובשיכון, בחינוך, בתעסוקה, בבריאות, ברווחה, בשירות הצבאי, אני עוקב בגאווה עצומה בהשתלבות של החיילים והחיילות שלנו ביחידות הטובות ביותר של צבא הגנה לישראל, פשוט גאווה, לא תמיד אפילו יודעים, אני יודע, כנראה שגם אתם יודעים, ואני מוסיף כמובן, את ההתקדמות שלנו במלחמה בגזענות ובאפליה.

הדעת פשוט אינה סובלת התנהגות מבזה כלפי יוצאי אתיופיה. נמשיך להיאבק בתופעות כאלה שֶכֶם אל שֶכֶם, עד שנדחוק אותן כליל מחוץ לחיינו. כולנו שווים, וכולנו אחים. ובמקביל אני מבקש מכם לשמור בכל דרך על מסורת הקהילה המופלאה. עשו זאת מתוך זקיפות קומה וגאווה במורשת הייחודית של יהודי אתיופיה. יש לכם כל כך הרבה בַּמֶה להתגאות!

נוקיר לָעַד את בני ובנות העדה שנספו במסעם לישראל, ונעביר את סיפורם מדור לדור.

בְּנֵצַח ירושלים ייחקק זכרם, כדברי הנביא ישעיהו: “כְּאִישׁ אֲשֶׁר אִמּוֹ תְּנַחֲמֶנּוּ, כֵּן אָנֹכִי אֲנַחֶמְכֶם, וּבִירוּשָׁלַ‍ִיִם תְּנֻחָמוּ”. כֵּן יֵהִי רָצוֹן“.




אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן