"עושים כאן משהו חד פעמי"

"עושים כאן משהו חד פעמי": הפקת הענק שמשחזרת את מלחמת יום הכיפורים | כתבתה של שני נחשוני, מתוך חדשות 07.10.19.

האם יש ערך בבקשת סליחה? | גיא זהר

לכבוד יום כיפור, בדק כאן 11, מה מעמדה של סליחה בפוליטיקה הישראלית? האם פוליטיקאים מתנצלים - והאם יש מי שימחל להם?
מהצד השני עם: גיא זהר - 07.10.2019.

פורום כאן נעים

"למה אתה גונב?": מלחמת החקלאים במשפחות הישראליות

שום דבר לא הכין את החקלאים בישראל לתופעת הגניבות של המטיילים, ש"עושים שוק" במטעים ובפרדסים. כתבתה של נועה ברק | כאן חדשות.

אדיר מילר במופע אלתורים

אדיר מילר במופע האלתורים בערוץ 2. קורע.

שראל הפראית- פרק 1: הנגב

מהלך של שנה שלמה בחייהם של צמחים ובעלי חיים במדבר הנגב הצחיח, המהווה יותר ממחצית שטחה של ישראל. מה סוד ההישרדות שלהם במדבר הקיצוני שזוכה רק למ"מ ספורים של גשם בשנה?

אמא ל-12 מוצאת זמן לאהבה חדשה

ילדות כואבת ובעל אלים לא הצליחו לנצח את ליאת ברששת, שמגדלת לבד את תריסר ילדיה. עכשיו, נגד כל הסיכויים היא ממציאה את עצמה מחדש עם עמוד פייסבוק מצליח והרצאות שהיא מעבירה, ואפילו מוצאת זמן לאהבה חדשה.

ערוץ 10 – שישי עם איילה חסון

תאוות בשרים | ערוץ 10 - שישי עם איילה חסון - 13.4.18.

מפעל הפיס

נשיא המדינה ציין 20 שנים להקמת 'נגישות ישראל'

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין אירח ב- 28 ביולי 19', את נציגי עמותת "נגישות ישראל" לציון 20 שנה להקמתה.
במפגש הוגש לנשיא דו"ח המסכם 20 שנים של נגישות, ובמסגרתו נשאו דברים מייסד ונשיא העמותה יובל וגנר ומנכ"לית העמותה מיכל רימון.

נעים לעקוב אחרי

אדיר בנימיני

חוויות מישיבת ועדת המשנה לתכנון ובניה

אל תתפלאו אם בסמוך לביתכם תגלו פתאום לפתע איך אדמה שהייתה מיועדת להיות שטח ירוק מתחילה לקבל גוונים של בטון, או כיצד בניין שהיה אמור להיות בין 6 קומות פתאום מכפיל את עצמו.
adir_binyamini_t180X1223k-n_01.jpg

החכם היווני אנטיסתנס, קבע פעם כלל שהיה חרוט היטב בראשי כשהגעתי לישיבה הראשונה כחבר ועדת המשנה לתכנון ולבניה: "עדיף לך להיות בצדק של המועטים והטובים ולהילחם נגד הרוב שאינו כזה, מאשר להפך".

יתכן ותאמרו, כי בחרתי לעצמי דרך אידיאליסטית ומעט "רובין הודית" או אפילו "דון-קישוטית" אם תרצו, שכן מראש ידעתי, מהרגע שנבחרתי לכהן בועדת המשנה לתכנון ולבניה, כי בכוונתי להסתכל קודם כל על טובת האינטרס של התושב מן השורה.

בוודאי, לא תופתעו לשמוע שמצאתי את עצמי חיש מהר די בודד במערכה הזאת, כאשר מדי פעם בתיק כזה או אחר, מצטרף אלי יחיד סגולה נוסף שתומך בעמדת התושבים המתנגדים באותו תיק בניין. ברוב התיקים מתקבלת עמדת מגיש הבקשה, בדרך כלל הקבלן או היזם, והתנגדות התושבים נדחית.

כיעד ראשוני סימנתי לעצמי כמטרה להילחם כנגד שתי תופעות שבעיניי מהוות אבן נגף לתחלואי התכנון במדינת ישראל:

 הכשרה בדיעבד של מבנים שהוקמו ללא היתר:

מדובר בתופעה שהינה בחזקת "מכת מדינה". אזרחים לוקחים לעצמם את החוק לידיים, בונים ללא היתר, קובעים עובדות בשטח, ואחר כך מגישים בקשה להכשרה בדיעבד של השרץ שהקימו. עמדתי הייתה והבעתי אותה כמעט בכל ישיבה, שמבנה לא חוקי צריך להיהרס, בלי רחמים בעודו באיבו.

נמסר לי שהדבר אינו תמיד נמצא בידי ועדת התכנון, זאת מכיוון שבמרבית המקרים בהם מוצא צו הריסה, בעל המבנה הלא חוקי פונה מיד לבית המשפט וזה מעכב את ביצועו. ביהמ"ש נותן במקרים לא מעטים אורכה של עד שנה לבעל המבנה כדי שיוציא היתר בניה.

סמכות זו של בתי המשפט צומצמה בצורה משמעותית על ידי יוזמת תיקון חקיקה של שר הפנים הקודם, אברהם פורז.

אולם אם נתעלם לרגע מהמכשול המשפטי יש לזכור, כי ועדת התכנון עדיין רשאית בהחלט לסרב להכשיר את המבנה הלא חוקי ולהורות פקיעת הצו של בית המשפט פשוט להרוס אותו.

אני סבור שבעניין הזה, צריך להעביר מסר חד וחריף לציבור שמבנה לא חוקי עתיד להיהרס ולכן הכשרה בדיעבד היא בעיניי בחזקת מתן פרס לעבריין שלא משרת את מסר ההרתעה הדרוש.

 סטייה מהתב"ע הפוגעת בזכות הקניין של תושבי העיר:

הציבור בנתניה, זכאי להסתמך על התב"ע (תוכנית בניין ערים) העירונית בבואו להחליט היכן יגור, ולהניח, כי הוראות התב"ע יקוימו.

מכאן נובעת התנגדותי לנורמה הפסולה של סטייה מהתב"ע לשם התאמתה לרצונו של יזם זה או אחר, או מכל סיבה אחרת שאיננה לצורך תכנוני טהור. סטייה כזו פוגעת בזכויות הקניין של הציבור, במיוחד כאשר זה טרח ובדק את התב"ע לפני שרכש את ביתו. במהלך הדיונים נתקלנו בהתנגדות שהגישו מספר זוגות של אקדמאים צעירים שרכשו דירות במזרח העיר.

הם סיפרו, כי הגיעו לנתניה מערים אחרות בסביבה, וטרחו לבדוק את התב"ע המאושרת בסביבה לפני שרכשו את דירתם בעיר. מה גדולה הייתה הפתעתם כאשר גילו יום אחד כי לעירייה, יש כוונה לשנות את התוכנית. כך נוצר מצב ששטח שהיה מיועד לבניית צמודת קרקע הפך פתאום לבניין של 7 קומות. הם כמעט התחננו לחברי הועדה שאמורים לייצג אותם כנבחרי ציבור, להתחשב בבקשתם ולא לאשר את השינוי המוצע.

ישבתי שם וחשבתי לעצמי; "היכן היו הם וחבריהם ביום הבוחר? אם הם היו באים להצביע בהמוניהם, הם היו מוצאים את עצמם היום מול יו"ר ועדה אחר, והרכב שונה לגמרי של ועדת התכנון". במצב הנוכחי, לאור הרכב הקיים של הועדה מי שמזדהה עימם נימצא בבדידות מזהירה.

גורם תכנוני מאוד בכיר בוועדה אמר באחת הישיבות בלי להניד עפעף, כי; "התכנון הוא דבר דינאמי, ולכן צריך לקחת תמיד בחשבון את הצרכים הנכונים לאותה העת".

בקיצור, אל תתפלאו אם בסמוך לביתכם תגלו פתאום לפתע איך אדמה שהייתה מיועדת להיות שטח ירוק מתחילה לקבל גוונים של בטון, או כיצד בניין שהיה אמור להיות בין 6 קומות פתאום מכפיל את עצמו.

__________

הכותב: אדיר בנימיני, חבר מועצת עיריית נתניה. בעל תואר שני (M.A) במדע המדינה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בעבר שימש כיועץ שר הפנים לענייני תכנון ובניה, כבאות והצלה ורישוי כלי ירייה. מועמד מס’ 18 ברשימת שינוי לכנסת.




אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן