שמות מדליקי המשואות תשע’ז בסימן יובל לשחרורה ואיחודה של ירושלים, פורסמו היום (רביעי, כ”ב בניסן התשע”ז) על ידי כבוד השרה מירי רגב, העומדת בראש ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים. 14 מדליקי המשואות שהומלצו על ידי הוועדה הציבורית; אורי מלמיליאן, פרופ’ אחמד עיד, אלי עמיר, אלי מזרחי, פרופ’ אמנון שעשוע, דינה סמטה, הרבנית חנה הנקין, יהורם גאון, יעקב (יקי) חץ, מירי ארנטל, סגן דין ארגיל, רב סרן ירוס ירושלים שיגוט.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
לראשונה מתוכם תושא בערב יום העצמאות “משואת העם היהודי” על ידי שני נציגי הקהילות היהודיות מהתפוצות, אשר תרמו תרומה משמעותית לירושלים; מיכאל סטיינדהרט, הרב משה הייר.
בנוסף, השנה לכבוד יובל שנים לעיר ירושלים החליטה השרה רגב בתיאום עם יו”ר הכנסת שאת משואת המדינה ישיאו יחד יו”ר הכנסת יולי אדלשטיין וראש עיריית ירושלים ניר ברקת על תרומתו לקידומה ולשגשוגה של העיר ירושלים בעשור האחרון.
יושבת ראש הוועדה לטקסים וסמלים, השרה מירי רגב, הודיעה היום על בחירתם של מדליקי המשואות בטקס הממלכתי לנעילת יום הזיכרון ולפתיחת אירועי יום העצמאות שיתקיים בהר הרצל ביום שני, ו’ באייר תשע”ז, 1/5/2017.
מדליקי המשואות הומלצו על ידי חברי הועדה הציבורית, בראשות מנהל מרכז ההסברה מר מושיק אביב.
ביום העצמאות מתקיים מִדֵי שנה בהר הרצל בירושלים הטקס הממלכתי של הדלקת המשואות במעבר בין יום הזיכרון לבין יום העצמאות: האנשים שנבחרים להדליק את המשואה נבחרים בשל תרומתם המיוחדת ויוצאת הדופן למען המדינה והחברה. בטקס יש כמה חלקים קבועים, שחוזרים מִדֵי שנה באופן דומה. אחד החלקים הוא הדלקת המשואות. כל שנה נבחרים שנֵים-עָשָר אנשים (השנה 14), כמספר שִבטי ישראל, להדליק את המשואות.
בכל שנה נבחר מראש נושא מרכזי אחר לטקס. השנה, בסימן יובל לשחרורה ואיחודה של ירושלים בירתה הנצחית של ישראל והעם היהודי. ירושלים בירתה של מדינת ישראל ומקום מושבם של מוסדותיה המרכזיים; ליבו הפועם של העם היהודי, אליה נושאים בניו ובנותיו את עיניהם. עיר המשלבת בין העבר, ההווה והעתיד ומתקיים בה חופש דת לכל הדתות.
ולפיו נבחרים מדליקי המשואות והקטעים האמנותיים. כגון: הֶישגים במדע, הצטיינות בספורט או ביצירה, התנדבות למען החֶבְרָה. יצוין, כי מספר חודשים לפני יום העצמאות, מתפרסמת הזמנה לציבור להַציע מועמדים להדלקת המשואות המְיַיצגים בפועֲלָם ובהצטיינותם את הנושא של הטקס.
ועדה ציבורית בוחנת את ההצעות ובוחרת את מדליקי המשואות לאותה שנה.
הדלקת המשואות הנה ביטוי להכרת תודה ולכבוד למדליקי המשואות, הערכה של המדינה על פועֲלָם. ביום העצמאות ה-69 תצדיע מדינת ישראל לאזרחיה שתרמו ותורמים תרומה ייחודית לעיר ירושלים: להתפתחותה ולבניינה; לטיפוח האופי הייחודי שלה; לפיתוח התרבות, החברה והמרקם האזרחי ולחיזוק הזיקה אל יהודי התפוצות.
שרת התרבות והספורט ויושבת ראש ועדת שרים לענייני סמלים וטקסים, מירי רגב: “ביום העצמאות ה – 69, מדינת ישראל מצדיעה לירושלים בירתנו הנצחית. טקס המשואות יעמוד השנה בסימן יובל לשחרורה ואיחודה של העיר.
כל אחת ואחד ממדליקי המשואות יספר את סיפורה של ירושלים מהזווית האישית והמיוחדת שלו ולראשונה גם נציגי העם היהודי בתפוצות. כולם אוהבי ירושלים אשר תורמים במעשיהם וברוחם לבניינה, לשגשוגה וליופייה של ירושלים.
גם השנה טקס המשואות והתכנית האמנותית יבטאו את הרב-גוניות ועושר הצבעים והצלילים של החברה הישראלית, אני בטוחה שהטקס ירגש ויחבר את כל חלקי החברה הישראלית, כפי שציינו בלוגו הרשמי של החגיגות: ירושלים מאוחדת, מאחדת.
אני רוצה להודות לוועדה הציבורית שעשתה עבודה מצוינת בגיבוש המלצותיה ובעיקר מברכת כל אחת ואחד ממדליקי המשואות :”יברכך ה’ מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך“.
מושיק אביב, מנהל מרכז ההסברה ויושב ראש הועדה הציבורית לבחירת משיאי המשואות: “השנה, לאור היוזמה של השרה רגב, בחירת משיאי המשואות משקפת את הפסיפס הירושלמי והישראלי במיטבו, משחררי העיר, בוניה, סמלים מרכזיים בתרבות הירושלמית ואנשים ראויים שמשקפים את רוח המקום.
הועדה הציבורית דנה השנה במאות שמות של מועמדים שרבים מהם ראויים גם להשיא משואה והבחירה מתוכם לא הייתה קלה, אך דווקא משום כך יש בה ביטוי עוצמתי להערכה ולהכרת התודה על פועלם”.
מדליקי המשואות תשע’ז בסימן יובל לשחרור ירושלים | אלה חברי הועדה הציבורית שבחרו:
◄ הרב אורי שרקי.
◄ ארז נבון.
◄ שמעון כהנר – (קצ’ה).
◄ מירב גינסברגר.
◄ ראניה פראירה.
◄ מירי יכין – נציגת הכנסת.
◄ נרדית מזרחי – נציגת משרד ראש הממשלה.
◄ חן קדם מקטובי – נציגת יושב ראש ועדת שרים לענייני טקסים.
מדליקי המשואות תשע’ז בסימן יובל לשחרורה ואיחודה של ירושלים (להלן הרשימה לפי סדר א-ב )
█║ אורי מלמיליאן:
אורי מלמיליאן (60) הוא כדורגלן עבר, המהווה את אחד הסמלים הבולטים של הספורט הישראלי בכלל והירושלמי בפרט.
מלמיליאן נולד בשכונת ממילא שהייתה בעת ההיא שכונת עוני ששכנה בסמיכות לאזור השליטה הירדני. הוא טיפס לפסגת הכדורגל הישראלי והיווה עבור ישראלים רבים גיבור ילדות ומודל לחיקוי.
הספורט והכדורגל הפכו לחיבור בין אנשים ובין מגזרים הוא טיפס לפסגת הכדורגל הישראלי והיווה עבור ישראלים רבים גיבור ילדות ומודל לחיקוי.
שמו של מלמיליאן הפך בעגה הירושלמית למטבע לשון. מלמיליאן מסמל את החיים של אלפי ירושלמים בתקופה שקדמה למלחמת ששת-הימים, את הספורט הירושלמי ואת השער שהוא פותח בפני כל ילדי העיר להשתלב ולהתקדם בחברה הישראלית.
█║ אחמד עיד:
פרופ’ אחמד עיד (67) הוא מנהל המחלקה לכירורגיה כללית בבית-החולים הדסה הר הצופים. פרופ’ עיד, יליד דבוריה שבגליל, הוא מבכירי המנתחים הכירורגים בישראל, הוא חי בירושלים שנים רבות, בוגר האוניברסיטה העברית, משמש כרופא ומדריך סטודנטים בבתי-החולים בעיר.
במסגרת עבודתו מטפל עיד בין היתר גם בנפגעי טרור ואחראי על מתן מענה רפואי מידי לתושבי העיר. פעולתו של עיד היא סמל לפסיפס הירושלמי הייחודי של בני עדות ודתות שונות ומסמלת את המחויבות לערך החיים.
עיד ידליק את המשואה לכבודם של הרופאות והרופאים הפעילים בעיר ופועלים ללא לאות להצלת חיים ולשיפור איכות החיים של כל תושביה.
█║ אלי עמיר:
אלי עמיר (80) הינו סופר ואיש רוח ירושלמי שמרבה לתאר את חוויית הקליטה בארץ. עמיר עלה ארצה לבדו והגיע למעברה בירושלים. בהיותו נער עבד כשליח במשרד ראש-הממשלה ובשעות הערב השלים את לימודיו התיכוניים.
למד באוניברסיטה העברית בפקולטה למדעי המזרח. ספריו “אהבת שאול“, “תרנגול כפרות“, “מפריח היונים” ועוד מהווים קול ייחודי בתרבות הישראלית.
ספריו נותנים ביטוי עז וצבעוני של החיים בירושלים ובארץ כולה בשנות החמישים והששים. ספריו מתארים את מעברותיה ושכונותיה של ירושלים בימים ההם.
█║ אלי מזרחי:
אלי מזרחי (65) מייצג את אחד מהמוקדים הייחודיים של העיר – שוק מחנה יהודה. אלי הינו ממובילי תהליך ההתחדשות שעבר השוק.
מזרחי הוא מסעדן ששימש כיושב-ראש ועד סוחרי השוק – הוא פעל על-מנת לשמור על אופיו האותנטי של השוק. הוא פעל במקביל להפכו למרכז שוקק של תיירות ותרבות, ובאופן זה לחדש את ימיו.
█║ אמנון שעשוע:
פרופ’ אמנון שעשוע (57) הוא מרצה למדעי המחשב באוניברסיטה העברית, מייסד חברת “מובילאיי” המסייעת למניעת תאונות דרכים וממציא פטנט ייחודי המאפשר ללקויי ראייה לראות. שעשוע משלב בין מחקר לפיתוח בעיר ירושלים.
פועלו פורץ הדרך בחברות “מובילאיי” ו-“אורקם” תוך שמירה על המשך פעילותן בירושלים הביאו ליצירת מקומות עבודה רבים והפכו אותה למרכז טכנולוגי והייטק בין-לאומי מוביל.
פעולתו מסמלת את מרכז ההיי-טק הירושלמי ההולך ומתפתח בשנים האחרונות ומציע פתרונות טכנולוגיים פורצי דרך. שעשוע ידליק את המשואה לכבודה של האוניברסיטה העברית, המוסד האקדמי הראשון שהוקם בישראל המשלב בין מחקר ליישום.
█║ בית חינוך עיוורים, דינה סמטה:
דינה סמטה (19), חניכה ב-“בית חינוך עיוורים” ומתנדבת במוסד. סמטה עלתה לארץ מהודו והיא משתייכת לקהילת בני מנשה. היא הגיעה לבית החינוך ב-2007 וזו הייתה הפעם הראשונה בה ביקרה בבית-ספר. במהלך לימודיה רכשה כישורים חברתיים ואת השפה העברית.
עיוורונה של סמטה לא מפריע לה להתנדב ולתרום לחברה: היא זמרת מחוננת המובילה קבוצת שירה של ילדים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית ב-“שלווה” השוכנת בירושלים; היא שרה עם זמרים מפורסמים ומופיעה לפני קהל ומספרת את סיפור חייה.
סמטה תדליק את המשואה לכבודו של בית חינוך עיוורים, מוסד חינוך ירושלמי שנוסד ב-1902 והיה המוסד הראשון לבעלי מוגבלויות שהוקם עבור יהודים בארץ-ישראל.
█║ חנה הנקין:
הרבנית חנה הנקין (71) תלמידת חכמים העומדת בראש מדרשת “‘נשמ”ת” בשכונת פת שבירושלים. הרבנית הנקין היא מחלוצות בתי המדרש לנשים. במדרשה שייסדה לומדות תורה נשים ונערות ומוכשרות בה יועצות הלכה.
בנוסף, המדרשה מקיימת תכנית לבנות לפני צבא, המשלבת לימודים אקדמאיים לבנות העדה האתיופית, קו הלכתי פתוח ושתי תכניות המיועדות לתלמידות מחו”ל.
הרבנית הנקין עלתה לארץ מארצות הברית עם בעלה, הרב יהודה הרצל הנקין, בשנות השבעים ולאחר עשור של מגורים בעמק בית-שאן, עברה לירושלים והקימה בה את המדרשה. בני הזוג הנקין שכלו את בנם הרב איתם הנקין וכלתם נעמה בפיגוע סמוך ליישוב איתמר.
█║ יהורם גאון:
יהורם גאון בן ה-78, הוא זמר, שחקן ואיש רדיו ישראלי; נצר למשפחת גאון, אחת המשפחות הוותיקות בירושלים. העיר ירושלים עומדת במרכז יצירותיו של גאון כזמר וכשחקן, בין היתר בסרט ובאלבום “אני ירושלמי“, בביצועיו לשירים “אור וירושלים“, “מעל פסגת הר הצופים” ועוד.
גאון נטל חלק מרכזי בשימורה וקידומה של תרבות הלדינו המזוהה עם העיר וביצע שירים רבים גם בשפה זו. במשך כעשור שימש גאון כחבר מועצת העיר ירושלים בהתנדבות; גם כיום משמש גאון בהתנדבות במוסדות ירושלמים שונים
█║ יעקב (יקי) חץ:
יקי חץ, בן ה-71, היה לוחם מילואים ב‘גדוד 66’ של חטיבה 55 ב’מלחמת ששת-הימים‘ וכיום הוא פעיל מרכזי בהנחלת מורשת הקרב של ירושלים. לפני המלחמה היה חץ לוחם בחטיבת הצנחנים, בסדיר ולאחר מכן במילואים.
הפלוגה של חץ לחמה בקרב גבעת התחמושת בו נפגע מפקד המחלקה שלו. חץ, הוביל את חיילי המחלקה בקרב הקשה על הבונקר הגדול ועל פעולתו זו הוענק לו עיטור העוז במהלך מלחמת יום הכיפורים לחם בסיני.
לצד שירותו ארוך השנים במילואים עבד חץ ברפא”ל ועל עבודתו הוענק לו פרס ביטחון ישראל. חץ, מביא לידי ביטוי את עוז הרוח של הלוחמים ואת הניצחון הדרמטי במלחמת ששת הימים.
חץ ידליק את המשואה לכבוד גבורתם של נכי צה”ל, לזכרם של החללים שנפלו בקרבות ובשם האלמנות והיתומים.
█║מירי ארנטל:
מירי ארנטל (67), הקימה עם בעלה חיים את ארגון “זכרון מנחם” לזכרו של בנם מנחם אשר נפטר ממחלת הסרטן. הארגון הפועל בירושלים מלווה ומסייע לילדים חולי סרטן ובני משפחותיהם בהתמודדות היום יומית.
במסגרת פעילות הארגון הוקמה מלונית בירושלים אשר נותנת מענה לזקוקים לטיפול כימותרפי בבתי-החולים בעיר.
כמו כן, מתקיימים מחנות נופש לילדים החולים ולמשפחותיהם וכן הוקם מרכז יום טיפולי סמוך לבית החולים “שערי צדק“.
בשל פעילותה הרבה מהווה עמותת “זיכרון מנחם” השראה לעמותות וארגונים נוספים. ארנטל מסמלת את מפעלי החסד הרבים שהוקמו בעיר ירושלים ואת תרומתו של הציבור החרדי במארג החיים הישראלי, בירושלים בפרט ובישראל בכלל.
משואת התפוצות תשע”ז:
█║ מיכאל (מייק) סטיינדהרט:
מיכאל סטיינדהרט (76) הוא פילנתרופ בולט המעורב במספר גדול של פרויקטים בישראל ובקרב יהדות ארה”ב. מפעלו המרכזי הוא פרויקט “תגלית” שהביא עד כה לארץ 600,000 צעירים יהודיים מרחבי העולם.
במסגרת הסיור בישראל מבקרים הצעירים בעיר ירושלים המהווה נדבך מרכזי בביקור, במהלכו מספרים את תולדות העם היהודי וזיקתם לארץ ולירושלים בפרט.
פרוייקט תגלית הינו בעל חשיבות רבה מאוד לחיזוק הזהות היהודית של צעירים יהודיים בכל העולם ולהעצמת הזיקה שלהם לישראל.
נוסף על פעולתו ב-“תגלית” יסד סטיינדהרט רשת של בתי-ספר עבריים בארצות-הברית, הוא תורם בולט של מוזיאון ישראל, נמנה עם התורמים המרכזיים של אוניברסיטת תל-אביב ועוד.
█║ הרב משה חיים (מרווין) הייר:
הרב משה הייר (78) הוא דיקן ומייסד “מרכז שמעון ויזנטל” ו-“מוזיאון הסובלנות” המסופח אליו. מרכז ויזנטל שם לעצמו למטרה להגן על העם היהודי ולשמר את זיכרון השואה; למרכז סניפים רבים ופעולתו מתפרסת בכל רחבי העולם.
המרכז פועל להעמדתם לדין של פושעי מלחמה נאצים, בנוסף המרכז מביא את סיפורה הטראגי של השואה לקהלים מגוונים ברחבי ארצות-הברית ומחנך ללקחים הנדרשים ממלחמה נוראית זו בצד מוזיאון הסבלנות בלוס אנג’לס, מושלמת בימים אלו בנייתו של מרכז עולמי לסובלנות במרכז ירושלים, עיר הקודש, המסמלת את הערכים אותם מבקש המרכז לקדם.
הרב הייר שימש במשך שנים רבות כרב בוונקובר קנדה. הוא הפיק סרטים דוקומנטריים העוסקים במלחמת העולם השנייה וזכה על-כך באוסקר. במהלך נאומו בעת השבעת נשיא ארצות דונלד טראמפ ריגש הייר רבים בעת שציטט את המשפט מתוך המקורות “אם אשכח ירושלים תישכח ימיני“.
משואת צה”ל:
█║ סגן דין ארגיל:
דין ארגיל (22) הוא מפקד צוות חוד בגדוד “צפע” של חטיבת הצנחנים. ארגיל מתגורר באלפי-מנשה עם משפחתו. במרץ 2014 התנדב לחטיבת הצנחנים כדי להמשיך את דרכם של דודו וסבו ששירתו גם הם ביחידה.
סבו של דין, מרדכי אברגי’ל, התגייס בשנת 1952 לצנחנים והשתתף במערכות ישראל כלוחם; במלחמת ששת הימים לחם בדרום ירושלים והשתתף באיחודה של העיר.
כשסיים דין את קורס הקצינים שלו, העניק לו סבו רקע אדום לכנפי הצניחה אותו קיבל לאחר שצנח במיתלה במהלך מלחמת סיני.
█║ רב סרן ירוס ירושלים שיגוט:
ירוס שיגוט (30) היא ראש מדור הסברה במפקדת קצין החינוך והנוער הראשי. ירוס נולדה באתיופיה ועלתה בגיל ארבע לארץ. היא גדלה באשקלון והתגייסה לחיל החינוך והנוער שם שימשה בין היתר כקצינת קידום אוכלוסיות, סגנית קצין חינוך פיקוד דרום וקצינת החינוך של בית-הספר להנדסה צבאית.
ירוס פעילה במגוון רחב של יוזמות חברתיות המבקשות לחשוף את סיפורם של ישראלים יוצאי אתיופיה לציבור הישראלי ולגשר על הפערים שבין קבוצות ומגזרים בישראל.
ירוס הקרויה על-שם העיר ירושלים מסמלת בעשייתה את הקשר העז והעמוק בין אנשי “ביתא ישראל” לישראל אליה נשאו את עיניהם, הקהילה האתיופית נהגה לכנות את כל ארץ ישראל – ירושלים.
Add Comment