בין תפקידיה של סוכנות חלל הישראלית (גוף ממשלתי מטעם המדינה האחראי על מחקר החלל וניצולו) בין היתר להביא להתעניינות ציבורית בחלל ואין יותר ראוי והולם מבקשתה לציבור הרחב בארץ ישראל כפי שעושים בעשרות מדינות ברחבי העולם ומושכים אליהם את הקהל הרחב; צעירים, נוער ו-סטודנטים, חוקרים, מפתחים וכן יזמים מתעשיית החלל – לקחת חלק בחגיגת החלל של הלילה של יורי ( Yuri’s Night) או “ליל יורי”.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
דוברת וממונה על יחסי ציבור | משרד המדע, הטכנולוגיה | הגב’ ליבי עוז, מסרה לפורטל ‘כאן נעים | kan-naim | אתר האינטרנט של כל המדינה‘ כי ב-12 באפריל 1961, קבע יורי גגארין, היסטוריה, כאשר היה ל’אדם הראשון ששהה בחלל‘ בסך הכל שהייתו בחלל היתה שעה ו-48 דקות.
‘אירועי ליל יורי’ נערכים בעשרות מדינות ברחבי העולם ומושכים אליהם את הקהל הרחב, חוקרים, מפתחים ויזמים מ’תעשיית החלל‘. הטיסה של גגארין, הייתה אבן דרך משמעותית במהלך מרוץ החלל בין ברית המועצות לארצות הברית.
הטיסה האיצה את המרוץ וגרמה לאמריקאים להתמקד ב‘פרויקט הנחיתה על הירח’. לרגל המועד מזמינה סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע את הקהל הרחב לאירועי תצפיות, הרצאות ופעילויות בסימן; חלל.
הלילה של יורי ( Yuri’s Night) הוא שמה של חגיגה בינלאומית המציינת את חקר החלל בכלל, ואת עידן הטיסות המאוישות בפרט, שהחל ב-12 באפריל 1961 עם טיסתו של הקוסמונאוט הסובייטי יורי גגארין לחלל.
הרעיון המקורי של היוזמה לקיים חגיגות ברחבי העולם בדגש על החלל היה להעלות את מודעות הציבור לנושאי חקר החלל, במיוחד בקרב צעירים – נוער ו-סטודנטים.
“אירועי הלילה של יורי” מצוינים בעולם משנת 2000. חלק מהאירועים בעולם נושאים אופי של הרצאות, ימי עיון ותצפיות אסטרונומיות לקהל הרחב. בין אירועי הלילה של יורי שנערכו בישראל, ניתן לציין תוכניות רדיו, ערבי שירה וימי עיון.
ב-14 באפריל 2010, התקיים ערב עיון בהשתתפות הקוסמונאוט בוריס וולינוב בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה. באפריל 2004, 2005 ו-2006 נערכו ערבי עיון מטעם אגודת החלל הישראלית בבית חיל האוויר בעיר הרצליה. ב-12 באפריל 2013, נערך לרגל היום מרתון הרצאות בזק בפארק הירקון.
חגיגת החלל של ‘ליל יורי’ בין האירועים;
■ תל אביב – מסיבת שיגור במועדון “ספוטניק” – סדרה של הרצאות בנושאים כגון אלכוהול בחלל ומקור החומר האפל ומסיבה קוסמית עם הרכב רוק אלקטרוני.
■ גבעתיים – ליל יורי עם קהילת שביט – הרצאה על תחום החלל ומיצג פלנטריום ותצפית על גרמי השמיים באמצעות טלסקופים משוכללים מגג המצפה.
■ באקה אלגרביה – אתגר יורי במכללת אלקאסמי – תצפיות באמצעות טלסקופים מתקדמים, הכרת כיפת השמיים והרצאות על חיי אסטרונאוטים בחלל.
■ ירכא – המרכז הדרוזי לחלל – מבחן לאסטרונאוטים, הרצאה על אדם בחלל והסרט “המשימה – מאדים”.
■ ירושלים – פאב הדורותי – הרצאות על אדריכלות על כוכב מאדים, וגם על פריצות דרך טכנולוגיות במסע אל מאדים שהתרחשו בשנה החולפת.
כל האירועים, יתקיימו ב-12 באפריל בשעות אחר הצהריים והערב ללא תשלום, חלקם מותנים בהרשמה מראש. לפרטים המלאים: אתר סוכנות החלל הישראלית.
יורי אלכסייביץ’ גגארין: האדם הראשון בהיסטוריה ששהה בחלל והראשון שחג סביב כדור
הארץ
יורי אלכסייביץ’ גגארין (ברוסית: Юрий Алексеевич Гагарин; נולד 9 במרץ 1934 – נספה בהתרסקות מטוס 27 במרץ 1968) היה קוסמונאוט סובייטי. האדם הראשון בהיסטוריה ששהה בחלל, והראשון שחג סביב כדור הארץ. ב-12 באפריל 1961, השלימה החללית “ווסטוק” בה טס הקפה סביב כדור הארץ והשיבה את גגארין בשלום לאדמת ברית המועצות.
בכך, הפך, גגארין לגיבור בארצו ובעולם כולו. ב-27 במרץ 1968 נהרג – נספה גגארין בהתרסקות מטוס מיג-15 בו טס עם מדריך טיסה. עד היום לא התבררה סופית סיבת ההתרסקות, וקיימות מספר גרסאות בנושא.
מצעירותו ועד הכשרתו לטיסה
גגארין נולד ב-9 במרץ 1934, בכפר קלושינו שבמחוז סמולנסק, ברית המועצות (היום; רוסיה), למשפחת איכרים בת 4 ילדים. בזמן מלחמת העולם השנייה, נלקחו אחותו ואחיו הבכורים לעבודות כפייה בגרמניה הנאצית, לאחר שהכפר בו התגוררו נכבש על ידי הנאצים.
בצעירותו גילה גגארין עניין ב-חקר החלל. בהשראת מורו למתמטיקה, ששירת כטייס קרב במלחמת העולם השנייה, חלם להיות טייס. גגארין למד בבית-הספר להנדסאים בסרטוב, ובמקביל ללימודיו למד להטיס מטוס קל. עם סיום לימודיו, בהיותו בן 21, התגייס לחיל האוויר הסובייטי ב-1955.
אז החל בהכשרה לטיסה קרבית בבית-הספר לטיסה צבאית באונבורג, אותה סיים ב-1957 בהצטיינות וקיבל את כנפי הטיסה. כחניך מצטיין הוצע לגגארין להצטרףף לסגל ההדרכה בבית-הספר, אולם הוא סירב והוצב בבסיס חיל האוויר הסובייטי לוסטרי שבצפון המדינה, קרוב לגבול עם נורווגיה.
בשנת 1960, נבחר גגארין, בנוסף ל-19 טייסים אחרים, לקחת חלק ב-תוכנית החלל הסובייטית. חברי הקבוצה, עברו תהליך הכשרה פיזי ופסיכולוגי אינטנסיבי, במטרה להכינם לטיסה הראשונה שלהם לחלל. בסופו של התהליך נבחרו על ידי חיל האוויר הסובייטי שני המועמדים הסופיים לביצוע הטיסה; יורי גגארין כמועמד עיקרי ועמיתו גרמן טיטוב כמחליפו.
טיסתו לחלל
ב-12 באפריל 1961, שוגרה החללית ווסטוק 1 (Vostok 1), ובה גגארין, מאתר השיגור קוסמודרום בייקונור שבקזחסטן, ובכך הפך גגארין לאדם הראשון ששהה בחלל. טיסתו ארכה כ-108 דקות, והביאה ליתרון לברית המועצות על ארצות הברית ב-מרוץ לחלל.
בזמן שהייתו בחלל זמזם גגארין את מנגינת השיר; “המולדת שומעת, המולדת יודעת” שנכתב בשנת 1951. שורותיו הראשונות של השיר הן; “המולדת שומעת, המולדת יודעת / היכן בנה טס בשמיים“. בזמן היותו בחלל קודם גגארין לדרגת רב סרן.
עם נחיתתו, הפך גגארין לגיבור תרבות, והתפרסם בכל רחבי העולם. הוא ביקר, בין השאר, ב; בריטניה, גרמניה, קנדה ויפן, כדי לקדם את ההישג של ברית המועצות במרוץ החלל. לאחר זמן קצר בו שימש בתפקיד פוליטי בסובייט העליון, חזר גגארין ל”עיר הכוכבים” (מרכז סוכנות החלל הסובייטית), והחל לעסוק בעיצוב חלליות הניתנות לשימוש רב-פעמי (מעבורת חלל).
הוא עבד ב”עיר הכוכבים” כ-7 שנים, עד מותו, עת שימש כסגן-מנהל האימונים במרכז. במהלך עבודתו קודם גגארין בדרגות, לדרגת סגן-אלוף של חיל-האוויר הסובייטי (מקביל לאלוף משנה) ב-1962 ושנה לאחר מכן לדרגת אלוף משנה.
במקביל, בהיותו סמל תרבות, השתדלו גורמים רשמיים להרחיק את גגארין ממשימות נוספות לחלל ואף מאימוני טיסה במסגרת חיל האוויר הסובייטי, מחשש לחייו. מספר שנים מאוחר יותר הותר לו לשוב ולטוס במטוסי קרב, בתנאי שילווה על ידי מדריך טיסה. הוא שימש כטייס גיבוי לולדימיר קומארוב במשימה סויוז 1 (Soyuz 1) שהמריאה ב-23 באפריל 1967, אולם לאחר התרסקותה ומותו של קומארוב כתוצאה מכך, הוחלט סופית למנוע מגגארין להשתתף באימונים לקראת משימות חלל נוספות.
מותו של יורי גגארין
ב-27 במרץ 1968, התרסק מטוס מיג-15 שגגארין ומדריך הטיסה ולדימיר סירוגין טסו בו, במהלך טיסת אימונים שגרתית, ושניהם נהרגו. עד היום לא ידועה בוודאות סיבת ההתרסקות. בשנת 1986, הגיעו חוקרים למסקנה, כי כניסת מטוסו של גגארין למערבולות אוויר, שיצרו המבערים האחוריים של מטוס סוחוי-11, הביאה לאי-יציבותו ולאיבוד שליטה.
ב-2003 פורסמו מסמכים מסווגים לפיהם ערך הק.ג.ב. חקירה משלו, אשר בעקבותיה דחה תאוריות שונות והגיע למסקנה, כי פקחי הטיסה בבסיס חיל האוויר, דיווחו לגגארין על מצב מזג האוויר לא מעודכן, בעוד מזג האוויר באזור הטיסה היה למעשה גרוע, מכדי לאשר טיסה.
לפי חקירת הק.ג.ב., ניסיונו של הטייס להתחמק מפגיעת ציפור או מהתנגשות עם מטוס אחר, גרמה לאיבוד השליטה שכתוצאה ממנו התרסק. ב-2005, קידם חוקר ההתרסקות המקורי תאוריה, לפיה הושאר פתח אוורור פתוח בתא הטייס על ידי צוות הקרקע או הטייס הקודם.
כתוצאה מכך, ייתכן, כי הטייסים סבלו ממחסור בחמצן שהביא לאיבוד השליטה ולהתרסקות מטוסם. ב-2007 הביא הקרמלין לביטול חקירה נוספת של מותו של גגארין ביוזמת מומחים שהיו מעורבים בחקירה המקורית.
גופתו של גגארין, נשרפה, ואפרו נקבר לרגלי החומה בבית הקברות של חומת הקרמלין, בו קבורים אנשי מפתח רבים מהתקופה הסובייטית. על שמו נקראו ערים ומחוזות ברחבי ברית המועצות, ובהם העיר גזאטסק, הסמוכה לכפר הולדתו קלושינו, ששמה שונה ל”גגארין“.
בנוסף, נקראים על שמו “מכתש גגארין” (Gagarin Crater) בצד הרחוק (“הצד החשוך“) של הירח (צולם לראשונה ב-1959, על ידי הגשושית לונה 3), האסטרואיד 1772 גגארין (התגלה בפברואר 1968, על ידי האסטרונומית הסובייטית לודמילה צ’רניש) ואוניית תקשורת וחקר חלל סובייטית.
לאחר מותו הוצבה במוסקבה אנדרטה גדולה בדמותו בכיכר הנושאת את שמו סמול לאקדמיה הרוסית למדעים. על שמו מוענקת מדליית הזהב על שם יורי גגארין על ידי הפדרציה הבינלאומית לאווירונאוטיקה. הקוסמונאוט הסובייטי גגארין, היה נשוי ואב לשתי בנות. המידע על יורי גגארין, הובא באדיבות מתוך אתר ויקיפדיה.
Add Comment