עוזי חיטמן מהמוזיקאים הכי אהובים והמרשימים בישראל הלך לעולמו הלילה מהתקף לב בגיל 52
uzi hitman_180k-n_id=5605_03.jpg
המוזיקאי והמלחין עוזי חיטמן, הלך הלילה (מוצ”ש) לעולמו, לאחר שלקה בהתקף לב. חיטמן, בן 52, נחשב גם לאחד הכותבים והמבצעים האהובים בארץ מאז שנות ה-70 (בין להיטיו “עוד סיפור אחד של אהבה”, “אדון עולם”, “כאן”). הלוויתו התקיימה היום, אחה”צ, בבית העלמין ירקון. מאות יוצרים, אמנים, חברים ובני משפחה ליוו את עוזי חיטמן למנוחת עולמים. ההלוויה נפתחה עם השמעת שירו: “עכשיו התור לאהבה”. לבקשת בני המשפחה, אשתו איה, שלושת בניו ואחיו חיים לא נישאו הספדים רבים ונשמר בטקס ההלוויה אופי צנוע.
באחרונה, סיפר חיטמן, לתקשורת, כי הוא עסוק בהשלמת אלבומו החדש שאמור היה להופיע בקרוב. בסופ”הש האחרון (חמישי), הופיע חיטמן, במועדון ה”קמלוט” ביחד עם דורית ראובני.
שרת התרבות, לימור לבנת, ספדה לו הבוקר: “הלך מאיתנו יוצר רגיש, חשוב. אביהם של מאות שירים שיישארו איתנו לתמיד. עוזי חיטמן, שהיה תמיד קרוב מאוד לערכים היהודים שכולנו גדלים וגדלנו. למעשה, כתב אחדים מהלהיטים הגדולים ביותר. כולנו נמשיך ונשיר את שיריו. וכל כך חבל שלא יוכל ליצור ולכתוב עוד שירים מפרי הכישרון העצום שלו”.
עוזי חיטמן – הביוגרפיה
נולד בתל אביב בתאריך: 9.6.52. עד גיל 6 – גדל בגבעת שמואל. בגיל 6 עקרו הוריו לרמת גן ועד היום הוא גר בה.
בית: הוריו ז”ל היו ניצולי שואה. התחתנו בברגן בלזן.
האבא היה אדם דתי שלמד במדרשת חזנים בורשה, אצל החזן הנודע משה קוסביצקי.
מלחמת העולם השניה מנעה ממנו המשך לימודיו, והוא נאלץ לברוח ולחיות כפליט בסיביר.
האמא היתה שריד אחרון למשפחה שנספתה בשואה. חילונית במהותה אך שמרה והגנה תמיד על רצון האב לשמר ולקיים אורח חיים דתי/מסורתי.
האב שימש כשליח ציבור בבית הכנסת השכונתי (ליד גבעת נפוליאון בר”ג) והוא פלורליסט מובהק.
למרות היותו דתי, שלח את עוזי לבתי ספר חילוניים, ולצד תקליטי חזנות רבים, דאג לרכוש תקליטים של החיפושיות, האבנים המתגלגלות, אנריקו מסיאס, קוני פרנסיס, אלן שפירו, אליקי, חוזליטו ועוד…
uzi hitman_215k-n_id=5605_01.jpg
ולצד תקליטים של זמרי אופרה נודעים (מריו לנצה, יוסף שמידט, בנימין לדז’ילי), קנה לעוזי תקליטים של מיטב הזמרים האיטלקיים – בשלהי שנות ה-50, ראשית שנות ה-60, כשהבולט בינהם: מרינו מריני.
לצד ספרי קודש (תלמוד בבלי, “פרקי אבות” ועוד..) רכש “ספרים חילוניים”, אנציקלופדיות ( העברית, תרבות ) וכיו”ב…
כל אלה היוו בעצם את כור ההיתוך המוסיקלי והתרבותי של עוזי – שירי מקורות ומסורת לצד שירים פופוליסטיים עדכניים. שירי פופ מערביים לצד שירים בעלי גוון אוריינטלי ים תיכוני .
ההשפעה הגדולה ביותר באה מבית הכנסת, שאת ספסליו, נהג עוזי לפקוד בילדותו ולהקשיב “בהתרגשות” יתרה (כדבריו) לאביו שעומד ושר לפני התיבה.
בבית הרדיו תמיד היה פתוח – והיה קונצנזוס משפחתי סביב להקת התרנגולים ושלישיית גשר הירקון. האמא, כמו האבא, היתה מאוד “מוסיקלית” למרות שמעט מאוד “זכו” הילדים לשמוע אותה שרה.
הפרוטה לא היתה מצוייה בבית, אך הוריו לא חסכו מאומה בכל מה שנדרש בתחום החינוך והתרבות (ספרים, מוסיקה, ציור) עבור בניהם.
בגיל 11 רכשו לעוזי את הגיטרה הראשונה – והוא החל בכוחות עצמו לנגן עליה, ועם השנים צבר ניסיון בנגינה – ורכש הבנה הרמונית. הלמידה העצמית היתה מתוך הרגישות למחסור בכסף ולידיעה, כי מימון לימודיו אצל מורה פרטי יקשה על הוריו.
כשהיה בגיל 19 רכשה סבתו ז”ל, פסנתר – את כל מה שהספיק ללמוד על הגיטרה תירגם לנגינה על פסנתר – למרות שטכניקת הנגינה היא שונה כלל ועיקר. תוך כדי למידה עצמית למד גם תווים והרמוניות.
uzi hitman_t180k-n_id=5605_01.jpg
צבא: לצבא התקבל עוזי הן לקורס טייס והן ללהקה צבאית, ובחר ללכת למסלול הראשון. כשהודח מקורס טייס בשלב הטיסות, הדלת היתה פתוחה בפניו כדי להכנס ללהקת “פיקוד מרכז”.
1971 בתקופה שבין קורס טייס ללהקה, שרת בצנחנים, ובזמן זה כתב והלחין את השיר הראשון שלו – ניגונה של השכונה, שמאוחר יותר ב-1976 הוקלט ע”י יזהר כהן.
1971-1973 להקת פיקוד מרכז (הספיק לשרת עם שלמה בראבא, שם טוב לוי ועוד… ומאוחר יותר עם דורית ראובני, רונית אופיר, גילי דור, אלי גורנשטיין, יענקלה מנדל ואחרים…).
ביולי 1973 ביום שחרורו מהצבא, כתב והלחין לעצמו את השיר מי ידע שכך יהיה. מאוחר יותר במלחמת יום הכיפורים כחייל מילואים, שובץ להופיע בפני חיילים יחד עם בועז שרעבי, שם שר עוזי את השיר הנ”ל ובועז ששמע את השיר, אהב אותו וביקש להקליטו.
1973-1974 השתתף במופע ערב שירי תאודורקיס (עם ליאור ייני, נורית גלרון) ובמקביל הקים והופיע עם להקת הפופולים ( יהודה תמיר, איזי גדאל, שמוליק קובלסקי וקובי קלמנובי’ץ) הלהקה ביצעה משיריו של עוזי (הו כלבלב, אני יודע אבותי, קשה הדרך להגיע…) הוציאו אלבום בכורה, אך מלחמת יום כיפור “קטעה” את פעילותם המשותפת.
בעקבות פרסום השיר מי ידע שכך יהיה ב-1973, עלה שמו של עוזי ככותב וכמלחין, והפניות אליו לכתיבה ולהלחנה לא אחרו לבוא וביניהם:
uzi hitman+orna-vmoshe-datz_t180k-n_id=5605_02.jpg
1974-5: מה חשוב היום – לאבי טולדנו.
אבי – עוזי פוקס.
למה הגדולים לא לומדים מהקטנים – דודו זכאי.
1974-6 כותב מלחין ומבצע פרסומות שונות ל: מעריב, רהיטי שניר, רהיטי עונג…
1976-7 כותב 2 אריכי נגן לשימי תבורי – לילה בלי כוכב, עוד סיפור אחד של אהבה, בלילה בחצות, בואי לא נפסיד את כל הלילה, אלירן, חיפשתי שירים לצאת לעולם ועוד…
התחלת עבודה עם הזמר המזרחי – ים תיכוני.
בשנת 1976 ביחד עם עודד בן חור, ביצע את השיר אדון עולם בפסטיבל הזמר החסידי תשל”ז –
לחן שלו למילים מן המקורות, השיר זכה במקום השני ומאז הוא נפוץ ומושר בלחן זה בכל רחבי העולם היהודי. נדמה שזה השיר שמבטא יותר מכל את ההשפעה שהיתה לו מבית.
באותה שנה יצא עוזי לסיבוב הופעות עם הפסטיבל החסידי באירופה, ארה”ב וקנדה.
בשנת 1978 השתתף עוזי לראשונה בפסטיבל שירי הילדים ושר את השיר אלוהים שלי רציתי שתדע – השיר שזכה לתהודה גדולה והקנה לו זהות של כותב, מלחין ומבצע שירי ילדים.
1974-9 הגיש את תכנית הטלוויזיה פרפר נחמד התכנית זכתה במקום הראשון מבין 127 מדינות, בתחרות לתכניות טלביזיה מקוריות שנערכה ביפן.
1979 אלבום שני בשם: נולדתי לשלום, הכולל לקט מ-7 שנות עבודה (אני יודע אבותי, אדון עולם, ניגונה של השכונה, רציתי שתדע…).
1979 השיר נולדתי לשלום (מילים ולחן), נכתב על ידו להולדת בנו הבכור. השיר ראה אור לראשונה בביצוע להקת סקסטה והוקדש לנשיא מצרים סאדאת באחד מביקוריו בארץ.
uzi hitman_100k-n_id=5605_01.jpg
במהלך שנות ה-80 כותב ומלחין פרסומות כמו: עגל רך, הטלה המעולה, דלורית, הועד למען החייל, ועוד… כותב מוסיקה לסרט המתיחות עבודה בעיניים שהיה הצלחה קופתית, בבימויו של יגאל שילון ובהשתתפות “צמד הבטלנים” (נתן דטנר ואבי קושניר).
1980-81 אלבום שלישי בשם: ליצן חצר (אני מאמין, אני יודע שאת יודעת…).
1980-1986 כותב ומלחין בעיקר לזמר הים תיכוני: לחיים משה (תודה, זה סימן, עוד יום עולה…), לזהר ארגוב (מרלן, כמו שיכור, עד מתי אלוהי, א”י היא אמריקה שלי…).
למרגלית צנעני (כמו שאתה יודע), לאיציק קלה (אני העבד) ועוד…
1983 סיורי הופעות באירופה, דר”אפ, ארה”ב ודרום אמריקה לקהילות יהודיות.<!–1989.htm–>הצילומים ומידע מתוך האתר הרשמי של עוזי חיטמן.
Add Comment