מעוז כהן התרשם מבלוגים של משוגעים לשחזור עורלה והחליט לנסות. לצערו, את העור אמנם ניתן להצמיח מחדש, אבל לא את תחושות העונג שמאפשרת העורלה
מעוז כהן, לא זוכר מה בדיוק גרם לו להתחיל למתוח. הוא שוטט בכמה אתרי אינטרנט וקרא, משועשע למדי, את הבלוגים של המשוגעים לדבר ופתאום? מתפעל מאוד מהתמונות עם התוצאות המרשימות? החליט לנסות. הוא רכש רצועות של דבק רפואי, הדביק אותן סביב איבר המין שלו ובעזרת שלייקעס ישנים שמצא בבית? אולי הם היו של אביו? חיבר את קצה נייר הדבק לרצועה אלסטית שקשר מסביב לירך. המתיחה התחילה.
Penis_t180_id=4654_01.jpg
ביומן שחזור העורלה שלו כותב כהן שמתח כך את העור סביב גזע איבר מינו במשך 12 שעות ביום, 5-6 ימים בשבוע, שלוש שנים תמימות. כבר אחרי חודשיים ראה תוצאות: אפשר היה לכסות חלק מהעטרה שלו בעור החדש שצמח, והוא יכול היה לאונן בלי קרם. הוא לא כותב אם ניסה.
גידול עורלה? טרנד חדש יחסית, המסתמן באתרים הרבים המוקדשים לו? נשמע הליך כואב למדי. “כשניסיתי למתוח יותר זמן”, כותב כהן, “העור התחיל לכאוב ולפעמים נקרע קצת. קרע כזה מחלים תוך שבוע או שבועיים ומעכב את המתיחה”.
התמונות מוכיחות שלמרות ניתוח קוסמטי מיותר לעיצוב העורלה, שכהן שיכנע אורולוג אחד לבצע בו (“ההמלצה שלי היא לא לעשות ניתוח”, הוא כותב בלקוניות), המבצע הצליח: לכהן יש כעת פין שמכוסה עד קצהו בעור עבה. שככה יעזור לי אלוהים, אבל ככה נראה זין רגיל.
Penis_180_01.jpg
השיטוט באתר “מילה רעה”, שבו שוכן יומנו של מעוז כהן, מלווה בתחושת החמצה גדולה. הענייניות והישירות שלו שיכנעו אותי לגמרי שאני “גבר לא שלם”, כהגדרת כותביו. יש שם לא מעט הסברים רפואיים בשבח העורלה ובגנות ברית המילה (אחת התוצאות היא “פין שעיר”), אבל בסופו של דבר כל השיקולים הללו מתנקזים לטיעון מנצח אחד: העונג שנגזל מהגבר הנימול.
עורלות בישראל, הן כמו פרחים על סף הכחדה ונדיר מאוד לפגוש אותן. רבים בארץ, מותר לשער, לא ראו מעולם פין שלא נימול וקצהו מציץ כמו נזיר מתוך ברדס כבד. לכן, כבר בתחילת הדברים באתר, מוסבר במה בעצם מדובר: מחצית מעור איבר המין. אם יפרסו עורלה, כתוב שם, שטחה יהיה כשל גלויה ממוצעת.
ואכן, כאשר משוטטים באתר מרגישים כאילו נחתה בתיבת הדואר גלויה מארץ רחוקה, אקזוטית, שכדי להגיע אליה יש לעבור דרך ייסורים. נימול, הם כותבים בצער, לא יחוש לעולם את התחושות שחשים גברים שלמים.
גם אם ימשוך בעורלתו עד שתגדל ותצמח ותתברך, יישאר נכה: העצבים הרגישים שנגדעו לא ישובו לקדמותם, והוא לא יפריש סמגמה? חומר נעים הדומה לנוזל הזרע, שנובע מהעורלה ומסכך את האיבר בעת קיום מגע מיני.
גברים שנימולו בגיל מאוחר מעידים באתר שאין מה להשוות בין חייהם לפני שלשול הגלויה לתיבת הדואר ולאחריו. הזיקפות חלשות יותר, וחלקים נרחבים מהמשחק המקדים נעלמים כשלפין אין איפה להסתתר.
Penis_430_01.jpg
אבל מתוך כל ההסברים המפורטים, המדעיים, ומתוך השרטוטים מאירי העיניים, צומחת באופן מוזר דווקא הבטחה: יש מחוזות של עונג שרגלנו טרם דרכה בהם. רק בגלל טעות היסטורית, טכנית במהותה, לא נוכל לבקר שם בינתיים. אך דעו: הגוף לא אמר את מילתו האחרונה.
אין פלא שעד שזה יקרה, הפינים החשופים של הגברים, שגולחו מכסותם המנחמת, מחפשים לעצמם כל העת בית חדש להשתכן בו. גם אם לא ימצאו שם את מה שיבקשו? מנוחה וכובע? עדיין אפשר לשאת את העיניים אל האופק, אל העור בקצה המנהרה.
לאתר המרכז למידע בעברית לברית מילה ולשיחזור עורלה – מילה רעה
בצילומים למעלה – מכשיר לשיחזור ערלה – מתוך Tug Ahoy אתר אתר מסחרי, בו ניתן להזמין (בתשלום) מכשיר מותאם אישית לשחזור ערלה.
עוד על העורלה באתר noharmm
Add Comment