היא התרסקה אל כוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש. היא נשרפה והשאירה שובל אש גדול כאשר חדרה לאטמוספירה של צדק.
החללית הוכתה על ידי עיכוב בשיגור, אנטנה מרכזית חסרת תועלת, מכשיר הקלטה טמפרמנטי, וביקורת על כך שמדובר בכשלון יקר. ואולם בסופו של דבר היא הפכה לסיפור הצלחה. היא ביצעה תגליות בלתי צפויות ששינו כמה אמונות ותיקות אודות מערכת השמש שלנו ואפילו אודות מקור החיים.
גלילאו – סיפור הצלחה חללי / מאת אבי בליזובסקי
המסך ירד על פרק הסטורי בתולדות חקר מערכת השמש כאשר החללית גלילאו התרסקה לתוך האטמוספירה של צדק.
galileo_id=3068_310_01.jpg
החללית שיגרה כמות אדירה של נתונים. בין היתר הרי הגעש האדירים של איו והאוקיאנוסים החבויים של אירופה היו מסתוריים לחלוטין עד שהגיעה החללית גלילאו לצדק. היא טסה קרוב לירחיו הקרחיים של כוכב הלכת, שהתגלו על ידי האסטרונום גלילאו גליליי ב-1610.
החללית גמאה כ-5 מיליארד קילומטרים מאז שיגורה ואולם כיום, לאחר 14 שנות תגליות, היא התרסקה אל כוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש. היא נשרפה והשאירה שובל אש גדול כאשר חדרה לאטמוספירה של צדק. המשימה נחשבת כציון דרך בהסטוריה של חקר החלל והמדענים מצטערים לראות בסיומה.
כוכב הלכת צדק – עובדות – זהו כוכב הלכת החמישי מהשמש, העולם הגדול ביותר במערכת השמש. הוא יכול להכיל 1,300 כדורי ארץ, אך יש לו גלעין סלעי קטן ביותר.
“עצוב לראות את הסוף אך אם החללית לא היתה מתה בסערה, היא היתה גוועת לאיטה”, אמר פרד טיילור, פרופסור לפיסיקה באוניברסיטת אוקספורד, שעבד על הפרויקט במשך 30 שנה.
גלילאו, נתן את התובנה האמיתית הראשונה על צדק ככוכב לכת, אמר, עם הסערות הקבועות שלו ומערכת העננים המורכבת.
גלילאו, שהדלק שלה הולך ואוזל והכוח החשמלי שלה נמצא על סף דעיכה, הצליחה לשמור על עשרת המכשירים שלה פועלים עד לשעות האחרונות, והיא עשויה לאפשר למדענים לסחוט נתונים אחרונים מהחללית שעלתה 1.4 מיליארד דולרים.
נאס”א, שרטטה כזכור את נתיב הההתרסקות כדי למנוע מגלילאו – גוש של מתכת, פלוטוניום וגאדג’טים בגודל של וואן ספורט, מלהתרסק על הירחים הגדולים של צדק, בהנחה שהם כמה מהמקומות המבטיחים ביותר לחפש אחר חיים מחוץ לכדור הארץ.
“גלילאו היא אחת המשימות המוצלחות ביותר ששוגרו אי פעם מכדור הארץ”, אמר קולין הארטמן, מנהל התגליות במערכת השמש בנאס”א. “חללית זו נתנה לנו תגליות בלתי יאמנו”.
כמו כל ילד אנושי, גם לגלילאו היו בעיות התבגרות, היא לא מילאה אחר הוראות מהרשויות ולא התנהגה כמצופה. ואולם לאחר משא ומתן, ניסוי ותעיה, היא מצאה את דרכה, ואפילו פתחה דרך לא מקובלת לתקשורת. ואז גם החלה לספק כמה תובנות מדהימות, מספיק כדי להדהים גם כאלה שחשבו שמדובר במקרה אבוד.
החללית הוכתה על ידי עיכוב בשיגור, אנטנה מרכזית חסרת תועלת, מכשיר הקלטה טמפרמנטי, וביקורת על כך שמדובר בכשלון יקר. ואולם בסופו של דבר היא הפכה לסיפור הצלחה. היא ביצעה תגליות בלתי צפויות ששינו כמה אמונות ותיקות אודות מערכת השמש שלנו ואפילו אודות מקור החיים.
“זה כמעט כמו שיש לך ילד בעייתי ההופך בסופו של דבר לבוגר מצטיין בבית ספר למשפטים”, אמרה קלאודיה אלכסנדר, המנהלת האחרונה של פרויקט גלילאו במעבדה להנע סילוני של נאס”א.
שבתאי – הבא בתור
המדענים עדיין נוברים בים האוצרות של הנתונים החדשים אודות כוכב הלכת החמישי שיספקו להם הפתעות עוד שנים רבות. “היתה לחללית משימה טובה. היא השאירה אותנו עם אטלס של כל הירחים הקטנים של צדק”, אמר טוני מקדונל, פרופ’ למדעים פלנטריים באוניברסיטה הפתוחה של בריטניה.
“גלילאו היתה אחת מהרולס-רויסים של נאס”א”, אמר. “צי של חלליות יקרות וגדולות שפותחו בידי המעבדה להנע סילוני בפסדינה, קליפורניה.”
החללית האחרונה בדור זה היא קאסיני, אחותה של גלילאו. קאסיני, הנושאת גם את רכב הנחיתה האירופי הויגנס נמצאת בדרכה לשכנו של צדק, ענק הטבעות שבתאי וירחו טיטאן. ביולי הבא, תחל קאסיני במסע בן ארבע שנים של שבתאי וירחיו, ויפתח פרק חדש בחקר כוכב הלכת החיצוני הזה. יש לקוות רק כי כמו שמשימת גלילאו הוארכה מספר פעמים, כך יהיה הדבר גם עם קאסיני.
נאס”א הורתה לחללית גלילאו להתרסק על צדק / מאת יובל דרור
galileo_id=3068_180_01.jpg
בצילום משמאל, גלילאו לפני שיגורה. עמדה בכ-% 70 ממשימותיה. תצלום: נאס”א.
גליליאו, ששוגרה ב-18 באוקטובר 1989 על גב מעבורת החלל “אטלנטיס”, סובבת סביב צדק מדצמבר 1995 ומאז השלימה 35 מסלולים סביב כוכב הלכת הענק. החללית תוכננה כך שתשרוד לפחות שנתיים מסביב לצדק אך שרדה שמונה שנים.
היא העבירה לכדור הארץ פי ארבע מידע יותר משתוכנן: כ-30 גי’גה-בייט, של מידע, הכוללים בין היתר כ-14 אלף תמונות. “זו היתה משימה נהדרת עבור המדענים שחוקרים את כוכבי הלכת וקשה לנו לראות אותה מסתיימת”, אמרה מנהלת פרויקט גליליאו קלאודיה אלכסנדר. המדענים יבדקו האם גם בדקותיה האחרונות הצליחה הגלילאו להעביר מידע על האטמוספירה של צדק.
המשימה האחרונה של “גלילאו”: להתרסק על כוכב הלכת צדק / מאת יובל דרור 21/9/03
המסלול נועד למנוע מהחללית להתרסק על הירח “אירופה” ולזהם את סביבתו הטבעית בחיידקים מכדור הארץ. ביום ראשון הקרוב, בשעה 22:49 (שעון ישראל), תתרסק החללית “גליליאו” על כוכב הלכת צדק במהירות של 174 אלף קמ”ש.
לא מדובר בתאונה אלא בצעד מתוכנן בקפידה שמטרתו למנוע אפשרות שגליליאו תתרסק על הירח של צדק, “אירופה”. אם החללית תתרסק על “אירופה”, חיידקים מכדור הארץ ששרדו את המסע הארוך עלולים לזהם את הסביבה הטבעית של הירח – שנחשב למקום בעל הסיכויים הטובים ביותרבמערכת השמש להתפתחות חיים.
החללית נקראה על שמו של גליליאו גליליי, האסטרונום הנודע שב-1610 גילה ארבעה ירחים סביב צדק באמצעות טלסקופ שבנה. החללית גליליאו שוגרה על מעבורת החלל “אטלנטיס” ב-18 באוקטובר 1989, לאחר שבע שנים של עיכובים. כעבור שש שנים היא הגיעה לצדק.
ב-1991, כשגליליאו התקרבה לחגורת האסטרואידים שבין מאדים לצדק, החליטו בנאס”א לשלוף אנטנה סגורה שהיתה אמורה לשגר תמונות לכדור הארץ בקצב של 134 קילוביט בדקה – תמונה בכל דקה. האנטנה, דמויית מטרייה, לא נשלפה.
בנאס”א, הבינו מיד את משמעות התקלה: אם האנטנה הגדולה אינה פועלת ורק האנטנה המשנית תקינה, יהיה ניתן לשלוח תמונות בקצב של 10 ביט בדקה – או תמונה אחת בחודש. לאחר שבועות ארוכים של חרדה, נמצא הפתרון. מנהלי המשימה החליטו לטעון למחשב החללית תוכנה חדשה, שתאפשר את דחיסת המידע המתקבל מהאנטנה המשנית. חלפו שנים עד שהתוכנה נטענה למחשב. לאחר מכן, הסתבר שהיא מסוגלת לשלוח כ-200 תמונות בחודש. אמנם קצב זה היה נמוך מהמתוכנן, אך הוא הציל את המשימה מכישלון צורב.
במשך מסעה ומאז שהגיעה לצדק בדצמבר ,1995 רשמה גליליאו לא מעט הישגים. בין השאר חשפו תמונותיה ירחים רבים החגים סביב צדק, שהיו קטנים מכדי להיראות מכדור הארץ. על פי הערכה הנוכחית, לצדק יש לא פחות מ-61 ירחים. בנוסף צילמה החללית כמה אסטרואידים – וכן את כוכב השביט”שומאכר-לוי – “9 וגילתה כי סביב אחד האסטרואידים חג ירח.
כשגלילאו התקרבה לצדק, היא שיחררה “גשש” שהתקרב לאטמוספירה של הכוכב ובמשך שעה ארוכה שלח נתונים חשובים לגבי המבנה הכימי שלו, הרוחות, הקרינה וסביבתו הטבעית.
ב-1996 שידרה החללית את התמונות, שמאוחר יותר חרצו את גורלה. מדובר בתמונות של הירח “אירופה”, שהובילו את המדענים למסקנה כי מתחת למעטה הקרח המכסה אותו, נמצאים מים. ממצאים אלה הובילו לוויכוח עז סביב השאלה אם בתוך המים התפתחו חיים. תמונות אלו הן ששיכנעו את המדענים לרסק את גליליאו על צדק, מחשש שהחללית שמשקלה 1,300 קילוגרם תתרסק על הירח אירופה.
בנאס”א אומרים, כי גליליאו הצליחה לעמוד בכ70% ממשימותיה. היא סבבה את צדק 35 פעם לעומת 11 סיבובים שתוכננו לה; היא ספגה שיעור קרינה גבוה פי ארבעה מכפי שחשבו שתצליח לספוג, ושלחה לכדור הארץ אלפי תמונות מרתקות. ביום ראשון, כשתפגוש את האטמוספירה של צדק במהירות 50 קילומטר בשנייה, יישרפו 58 אלף הרכיבים שלה בטמפרטורה של 1,200 מעלות צלסיוס – ולא ישאירו עדות לכך שמקורם בכדור הארץ.
לידיעה בבי. בי. סי
* מתוך אתר הידען בעריכת אבי בליזובסקי.
Add Comment