"עושים כאן משהו חד פעמי"

"עושים כאן משהו חד פעמי": הפקת הענק שמשחזרת את מלחמת יום הכיפורים | כתבתה של שני נחשוני, מתוך חדשות 07.10.19.

האם יש ערך בבקשת סליחה? | גיא זהר

לכבוד יום כיפור, בדק כאן 11, מה מעמדה של סליחה בפוליטיקה הישראלית? האם פוליטיקאים מתנצלים - והאם יש מי שימחל להם?
מהצד השני עם: גיא זהר - 07.10.2019.

פורום כאן נעים

"למה אתה גונב?": מלחמת החקלאים במשפחות הישראליות

שום דבר לא הכין את החקלאים בישראל לתופעת הגניבות של המטיילים, ש"עושים שוק" במטעים ובפרדסים. כתבתה של נועה ברק | כאן חדשות.

אדיר מילר במופע אלתורים

אדיר מילר במופע האלתורים בערוץ 2. קורע.

שראל הפראית- פרק 1: הנגב

מהלך של שנה שלמה בחייהם של צמחים ובעלי חיים במדבר הנגב הצחיח, המהווה יותר ממחצית שטחה של ישראל. מה סוד ההישרדות שלהם במדבר הקיצוני שזוכה רק למ"מ ספורים של גשם בשנה?

אמא ל-12 מוצאת זמן לאהבה חדשה

ילדות כואבת ובעל אלים לא הצליחו לנצח את ליאת ברששת, שמגדלת לבד את תריסר ילדיה. עכשיו, נגד כל הסיכויים היא ממציאה את עצמה מחדש עם עמוד פייסבוק מצליח והרצאות שהיא מעבירה, ואפילו מוצאת זמן לאהבה חדשה.

ערוץ 10 – שישי עם איילה חסון

תאוות בשרים | ערוץ 10 - שישי עם איילה חסון - 13.4.18.

מפעל הפיס

נשיא המדינה ציין 20 שנים להקמת 'נגישות ישראל'

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין אירח ב- 28 ביולי 19', את נציגי עמותת "נגישות ישראל" לציון 20 שנה להקמתה.
במפגש הוגש לנשיא דו"ח המסכם 20 שנים של נגישות, ובמסגרתו נשאו דברים מייסד ונשיא העמותה יובל וגנר ומנכ"לית העמותה מיכל רימון.

נעים לעקוב אחרי

טארוט | Tarot

רשת של קלפים – Tarot and the internet – טארוט ואינטרנט

קלפי הטארוט נולדו בסוף ימי הביניים, בסביבות המאה ה-14. אבל זו טעות לראות בהם משהו ששייך לעבר. להיפך;
רשת של קלפים - Tarot and the internet - טארוט ואינטרנט
קלפי הטארוט נולדו בסוף ימי הביניים, בסביבות המאה ה-14. אבל זו טעות לראות בהם משהו ששייך לעבר. להיפך: נראה שהעניין והשימוש בהם נמצאים בעלייה מתמדת דווקא בתקופה המודרנית.

Tarot_m_430_2004_01.jpg

עד כמה שידוע, רק בסוף המאה ה-18 החלו להשתמש בקלפי טארוט להגדת עתידות בשיטות המקובלות, ובמהרה השימוש בהם פרץ אל השכבות החברתיות הגבוהות ביותר בצרפת.

באמצע ובסוף המאה ה-19, סמלי הטארוט נקשרו בתורות אזוטריות ומיסטיות, שיש להן המשך גם כיום. והמאה העשרים היא בוודאי תקופת הפריחה של הטארוט: שפע של גירסאות ושל פרשנויות, שהחל בטפטוף קל בתחילת המאה, והפך לחגיגה של צורות וצבעים מאז שנות הששים.

גם כיום, הרבה גירסאות חדשות ממשיכות להופיע בדפוס מדי שנה. אבל קלפי הטארוט כבר החלו לחרוג מתחום המגבלות של טכנולוגיית הדפוס.

משהו מהתכנים של שנות הששים נראה בשנים האחרונות כאילו הוא חוזר לחיים חדשים. אבל כעת, זה קורה מתוך חיבור הדוק עם הטכנולוגיה הממוחשבת. מה שאנשים קראו לו "העידן החדש" (או במקור, עידן הדלי) נראה כיום כמרכיב חשוב של מה שרבים מכנים "מהפכת המידע": הסיקסטיז, נהיו סייבר.

tar_100_01.jpg

בוגרי שנות הששים מילאו תפקיד חשוב בהתהוותו של עולם האינפורמציה האלקטרונית, וההשפעה שלהם מורגשת כיום היטב ברבים מהצמתים המרכזיים שלו.

בין שאר המרכיבים של תרבות שנות הששים, גם העניין בתורות אזוטריות, במיסטיקה ובשיפור-עצמי מיוצג חזק בעולם המחשבים והרשת. ובין כל אלה, גם הטארוט פורח באינטרנט.

יש אולי איזו קירבה בין הגלישה באינטרנט והקריאה בקלפי טארוט. בשתיהן יש משחק שהתוצאה שלו אינה מוכתבת מראש, והוא מתקדם בקפיצות של חיבורים ואסוציאציות, בתערובת בלתי-ניתנת להפרדה של התכוונות ומקרה: גלישה על גל של מידע, הסתגלות לחוקים המשתנים ללא הרף, מציאה ואיבוד בלתי פוסקים של סדר וכיוון בתוך מערבולות כאוטיות והרבה גרפיקה ואיקונים: תמונות מתחלפות, תמונות קופצות, תמונות המצביעות זו על האחרת. ובשתיהן, בסופו של דבר, נמצא האדם המבקש להעשיר את חווית החיים הפרטית שלו דרך טיול בעולם אחר של ציורים וסמלים.

האם אפשר להשתמש ברשת האינטרנט עצמה כמדיום חדש של ניחוש – "קריאה ברשת", או אולי "ריפוי בגלישה"? אולי כן. אפשר, למשל, ללכת לאתר המכיל רשימה ארוכה של קישורים לאתרים אחרים ולבחור אחד מהם בכוונה או באקראי, או להיכנס לאתר כמו "הדלת המסתובבת", שזורק אותך למקום שכל מה שאתה יודע עליו הוא שאיזה אלמוני הכניס אותו לרשימה, או לגלוש לאתרים ששולחים אותך למקום אקראי כלשהו ברשת, מתוך רשימה מומלצת או בכלל.

וכאשר אתה מגיע לאיזה שהוא אתר, אתה יכול להמשיך ממנו לאתר אחר – שוב באקראי, או בגלל שמשהו בקישור שביניהם נראה לך מעניין, או התחבר לך למשהו, או סתם סיקרן אותך.

האמצעי המשמש כאן לקריאה הוא חדש, אבל הלך הנפש המאפיין את השיטה הזו של שיטוט ברשת דומה למה שקורה בעת קריאה בקלפים: מוציאים קלפים באקראי, מסתכלים בהם ובשואל, מחפשים חיבורים, ואם עולים על משהו מעניין, ממשיכים איתו הלאה.

לפעמים זה נתקע: מה כבר אפשר להוציא מדף הבית של חברה פינית להובלת רהיטים? אבל לפעמים מגיעים למקום שממנו אפשר להמשיך ובאיזה שהוא שלב אולי נופלים על משהו שמציע, בדרך לא ישירה, תשובה לשאלות שמטרידות אותך. אבל מה שתיארנו כאן, איננו טכניקה חדשה של שימוש ברשת, המותאמת בדיעבד לגישה המאפיינת את הקריאה בקלפים: זה, בעצם, הרעיון של גלישה ברשת.

tar_100_03.jpg

אבל הרשת היא לא רק תחליף אפשרי לטארוט. היא גם מחזקת את השימוש והיצירה של קלפי הטארוט, ומוסיפה להם מימדים חדשים. לדוגמה, הרשת מאפשרת לחובבי טארוט להתקשר ביניהם ולהחליף ביניהם מידע באמצעות קבוצות דיון משלהם, וכך נוצרות "קהילות טארוט" עם שפה ותכנים משותפים.

הפצה כזו של מידע, תמונות ורעיונות מתרחשת גם דרך אתרים המוקדשים לקלפי טארוט, ומביאים קורסים קצרים, הפניות לאתרי תמונות של מערכות קלפים שלמות או שנמצאות בתהליך הכנה, ביקורות ספרים ומערכות קלפים, הצעות לקריאה (דרך הרשת או בחיים) וכמובן, רשימות קישורים לאתרים דומים, או אולי לאתרים בנושאים אחרים, שלא תמיד ברור איך בדיוק הם קשורים לטארוט, אבל הם מעניינים את מי שהכין את הרשימה.

הכי קרובים לשיטות השימוש המסורתיות בטארוט הם כמובן האתרים המציעים, בדרך כלל חינם, קריאה בקלפים באופן אוטומטי על-ידי מחשב מרוחק, עם תמונות הקלפים שיצאו בפריסה ודברי פרשנות. זה לא תחליף לקריאה חיה: חסר כאן המימד האנושי של תקשורת אדם מול אדם, שהוא המרכיב העיקרי של מה שקורה כאשר אדם אחד קורא בקלפים לאדם אחר.

מוטב לחשוב על קריאה אוטומטית כזו כעל שיטה חדשה של קריאה בקלפים, עם האפשרויות והמגבלות שלה – לא במקום השיטות המסורתיות, אלא כהשלמה והרחבה שלהן. מה אפשר לעשות עם זה? כמו עם כל דבר בעולם הרשת, או בעולם הטארוט: לשחק ולראות מה יוצא.

אפשר לשלב קריאה אוטומטית בסיטואציה הרגילה של קריאה בקלפים: המתייעץ והיועץ יושבים שניהם מול המסך, ומנסים לפרש את מה שמתקבל. אמנם, בקריאה האוטומטית מקבלים לפעמים טקסט מסויים כ"תשובה לשאלה". אבל לא צריך להתייחס אליו כך – להיפך, הטקסט הזה בעצמו הוא נקודת המוצא שממנה מתבצעת הפעולה הפרשנית של הקריאה. הדבר מזכיר את שיטת הקריאה באי צ’ינג הסיני, שבו מה שמפרשים הוא טקסטים מילוליים.

באופן דומה, גם את טקסט "התשובה" שקיבלנו בקריאה האוטומטית צריך לתרגם למונחי השאלה שעבורה ביצענו את פעולת הקריאה. בתרגום הזה יש להפעיל אותן דרכי חשיבה שבאמצעותן מתרגמים את הסמלים החזותיים של הטארוט למונחים של שאלה ספציפית בפעולת הקריאה הרגילה.

אבל השימוש המתבקש ביותר של קריאה אוטומטית הוא בכל זאת לאדם יחיד, משום שהיתרון הגדול שלה הוא שאפשר לבצע אותה בכל רגע שרוצים, בלי שיהיה צורך לתאם פגישה עם "קורא מקצועי". במקרה כזה, המחשב הפועל באופן אוטומטי איננו מחליף את האדם המפרש, אלא כאמור, הוא רק מספק סמלים לפרשנות – כלומר, זוהי בעצם קריאת יחיד, שאדם עושה לעצמו.

tar_100_02.jpg

בקריאה כזו, מה שמחפשים הוא לא תשובה ברורה על שאלה ברורה, אלא הצעות לכיוונים וחיבורים חדשים, שאולי כדאי ללכת איתם. יש כמה אתרים כאלה של קריאה אוטומטית באינטרנט, אבל המוצלח ביותר מהם הוא אולי אתר הטארוט של מורגן – עם השפעה ברורה של סיקסטיז, אוירה נינוחה ולא מחייבת, תרשימי קו בשחור-לבן, וטקסטים קצת פרדוקסליים, קצת מצחיקים, וקצת סוגסטיביים. משהו שאולי משקף גם את רוח הרשת.

אבל הפעילות המעניינת ביותר של הטארוט באינטרנט היא היצירה של מערכות חדשות. המחשב האישי מאפשר לכל אחד ליצור, באמצעות גזירה והדבקה בתוכנה גרפית, מערכת טארוט משלו – מה שבספרים תמיד אמרו שהכי טוב לעשות, אבל בעידן הדפוס לא היה מאד מעשי.

רשת האינטרנט מאפשרת לו גם להפיץ את הטארוט שיצר, ולאחרים לקחת את הקלפים שלו, להכניס בהם שינויים, ולהחזיר אליו. באופן כזה, נוצרות ברשת מערכות קולקטיביות של קלפי טארוט – מערכות שמספר אנשים גדול יוצר אותן והן משתנות ומתפתחות ללא הרף.

גם אנשים בודדים, או קבוצות מאורגנות, יוצרים מערכות טארוט חדשות באמצעות המחשב, והמספר והמגוון של המערכות האלה הולך וגדל מדי חודש. את הכתובות שלהן אפשר למצוא דרך "דפי הטארוט" המובאים למטה.

הפעילות הזו חוצה את הגבולות בין טכנולוגיה מדעית, אזוטריה ואמנות: כדי ליצור ולהפיץ טארוט טוב באינטרנט, צריך לשלוט בשלושת התחומים האלה.

אבל נראה שחצייה כזו של גבולות בין תחומי מחשבה ופעילות שקודם נחשבו כבלתי ניתנים לגישור היא משהו שמאפיין בכלל את "העידן החדש" של מהפכת המידע.

* פורסם ב"חיים אחרים" וב"זומביט". עוד על טארות באתר של ד"ר יואב בן דוד




אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן