ג’אנק-פוד טבעוני

חגי כהן, מנצל את היעדרה הזמני של עורכת פינת התזונה, נעמה הראל, מאנונימוס, מסתער על הפינה הפנויה ומגניב אל לב זכויות בעלי-חיים השבוע כתבה, המוקדשת כולה לאוכל-זבל על טהרת הצומח. לבעלי קיבה חזקה בלבד!
מיעוט נרדף. זו תופעה מוזרה, שאפילו בקרב טבעונים מטעמי מוסר, חשים אנו, חובבי המזון הכימיקלי, צורך תמידי להתנצל. אני, אם תהיתם, נמנה עם הקבוצה ההולכת וגדלה של אנשים הסבורים כי בפסגת התרבות האנושית מצוי השילוב הקדוש בין קמח, שמן וסוכר.

ג’חנון, או סופגנייה מתוארים כ”קלוריות ריקות” רק על-ידי מי שמצפה מהם לבנאליות של ויטמינים וסיבים האופיינית למזונות מן השורה, ואינו מבין את מהותם האמיתית, כאמנות גבוהה. טור זה מוקדש לכל מיליוני הצמחונים והטבעונים האנונימיים, שאינם לוקים בבריאותופיליה ממארת.

חטיפים. א/נשים שהפכו לטבעונים זה-מכבר מופתעים בדרך-כלל לגלות שמרבית החטיפים הפופולאריים בישראל הם טבעוניים. ולא קשה להבין את זה כשמסתכלים למשל על אתר הצמחונות הישראלי: מרוב כוסמת לא רואים את הבפלות ומרוב דוחן שוכחים את הקורנפלקס.

ראוי לזכור, שדווקא רבים ממזונות אלה מועשרים בוויטמינים. חטיפים כמו “במבה” או “ביסלי גריל” אף עשירים בחלבון מלא מן הצומח שנוצר משילוב דגנים וקטניות (תירס ובוטנים, חיטה וסויה).

חטיף כמו צ’יפס יכול לשמש כמילוי מוזיקלי לסנדוויץ’: מורחים מעט “טוב מגבינה” של טופוטי, מפזרים מעט מלח ופלפל שחור, והרבה-הרבה חטיף-צ’יפס קראנצ’י שדוחסים לתוך הפיתה או בין שתי הפרוסות והרי לכם סנדוויץ’ שהוא חוויה צלילית לא פחות מאשר קולינרית.

שוקולד, ללא מוצרים מהחי (מריר) אפשר להשיג בכל קיוסק. כוסות ה”מנה חמה” לסוגיה כמעט תמיד אינם מכילים גוויות והפרשות. המטבח התימני מציע את הג’חנון והמלוואח כאופציה טעימה להפליא לארוחת “חמם/י והגש/י”.

גם בורקס תפוחי-אדמה ו”סיגר” תפוחי אדמה פשוטים להכנה וטעימים מאוד (נכון, לא כל הסוגים…).

צ’יפס ירקות שורש. צ’יפס – מהמושמצים שבמעדנים – ואחד הפשוטים ביותר להכנה. חשוב להקפיד לייבש היטב את הפלחים החתוכים לפני השלכתם לשמן הרותח. מעט שום כתוש בשמן יוסיף לצ’יפס טעם פיקנטי.

מעטים יודעים כמה טעים ומגוון לטגן בשמן עמוק גם ירקות שורש אחרים, פרט לתפודים: גזר, בטטות ויש המוסיפים גם: לפת, יוקה, ארטישוק ירושלמי ושורש טארו. המומחים, מזהירים מפני ערבוב של ירקות שונים באותו סיר מפעפע, אבל אני לא ירדתי לשורש העניין.

תוספת של גזר אחד לסיר צ’יפס תפוחי-אדמה מפתיעה כל פעם מחדש בטעם מתקתק ומיוחד, וללא עקבות נזקים אצל מי מבין המעורבים בעירוב. רק אל תתנו לירקות להשחיר בהמתנה ממושכת מדי לטיגון.

חותכים ומיד זורקים לשמן רותח כמויות קטנות של ירקות שורש בכל נאגלה. לאחר ההוצאה והייבוש, אפשר לתבל לא רק במלח, אלא בשלל תבלינים, לפי הטעם. ולסיום – יצירת המופת החביבה עליי (לצד פסטה ברוטב שוקולד):

מלוואח שוקולד

החומרים:

1 מלאווח (אני אוהב “חמסי”, אבל יש הרבה מוצלחים. היזהרו בעיקר מהחברות הגדולות)
2 כפות סוכר
8-12 קוביות שוקולד מריר (פרווה)
מעט קינמון
אגוזים (למי שרוצה)
שמן לטיגון

ההכנה:

1. מטגנים על אש נמוכה את המלוואח משני צדדיו עד שהוא נאפה אך לא מפתח קליפות קשות ושחומות.
2. מפזרים מעל המלוואח את הסוכר, הקינמון ומניחים את קוביות השוקולד והאגוזים בשורה.
3. מגלגלים את המלוואח ומשחימים ממספר כיוונים. נזהרים שהשוקולד המומס לא ייזל אל המחבת.
4. אוכלים לבד (זה מלכלך כמו שזה טעים).

* המתכון באדיבות אנונימוס

■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! לחצו כאן ספרו לנו ונתקן.

• Issue: *
  הפרת זכויות יוצרים תוכן לא ראוי לינקים שבורים מאמר שגוי תוכן מעליב כללי
• Your Name: *
  
• Your Email: *
  

• Details: *
  

שלח