הזמנה לרצח
הוארך ב-7 ימים, מעצרה של תושבת עתלית החשודה שהזמינה את רצח בעלה * המשטרה, סיכלה ניסיון של תושבת עתלית לודמילה מינין 41, להזמין את רצח בעלה אלכסיי, 45, בידי רוצח שכיר. בחקירה, התברר שזו לא היתה הפעם הראשונה, בה ניסתה מינין, לגרום למותו של בעלה.
101X133_id=2477_01.jpg
סופרת המותחנים האגדתית אגתה כריסטי, הייתה נבוכה לנוכח פתלתלות העלילה שהתרחשה בעיירה שקטה, עתלית. הכל היה בה: בעל תמים, עם פוליסת ביטוח, רוצח שכיר, כלב חמוד וסוכן משטרתי ש”התחזה לרוצח”, הרקע לסיפור מתחיל למעשה עם מטען רגשי עמוק, כבר בארץ הולדתם של בני הזוג ברוסיה.
לודמילה, סיפרה לסוכן המשטרה “הרוצח” רב סמל יגאל זיילדסון, שכבר לפני 20 שנה, עוד כשהם היו ברוסיה, היא הבטיחה לעצמה שהיא תרצח אותו. המניע עד לרגע זה, לוט בערפל. דבר אחד ברור. האובססיה של לודמילה, לרצוח את בעלה הפכה למניה.
בחקירה, התברר, שזו לא היתה הפעם הראשונה, שבה ניסתה לודמילה, לגרום למותו של בעלה. מפקד תחנת חיפה, סגן ניצב ניר מריאש, אמר שהיא שכרה בעבר, רוצח שכיר, אזרח רוסי, שנעלם עם 2,000 דולר ששילמה לו כמקדמה.
עוד התברר, גם לפני כשלוש שנים היא ניסתה להרעיל את בעלה והוא לקה בדום לב., ממנו ניצל, רק בזכות תושייתם של אנשי מד”א.
עוד סיפר סגן ניצב מריאש, שאתמול, לאחר שנעצרה, השוטרים, סיפרו לבעל אלכסיי, על מעלליה של אשתו והוא היה הופתע לחלוטין. הוא לא חשד אף לרגע, שאירוע הלב שבו לקה היה מעשה ידיה של אשתו.
תחילת חשיפתה של הפרשה החל לפני מספר שבועות, כשלמשטרה, הגיע מידע מודיעיני לפיו לודמילה מינין, מחפשת רוצח שכיר שירצח את בעלה. המשטרה, שיתפה בהתייעצות את הפרקליטות והוחלט להקצות לטיפול בנושא צוות מיוחד מטעם משרד המודיעין והבילוש של משטרת חיפה.
מוסיף ומספר הסוכן המשטרתי רב סמל זיילדסון: “כשהגעתי לפגישה איתה היא דיברה ישר ולעניין. היא אמרה לי, שהיא רוצה שלבעלה יקרה מקרה מצער, וחשוב לה מאוד שזה יצטייר כתאונה, בשביל שהיא תקבל את כספי ביטוח החיים שלו.
“לודמילה, אמרה לי שבכסף הזה היא גם תשלם לי. היא אף האמינה לי מיד שאני רוצח שכיר ולא חקרה אותי. היא אפילו השאירה את שיטת הרצח לשיקול דעתי. אני הצעתי לה לבצע אותו כמו תאונת דרכים או תאונת עבודה. היא הציעה שארעיל אותו.
“ביקשתי ממנה 60 אלף שקל והיא לא סירבה. בפגישה הראשונה, היא אף מסרה לי את תמונתו של בעלה ותמונה של כל המשפחה ממסיבת יומולדת. היא הציגה לי את התמונה של בעלה וכדי לבנות את האמינות שלי בעיניה, שמתי את התמונה הפוכה על השולחן ורק אחרי שסיכמנו על הכסף, הפכתי את התמונה.
“אחר כך, נסענו לבית האבות שם עובד אלכסיי, הבעל ושם הוא ישן במהלך השבוע. היא הראתה לי מהיכן הוא יוצא ונכנס.
כמה ימים אחר כך, הייתי אמור לבצע את הרצח. סיכמנו על מקדמה של 15 אלף שקל. היא הייתה קרת רוח. במהלך הנסיעות שלנו הייתה מדברת עם בעלה בטלפון, שואלת אותו לשלומו ואחרי שסגרה את השיחה המשיכה לספר לי, על כל הפעמים שבהם ניסתה לרצוח אותו ועד כמה היא שונאת אותו.
היא גם ביקשה ממני, שלא ארצח אותו אצלה בבית. משום שהיא לא רצתה לפגוע בכלב שלה. היא אמרה לי “אני שונאת את בעלי הרבה יותר מאשר את הכלב”.
באחת ההקלטות אף שומעים אותה אומרת: “הכלב הזה צריך למות. ואני מרחמת על הכלב שלנו, יותר מאשר עליו. אני שונאת אותו. ואל תעשה את זה בבית כדי שהכלב לא ייבהל”.
“בפגישה השנייה, בינינו, היא הסבירה לי שהיא לא מצליחה לגייס את הכסף, אבל אני לא הסכמתי ואמרתי לה שאני רוצה מקדמה”.
כאן נכנסה המשטרה לסיכול הרצח בידי אחר מאוחר יותר או בידיה כמו לפני שלוש שנים. מסביר סגן ניצב מריאש: “לאורך כל הדרך היא הביעה רצונה לחסל את בעלה. באחרונה, היתה לה בעיה להשיג את הכסף, לשלם לרוצח השכיר, משום שנקלעה למצוקה כספית.
מפקד המבצע, פקד אמיר גולדשטיין, סיפר, שבין הפרטים שהתבררו בחקירה, הייתה העובדה שאת הכסף ל”רוצח השכיר” הסוכן המשטרתי (זיידלסון) היא היתה אמורה למשוך מהבנק יחד עם לא אחר מאשר… בעלה.
במשטרה, סברו בראשית החקירה, שמינין, ניסתה לרצוח את בעלה רק בגלל בצע כסף, אולם ככל שהתקדמה החקירה עלו וצפו סיבות נוספות כמניעים אפשריים, בין היתר, סיכסוך ארוך שהיה בין הזוג, שעדיין לא ברור לנו – מסביר פקד גולדשטיין, ומקווה שמעשיה של מינין, ייחשפו במלואם בבית המשפט: “אנחנו נשאף להרשיע אותה בקשירת קשר לביצוע רצח וניסיון לביצוע רצח”.
בבית המשפט, בבקשה להארכת מעצרה, (7 ימים), מינין, טענה, כי “לא רציתי לרצוח אותו ושום דבר לא קרה. מדובר היה במשחק, ולא בדבר אמיתי. אחרי זה אמרתי שאני לא רוצה ואין לי על מה להצטער, כי לא רציתי בכלל להרוג אותו. אנחנו סובלים ביחד 20 שנה. מה אני צריכה להרוג אותו?”
אלכסיי, הבעל, נשמע המום ומבולבל לאחר שחזה בדרך שבו רצתה לחסלו: “זה הכל שטויות. אני לא מאמין בכלל. ראיתי את הקלטות של המשטרה ואי אפשר להבין מהם שהיא רצתה לרצוח אותי”…
Add Comment