בית המשפט המחוזי בעיר באר שבע (כב’ השופט גד גדעון) קיבל את עמדת פרקליטות מחוז דרום (אזרחי), שייצגה את פקיד השומה אילת ופקיד השומה באר שבע ב’רשות המסים’ דחה 5 ערעורים שהגישו רשתות בתי מלון בעיר אילת וקבע, כי חובת מעסיקים לשלם היטל על העסקת עובדים זרים עומדת גם בהעסקת מסתננים.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
המערערות, בעלות בתי מלון בעיר אילת, העסיקו עובדים ממדינות אפריקה שהסתננו לישראל, אשר לא הועסקו מכח היתר העסקה על פי חוק עובדים זרים.
בגין ההעסקה, הוציאו פקידי השומה באילת ובבאר שבע למערערות שומות מס עבור העסקת מסתננים בבתי המלון בין השנים; 2008-2012 וזאת מכוח הוראות חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל, התשס”ג-2003, המורה על חובת תשלום היטל עבור העסקת עובד זר בשיעורים שבין 10% ל-20%.
במסגרת השומות דרשו רשויות מס תוספות מס בגין היטל עובדים זרים, וכן קנסות והפרשי הצמדה וריבית שהצטברו על סכומי ההיטל.
בנימוקי השומה, טענה המדינה, כי ביחס ל’מסתננים’ מתקיימות התכליות שבגינן נחקק חוק ההיטל, לרבות הקטנת הפער בעלויות העסקת עובד זר לעומת עובד ישראלי וגילום העלויות בהן נושאת המדינה, בהן שהות העובדים הזרים בישראל.
זאת, בעוד המעסיקים הם המרוויחים העיקריים משהותם של העובדים הזרים בישראל.
דוברת מחוז תל אביב של משרד המשפטים עו”ד עדי לבני, מסר לפורטל ’כאן נעים | kan-naim | אתר האינטרנט של כל המדינה’, כי; בהקשר זה, טענה המדינה, כי תכליות אלה מתגשמות עוד יותר בהקשר למסתננים, כאשר מדובר בתופעה אשר המדינה מבקשת למגר, ובמיוחד לאור העובדה שהגדלת היקף העסקתם עשויה לעודד מהגרי עבודה לחדור לשטח ישראל ולבקש בה מקלט, דבר אשר עשוי לפגוע בתעסוקתם של אזרחי ותושבי ישראל.
בית המשפט, קיבל את עמדת המדינה וקבע, כי נוכח תכליתו של חוק ההיטל, יצירת תמריץ שלילי להעסקת עובדים זרים על ידי ייקור העסקתם כדי לצמצם את הפער בין עלויות העסקה של עובד זר לבין עלויות העסקת עובד ישראלי, מתחייבת פרשנות לפיה מסתננים הם “עובדים זרים” לצורך חוק ההיטל.
זאת, כמדיניות של העדפה מתקנת על רקע מסקנתו של המחוקק בדבר ההשפעה השלילית של העסקת עובדים זרים על שוק העבודה בישראל.
תכליות אלה מתקיימות גם ביחס למסתננים המגיעים לישראל ומבקשים לעבוד בה, ללא תלות בסיבת הגעתם.
משכך קבע בית המשפט, כי משהוחל ההיטל על העסקת עובדים זרים בעלי היתר עבודה בישראל הכפופים למכסות בענפי התעסוקה, הרי שיש להחילו מקל וחומר גם על עובדים שהסתננו לישראל, לא קיבלו היתרי עבודה בישראל, ולא נקבעו לגביהם מכסות.
◄ ביהמ”ש; פטור מהיטל במקרה של מסתננים, יכול דווקא לעודד העדפת העסקת עובדים זרים
עוד קבע בית המשפט, כי פטור מהיטל במקרה של מסתננים, יכול דווקא לעודד העדפת העסקת עובדים זרים שאינם ברי הרחקה, על פני עובדים זרים בהיתר ועל פני תושבי ישראל, ומשכך לעודד המשך הסתננות אל ישראל לצרכי פרנסה – תופעה שהמדינה מבקשת למנוע.
כב’ השופט גד גדעון, קבע בהחלטתו, כי; “העובדים לא הוכרו בתקופה הרלוונטית כ’פליטים’. אין חולק על כך שיש לאפשר להם לחיות ולהתפרנס בכבוד, כל עוד הם נמצאים בתחומי המדינה.
עם זאת, ההיטל אינו מוטל על העובדים, אלא על המעסיקים, וזאת כאמור, למעשה, כדי ליצור העדפה מתקנת לטובת עובדים ישראלים. כל עוד לא יוכרו כפליטים וכל עוד לא הוחרגה העסקתם מפורשות, מתחולת ההוראה בדבר תשלום ההיטל, אין מקום להחיל לגביהם פרשנות, החורגת מלשונו של החוק ומתכליתו”. (סעיף 14 לפסק הדין).
עוד דחה בית המשפט את טענות המערערות שכוונו להעדר הצדקה מוסרית או כלכלית לגביית ההיטל נוכח היתרון שצמח למדינה כתוצאה מהעסקת העובדים, גם אם העסקתם הקלה על המדינה במישורים מסוימים, שכן העסקת העובדים שירתה את האינטרס של בתי המלון נוכח המחסור בכח האדם שנוצר בעקבות ביטול מכסות העובדים הזרים בתחום המלונאות באותה תקופה.
בית המשפט גם אימץ את עמדת המדינה לפיה ההעסקה פגעה בפועל בהעסקת עובדים ישראליים בבתי המלון; “שכן אלמלא הועסקו מבקשי המקלט בעבודות חדרנות וניקיון, צפויים היו בסופו של דבר למלא משרות אלה עובדים ישראליים, אשר היו זוכים לתנאי העסקה טובים יותר על ידי המלונות, משיקולים כלכליים ברורים של ביקוש והיצע העבודה”.
המערערות חויבו בהוצאות בגובה 150,000 ש”ח. את ההליך ניהל עו”ד ליאור קורן מטעם פרקליטות מחוז דרום (אזרחי).
■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! לחצו כאן ספרו לנו ונתקן.
Add Comment