חג סוכות שמח

מבזקים חדשות ‘כאן ישראל’

101 הזעקת עזרה מדא

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

טקס חילופי שרים

הטקס בהשתתפות השר הנכנס ח"כ עודד פורר, השר היוצא ח"כ אלון שוסטר, שר האוצר ח"כ אביגדור ליברמן ומנכ"ל המשרד ד"ר נחום איצקוביץ'.

פורום כאן נעים

המדריך לבחירת המלון המושלם

הקיץ כבר כאן, ואיתו גם כל הפירות המתוקים! אז כיצד נבחר את המלון המדוגם ביותר? מדריך שירות ההדרכה והמקצוע, נביל עומרי, עונה על כל השאלות!

מפעל הפיס

שומר הראש וויטני יוסטון

וויטני יוסטון הייתה זמרת פופ, רית'ם אנד בלוז, גוספל וסול, כותבת ומלחינת שירים, ושחקנית קולנוע אמריקאית. אחת הזמרות המצליחות והמפורסמות של סוף שנות ה-80 ושנות ה-90.

טיפים לאחסון פירות וירקות

כמה פעמים כבר עשינו את אותה הטעות וקנינו ירקות ופירות בכמויות שיכולות להספיק גם לעוד שנה, אבל אז - באסה! נאלצנו לזרוק אותם. *לא עוד* משרד החקלאות פה כדי לעזור ולהאריך עוד יותר את חיי המדף שלהם! צפו בסדרה הקטעים וכנסו עכשיו:

101 הזעקת עזרה מדא

תוחלת חיים

אושר לקריאה שנייה ושלישית חוק האוסר שיבוט בני אדם

וועדת המדע והטכנולוגיה אישרה לקריאה שנייה ושלישית החוק האוסר שיבוט בני אדם: ראש המרכז לתאי גזע באוניברסיטה העברית פרופסור נסים בנבניסטי; "רוב הציבור, חושב שניקח אדם ונשבט אותו, אך המדע חושב על תיקון מחלות ולקיחה של תאים עובריים לתיקון. אני לא רואה שיבוט של אדם בוגר אלא יצירה של עובר חדש ללא מחלות".
0
0
וועדת המדע והטכנולוגיה אישרה לקריאה שנייה ושלישית החוק האוסר שיבוט בני אדם
וועדת המדע והטכנולוגיה אישרה לקריאה שנייה ושלישית החוק האוסר שיבוט בני אדם

וועדת המדע והטכנולוגיה של כנסת ישראל, אישרה היום (ראשון, י”ד באייר התשע”ו) את הצעת החוק האוסר ’שיבוט בני אדם’ (Human cloning), להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. לראשונה, שודר הדיון באמצעות מצלמות HD שהותקנו בוועדות הכנסת – ציין יו”ר הוועדה, ח”כ אורי מקלב והוסיף, כי; “השאלה הערכית הגדולה בשיבוט בני אדם לא נתונה למחלוקת, המטרה היא לרפא חולים קשים”. פרופסור בנבניסטי, נימק את עדכון החוק וגילה, כי; “הטכנולוגיה ששיבטה את דולי אפשרית היום גם כלפי אדם”.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.

הדיון היום ב’וועדת המדע’ הוא הראשון ששודר באמצעות המצלמות החדשות ב-אתר האינטרנט של הכנסת, כאשר וועדת המדע היא הראשונה להתחיל את פיילוט השידורים באיכות טלוויזיה גבוהה מדיוני הוועדות של הכנסת.

בפתח הדיון ברך ח”כ מקלב על הצעד וציין, כי; “זה כלי ציבורי חשוב עבור מי שרוצה להיחשף לעבודת הוועדות. הועדות שקופות, הכנסת שקופה. התחלנו את התהליך הזה בחדר הזה כפיילוט ליתר הוועדות, ההכנות היו מורכבות, ואנחנו שמחים להיות הראשונים שמשדרים באיכות ובטכנולוגיה מתקדמת זו”.

בתום 7 שנים מהארכת הוראת השעה האחרונה של החוק, אישרה הוועדה הארכה נוספת בת 4 שנים של ’הוראת השעה האוסרת שיבוט בני אדם בישראל’, כאשר הנוסח שאושר כולל שינוי בסעיף המגדיר; “שיבוט אדם”, במטרה מנת למנוע את עקיפת החוק באמצעות טכנולוגיות חדשות שלא פורטו במסגרת החוק הקיים.

יו”ר הוועדה ח”כ אורי מקלב (סיעת “יהדות התורה”) התייחס בפתח הדיון למחקר ולשיבוט ואמר: “הוועדה מדביקה את הקדמה של המחקר ומאפשרת זאת בצורה חוקית. אנחנו עושים את ההבדל בין המחקר לניסויים בבני אדם ושיבוט, כאשר הרצון הוא לסייע ל-מחקר הרפואי ולקדמו ככל שניתן”.

סגנית בכירה ליועמ”ש משרד הבריאות, עו”ד טליה אגמון, ציינה, כי: “החוק שנחקק במקור ב-1999, היה בין הראשונים שאסר במפורש ב’שיבוט אדם’ שנערך בשנת 1996, זאת משום שמדובר בנושא מדעי שמתפתח כל הזמן, הוא נחקק לתקופה זמנית ואנחנו עכשיו בפני הגדרה נוספת שלו. הזמניות, תורמת מאוד לדיון המתמשך הזה ואנו בודקים כל הזמן מה קורה בעולם ומה ההתפתחויות”.

ראש המרכז לתאי גזע באוניברסיטה העברית פרופסור נסים בנבניסטי, ציין, כי; “אם ’הכבשה דולי’ והיונק המשובט הראשון, קרה כמעט לפני 20 שנה ועד לפני שנתיים וחצי הטכנולוגיה הזו בכלל לא הייתה אפשרית באדם, היום מבינים שהטכנולוגיה אפשרית גם כלפי אדם.

לכן, יש יותר תוקף באיסור, ויש להיות יותר עם היד על הדופק לגבי טכנולוגיות חדשות, מנגד גם לשים לב לתיקון גנים בטיפול במחלות, שאנחנו כן, רוצים לשלב אצלנו”.

ה’ביואתיקה’ (תחום משולב של אתיקה וביולוגיה, העוסק ב’היבטים האתיים’ של הביולוגיה והרפואה) עולה במלוא חריפותו ולשאלת יו”ר הוועדה, ח”כ מקלב, ציין פרופ’ בנבניסטי, כי; “השלב המתקדם ביותר של שיבוט אדם, הגיע לעובר בן 5 ימים, אך לא החדירו את זה לרחם, כי זה אסור.

יו”ר הוועדה ח”כ מקלב, מנהלת הוועדה ענת לוי, דובר הכנסת יותם יקיר ומנהל אגף טכנולוגיה ומחשוב רובי סנדמן על רקע מערכת השידור החדשה | צילום: דוברת הכנסת

הבעיות החמורות הן בעיות הבטיחות, הטכנולוגיות הללו, אינן בטוחות לעובר. רוב הציבור, חושב שניקח אדם ונשבט אותו, אך המדע, חושב על תיקון מחלות ולקיחה של ’תאים עובריים’ לתיקון. אני לא רואה שיבוט של אדם בוגר אלא יצירה של עובר חדש ללא מחלות”.

לגבי מקומה של ישראל בתחום המחקר, ציין הפרופסור בנבניסטי, כי; “במרבית הנושאים בתחום הזה אנחנו מהמחקרים המתקדמים ביותר בעולם, במחקר שקשור ב’שיבוט’ בגלל ’איסור אתי’ שאני גם תומך בו אנחנו לא מהמתקדמים ביותר”.

נציגת הציבור ב’וועדת הלסינקי העליונה לניסויים רפואיים בבני אדם’ הגב’ אתי פרץ, ציינה, כי; “יש מודעות יותר גדולה ואמונה או כמיהה גם מצד חולים רבים שהמחקרים והטכנולוגיות האלה יביאו מזור שהוא בחזקת אפילו נס. לא בכדי, יש המלצה להרחבת ההגדרה ולזמן יותר רחב לפיתוח, יש כאן משהו שיש בו התערבות העניין המחקרי, הוא גם מגדיר את הביקוש”.

דוקטורנטית מהאוניברסיטה העברית הגב’ חדווה אייל, תהתה מדוע לא אוסרים לגמרי את השיבוט; “הנימוק של ההגבלה של החוק הוא שיש לאפשר דיון, הבקשות לדיון היו בעיקר בשביל שיקבעו חוק קבוע. קשה להבין מהדו”ח איזה שיקול מחקרי יצדיק שיבוט, היום אין כזה, ספק אם יהיה. “דולי” הרי הומתה בהמתת חסד”. ח”כ מקלב, השיב, כי; “לא יעשה מחטף בנוגע לחוק במידה שיגיע לכנסת נאפשר דיון ציבורי משמעותי”.

בהמשך אישרה וועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, ’פה אחד’ הצעת פשרה של הארכת החוק ל-4 שנים והעבירה אותה לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

דילוג לתוכן