האם ה’אבלות’ היא חוויה אוניברסלית? האם הדרכים להתמודד עמה שונות מחברה לחברה? האם יש מהמשותף בהתמודדות המין האנושי עם אבדן אדם קרוב? אנו לומדים זאת הן ממחקרים פסיכולוגיים העוסקים באבלות והן מהמסופר במקרא. דוגמה יפה לכך, מצויה בסיפור אירוסי יצחק ורבקה בספר בראשית כד. הפרק מסתיים במילים; “וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ” (בר’ כד 67).
תחליף רגשי לאבדן באבל לאומי ובאבל פרטי הרס בית המקדש – האומנם אני מתאבלת בגינו
הידד! הידיעה באתר “אנדיור” על כך שאימוני הריצה הקבוצתיים בימי שלישי חוזרים לחוף הים שימחה אותי מאוד. האימונים הללו זכורים לי לטובה משנה שעברה. אבל… אופס… חבל… אחמיץ את האימון הראשון, משום שהוא “נופל” על תשעה באב, ואני כמובן צמה.
כמובן? בשנה שעברה הזכרתי בבלוג שלי, טבעונית למרחקים ארוכים, שצמתי ב’תשעה באב’ בארנהם, שבהולנד. קורא בשם; יואב, הגיב בשאלה כיצד אני, כטבעונית מטעמים אידאולוגים, מתאבלת על חורבן בית המקדש. האם באמת אני מתפללת להקמתו מחדש ולחידוש עבודת הקרבנות?
השבתי ליואב בכנות, שאיני מתאבלת על ’חורבן הבית’ במובן המילולי – ’חורבן בית המקדש’, אלא על חורבן הבית במובן המורחב – חורבן הבית הלאומי, שגרר בעקבותיו סבל עצום לבני עמי, ו-גלות ארוכה.
באשר ל’בית המקדש’ – עליי להודות שאני אסירת תודה על ההתפתחות שחלה בעבודת ה’ בעקבות חורבנו – על כך שבתי הכנסת, החליפו את בית המקדש, ועל כך ש”עבודה שבלב” כלומר; תפילה, החליפה את עבודת הקרבנות.
תחליף רגשי לאבדן במישור הפרטי לפי העדות המקראית
בתי הכנסת, שימשו אם כן, כתחליף רגשי לבית המקדש, ומילאו את החלל שהותיר חורבנו. מציאת תחליף רגשי היא אחת מהדרכים האפקטיביות ביותר גם להתמודדות עם אסון במישור הפרטי – מותו של אדם קרוב לנו. אנו לומדים זאת הן ממחקרים פסיכולוגיים העוסקים באבלות והן מהמסופר במקרא.
דוגמה יפה לכך, מצויה בסיפור אירוסי יצחק ורבקה בספר בראשית כד. הפרק מסתיים במילים; “וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ” (בר’ כד 67).
הפסוק מתאר כיצד תפסה רבקה את מקומה של שרה, הן פיזית והן רגשית; הן באוהלה של שרה, והן בלבו של יצחק, ומילאה את החלל שנפער בקרבו של יצחק עם מות אמו.
מעניין, לציין, כי המנגנון של התגברות על אבדן אם באמצעות רעיה מצא ביטוי בשירו של ג’ון לנון, בשם; ג’וליה (Julia), שאותו כתב על אמו ג’וליה שנהרגה בתאונת דרכים בהיותו בן שמונה-עשרה. כפי שהעיד לנון, בשיר הזה הוא שילב בין אמו ובין אשתו; יוקו אונו. בשורה מתוך השיר; “Ocean child calls me, so I sing a song of love”, התייחס אל יוקו אונו, שהרי משמעות; Yoko ביפנית, היא; “Ocean child”.
אולם מרבית הדוגמאות המקראיות של מציאת תחליף רגשי למת עוסקות בהבאת צאצא לעולם תחת הצאצא שהלך לעולמו. כך כבר בנוגע לזוג האנושי הראשון, כפי שניתן ללמוד ממדרש שמו של בנם השלישי, שֵת, בפי חוה; “שָׁת לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר תַּחַת הֶבֶל כִּי הֲרָגוֹ קָיִן” (בר’ ז 25). חוה, ניסחה את הכלל של מנגנון התחדשות החיים בצל המוות; שֵת הוא תחליף להבל, ובכך היא מצאה נחמה.
מקרה נוסף של מציאת נחמה על מות בן באמצעות הבאת בן אחר לעולם מצאנו אצל דוד ובת-שבע. לאחר מות התינוק, פרי המגע האסור בין דוד ובין בת-שבע, מסופר כיצד ניחם דוד את אשתו: “וַיְנַחֵם דָּוִד אֵת בַּת שֶׁבַע אִשְׁתּוֹ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שְׁלֹמֹה וַה’ אֲהֵבוֹ” (שמ”ב יב 24).
אלו הן רק דוגמאות למקרים רבים נוספים שבהם מתואר במקרא התהליך הפסיכולוגי העדין של מציאת תחליף רגשי למת (או לאבדן אחר), שהוא אחד מן האמצעים להתגבר על אבלות, לאומית או פרטית, במקרא כמו גם בחיים.
_______
* ד”ר יעל שמש היא מרצה בכירה לתנ”ך באוניברסיטת בר-אילן. תרצה במסגרת הקונגרס העולמי ה-16 למדעי היהדות על דרכי התמודדות עם אבדן בספרות המקראית, במושב שידון בהיבטים אנתרופולוגיים במקרא.
הקונגרס, מתקיים באוניברסיטה העברית בירושלים, כ”א–כ”ה באב תשע”ג (28 ביולי¬–1 באוגוסט, 2013), והמושב, האמור, יתקיים ביום רביעי, כ”ד באב תשע”ג (31/7/2013),9:00–11:00.
Add Comment