מחקר של חוקרי רמב”ם, והפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון; “אף שהמחקר השתמש במודל של חולדה, יש לו השלכות משמעותיות ומעניינות גם על תינוקות. מן המחקר עולה שאם מקדימים את הגמילה, ובכך מקצרים את תקופת התינוקוּת, הצאצאים יגדלו מהר יותר ויהיו גדולים יותר בבגרותם. הם יהיו רזים יותר, יתבגרו מינית מהר יותר ויהיו פוריים יותר (מבחינת מספר ולדות). כאמור, התכונות עוברות מדור לדור דרך הזכרים”.
חוקרי הטכניון: חולדות שמשך היניקה שלהן קוצר, התפתחו מהר, היו גדולות וחזקות יותר
השפעות של הנקה על הרכב גוף וקצב הבשלתית בחולד, חושפים נתונים מרתקים, העולים ממחקר של חוקרי רמב”ם, והפקולטה לרפואה על שם רפפורט ב’טכניון’ בעיר חיפה. כשעיקר הממצא, הוא, כי; חולדות שזמן היניקה שלהן קוצר, התפתחו מהר יותר, והיו גדולות וחזקות יותר. המחקר, המסקרן התפרסם, לאחרונה, בכתב העת המדעי היוקרתי BMC Medicine.
החוקרים, פרופסור זאב הוכברג, ועמיתו ד”ר יונתן קריספל (העושה בתר דוקטורט במעבדתו של פרופסור הוכברג), בדקו את השאלה כיצד משפיעות חוויות חיים מוקדמות על גדילתו והתפתחותו של האורגניזם הצעיר. החוקרים, אומרים, כי אף שהמחקר השתמש במודל של ’חולדה’, יש לו השלכות מעניינות גם על ילדים. המחקר, כאמור, מצא שאם מקצרים את משך תקופת התינוקות על ידי קיצור משך ההנקה, החולדה, תגדל מהר יותר, ותהיה גדולה יותר בבגרותה, מאלו שבהן האריכו את משך התינוקות על ידי הארכת משך ההנקה.
תינוקות קצרה, תגרום גם למבנה גוף רזה יותר, להבשלה ולהתבגרות מינית מוקדמת יותר בנקבות ובזכרים, ול’פוריות יתר’, המתבטאת במספר וולדות גדול יותר. התכונות האלה עוברות לדורות הבאים, ואחד הממצאים המפתיעים הוא שהתכונה מועברת מדור לדור באמצעות ה’אבות’ ולא ה’אימהות’. הרקע התיאורטי לכך הוא שהחולדה הצעירה שחשה שהיא גדלה לעולם בלתי בטוח מפתחת אסטרטגיה שמטרתה להתרבות מהר והרבה כדי למהר ולפזר את הגנים שלה – והרבה.
גישת “תולדות החיים” (life-history), יוצאת מההנחה שאירועים מרכזיים בתולדות חייו של הפרט (בעל חיים ספציפי), נקבעים על ידי מנגנון הברירה הטבעית, כך שתושג המטרה העיקרית; העמדת צאצאים (שורדים) רבים ככל האפשר. מסלול התפתחותו של פרט (אדם או חיה), ודפוסי הרבייה שלו, נקבעים על ידי ספקטרום רחב ומורכב של גורמים, ביניהם; סביבתיים, ו-גנטיים. כך גם לגבי דפוסי רבייה. גישת “תולדות החיים” שמה דגש על שלבים בהתפתחות האדם וקִשרם לברירה הטבעית.
במחקרם התמקדו החוקרים בהשפעתו של המעבר מתינוקוּת לילדוּת, המסומן בגמילה (מהנקה). הגמילה היא שלב קריטי – צוואר בקבוק – שבו נתון הפרט במקרים רבים במצוקה תזונתית ובסכנה קיומית. שלב זה, מלווה בהפסקה או החלשה של ההגנה ההורית, ובקפיצת מדרגה ברמת העצמאות של הפרט.
בהנחה שהגמילה היא שלב משמעותי, המשפיע על התפתחותו העתידית של הפרט, בדקו פרופסור הוכברג, וד”ר קריספל את השפעתו (בחולדות) על הגור ועל צאצאיו – סה”כ במשך ארבעה דורות.
▼ כאמור, גיל הגמילה, היה המשתנה הבלתי תלוי. המשתנים התלויים, היו;
● אורך הגוף.
● BMI (מדד מסת הגוף).
● התפתחות גופנית של אברים שונים.
● התבגרות מינית.
על פי הממצאים, עיתוי הגמילה, אכן טומן בחובו רמזים מטרימים למסלול הגדילה, דפוס ההתבגרות, קצב ההתפתחות, ומספר הגורים בהמלטות עתידיות (כשהגור, יהיה הזכר המזדווג). הזכר, הוא ה”חוליה”, המעבירה את התכונות הרלוונטיות הללו מדור לדור.
▼ בין הממצאים;
● חולדות “מקדימות” (שנגמלו מוקדם), התפתחו מהר יותר מחולדות “מאוחרות” או “רגילות”.
● חולדות “מקדימות”, הן רזות וארוכות יותר, מהחולדות ה”מאחרות”, שהינן כבדות וקצרות יותר.
● חולדות “מקדימות” מתפתחות מהר יותר (מבחינת התפתחות פרווה, פקיחת עיניים, ועוד).
● אצל נקבות “מקדימות”, הייחום מוקדם יחסית, ואצל זכרים “מקדימים”, האשכים גדלים מוקדם יותר.
● בהשפעה רב דורית (3-4 דורות הלאה), הצאצאים של חולדות “מקדימות”, הולידו יותר גורים בכל המלטה, והגורים, היו כבדים יותר.
לדברי פרופסור הוכברג; “אף שהמחקר השתמש במודל של חולדה, יש לו השלכות משמעותיות ומעניינות גם על ילדים. מן המחקר עולה, שאם מקדימים את הגמילה, ובכך מקצרים את תקופת התינוקוּת, הצאצאים, יגדלו מהר יותר ויהיו גדולים יותר בבגרותם. הם יהיו; רזים יותר, יתבגרו מינית מהר יותר, ויהיו פוריים יותר (מבחינת מספר ולדות).
כאמור, התכונות עוברות מדור לדור דרך הזכרים”. פרופסור הוכברג, מסביר את הממצאים בכך שהפרט המקדים להיגמל, חש שהוא גדל לעולם לא בטוח, ולכן מפתח אסטרטגיית רבייה “לחוצה” יותר – ממהר להבשיל מבחינה מינית ולהמליט גורים רבים יותר.
Add Comment