איגוד לשכות המסחר לביה”ד הארצי לעבודה, בעניין דרישת ההסתדרות הכללית, למנוע מהנהלת חברת פלאפון, להביע דעתה על התארגנות עובדים בחברה; “מניעת זכות הביטוי מהמעסיק גם אם מדובר בשלב הראשוני של התארגנות העובדים, תפגע אנושות במוטיבציה וברצון של כל מעסיק להיכנס למסלול של יחסי עבודה קיבוציים, לרבות מעסיקים שגישתם העקרונית היא מלכתחילה חיובית וטולרנטית לעניין”.
לשכות המסחר לביה”ד הארצי לעבודה: ההסתדרות מבטלת יחסי עבודה תקינים
איגוד לשכות המסחר, העביר אתמול (רביעי 28.11.2012) אל בית הדין הארצי לענייני עבודה את השלמותיו לנייר העמדה בעניין התנגדותו לדרישת ההסתדרות הכללית, למנוע מהנהלת ’חברת פלאפון’ להביע דעתה על התארגנות עובדים בחברה. בהשלמות שגובשו על ידי עו”ד סיגל סודאי, מנהלת האגף ליחסי עבודה, ועו”ד שלומי לויה, היועץ המשפטי של איגוד לשכות המסחר, מתנגד האיגוד לדרישת ההסתדרות, וטוען, כי מדובר בפגיעה באחת מ’חירויות היסוד’ הנעלות ביותר; ’חופש הביטוי’.
מנייר העמדה, עולה, בין היתר, כי “לתיק זה, כידוע, יש השלכות רוחב מעבר למקרה הספציפי. המגזר העסקי איננו מסוגל לעמוד בסיטואציה של שחיקה הולכת וגוברת במעמדו וקילוף שכבה אחר שכבה מזכויות הבסיס, מהן נהנה כל אזרח במדינת ישראל. אין מי שכופר בחשיבות זכות ההתארגנות, אבל לא ייתכן שזכות זו תהפוך לזכות על, עליונה על שאר הזכויות, כשמספיק, יהיה לומר; “חופש התארגנות”, ומייד שאר זכויות היסוד, נסוגות לאחור”.
“התארגנות ראשונית היא נקודת מפנה בחייו של כל עסק. זכותו ואף חובתו של המעסיק להעביר לעובדיו מידע וכמובן שבאופן הדדי יכול ארגון העובדים לנסות להפריך את המידע שהציג המעסיק או להסביר מדוע הוא לא מדויק וכדומה.”
“עמדת ההסתדרות הכללית שוברת גם את כל המבנה של יחסי עבודה קיבוציים במשק. האם יש לעודד ולתמרץ עמדה, שנקודת המוצא שלה הייתה ונשארה – אין על מה לדבר? לדידה של ההסתדרות, זה טבעי, לגיטימי וראוי, למשל, שמידע שקרי שמועבר אל העובדים לא יזכה לתגובה הולמת. המעסיק מושתק מלחשוף את האמת.
המעסיק, מודע לעוול, לכזבים, אבל אין לו שום יכולת, אליבא דהסתדרות, לתקן את המעוות. ואפילו אם אין המדובר במידע שקרי, היעלה על הדעת לפגוע בצורה כה אנושה בחירות בסיסית, היא חופש הביטוי של המעסיק, רק מפני שמדובר בהתארגנות ראשונית?” מודגש בנייר העמדה.
לדברי עו”ד סיגל סודאי, מנהלת האגף ליחסי עבודה, ועמיתה עו”ד שלומי לויה; “אי אפשר לקבל מציאות בה יושתק קולו של המעסיק ויישמע רק קולו של העובד; “יחסי העבודה הקיבוציים במשק לא יכולים להתקיים ללא יכולת הידברות, הדדיות ופרגמטיזם בכל שלב של יחסי העבודה הקיבוציים, החל מהתהוותם וכלה בחתימה על הסכם קיבוצי, שכאמור חופש הביטוי הוא נדבך עיקרי שלהם”.
◄ נשיא איגוד לשכות המסחר; “לא ייתכן שבהתארגנות ראשונית רק ארגון עובדים, יביע דעתו, והמעסיק, ייאלץ להיאלם דום”
זאת ועוד; “גישתה של ההסתדרות מבטלת כל אפשרות ליצירת יחסי עבודה קיבוציים תקינים. מניעת זכות הביטוי מהמעסיק גם אם מדובר בשלב הראשוני של התארגנות העובדים, תפגע אנושות במוטיבציה וברצון של כל מעסיק להיכנס למסלול של יחסי עבודה קיבוציים לרבות מעסיקים שגישתם העקרונית היא מלכתחילה חיובית וטולרנטית לעניין”.
“איסור על המעסיק להביא את עמדתו בשלב ההתארגנות הראשונית, ללא כל התחשבות, כי מדובר בהליך שיש לו השפעה ישירה ומובהקת על עתידו וגורלו של קניינו המהותי ביותר של המעסיק בכל ימי חייו, איננה סבירה ובלתי מתקבלת על הדעת”.
בסיום טענותיהם, ציינו היועצים המשפטיים, כי אין לעשות השוואה בין זכויות המעסיקים שבנו את עסקיהם תוך נטילת סיכון אישי לבין פוטנציאל הפגיעה ב’זכויות העובדים’; “ההשוואה בין פוטנציאל הפגיעה בזכויותיהם של המעסיקים שבנו את עסקיהם, בעמל רב ותוך נטילת סיכונים כספיים במידה ולא יתאפשר להם להביא לביטוי את עמדתם בעניין הנוגע לגורל רכושם, לבין פוטנציאל הפגיעה בזכות העובדים להתארגן במידה, ותינתן למעסיקים אפשרות להתבטא בעניין, לא מותירה מקום לספק, כי יש לדחות את גישת הסתדרות”.
לדברי עו”ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר; “אי אפשר ליטול מהמעסיק את זכויותיו הבסיסיות ביותר. לא ייתכן שבהתארגנות ראשונית רק ארגון עובדים, יביע דעתו והמעסיק ייאלץ להיאלם דום”.
Add Comment