ההסכם בין מינהל מקרקעי ישראל, רשות שדות התעופה ומשרד האוצר ◄ בשנת 2010, עברו דרך הנמל 652,119 נוסעים ב-31,985 תנועות פנים ארציות ◄ משרד הביטחון, הוא שאחראי על פינוי בסיס חיל האוויר ◄ רשות שדות התעופה, תפעל להכשרת טרמינל 1 בנתב”ג, שישמש גם הוא לקליטת הטיסות, והפעילות שתועבר משדה דב.
שדה דב, האם יש לנו עוד הבטחה: נחתם הסכם לפינוי שדה התעופה בתוך 4 שנים
עוד הבטחה? מינהל מקרקעי ישראל, רשות שדות התעופה, ו’משרד האוצר’, חתמו היום (רביעי) על הסכם עקרונות לפינוי שדה דב עד לחודש יוני 2016 בעוד כ-4 שנים. שטח שדה התעופה שאותו תפנה רשות שדות התעופה, יועבר אל מינהל מקרקעי ישראל.
על פי ההסכם, יעביר מינהל מקרקעי ישראל לידי רשות שדות התעופה את בסיס חיל האוויר הנכלל בשטח נתב”ג (בח”א 27), ו’רשות שדות התעופה’, תפעל בשנים הקרובות להכשרתו לקליטת הטיסות המתבצעות היום בשדה דב- טיסות מסחריות, טיסות פנים, תעופה אזרחית וטיסות ליעדים קרובים.
עוד נמסר, כי משרד הביטחון, הוא שאחראי על פינוי בסיס חיל האוויר.
בנוסף לכך תפעל רשות שדות התעופה להכשרת טרמינל 1 בנתב”ג, שישמש גם הוא לקליטת הטיסות, והפעילות שתועבר משדה דב.
שדה דֹב, או בשמו הרשמי נמל התעופה ע”ש דֹב הוז, הוא נמל תעופה שנמצא בצפון העיר תל אביב. הנמל משמש גם כבסיס טיסה של חיל האוויר הישראלי (כנף 15).
בשנות החמישים הפך שדה דב לשדה אזרחי שבו עיקר הפעילות היא של מטוסים פרטיים מסוג סטירמן ופייפר סופר-קאב. השדה שימש גם כבסיס למטוסי הפייפר של משטרת ישראל ששמשו למטרות סיור, כמו גם לצי מטוסי הריסוס של חברת כימאוויר.
עוד פעל בשדה קלוב התעופה לישראל שביצע בשדה פעילות הדרכה וגרירת דאונים. בשנת 1958, הועברה מפקדת חיל האוויר מהעיר רמלה לקריה בתל אביב, ובחודש מרץ 1959 שבה טייסת 100 לשדה דב.
בשנות ה-60, קיבל השדה צביון מסחרי יותר, ונפח הפעילות בו גדל. באוגוסט 1959, חברת ארקיע העבירה אליו את מטוסי ה-DC-3 דקוטה שלה, ורכשה מטוסי הנדלי פייג’ דארט הראלד, שקיצרו את זמן הטיסה לעיר אילת לכ-50 דקות בלבד. חברת “ארקיע” עברה לשדה דב על מנת לחסוך לנוסעים לאילת את הצורך לנסוע לנמל התעופה בלוד, למרות ההוצאות שנדרשו לצורך הכשרת שדה דב לפעילותה.
בשנת 2010, עברו דרך הנמל 652,119 נוסעים ב-31,985 תנועות פנים ארציות. מספר הנוסעים בטיסות בינלאומית היה קטן יחסית ועמד על 3,653 איש ב-1,005 טיסות בלבד.
◄ התוכניות לפינוי השדה
שדה התעופה שדה דב, האם מדובר בעוד הבטחה לפינויו?
כבר בשנת 1961, בעקבות הגדלת הפעילות בשדה והתפתחות רמת אביב, דרשה עיריית תל אביב את העברת השדה למקום אחר. באותה שנה הוקמה ועדה לבחינת האפשרות להעתיק את השדה לעיר לוד, תוך סלילת כביש מהיר שיחבר את תל אביב לנמל התעופה לוד.
הוחלט לסגור את שדה דב עם תום סלילת הכביש המהיר. במרץ 1965, הוחלט להאיץ בניית טרמינל חדש בנמל תעופה בן-גוריון על מנת לאפשר את “חיסול” שדה דב.
במרץ 1967, הועלה נושא העברת השדה בפני ועדת שרים לענייני כלכלה. בין השאר נדרשה העתקת השדה לצורך הקמת תחנת הכוח רדינג ד’. בתחילת מאי 1967, קבע מנכ”ל משרד התחבורה את 1 בספטמבר 1967 כתאריך סגירת שדה דב, ולאחר מכן, נקבעו תאריכי יעד מאוחרים יותר. לקראת סוף 1969, התחלפו הדיבורים על פינוי שדה דב לדיבורים על פיתוחו והרחבתו.
זה שנים מתנהלים דיונים על סגירתו של שדה דב או העתקתו אל שטח שייובש בים, שכן הוא תופס חלק ניכר מהשטח הפתוח הגדול היחיד שנותר בעיר תל אביב, ומונע את התפתחות העיר באופן רציף צפונה.
ב-7 בפברואר 2010, החליטו שר התחבורה, ועמיתו שר השיכון, לפעול בהקדם לסגירת השדה, כדי לפנות מקום לבניית 12,000 יחידות דיור בשטחו, במסגרת תוכנית “מנהטן על הים” של עיריית תל אביב-יפו.
ההחלטה נתקלה בהתנגדות חברות התעופה הפועלות בשדה, הטוענות לחשיבותו ולתנועת הנוסעים השנתית הערה העוברת דרכו. כאמור, היום (רביעי, 05.09.2012), חתמו מינהל מקרקעי ישראל, רשות שדות התעופה, ו’משרד האוצר’, על הסכם עקרונות לפינוי שדה דב עד לחודש יוני 2016 בעוד כ-4 שנים.
עוד על נמל התעופה ’שדה דב’.
Add Comment