פרופ’ חרמונה שורק, מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית; “בשנים האחרונות נערכו מספר מחקרים שכותביהם נאלצו לצנזר אותם שלהם בשל החשש שייעשה בהם שימוש מסוכן. למשל, בהולנד, חוקר הצליח לאחרונה, לפתח וירוס קטלני במיוחד, ומנעו ממנו לפרסם את המחקר בנושא, כי חששו שארגוני טרור, יקראו את המאמר ויפתחו בעצמם את הווירוס”.
האוניברסיטה העברית, תקיים יום עיון באתיקה מחקרית על שיבוט תאים, וניסויים בבני אדם
הוועדה העליונה לאתיקה במחקרים של האוניברסיטה העברית, תערוך יום עיון מיוחד ביום רביעי, 30 במאי בקמפוס הר הצופים, בנושא אתיקה מחקרית. מטרת יום העיון להביא בפני החוקרים את הסוגיות המרכזיות באתיקה מחקרית, להפגיש בין חוקרים מדיסציפלינות שונות בהקשר זה ולהרחיב ולהעמיק את ידע המשתתפים בתחום.
באירוע, ישתתפו שורה של חוקרים מהאוניברסיטה העברית וממוסדות מחקר נוספים שיתדיינו על ההשלכות של המחקר הגנטי, ניסויים בבני אדם ובחיות, הדילמה האם לפרסם מחקרים בעלי מידע בטחוני רגיש, אתיקה במקצוע הרפואה, סוגיות אתיות בחקר קטינים, זהותו המקצועית של החוקר ועוד.
לדברי יו”ר הוועדה העליונה לאתיקה במחקרים באוניברסיטה העברית פרופ’ מיכאל טל; “בשנים האחרונות בעקבות התפתחות תחומים מדעיים חדשים, כגון; שיבוט תאי גזע, עולות שאלות חדשות ומורכבות הנוגעות לאתיקה של המחקר. במקביל, קיימת דרישה הולכת וגוברת מצד הרשויות המממנות מחקרים, ומצד כתבי העת המדעיים לעמוד בסטנדרטים אתיים גבוהים של מחקר, כך שקיים צורך אמיתי להפנות אור לתחום ’האתיקה המחקרית’”.
פרופ’ דוד הד, מהחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית, אשר עמד בעבר בראש ועדת האתיקה והמחקר באוניברסיטה, ידבר בכנס על הרגולציה של ’המחקר הגנטי’; “דווקא בשל החשיבות שאני רואה בעצמאות המחקרית, אני סבור שמוסדות המחקר, צריכים לפקח באופן הדוק על מחקריהם ולתת את הדעת על סוגיות אתיות במחקר” אומר פרופ’ הד.
“אם אנחנו החוקרים לא נעשה זאת זאת וכתוצאה מכך, יתרחשו תקלות אתיות, אז האלטרנטיבה תהיה שגורמים חיצוניים, כגון; הממשלה, יתפקדו בתור רגולטור, ואני לא מאמין שזה הדבר הרצוי. בסופו של דבר, זו שאלה של אמון חברתי – ככל שנתפס כאחראים יותר בעיני הציבור, כך נהיה פחות נתונים ללחץ ציבורי”. סיכם פרופ’ הד.
פרופ’ בת שבע כרם, מן המכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, תדבר בכנס על ההשלכות של פרויקט הגנום האנושי. “המחקר בתחום מעלה שאלות חברתיות ואתיות כבדות משקל”.
פרופ’ כרם, אומרת, כי; “חשוב לדון בשאלה, מי רשאי לעשות שימוש במידע על ה’גנום’ של אדם פרטי – למשל, האם חברות ביטוח רשאיות לקבל נתונים לגבי הגנום של אדם פרטי, והאם למעסיקים, ישנה הזכות לדרוש מידע זה על עובדיה? צריך לבחון האם וכיצד נגביל את השימוש במידע זה”.
פרופ’ חרמונה שורק, מן המכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, תעסוק בכנס האתיקה המחקרית, בדילמה שבין הכורח לפרסם מחקרים מדעיים לבין ההכרח להסתירם במקרים שבהם הם מכילים מידע בטחוני או מדע רגיש אשר עלול ליפול ל’ידיים עוינות’; “בשנים האחרונות נערכו מספר מחקרים שכותביהם, נאלצו לצנזר אותם שלהם בשל החשש, שייעשה בהם שימוש מסוכן.
פרופ’ שורק,מבהירה, ומוסיפה, כי; “למשל, ב-הולנד, חוקר הצליח לאחרונה, לפתח וירוס קטלני במיוחד, ומנעו ממנו לפרסם את המחקר בנושא, כי חששו ש’ארגוני טרור’, יקראו את המאמר, ויפתחו בעצמם את הווירוס”.
פרופ’ שורק, מוסיפה; “מצד אחד, תפקיד החוקר הוא לחקור ולפרסם את ממצאיו על מנת לקדם את המדע, אולם מצד שני החוקר מבין טוב יותר מכל גורם אחר את משמעות ממצאי מחקריו, ועל כן, הוא צריך להיות ער לסיכונים שעלולים להיות בפרסום הממצאים, ולמנוע בעצמו את הפרסום במידת הצורך”.
יום העיון, ייערך ביום רביעי, 30 במאי, בין השעות 08:30 ל- 16:45, ב’בית מאירסדורף’ בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בעיר ירושלים.
Add Comment