אוניברסיטה | מכללה

מכון ויצמן לשר החינוך: הרכב המועצה להשכלה גבוהה (מל”ג), אינה כוללת נציג מהמכון

0
0

פרופסור איתן דומאני; “אמנם חברי המל”ג, אינם נציגים מוסדיים. עם זאת, אי הכללת מדען מהמכון, מצביע על אי מתן משקל הולם להיבטים בעלי חשיבות אותם מכון ויצמן, מייצג: מצוינות במחקר אוניברסיטאי מדעי, והכשרת חוקרים מעולים בתחומים אלו ◄ המועצה המדעית של מכון ויצמן למדע, מביעה את מחאתה החריפה, וכן דאגה עמוקה מההרכב. המוצע של המל”ג”.
מכון ויצמן לשר החינוך: הרכב המועצה להשכלה גבוהה (מל
מכון ויצמן לשר החינוך: הרכב המועצה להשכלה גבוהה (מל”ג), אינה כוללת נציג מהמכון

פרופסור איתן דומאני, יו”ר המועצה המדעית של מכון ויצמן למדע, פנה במכתב אל שר החינוך, מר גדעון סער, בתביעה ובמחאה חריפה, כי המועצה להשכלה גבוהה (מל”ג), תכלול בין חבריה גם מדען ממכון ויצמן למדע.

פרופסור דומאני, הביע את תמיהתו, בפני שר החינוך, בכך, כי; “בהרכב המל”ג, שמוצע כיום – על כל חולשותיו המתוארות במכתבו (המובא כאן), יש לשבע (7) אוניברסיטאות המחקר שמונה (8) נציגים. במצב עניינים זה, כאשר יש יותר נציגים ממספר המוסדות הרלוונטיים, תמוהה במיוחד העובדה שהרשימה המוצעת, אינה כוללת נציג ממכון ויצמן למדע”.

זאת ועוד, כותב פרופסור דומאני, יו”ר המועצה המדעית של מכון ויצמן למדע; “אדוני שר החינוך, לראשונה מאז הקמת המל”ג לא נכלל בין חבריו מדען ממכון ויצמן למדע.

מכון ויצמן, מהוה מוקד מצוינות במחקר במתמטיקה, מדעי המחשב, פיסיקה, כימיה, ומדעי החיים. אחד מכל ארבעה בעלי תואר דוקטור בתחומים אלה בישראל, קיבל את תוארו במכון ויצמן.

אמנם חברי המל”ג, אינם נציגים מוסדיים. עם זאת, אי הכללת מדען מהמכון, מצביע על אי מתן משקל הולם להיבטים בעלי חשיבות אותם מכון ויצמן, מייצג: מצוינות במחקר אוניברסיטאי מדעי, והכשרת חוקרים מעולים בתחומים אלו.

זאת ועוד, מתברר שבין חברי המל”ג אין כיום ולו אחד שהוא מדען מתחומי המדעים המתמטיים והמדעים הפיסיקליים שהוא חבר סגל באחת מאוניברסיטאות המחקר המרכזיות. זהו עיוות שיפגע ביכולת המל”ג להתמודד עם האתגרים הסבוכים מולם צפויה האקדמיה הישראלית להתמודד במהלך השנים הקרובות.

למשל, בתחום הביולוגיה, נבחר חוקר מ’אוניברסיטת חיפה’ (שבשנה שעברה כיהן כחבר מל”ג, כנציג ציבור). ייתכן שהיה נכון לבחור מדען ממוסד בעל מעמד בין-לאומי מוביל בתחום ובעל מסורת של מצוינות במחקר ביולוגי, ובהכשרת חוקרים צעירים במדעי החיים. המהלכים שהביאו לצמצום הניכר בייצוג המדעים המתמטיים, המדעים הפיסיקליים ומדעי החיים”.

פרופסור דומאני, ממשיך וכותב, כי; “במל”ג, נעשו במסגרת צמצום מספר נציגי האוניברסיטאות מ-11 בשנה שעברה ל-8, אי לכך, המועצה המדעית של מכון ויצמן למדע, מביעה את מחאתה החריפה, וכן דאגה עמוקה מההרכב. המוצע של המל”ג, שאינו משקף במידה ראויה שאיפה למצוינות במחקר אוניברסיטאי וחינוך מדעי בתחומי המדעים”.

“אנו קוראים לך, לחזור ולבחון שוב את החלטתך, להעלות את מספר נציגי האוניברסיטאות להיקף הקודם ואף מעבר לכך, תוך מתן ייצוג הולם למדעים המתמטיים, המדעים הפיסיקליים ומדעי החיים”.

סיכם פרופ’ איתן דומאני, יו”ר המועצה המדעית של מכון ויצמן למדע את מכתבו אל שר החינוך מר גדעון סער.

◄ הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (מל”ג)

גוף מרכזי של המועצה להשכלה גבוהה החל משנת 1974 הוא ות”ת – הוועדה לתכנון ולתקצוב, העוסקת בחלוקת תקציב ההשכלה הגבוהה בין האוניברסיטאות והמכללות הפועלות בישראל.

תקציב המועצה להשכלה גבוהה וועדת המשנה שלה, הוועדה לתכנון ולתקצוב, למימון ההשכלה הגבוהה בישראל הינו כ-6 מיליארד שקלים בשנה.

◄ היסטוריה של המועצה להשכלה גבוהה (מל”ג)

במהלך שנות ה-50, נוצרה תלות הולכת וגדלה של המוסדות האקדמיים בתקציב הממשלתי, ונוצר חשש שהממשלה תשפיע על הלך הרוחות במוסדות האקדמיים דבר הפוגע בחופש האקדמי ומנוגד לנייטרלות המפלגתית שאמורה לאפיין את המוסדות הללו.

ב־1956, הוקמה ועדה מיוחדת לבדיקת הבעייתיות שבמימון הממשלה בראשות נגיד בנק ישראל – דוד הורוביץ. הוועדה, המליצה למנות מועצה מיוחדת שתפקח על המוסדות האקדמיים ועל היחסים ביניהם לבין השלטון. המלצות הוועדה, קובעו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי”ח-1958, ומיד לאחר חקיקתו החלה המועצה לפעול.

המועצה להשכלה גבוהה (מל”ג)

בשנת 1974, הוקמה הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות”ת) כוועדת משנה של המל”ג, כדי לחלק את תקציבי המדינה למוסדות להשכלה גבוהה בין המוסדות. בהתאם לכך שונה חוק המל”ג ב-1975 לאפשר את פעולת הות”ת וב-6 ביוני 1977, ניתן למל”ג גושפנקה נוספת ב’החלטת הממשלה 666’.

בתיקון לחוק משנת תשנ”ה (1995), נקבע מעמד המכללות האקדמיות בישראל, ונקבעה זכותן להעניק תארים. בתיקון משנת 2002, הוכרה זכותן של המכללות להעניק תואר שני. בדצמבר 2011, אושר לחמש מכללות; המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, מכון טכנולוגי חולון, המכללה האקדמית נתניה, המרכז הבינתחומי הרצליה, ו-המסלול האקדמי המכללה למינהל – להעניק לאנשי סגל תואר פרופסור. מל”ג, סייגה אישור זה בדרישה, כי במכללה, יהיו לפחות חמישה פרופסורים בתחום של המועמד שהמכללה מבקשת להעניק לו תואר פרופסור.

בדצמבר 2005, תוקן החוק והוכנס נציג סטודנטים נוסף למועצה להשכלה גבוהה, אשר מייצג את הסטודנטים מן המכללות המתוקצבות בישראל. על פי החוק; “מספר חברי המועצה ייקבע מתקופה לתקופה על ידי הממשלה על פי המלצת שר החינוך והתרבות, ובלבד שהמספר לא יפחת מתשעה-עשר ולא יעלה על עשרים וחמישה, ושר החינוך והתרבות ביניהם”. כיום מונה המל”ג 24 חברים.

החוק, מוסיף, וקובע, כי “חברי המועצה, יוצעו לנשיא המדינה על ידי הממשלה; לפחות שני שלישים מהם, יהיו בעלי מעמד בשדה ההשכלה הגבוהה”.

המידע אודות המועצה להשכלה גבוהה (מל”ג), הובא מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן