יו”ר (משותף) של הפורום הפלילי בלשכת עורכי הדין, עו”ד אבי חימי; “יש לעגן בחקיקה, ללא דיחוי, פיקוח אלקטרוני על משוחררים בערובה ומשוחררים על תנאי” ◄ ממחקר הערכה שביצעה הרשות לשיקום האסיר, עולה, כי שיטת שיקום אסירים, בדרך של קיצור שליש ובפיקוח אלקטרוני, הוכיחה עצמה כיעילה ומפחיתה עבריינות חוזרת
לשכת עורכי הדין: לעגן בחקיקה, ללא דיחוי, פיקוח אלקטרוני על משוחררים בערובה וע”ת
עו”ד אבי חימי, הופיע אתמול (רביעי, 11.1.12), בפני ועדת הפנים והגנת הסביבה, בדיון בנושא ביטול הפיקוח האלקטרוני על משוחררים בערובה ומשוחררים על תנאי.
עו”ד חימי, עמד על הקשיים המהותיים ביישום הפיילוט של “האיזוק האלקטרוני”, ובכלל זה, הדגיש, כי בתי המשפט בישראל, עושים שימוש בכלי זה כמקדם ביטחון, שאינו הכרחי, ביחס לאסירים שבעבר ממילא היו משוחררים ממעצר; “יש לעגן בחקיקה, ללא דיחוי, פיקוח אלקטרוני על משוחררים בערובה, ומשוחררים על תנאי”.
עו”ד חימי, הסב את תשומת לב חברי הכנסת, לכך, כי כיום, הפיילוט הקיים, אינו חל באזור יהודה ושומרון, ובכפרים הערביים השוכנים בגבולות הקו הירוק, ואף הביע תרעומת על כך.
יו”ר הוועדה, ח”כ אמנון כהן, הודה ליו”ר (המשותף) של הפורום הפלילי בלשכת עורכי הדין, על כך שהאיר את עיני הוועדה לנושאים הללו, ואף ביקש מהפורום הפלילי של הלשכה לשמש לעזר למשרד המשפטים, ולוועדה שבראשותו, בניסוח הצעת חוק המעגנת את הפיקוח האלקטרוני, כך שיקבלו ביטוי גם הלקחים של מי שעוסק בפרקטיקה.
דוברות לשכה לשכת עורכי הדין, הוסיפה, כי כידוע, כיום מופעל הפיקוח האלקטרוני על עצורים ואסירים, כפיילוט מכוח חוק פיקוח אלקטרוני על משוחררים בערובה ומשוחררים על תנאי ממאסר.
חוק זה, עתיד לפקוע ביום 15/7/12, במהלך יישום החוק, נמצאו הפרות רבות של תנאי הפעלת הפרויקט מצד גורמים שונים האמונים על ביצועו, בד בבד עם החלת הפיקוח על אסירים ועצורים אשר אינם עונים על הקריטריונים הנדרשים לכניסה לפיילוט זה.
הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין, קרא אל שר המשפטים, ולשר לביטחון פנים, לגבש המלצות מעשיות; לוגיסטיות, מערכתיות ומשפטיות, אשר יתנו מענה לאתגרים ולכשלים אשר התגלו (ככל שקיימים כאלה) ביישום הפיילוט, לא רק על מנת לשפר את רמתו, אלא גם כדי לאפשר את עיגונו בספר החוקים של מדינת ישראל.
בדומה למדינות רבות בעולם המערבי, שעושות שימוש כדבר שבשגרה בחלופות מאסר, על ישראל, לקחת חלק בדבר. שלילת החירות, הינה עונש חמור ופוגעני לפרט, ועל כן, יש לעשות בו שימוש רק כאשר הדבר הכרחי ובאין חלופה אחרת.
פיקוח אלקטרוני על עצורים ואסירים מהווה אמצעי מידתי אשר עולה בקנה אחד עם; ’חוק יסוד כבוד האדם וחירותו’, ואף יש בו, ככל הנראה, להוות חסכון לקופת המדינה, בהוצאות החזקת אסירים ועצורים במתקני הכליאה.
ממחקר הערכה, אשר ביצעה ’הרשות לשיקום האסיר’, עולה, כי שיטת שיקום אסירים, בדרך של קיצור שליש, וב’פיקוח אלקטרוני’, הוכיחה את עצמה כיעילה ו’מפחיתה עבריינות חוזרת’.
◄ אזיקים אלקטרונים
* אזיקים אלקטרונים הם אזיקים שמאפשרים לעקוב אחרי עציר או אסיר ולהגביל את תנועתו. איזוק אלקטרוני משמש כחלופת כליאה שנותנת אפשרות לפיקוח באמצעים אלקטרוניים, על תנועתם של אנשים שיש להגביל את חופש התנועה שלהם, מחוץ למתקני כליאה ואף בתוכם.
אמצעי זה, מאפשר לעקוב אחר מקום הימצאותו של אותו אדם באמצעות אזיק אלקטרוני המוצמד לרגלו או לידו של המפוקח. הצמיד, משדר אותות תכופים למקמ”ש (מקלט/משדר). התשדורת המתקבלת במקמ”ש באמצעות קו טלפון (רגיל או סלולרי) או באמצעות טכנולוגיות מתקדמות אחרות כדוגמת GPS, משודרת לגורמי האכיפה הרלוונטיים.
המטרות העיקריות בפיקוח אלקטרוני, הן שימור עצירים ואסירים מתאימים, שאינם מסוכנים במיוחד, בתוך המעגל החברתי שאיננו עברייני, ובהגדלת סיכויי חזרתם לחברה (צמצום תופעת הרצידביזם).
שימוש באמצעי זה, מאפשר גם את יישומן של תכניות עבודה או שיקום שונות, בתחום בית הסוהר ומחוץ לו, וכן טיפול בעברייני מין משוחררים, ובנאשמים בעבירות אלימות במשפחה.
בישראל, החלה לפעול בשנת 2005, תוכנית הפיקוח האלקטרוני של המשרד לביטחון פנים, בשיתוף חברה פרטית (“חברת השמירה” – כיום “G4S ישראל”). מתוך ויקיפדיה.
Add Comment