ממצא ראשון מסוגו, המעיד על פעילות בבית המקדש, התגלה בימים האחרונים בחפירות רשות העתיקות שבעיר דוד בגן לאומי סובב חומות ירושלים: חפץ קטנטן שכנראה, ששימש “אישור” לשמירת חפץ או מזון בטהרה במתחם הר הבית ובית המקדש השני ◄ מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, הארכיאולוגים אלי שוקרון, ופרופ’ רוני רייך; “ככל הידוע לנו, זו הפעם הראשונה שחפץ כזה או דומה לו מתגלה בחפירות ארכיאולוגיות, המהווה עדות ארכיאולוגית ישירה לפעילות בהר הבית, ולעבודת המקדש בימי הבית השני”.
רשות העתיקות: נחשף, ממצא נדיר המעיד על פעילות בבית המקדש לפני כ-2000 שנה
במתחם הר הבית, ו’בית המקדש השני’ שהוקם בשנת 516 לפנה”ס, אם נדבר בשפה של היום, ניתן לומר, כי כבר אז “סיננו” את החפצים או כלי המזון, של באי ועולי הרגל אל בית המקדש. ממצא ראשון מסוגו, המעיד והמהווה עדות ארכיאולוגית, ישירה לפעילות בהר הבית, ולעבודת המקדש על פעילות בבית המקדש, לפני 2000 שנה, התגלה בחפירות ארכיאולוגיות, בימים האחרונים, על ידי של רשות העתיקות, החפץ נושא הכתובת, שימש לסימון של מוצרים או חפצים שהובאו לבית המקדש, והכרח היה שיהיו טהורים.
מדובר בחפץ זעיר (בגודל כפתור, כשני סנטימטרים, קטרו) עשוי טין, ועליו טבועה כתובת בארמית המורכבת משתי שורות – בשורה העליונה “דכא”, ומתחתיה “ליה”. “דכא” או “דכי”, בשפה ארמית, פירושו; טהור. במילה; “ליה”, לאחר אות היחס “ל-באה הצורה המקוצרת (שתי אותיות מתוך ארבע) לשמו של אלוהי ישראל”.
בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות, מתחת לקשת רובינסון אשר בגן הארכיאולוגי של ירושלים, נחפרו שכבות העפר שכיסו את יסודות הכותל המערבי, כ-15 מ’ מצפון לפינה הדרומית מערבית של הר הבית. שכבת עפר זו, שמעליה הונח ריצוף הרחוב ההרודיאני – הוא הרחוב הראשי של ירושלים בימי הבית השני – מתוארכת למאה הראשונה לספירה (שלהי ימי הבית השני).
כבר עם תחילת החפירות בשטח זה, החליטו הארכיאולוגים שכל העפר היוצא מהחפירה, ינופה בצורה מדוקדקת (סינון רטוב עם מיון קפדני של שארית החומר שבנפה). פעולת סינון העפר נעשית בשיתוף אלפי תלמידים מרחבי הארץ בגן הלאומי עמק צורים (במהלך החודשים האחרונים כ- 3500 תלמידים, לקחו חלק בפרויקט הסינון), וממומנת ע”י עמותת אלע”ד.
במהלך הסינון, התגלה החפץ הזעיר העשוי טין, ועליו טבועה כתובת בארמית. לדברי מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, הארכיאולוגים אלי שוקרון מרשות העתיקות ופרופ’ רוני רייך מאוניברסיטת חיפה; “משמעות הכתובת היא; “טהור לה’”. ככל הנראה, החפץ נושא הכתובת, שימש לסימון של מוצרים או חפצים שהובאו לבית המקדש, והכרח היה שיהיו טהורים.
החפץ שנתגלה שימש אישור לשמירת חפץ או מזון בטהרה, צילום: ולדימיר נייחין
טביעת חותם זו, היא כנראה מן הסוג המכונה במשנה (שקלים פרק ה א-ה) בשם; ’חותם’. ככל הידוע לנו, זו הפעם הראשונה שחפץ כזה או דומה לו מתגלה בחפירות ארכיאולוגיות, והוא מהווה עדות ארכיאולוגית ישירה לפעילות בהר הבית, ולעבודת המקדש בימי הבית השני”.
מסכת שקלים, מספרת על סדרי המנהל בהר הבית, שהחפץ שימש בו, כפי שנכתב: “מי שהוא מבקש נסכים, הולך לו אצל יוחנן שהוא ממונה על החותמות, נותן לו מעות ומקבל ממנו חותם, בא לו אצל אחיה שהוא ממונה על הנסכים, ונותן לן חותם, ומקבל ממנו נסכים”. אין ספק, כי מדובר בממצא מרגש ביותר”.
המשנה במסכת שקלים, מוסיפה ואומרת, כי; “ארבעה חותמות היו במקדש, וכתוב עליהן: עגל, זכר, גדי, חוטא.
בן עזאי, אומר; “חמישה היו, וארמית כתוב עליהן”. החפץ שנחשף אינו משתייך לקבוצה זו. הוא מעיד שלא כל פרטי סדרי המנהל של הר הבית, הגיעו לידינו באמצעות ספרות חז”ל. כאן, מוסיף הממצא הארכיאולוגי פרט בלתי ידוע, שלא הופיע בספרות הכתובה”.
בהקשר זה, וברוח חג החנוכה, מזכיר ’ארכיאולוג מרחב ירושלים’ ד”ר יובל ברוך, כי; “בגמרא, כתוב (תלמוד בבלי, מסכת שבת פרק ב: דף כ’א), שגם פך השמן היחיד הטהור שהתגלה במקדש לאחר ניצחון החשמונאים על היוונים, היה ’מונח בחותמו של כהן גדול’ – כלומר; החותמת העידה על כך שהשמן טהור, וניתן להשתמש בו בבית המקדש. כזכור, פך שמן זה היווה בסיס לנס חנוכה בכך שהספיק להדלקת המנורה למשך שמונה ימים”.
בנוסף לחפץ זה, התגלו במקום ממצאים נוספים המתוארכים לימי הבית השני, חלקם אף קדומים והם מ’ימי החשמונאים – ’כגון; נרות שמן, סירי בישול עשויים חרס ופכית כישור-שהכילה שמנים ובשמים, וכן מטבעות של המלכים החשמונאים, כגון; אלכסנדר ינאי, ו-יוחנן הורקנוס.
התגלית של הממצא הנדיר המעיד על פעילות בבית המקדש, הוצגה היום במסיבת עיתונאים במעמד שרת התרבות הגב’ לימור לבנת, ושר החינוך מר גדעון סער, ובהשתתפות עשרות תלמידים. לאחר הצגת התגלית, קיימו המשתתפים סיור עד למקום מציאת התגלית באזור חשיפת יסודות הכותל המערבי.
Add Comment