מבזקי כאן ישראל

פורום כאן נעים

יחד ננצח את הגיף קורונה

היגיינה מרבית למניעת הידבקות, כמה צעדים לשטיפת ידיים. שומרים על הכללים מצילים חיים. (משרד הבריאות).

Whitney Houston – “I Will Always Love You”

Whitney Houston - performing "I Will Always Love You" (HD) com legenda. "אני חולה עליה", תתרווחו והאזינו לקול ולביצועים המדהימים האלה.

קלמן וסג”ל | 11.03.20: סיוע למשק בעקבות משבר קורונה

כאן חדשות | מדי ערב נפגשים קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל לשעה של אקטואליה קצבית, בועטת ולא מתנצלת. דיווחים, ראיונות, פרשנויות וכל הקולות שצריך לשמוע כדי להבין טוב יותר מה שקורה היום בחדשות – לפני הקלעים ומאחוריהם.

צליית בשר: כך תעשו את זה נכון

השף דן עמיר, ממסעדת BP בחיפה מסביר לנו בכמה טיפים פשוטים כיצד לצלות את הבשר ולהשאיר אותו רך ועסיסי, וגם – מה הנתח שהישראלים הכי אוהבים?

מפעל הפיס

המדים החדשים של מג”ב

הכירו את המדים החדשים של לוחמות ולוחמי משמר הגבול.

נעים לעקוב אחרי

מוזיקה

חוה אלברשטיין, זוכת ’פרס אקו”ם על מפעל חיים’: קולה הוא הקול של המוזיקה הישראלית

0
0

חוה אלברשטיין, נחשבת ליוצרת בלתי מתפשרת שיצירתה נשארת עדכנית לאורך שנים רבות של פעילות. היא זכתה לתיאורים “הזמרת הישראלית הגדולה מכולן” ו”סמל ומופת לזמר העברי” ◄ בהיותה בת 17, הופיעה לראשונה במועדון החמאם ביפו, כשהיא שרה ומלווה את עצמה בגיטרה, כלי נגינה שעתיד ללוות אותה בכל הופעותיה בתחילת הקריירה
חוה אלברשטיין, זוכת ’פרס אקו
חוה אלברשטיין, זוכת ’פרס אקו”ם על מפעל חיים’: קולה הוא הקול של המוזיקה הישראלית

חוה אלברשטיין הזמרת והמוזיקאית, היוצרת ישראלית המשפיעה, הפעילה למעלה מ-40 שנה, היא זוכת ’פרס אקו”ם על מפעל חיים בתחום הזמר העברי’, השנה. הזוכה השני בפרס, הוא צביקה פיק הזמר והמלחין ישראלי. השניים, יקבלו את הפרס בטקס שייערך ב-28 בפברואר. פרס אקו”ם ((אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומו”לים)), הוא פרס ישראלי בתחום היצירה על שם אהרן אשמן, המוענק מאז שנת 1958.

על הנימוקים להענקת הפרס, כתב חבר השופטים של אקו”ם; “אי אפשר להסתכל על עולם התרבות הישראלי ולא לראות שם את חוה אלברשטיין במקום מרכזי. “קולה הוא הקול של המוזיקה הישראלית כבר שנים רבות, ושיריה הם במידה רבה פסקול החיים שלנו כאן.

במהלך הקריירה שלה, שכוללת למעלה מ-50 אלבומים, הגיעה חוה למחוזות רבים וביניהם; שירת הארץ, שירי ילדים, מופעי במה ותכניות יחיד, שירי משוררים, שירים ביידיש, באנגלית ושירים מתורגמים משפות זרות”.

אלברשטיין, הוציאה לאור קרוב לשישים אלבומים, יותר מכל זמר ישראלי אחר, כאשר שמונה מאלבומיה הם על טהרת היידיש ואחד מהם באנגלית. אלבומיה כוללים בין השאר שירים קלאסיים בזמר העברי; (“מרדף”, “משירי ארץ אהבתי”), שירי ילדים (“אליק בליק בום”, “דלת הקסמים”), שירי מחאה חברתית (“לונדון”, “צל”) ופוליטית (“חד גדיא”, “הקוסם”, “שחמט”), וכן שירים אישיים. יצירתה זוכה להערכה מתמשכת ולהצלחה בישראל וכן להצלחה בינלאומית גדולה החל מראשית המאה ה-21.

אלברשטיין, נחשבת ליוצרת בלתי מתפשרת שיצירתה נשארת עדכנית לאורך שנים רבות של פעילות. היא זכתה לתיאורים “הזמרת הישראלית הגדולה מכולן” ו”סמל ומופת לזמר העברי”.

★ תחילת הדרך

אלברשטיין (נולדה ב-8 בדצמבר 1947 בשצ’צ’ין, פולין, כאווה אלברשטיין). בגיל ארבע עלתה עם הוריה לישראל, למעברת “שער העלייה” שבעיר חיפה. את אנשי המקום, רובם פליטים ניצולי שואה מאירופה, היא תתאר לאחר שנים בשירה “שרליה” כ”אנשים מקצה הזמן, מקצה האור והחיים”.

הוריה דיברו פולנית, יידיש, רוסית, ועברית. משפחתה עברה בהמשך להתגורר בקרית חיים. בספרה “שיר במתנה” סיפרה אלברשטיין, כי במקור נקראה בשם; אווה, ואת השם; חוה נתנה לה הגננת בגן הילדים.

בשנות ילדותה החלה אלברשטיין לשיר ולנגן על גיטרה ואף למדה פיתוח קול, לאחר שזכתה במלגה מיוחדת של כשרונות צעירים בתחרות “תשואות ראשונות”. ב-1964, בהיותה בת 17, הופיעה לראשונה במועדון החמאם ביפו, כשהיא שרה ומלווה את עצמה בגיטרה, כלי נגינה שעתיד ללוות אותה בכל הופעותיה בתחילת הקריירה.

היא הצטרפה ל”מועדון זמר” של מאיר הרניק ושם התגלתה על ידי המלחין נחום הימן, שפתח לה דלתות בשוק המוזיקה בארץ. לאחר שרותה הצבאי, בו הופיעה כזמרת סולנית, הוציאה אלברשטיין את תקליטה הראשון “חוה אלברשטיין בשירים עבריים” (שלאחר מכן יצא בהוצאה מחודשת בשם “פרח הלילך”) שכלל את השירים “פרח הלילך”, “מקהלה עליזה” ו”פנס בודד”.

★ שנות השישים והשבעים

בשנות ה-60 וה-70 נעה אלברשטיין בשני מסלולים: שירי ארץ ישראל והקלטת אלבומים עם שירים מוכרים ביידיש מאת מיטב יוצרי היידיש בעבר. לכאורה, היה זה צעד מפתיע לזמרת צעירה שגדלה בארץ לשיר שירים ביידיש. בראיונות שנערכו עמה סיפרה, כי כבר בילדותה שמעה יידיש מהבית, מהוריה ומחבריהם להם נהגה להאזין. כך התחברה לשפת היידיש, אותה תיארה כעושר תרבותי קסום ובלתי נדלה. באחד מראיונותיה הראשונים אמרה: “יידיש ישר עושה לי השראה. אני רואה צבעים, ריחות וישר אני רוצה לשיר”.

חוה אלברשטיין בהופעה מ-2007

אולם, לעיקר הצלחתה בשנים אלה זכתה הודות לאלבומים שהוציאה בסגנון פולק ושירי ארץ ישראל מאת יוצרים נודעים, כמו; סשה ארגוב, משה וילנסקי, תרצה אתר, דפנה אילת, נעמי שמר, נחום הימן, נורית הירש, אהוד מנור, נתן יונתן, רחל שפירא, מוני אמריליו, מתי כספי, חנן יובל, לאה נאור, יורם טהר-לב, ועוד, ועם עיבודים של אלכס וייס ואחרים.

שירים, כמו; “חיוכים”, “ויויו גם”, “את חרותי”, “שיר סיום”, “כמו עשב בניסן”, “את תלכי בשדה”, “נחל התנינים”, “כפל”, “שיר משמר” (שכתב נתן אלתרמן לבתו תרצה אתר) ועוד רבים היו ללהיטים גדולים, והפכו את אלברשטיין לזמרת מצליחה.

כמה מהבלדות הידועות והמרגשות ביותר שהקליטה בתקופה זו קשורות להיסטוריה של מדינת ישראל, חלקם למלחמות ולשכול. השיר “מרדף”, (מילים; ירון לונדון) שנכתב על המרדפים בבקעה בזמן מלחמת ההתשה, “בשביל אל הבריכות” (מילים: יורם טהר לב) המדבר על אהבה של זוג צעירים הנגדעת במלחמה והשיר “לו יהי” של נעמי שמר, שנכתב ובוצע בעת מלחמת יום כיפור והפך לשיר המזוהה ביותר עם המלחמה.

השיר “החיטה צומחת שוב” נכתב על חללי אותה מלחמה מקיבוץ בית השיטה הוקלט על ידי אלברשטיין לאלבומה נמל-בית בשנת 1983, תקופת מלחמת לבנון (הראשונה). הביצוע של אלברשטיין לשיר “לכל איש יש שם” של זלדה (מתוך האלבום – כמו צמח בר/ 1975), מזוהה עם טקס קריאת שמות הנספים בשואה.

עוד משיריה המפורסמים הם “החול יזכור” של נתן יונתן, המבכה את “הנעורים שבאו פתע אל סופם” והפך עם השנים להיות מזוהה עם שכול.

לצד שירי המולדת, ביצעה אלברשטיין גם שירים אישיים יותר המבטאים את נפש האדם ובעיקר את נפש האשה. הדבר בא לידי ביטוי בולט באלבום “כמו צמח בר” מ-1975 ששיקף את הלך הרוח במדינה אחרי מלחמת יום כיפור, אחד האלבומים החשובים בקריירה שלה והמצליח ביותר מביניהם, עם השירים; “כמו צמח בר” המדבר על כאב בעקבות דחייה חברתית והשיר “אדבר איתך” (“כשאתה חיוור מצער, מתחפר בשתיקתך…”) המבטא אהבה של אשה לגבר (שניהם למילותיה של רחל שפירא).

ב-1978 הקליטה אלברשטיין אלבום שלם משיריה של רחל שפירא שכלל את השירים “שיר תשרי”, התבהרות חלקית”, וכן את “פרח משוגע” בלחנו של מוני אמריליו.

אלברשטיין, הוציאה במהלך שנים אלה גם אלבומים של שירי ילדים, ובכך הייתה לאחת הזמרות הראשונות שהקליטה שירים לילדים. היא החלה זאת כבר באלבומה הראשון, שבו נכלל השיר “מקהלה עליזה” (נאור / הירש) שהפך ללהיט ילדים גדול. אלבומה השני, “צעצועיה של אסנת”, כבר הוקדש כולו לשירי ילדים וכך גם אלבומים נוספים שהוציאה. באמצע שנות השבעים השתתפה אלברשטיין בתוכנית הטלוויזיה לילדים “קרוסלה”, בעקבותיה הוציאה שלושה אלבומי ילדים עם שירים מהתוכנית.

★ שנות השמונים והתשעים

החל משנות ה-80 החלה אלברשטיין לבצע יותר שירים שכתבה והלחינה בעצמה ופחות של יוצרים אחרים. היא עברה משירי ארץ ישראל היפה לשירי מחאה אישיים, כיוון שהרחיק אותה מחלק מקהלה הישן, שהסתייג מביטויים של מחאה חברתית ופוליטית. השינוי חל גם בסגנון המוזיקלי: מבלדות לשירים בגוון מחוספס יותר של רוק רך.

אלבומה “מהגרים” מ-1986, שבו כתבה לראשונה את מרבית השירים, עסק בתחושות ורגשות של מהגרים לארץ מתקופות שונות, כפי שהיא והוריה היו בעבר. האלבום כלל שיר על מעברת שער העלייה שבה גרה אלברשטיין כשעלתה לארץ ובזכות הצלחת השיר המנציח את המעברות, לאלברשטיין ניתנה הזכות להדליק משואה בטקס יום העצמאות. יהודים ממוצא אשכנזי, כמו אלברשטיין היוו מיעוט במעברות. לכן העובדה שמכל האמנים שגדלו במעברות והנציחו אותן, דווקא אלברשטיין האשכנזיה זכתה להכרה ממסדית בהשגה זה, עוררה ביקורת ציבורית.

מגמת השינוי המוזיקלי בולטת ביותר באה באלבומה המצליח “לונדון” מ-1989, שהיה גם אלבומה הרוקיסטי ביותר, בו נכללו שירי מחאה כמו “לונדון” של חנוך לוין (מתוך המחזה “אורזי מזוודות”), המתאר סיבות אישיות לעזיבת הארץ לטובת לונדון (“שם היאוש נעשה יותר נוח”), ו”חד גדיא”, שיר מחאה פוליטי לנוכח האינתיפאדה הראשונה וכנגד השליטה הישראלית בשטחים. שיר זה, המתאר מחזור דמים כפראפרזה על השיר הידוע מההגדה של פסח, הוחרם בתחנות הרדיו וגרר תגובות סוערות נגדה.

גם באלבומיה הבאים שהקליטה בשנות התשעים: “האהבה מאלתרת” (1991), “דרך אחת” (1995) ו”תיכף אשוב” (1999), כתבה אלברשטיין את רוב מילות השירים ואת חלקם גם הלחינה.

חלק מהשירים היו שירי אהבה כמו “האהבה מאלתרת”, חלקם שירים על חיים אישיים כמו “יש לי זמן” או “כבר שנתיים” וחלקם שירי מחאה חברתית ופוליטית כמו “שלום רב” שכוון כנגד הכפייה הדתית, “הקוסם” שביקר את ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו וגרר שיח ציבורי, ו”רבקה” למילותיה של רחל שפירא שביקר את יחס החברה הישראלית לעובדים הזרים. שירה “נוסע סמוי”, אשר הולחן במקור על ידי גדעון כפן למילותיה, הולחן מחדש על ידי יהודית רביץ ויצא בשנת 1993 באלבומה של רביץ “ומאוד לא פשוט לחכות”.

ב-1994 כתבה אלברשטיין את ספר הילדים “אני לא מושלם!”, אותו אייר איקו אביטל.

בשנת 1995 צילמה חוה אלברשטיין עם בן זוגה הבמאי נדב לויתן את סרט התיעוד “מוקדם מדי לשתוק, מאוחר מדי לשיר”. השניים התחקו אחר משוררי היידיש האחרונים שחיו בארץ. רבים מן היוצרים שהופיעו בסרט נפטרו זמן מה לאחר הצילומים, והסרט מהווה מעין מחווה של הנצחה לדור שלם של יוצרי יידיש.

בסרט שרה חוה אלברשטיין בביצוע חי כמה שירים ביידיש. אחד המשוררים המופיעים בסרט – בינעם הלר מקריא את שירו “מיין שוועסטער חיה”, בשנת 1998 הלחינה והקליטה חוה את השיר באלבומה “הבאר” עם להקת הקלזמטיקס.

החל ממחצית שנות התשעים ועד לשנת 2007 קיימה אלברשטיין את הופעותיה מחוץ לישראל, למרות שהמשיכה לגור בה. ההופעות הראשונות שקיימה לאחר ההפסקה הארוכה זכו לתשומת לב רבה ולהד תקשורתי רחב.

בסוף שנות התשעים ובתחילת המאה ה-21 היא הוציאה אלבום יידי בשם “The Well” (“הבאר”) עם להקת הקלזמטיקס, איתה גם הופיעה בארצות הברית, את האלבום “Foreign Letters” (“אותיות זרות”) שכלל שירים חדשים בעברית וביידיש, ואוסף משיריה העבריים עבור הקהל הבינלאומי בשם “Crazy Flower: A Collection” (“פרח משוגע: אוסף”). אלברשטיין, זוכה החל מראשית המאה ה-21 להצלחה יפה בשוק המוזיקה הבינלאומי, שם היא מקוטלגת בדרך כלל כאמנית מוזיקת עולם.

★ העשור הראשון של המאה ה-21

אלברשטיין, זכתה להצלחה מחודשת בארץ עם האלבום “מוצאי חג” מ-2003. באלבום זה בולטת שוב מחאה חברתית, בעיקר היחס לעובדים הזרים ונושא איכות הסביבה, כמו בשירים “מוצאי חג”, “וורה מבוקרשט”, “צל”, “נדל”ן”, “נחל גוסס” ועוד. אלבומה הבא, “קוקוס” מ-2005, היה קליל ומחוייך יותר, עם השירים “קוקוס”, “כל שעה נשיקה” ו”גבר כלבבי”.

בשנת 2004, זכתה אלברשטיין בפרס אקו”ם על ביצוע, הפצה וקידום הפזמון הישראלי. ב-2005 זכתה בתואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת תל אביב.

ב-2006, יצא בהפקה בינלאומית אלבום יידי בשם “לעמעלע” (“כבש קטן”), שהכיל שירים של משוררי יידיש ידועים כמו איציק מאנגר, שאותם הלחינה אלברשטיין בעצמה. אלבום זה זכה בישראל לתשומת לב גדולה יותר מאשר אלבומיה הקודמים ביידיש. בראיון שנערך לשם קידום האלבום בעיתון ידיעות אחרונות התבטאה אלברשטיין כנגד תחרות הזמר הטלוויזיונית “כוכב נולד”.

בשנה זו, 2006, הוענק לאלברשטיין פרס הופשטיין על הישגיה המוזיקליים ביידיש ועל אומץ ליבה בהעניקה לשיר יידיש מקום מכובד ואמוציונלי, גם בזמנים בהם היידיש לא הייתה פופולארית בפומביי.

באותה השנה, יצאה לאור מהדורה חדשה של אלבומה משנת 1975 “כמו צמח בר”. הוצאה זו כללה כרצועות בונוס את הביצוע המקורי לשיר הנושא “כמו צמח בר” מתוך הסרט “דודי ורעי”, וכן ששה קטעים מהופעה חיה באולם צוותא משנת 1976 וקטע וידאו מאותה הופעה. בפתח החוברת המתלווה לאלבום, הוסיפה אלברשטיין מספר מילים למהדורה החדשה, בה היא תוהה על התמימות והנאיביות שאפפו את מילות שירי האלבום המקורי;

עטיפת האלבום “Foreign Letters”

“האמנם – “מלחמה שאף פעם לא די לה היא עכשיו במקום אחר”? האמנם – “הזמן ישקיט הכל”? … האמנם למדנו מה שהבטחנו לעצמנו?” – חוה אלברשטיין, 2006.

ב-1 בינואר 2007, פתחה אלברשטיין בסיבוב הופעות בישראל לראשונה מאז 2000. ההופעות זכו להצלחה גדולה ולשבחי הביקורת. בהמשך השנה היא הוציאה את אלבום שירי הערש “שביל החלב – שירי ערש”, למילותיהן של; עדולה, נאוה סמל, רחל שפירא, צרויה להב ואלברשטיין עצמה, וכמו כן, השתתפה בהקלטת השיר “נפשי” של שאנן סטריט. באפריל 2008, יצא אלבומה “טבע האדם”, שנוצר בשיתוף פעולה עם מוזיקאי הג’אז אבי ליבוביץ’, אותו פגשה תוך כדי עבודתה עם סטריט.

האלבום הולחן ברובו בידי ליבוביץ’ והחזיר את אלברשטיין לעמדת “הזמרת המבצעת” לראשונה מאז שנות השמונים. באוקטובר 2008, יצא האלבום “חוה אלברשטיין בהופעה” שהינו תיעוד של סיבוב ההופעות המצליח. ההופעה הוקלטה באולם “נגה” ביפו, שם גם התקיימה ההופעה הראשונה בסיבוב הקאמבק ב-2007.

בשנת 2010, הוציאה אלברשטיין את אלבומה ה-58 במספר – “ברוך הבא”, שזכה לתשבחות המבקרים

ב-1 בינואר 2007, פתחה אלברשטיין בסיבוב הופעות בישראל לראשונה מאז 2000. ההופעות זכו להצלחה גדולה ולשבחי הביקורת. בהמשך השנה היא הוציאה את אלבום שירי הערש “שביל החלב – שירי ערש”, למילותיהן של עדולה, נאוה סמל, רחל שפירא, צרויה להב ואלברשטיין עצמה, וכמו כן, השתתפה בהקלטת השיר “נפשי” של שאנן סטריט.

באפריל 2008, יצא אלבומה “טבע האדם”, שנוצר בשיתוף פעולה עם מוזיקאי הג’אז אבי ליבוביץ’, אותו פגשה תוך כדי עבודתה עם סטריט. האלבום הולחן ברובו בידי ליבוביץ’ והחזיר את אלברשטיין לעמדת “הזמרת המבצעת” לראשונה מאז שנות השמונים. באוקטובר 2008, יצא האלבום “חוה אלברשטיין בהופעה” שהינו תיעוד של סיבוב ההופעות המצליח. ההופעה הוקלטה באולם “נגה” ביפו, שם גם התקיימה ההופעה הראשונה בסיבוב הקאמבק ב-2007.

בשנת 2010 הוציאה אלברשטיין את אלבומה ה-58 במספר – “ברוך הבא”, שזכה לתשבחות המבקרים.

★ משפחה

אלברשטיין הייתה נשואה לאמרגן והמפיק במוזיקלי עמירם טננבוים, ולהם שני ילדים. בעלה השני היה הבמאי נדב לויתן, אותו הכירה ב-1981 במהלך צילומי סרטו “סיפור אינטימי”, בו שיחקה בתפקיד הראשי. ב-1997 שיחקה בסרט “אין שמות על הדלתות”, גם הוא בבימויו של לויתן. אלברשטיין אף הלחינה את פס הקול לשני סרטים נוספים של לויתן, “ילדי סטלין” ו”גרופי”. לויתן, כתב את כל שירי האלבומים “מוצאי חג” ו”טבע האדם” וכן, חלק משירי האלבום “קוקוס”.

אלברשטיין היא סבתא לחמישה נכדים, שלדבריה תרמו להחלטתה להוציא ב-2007 את האלבום “שביל החלב – שירי ערש”. מתוך ויקיפדיה.

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

דילוג לתוכן