ניו זילנד, הייתה הראשונה שקיבלה את פני השנה החדשה, מאוחר יותר חגגה אוסטרליה ◄ ערב השנה החדשה, נחוג כמעט בכל רחבי העולם, גם במדינות שדתן הרשמית איננה הנצרות, כמו; יפן, הודו, טורקיה, סין, תאילנד, טייוואן וגם ב… ישראל ◄ יש יהודים, הרואים בחגיגת ליל השנה האזרחית החדשה סממן של התבוללות מן הבחינה הלאומית ועבודה זרה מן הבחינה הדתית, בעיקר משום שמדובר בחג לא יהודי.
השנה האזרחית החדשה נכנסה, סילבסטר 2011 – New Years Eve
גם בישראל, נכנסה השנה האזרחית החדשה; 2011. בשעה טובה ומוצלחת. ניו זילנד, בשל מיקומה הגיאוגרפי על פני כדור הארץ, הייתה הראשונה שקיבלה את פני השנה החדשה, שלוש שעות מאוחר יותר חגגה אוסטרליה בזיקוקים צבעוניים, ואחריהן בהפרש של שעה סין, ושאר המדינות ביבשת אסיה.
סילבסטר או ליל סילבסטר הוא השם המקובל בישראל (וכן במספר מדינות במרכז אירופה) ללילה שבו מתחלפת השנה על פי הלוח הגרגוריאני, כלומר, הלילה שתחילתו ב-31 בדצמבר והמשכו ב-1 בינואר. החג נקרא כך מכיוון ש-31 בדצמבר הוא גם יום חגו של האפיפיור סילבסטר הראשון, שכיהן בשנים 314–335 ומת ב-31 בדצמבר, ומאז שקיבל מעמד קדושה הפך התאריך ליום הזיכרון המוקדש לו בכנסייה הקתולית. אין קשר בין יום סילבסטר הקדוש לליל השנה החדשה חוץ מהתאריך.
ברוב הארצות קרוי חג זה בשם “ערב/ליל השנה החדשה” (באנגלית: New Year’s Eve, בצרפתית; Jour de l’An, ברוסית; Новогодняя Ночь). בנוסף קיימים שמות מסורתיים עתיקים במספר מדינות, למשל; Nochevieja בספרד ו-Hogmanay בסקוטלנד.
◄ היסטוריה
1 בינואר, הונהג לראשונה כתחילתה הרשמית של השנה עם כניסתו של לוח השנה היוליאני ברומא בשנת 45 לפנה”ס על פי הוראתו של יוליוס קיסר שנה קודם לכן. בעולם הנוצרי העתיק (ובלוחות שנה של מדינות קתוליות רבות באמריקה הלטינית עד היום), מוזכר 1 בינואר, כ”יום ברית מילה של ישוע” (שהרי חג המולד, 25 בדצמבר, מציין את יום הולדתו, ולכן בריתו ביום השמיני: 1 בינואר).
במהלך המאה ה-16, הוכרז 1 בינואר, ברוב מדינות אירופה המערבית כתחילתה הרשמית של השנה החדשה, וזאת עוד לפני המעבר ללוח השנה הגרגוריאני.
רוסיה, שחגגה את תחילת השנה ב-1 בספטמבר, עברה לתאריך זה על פי הוראתו הישירה של פטר הגדול בשנת 1700, 218 שנה לפני אימוץ הלוח הגרגוריאני. על כן, שמו של סילבסטר, נקשר לחגיגות סוף השנה (במדינות הרלוונטיות) רק עם הפיכת 31 בדצמבר ליום השנה האחרון — יותר מ-1,200 שנה לאחר מותו של הקדוש הקתולי.
בנוסף לכך, הכנסייה התנגדה זמן רב לעריכת חגיגות פומביות ב-31 בדצמבר, זאת בשל המקורות הלא נוצריים של החג. מבחינתה של הכנסייה הקתולית מדובר ביום זיכרון אופציונלי לקדוש מסוים בלבד, הדרגה הנמוכה ביותר ליום טוב בנצרות הקתולית ואחד מ-92 ימים בעלי סיווג זהה בלוח הרשמי של הוותיקן.
יתרה מכך, עבור כנסיות של רוב המדינות הקתוליות (ספרד, למשל), זהו תאריך שגרתי לחלוטין, זאת כיוון שבלוח הדתי שלהן קיים פטרון קדוש דומה לכל יום ויום בשנה.
◄ סילבסטר כיום
ערב השנה החדשה, נחוג כמעט בכל רחבי העולם, גם במדינות שדתן הרשמית איננה הנצרות, כמו; יפן, הודו, טורקיה, סין, תאילנד, טייוואן וגם בישראל. הסיבה להשתרשות החג דווקא בציבור החילוני בעולם נעוצה בכך שלוח השנה הגרגוריאני הוא הלוח שעל פיו מתנהלים החיים החילוניים ברוב המדינות, ובכלל זה חיי התרבות, הכלכלה והמסחר.
ליל סילבסטר, נחגג במסיבות ששיאן בחצות הלילה, עם התחלפות השנה ונחתם בנשיקה. כיכר טיימס בניו יורק, קנתה לעצמה שם ברחבי העולם כאחת מזירות המסיבה הראשיות. בין הבניינים בכיכר נתלה כל שנה כדור ענק היורד אל החוגגים בחצות. מסיבות נוספות נערכות במקומות ציבוריים נוספים ברחבי העולם כמו גם במועדונים ובבתים פרטיים. מנהג נפוץ נוסף הוא יריית זיקוקין די-נור במרכזי הערים הגדולות.
במדינות רבות 1 בינואר (New Year’s Day) הוא חג ויום חופשה רשמי. להבדיל מ-31 בדצמבר, שאינו חג אלא סיבה למסיבה, ערב לקראת החג (New Year’s Eve).
◄ הסילבסטר בישראל
בישראל נחגג הסילבסטר בקרב חלק מהציבור החילוני עוד לפני קום המדינה, והפופולריות של חגיגות אלו בציבור הישראלי הולכת וגוברת עם השנים. כמו בכל העולם לא נושאות החגיגות אופי דתי אלא אופי של מסיבה. החג, מצוין ונחגג במסיבות פרטיות, במועדוני לילה ובאולמות אירועים. העולים מחבר העמים נוהגים גם לציין את החג בקרב המשפחה והחברים ולא במסיבות. בשונה מהנהוג במדינות אחרות, בישראל החג אינו מצוין במסיבות רחוב ציבוריות.
בהודעה על-פי פקודת סדרי השלטון והמשפט נכלל בחגי הנוצרים תושבי ישראל חג בשם; “ראש השנה”, שהוא 1 בינואר, ולא מוזכר השם; “סילבסטר”.
העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים והעולים מברית המועצות לשעבר משמרים את המסורת לחגוג את נובי גוד (שנה חדשה) ולא את הסילבסטר.
◄ המחלוקת סביב מסיבות הסילבסטר
יש יהודים, הרואים בחגיגת ליל השנה האזרחית החדשה סממן של התבוללות מן הבחינה הלאומית ועבודה זרה מן הבחינה הדתית, בעיקר משום שמדובר בחג לא יהודי. תורמת לכך העובדה, כי ברבות השנים נקשר בישראל היום עם הכנסייה הנוצרית ולו באורח לא פורמלי, יחד עם קשירתו של הלוח כולו אל הכנסייה. בהלכה היהודית חל איסור לציין חגים של עובדי עבודה זרה.
חגיגות הסילבסטר בעיר סידני אוסטרליה
במשנה תורה לרמב”ם, כתוב כך; “עבודה זרה עצמה ומשמשיה ותקרובת שלה וכל הנעשה בשבילה אסור בהנאה” (הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק ז’ הלכה ג’) והכסף משנה מפרש במקום כי מדובר גם בחגים של עובדי עבודה זרה האסורים בהנאה.
מסיבה זו, הודיעה מחלקת הכשרות של הרבנות בערים שונות כי תשלול את תעודת הכשרות מבתי מלון ומאולמות אירועים שבהם ייערכו חגיגות סילבסטר.
’הרבנות’, נסוגה מדרישתה לאחר שבפסק דין שניתן בעקבות עתירה לבג”ץ, נקבע שאת תעודת הכשרות יש לתת לפי שיקולים הקשורים בכשרות המזון בלבד, משום שהחוק; “לא נועד לשרת מטרות של השלטת דיני ההלכה בעניינים אשר אינם חלק מדיני כשרות המזון”.
טיעון נוסף נגד חגיגת הסילבסטר בישראל הוא שמו של הלילה הקרוי על-שם קדוש נוצרי. ישנן גם טענות על כך שכאפיפיור, סילבסטר הראשון הביא לשנאת יהודים ולפעולות נגדם.
סילבסטר, שפעל במאה הרביעית, עסק אמנם בדיכוי כופרים באחדותו של השילוש הקדוש, אולם אין ראיות לכך שפעל באופן מיוחד כנגד היהודים. מקור הטענות, ככל הנראה, באחריות הכוללת של הכנסייה הנוצרית לפרעות ממניעים דתיים ביהודי אירופה, בתקופות מאוחרות יותר, והן נפוצו במידה רבה בזכות האינטרנט.
◄ תחילת שנה חדשה
בכל חלקי העולם מקובל לציין תחילת שנה חדשה בחג או ביום שמחה, בהתאם למועד תחילת השנה בתרבות או בדת המקומית.
דבש ומאכלים מתוקים תופסים מקום בשולחן החג לא רק ביהדות. בחלק ממדינות דרום ומזרח אסיה, נוהגים להתיז מים אחד על השני בתקווה לשנה גשומה.
הקלטים, שחגגו את השנה החדשה ב-31 באוקטובר, נהגו למסמר למפתני הבתים עוגות ושאר מאפים כסימן למזל. במדינות הבלקן ישנו מנהג לאפות לחגיגות השנה החדשה עוגה ובתוכה מטבע כסף וזהב; למאושר שבחלקו נופלת החתיכה עם המטבע, יהיה מזל בשנה הנפתחת.
בתרבויות חקלאיות רבות נהגו לחגוג את תחילת השנה עם בוא הסתיו, שבישר את פתיחת עונת החקלאות. לפני התפשטות לוח השנה הגרגוריאני, נהגו באירופה לחגוג את השנה החדשה ב-1 באפריל, תאריך המציין את תחילת האביב.
◄ תאריכי שנה חדשה ברחבי העולם
▼ ינואר/חורף
• 1 בינואר – תחילת השנה על פי הלוח הגרגוריאני, נחגג כראש השנה בעדות נוצריות “מערביות” ומציין את יום ברית המילה של ישו.
• 14 בינואר – הוא ראש השנה על פי הלוח היוליאני ועל פי הנצרות האורתודוקסית. במרבית המדינות בהן קיים רוב אורתודוקסי חוגגים גם את ראש השנה הגרגוריאני, כחג “חילוני” וגם את ראש השנה היוליאני, כחג דתי
• השנה החדשה על פי לוח השנה הסיני, שהוא לוח שנה מבוסס-ירח, מתחילה כשמונה שבועות לפני תחילת האביב, בין 21 בינואר ל-21 בפברואר
• ראש השנה הווייטנאמי, Tết Nguyên Đán, מתרחש בדרך כלל בחפיפה לראש השנה הסיני
• את לוסאר, ראש השנה הטיבטי, חוגגים בשך 15 יום המתחילים ביום הראשון של החודש הראשון על פי לוח השנה הטיבטי, במקדשים מתחילים את החגיגות כבר ביום ה-29 של החודש ה-12. מאחר שהטיבטים מנהלים את חייהם לפי לוח שנה ירחי, התאריך משתנה משנה לשנה. לוסאר מתרחש בין ינואר למרץ, בשלהי תקופת החורף אך לפני בוא האביב.
הטיבטים, חוגגים בעיקר בשלושת הימים הראשונים של החג, לקראת החג מנקים היטב את הבתים, מקשטים אותם ומגישים מנחות. בערב החג עורכים הנזירים פוג’ה טקסית. לחג מאכלים מיוחדים (סוג של אטריות הקרוי גוטוק) ומשקה אלכהולי מיוחד (צ’האנג).
▼ מרץ/אפריל – אביב
• 14 במרץ – הולה מוהלה, ראש השנה הסיקי, על פי הלוח הננקשאהי
• נורוז, ראש השנה וחג האביב בתרבות הפרסית (וגם אצל חלק מבני העדה הכורדית), מתרחש ביום שבו מתרחשת נקודת השוויון במרץ
• ראש השנה בזורואסטריות חופף לנורוז
• 21 במרץ, הוא הנורוז, ראש השנה בלוח השנה הבהאי
• בהודו חוגגים את השנה החדשה, “אוגאדי” או Gudi Padwa, במרץ-אפריל
• 1 באפריל – ריש ניסאנו, השנה החדשה האשורית
• 14 באפריל – השנה החדשה בפאנג’ב
• באמצע אפריל נחגגת השנה החדשה גם בנפאל
• 13 באפריל- 15 באפריל – השנה החדשה בקמבודיה ובלאוס
• 14 באפריל- 15 באפריל – פוהלה בייסח’ – ראש השנה בבנגלדש
• תחילת השנה של הסינהאלים, נקבעת על ידי אסטרולוגים וכהני דת, אך מתקיימת לקראת סוף אפריל
▼ ספטמבר/אוקטובר – סתיו
• ראש השנה, נחגג על פי הלוח העברי בא’ בתשרי, החל בספטמבר. (ביהדות ראשי שנה נוספים, ובהם ראש השנה למלכים בא’ בניסן; ראש השנה לאילן בט”ו בשבט).
• 11 בספטמבר (12 בספטמבר בשנים מעוברות) – נו-רוז או אנקוטטש – ראש השנה בכנסייה הקופטית והאתיופית
• לתושבי אזור מרוואר וגוג’אראט שבהודו, דיוואלי הוא גם ראש השנה.
● מתוך ויקיפדיה – האינצקלופדיה.
● עיצוב תמונת שער אופיר גפגוביץ – Exite – עיצוב אתרים
Add Comment