השיקום כולל כריתת העצים השרופים המסכנים את הציבור ביישובים ובחניוני מטיילים ◄ פקיד היערות של משרד החקלאות: לא כל העצים שנשרפו צריכים להיכרת. עצים רחבי עלים (אלונים, אלות, חרובים) ככל הנראה יתחדשו באביב למרות שנראים שרופים. בהעדר ניהול מרכזי וליווי מקצועי, גם מעט העצים שנותרו בחיים אחרי השריפה, ייעלמו
משרד החקלאות: שיקום העצים ששרדו את השריפה בכרמל למעלה מ- 30 מיליון ₪
שבועיים לאחר האסון האנושי והאקולוגי של השריפה בכרמל (2010), הולכים ומתחוורים, ממדי הנזק הקשים גם לטבע ולסביבה, כך עלה היום (חמישי) מסקירה מקיפה שבוצעה על ידי פקידי היערות של משרד החקלאות בשטח השריפה באזור הכרמל ובישובים מסביב, לדברי, פקידי היערות של משרד החקלאות, חגי שניר וישראל גלון; “מדובר באסון אקולוגי בסדר גודל לאומי, וכי שיקום העצים, אשר שרדו את השריפה וכריתת העצים השרופים שמסכנים את הציבור ביישובים ובחניוני מטיילים מוערכת בלמעלה מ- 30 מיליון ₪(!!), המדובר במשאבים מקצועיים ותקציביים שלא הופנו עד היום לתחום העצים”.
על פי הערכות משרד החקלאות ופיתוח הכפר, המדובר באלפי עצים אשר נפגעו חלקית בשריפה, ודורשים שיקום ממושך ומקצועי מחד, ומאידך אלפי עצים, שיש ’לכרות’ אותם בשל הסכנה, כי יקרסו.
משרד החקלאות, מסביר, כי מאז שהסתיימה השריפה, העמיד לרשות הכוחות בשטח, יועץ מקצועי לכל צוותי הגוזמים בכרמל, על מנת שהעצים המעטים שנותרו בחיים, אחרי השריפה, לא יכרתו לשווא. על פי המצב בשטח, עולה, כי עצים רחבי עלים, כדוגמת; אלונים, אלות, חרובים, וכדומה, אין לכרות (!), זאת ומכיוון שהם צפויים להתחדש באביב, למרות שהם נראים שרופים.
לדברי פקידי היערות, הסכנה היא שבהיעדר יכולת להנחות ולפקח על פעולות הגורמים השונים בשטח, בהם; רשויות מקומיות, הפועלות בכל גזרת היישובים שנפגעו, עלול להיווצר כאוס, אותו מקווה משרד החקלאות, למנוע באמצעות מימון הליווי המקצועי הצמוד.
במטרה לבצע את ה’גיזום’ הדחוף של עצים המסכנים את הציבור, באופן מקצועי ועל מנת למנוע כריתת עצים מיותרת, הנגרמת לעיתים בגלל חשש יתר, מנפילת עצים או משריפה נוספת, מעסיק משרד החקלאות, צוות יועצים, אשר יפקחו מקרוב על הגוזמים בשטח. מטרות הפיקוח הצמוד למנוע גיזום לא הכרחי של עצים אשר יכולים להתחדש, להקטין את הבהלה הגורמת לגיזום רב מדי, ולדאוג לגיזום מקצועי, בהתאם להנחיות, של העצים שאותם כן, יוחלט לגזום.
תכנית הטיפול בעצים באזור הכרמל, אשר נקבעה על ידי פקיד היערות של משרד החקלאות, נחלקת לפעולות שיעשו בטווח המיידי ולפעולות שיעשו בטווח הארוך.
במקומות בהם היה ’מרעה’, האש לא התפשטה, צילום ארכיון: פלאש 90
בטווח המיידי, יתבצע גיזום בטיחותי בלבד בדרכים, בשבילים ובקרבת מבנים. כריתת עצים מתים או מסוכנים, תעשה בהיתר ולאחר קבלת רישיון כריתה כחוק. בחניונים ובאזורים קולטי קהל, יבוצע גיזום הכרחי בלבד.
עוד ממליץ משרד החקלאות, לפזר רסק גזם בשטחי הביניים המיועדים לגינון. הרסק, יקטין את סחף הקרקע, ויהווה תשתית טובה לשיקום הקרקע לקראת שתילה. במקביל מומלץ לבצע סקר הערכת סיכונים לקראת חורף 2011 למניעת שברים בעצים.
בטווח הארוך, תוכן תוכנית שיקום ונטיעות לישובים בשיתוף התושבים ואדריכל נוף בפיקוח וליווי צמוד של משרד החקלאות. המשרד, מעודד השקעת משאבים ושימת דגש עיקרי על שיקום ושמירה של העצים הקיימים. אך על מנת לשקם את הסביבה, ידרשו גם נטיעות, ולפיכך, ממליץ המשרד לקיים נטיעות של עצים, שיחים וצמחיה שיתאימו לאזור וכן יתאימו לאזור שהנו מועד לשריפות, ולגינון מקיים.
משרד החקלאות, ילווה את היישובים ואדריכלי הנוף בעקרונות תכנון ובבחירת הצמחייה ובליווי ופיקוח על הביצוע. כמו כן, כדי לקבל שיקום מהיר של היישובים והחניונים, יש לשתול עצים גדולים.
העצים המומלצים, הינם מיני אלון, אלה, חרוב, מיש וכדומה. עוד ממליץ משרד החקלאות שבתהליכי פיתוח המתבצעים באזור הצפון, תינתן עדיפות להעתקת עצים מתאימים מאזורים אלו ליישובים ולחניונים שנפגעו, כחלק משיקום הנוף. כמו כן, ממליץ המשרד על דילול מבוקר של חורש והעתקת העצים גם הם למקומות מיושבים שנפגעו.
ב’חורש’, וב’יער’, מומלץ שלא להתערב בפעולות גיזום או נטיעה. עיקר הפעילות, צפויה בעוד כשנתיים, אז יחלו בפעילות דילול של נבטים ועשביה לא רצויה, וגיזום מבוקר בשלבים.
דפנה יוריסטה, דוברת משרד החקלאות ופיתוח הכפר, הוסיפה ומסרה לפורטל “כאן נעים”, כי עוד עולה מפעילות משרד החקלאות, בשטח, כי במקומות בהם היה ’מרעה’, האש לא התפשטה. בדיקות של אנשי המקצוע במשרד, מלמדות, כי שטחי המרעה הם אלו שבלמו את השריפה מהתפשטות נוספת באזורים רבים, הודות ל”ניקוי” השטח בין העצים על ידי בעלי החיים, כך שהשריפה לא מתפשטת כיוון שאין לה צמחיה צפופה להיאחז בה.
אחת הדוגמאות החיות לכך היא חווה בה מתקיים ’מרעה סוסים’. שטח החווה עומד על כ- 700 דונם. החווה, כולה נשמרה בשלמותה בלי להיפגע כלל מהאש בעוד שכל השטח שמסביב לחווה נשרף. בדומה, בחווה בה מתקיים ’מרעה בקר’, נשמרו בשלמותם כ- 2,000 דונם בזכות היותם שטחי מרעה.
משרד החקלאות, ממליץ לקיים ’ממשק מרעה’ קבוע, במשך כל השנה, ב’אזור הכרמל’, וכך לסייע במניעת התפשטות שריפות.
Add Comment