כ– 14% מהאוכלוסייה בישראל ובעולם סובלים מ’דיכאון’ ◄ כ– 3% עד 5% מבני הנוער חווים דיכאון קליני מדי שנה ◄ בין 80% – 90% יכולים לקבל עזרה באמצעות, תמיכה פסיכולוגית, טיפול תרופתי (“רמוטיב” העשוי מתמצית צמח היפריקום פרפוראטום, הידוע גם בכינוי St. John’s wort (ובעברית; פרע)) או שילוב של שניהם גם יחד
לקראת יום המודעות לדיכאון וחרדה: רמוטיב, התרופה שתוציא את ה’דיכאון’ מן הארון
כ– 14% מהאוכלוסייה בישראל ובעולם, סובלים מדיכאון. מי לדעתכם סובל יותר מ’דיכאון’ – נשים או גברים? מבחינה סטטיסטית, התשובה היא, כי נשים, סובלות יותר מאשר גברים. בארה”ב, כ – 10% מהנשים סובלות מדיכאון בעוד שרק כ -4% מן ה’גברים’, סובלים מכך. זוהי רק דוגמא אחת משלל התייחסות לתופעת הדיכאון – כך עולה מנתונים שפורסמו לקראת ’יום המודעות לדיכאון וחרדה’, אשר יצוין השנה בישראל ביום חמישי 4.11.2010, ויוקדש להגברת המודעות לתופעת הדיכאון המהווה את המחלה הנפשית הנפוצה ביותר בעולם.
ארגון הבריאות העולמי ה- ’WHO’, מעריך, כי עד שנת 2020, עלולה “מחלת הדיכאון”, להיות מדורגת במקום השני מבין המחלות החמורות בעולם אחרי התקפי לב, מבחינת העול הגלובלי שהיא מהווה על האנושות, בשל אובדן ימי עבודה ועלויות הטיפול הגבוהות. לרגל השקת מינון חדש של רמוטיב / Remotiv, התרופה הצמחית לטיפול בדיכאון מתמצית צמח היפריקום פרפוראטום, הידוע גם בכינוי St. John’s wort (ובעברית: פרע), מובאים בפניכם מספר מיתוסים ועובדות נכונות על תופעת הדיכאון בארץ ובעולם;
מסתבר, כי נכון להיום, על אף הפתיחות הגדולה לנושא הדיכאון, רבים מהמתמודדים עם התופעה סובלים מדימוי שלילי בעיני החברה (סטיגמה). לפיכך, יום המודעות הבינלאומי למחלות דיכאון וחרדה, מהווה הזדמנות “להוציא את הדיכאון מהארון”, ולדון בפתיחות בהיבטים השונים של התופעה ובעובדות הנכונות על דיכאון.
◄ מדוע נוצר דימוי שלילי לדיכאון?
חלק מהדימוי השלילי מתבסס, ככל הנראה, על תרבות הקולנוע אשר העצימה את הפן השלילי באופיין של דמויות שסבלו מדיכאון, ובחלק מן המקרים (כמו בסרט; “קן הקוקיה”) אף ייחסה להם תכונות של אלימות. עובדות המדעיות הן שהדבר רחוק מאוד מהמציאות. רוב האנשים אשר סובלים מדיכאון לא מפגינים כלל התנהגות אלימה.
◄ מה גורם לדיכאון?
לתופעת הדיכאון מספר סיבות שחלקן עדיין לא ידועות. ככל הנראה ישנם גורמים ביולוגיים ורגשיים שעלולים להגביר את הסבירות שאדם יפתח תופעת דיכאון במהלך חייו. בעשור האחרון, מצביעים על קשר גנטי לדיכאון, היכול לעבור בתורשה. חוויות חיים קשות, דפוסי אישיות מסוימים, מתח גבוה, הערכה עצמית נמוכה, או פסימיות קיצונית יכולים להגביר את הסיכון להיות מדוכא.
◄ האם דיכאון בא לידי ביטוי רק במצב רוח ירוד?
לדיכאון הרבה תסמינים שונים, כל תסמין יכול להיות קשור גם בתופעות אחרות שאינן בהכרח דיכאון. חזרה של מספר תסמינים ביחד למשך זמן עשויה להצביע על מצב של דיכאון המחייב טיפול. התסמינים הם, תחושת עצב, ריקנות, חוסר תקווה, פסימיות, אשמה, חוסר אונים, תחושת חוסר ערך, קושי לקבל החלטות, חוסר יכולת להתרכז ולזכור, איבוד עניין או הנאה בפעילויות רגילות, כמו ספורט או בילוי בהופעה, או שיחה בטלפון, אובדן אנרגיה, בעיות בהירדמות ושינה, בעיות קימה, חוסר תיאבון, איבוד משקל, כאבי ראש, חוסר מנוחה או עצבנות ורצון להיות לבד רוב הזמן.
◄ האם מי שסובל מדיכאון הוא “חלש אופי”?
דיכאון, נקשר בתודעתנו לעיתים כמצב של חולשת אופי, זהו אחד המיתוסים, שכן במציאות גם אנשים חזקים ובעלי תעצומות נפש אדירות עלולים לסבול מדיכאון המאופיין בחוסר אנרגיה עניין והנאה, קשיי ריכוז, עייפות ניכרת אפילו לאחר מאמץ קל מאוד, הפרעות שינה, ירידה בביטחון העצמי, ובהערכה העצמית ועליה ברגשות אשמה.
◄ מי סובל יותר – נשים או גברים?
מבחינה סטטיסטית נשים, סובלות יותר מדיכאון מאשר גברים. בארצות הברית, לדוגמא, כ- 10% מהנשים סובלות מדיכאון בעוד שרק כ -4% מהגברים סובלים מכך. לתופעה זו, מספר סיבות חברתיות ותרבותיות, כגון; נטייה של חלק מהנשים להפנים רגשות, שינויים הורמונאליים שנשים, עוברות במעגל החיים ומודעות רגשית גבוהה יותר לבעיה. כרבע מכלל הנשים וכשמינית מכלל ה’גברים’, יסבלו לפחות מאפיזודה אחת או אירוע של דיכאון במהלך חייהם.
◄ האם רק מבוגרים סובלים מדיכאון?
אחת הסטיגמות השכיחות ביותר בתחום הדיכאון נוגעת לבני הנוער. למרות שבני נוער רבים סובלים מדיכאון בתקופת גיל ההתבגרות, כאשר הם מתמודדים עם שינויים גופניים רבים לצד תחושות רגשיות, סביבה תחרותית ולחצים בבית הספר ובבית, התחושה הרווחת בציבור היא שמדובר במצב רוח חולף ולא בדיכאון של ממש.
חשוב להדגיש, כי לבני הנוער, כי ישנן דרכים רבות להתמודד עם הדיכאון באמצעות תמיכה, יעוץ ולעיתים גם טיפול תרופתי. יצוין, כי למרות שדיכאון פחות שכיח בבני הנוער, עדיין כ – 3% עד 5% מבני הנוער, חווים ’דיכאון קליני’, מדי שנה (כלומר; אחד מכל 25 בני נוער סובל מדיכאון.) נכון התרופה הצמחית רמוטיב, מאושרת גם לטיפול בדיכאון בבני נוער מגיל 12 ומעלה.
◄ האם כדאי לדבר על התופעה?
בחלק מהתרבויות רווח המיתוס שאם מדברים על דיכאון הדבר רק מחמיר את המצב. העובדות המדעיות הן הפוכות. אנשים שסובלים מדיכאון ומקבלים עידוד מחבריהם או בני משפחתם לדבר על הדיכאון ולחלוק ברגשות מכירים יותר בצורך לקבל עזרה מקצועית.
הצעד הראשון לקראת הניצחון על הדיכאון הוא להגדיר את התופעה. למרבה הצער, אנשים בדיכאון מתקשים לעיתים לחשוב בבהירות או להכיר בתסמינים שלהם. על ידי הפגנת דאגה ותמיכה אפשר לעודד חבר או בן משפחה הסובל מדיכאון לבקש ולקבל עזרה מקצועית.
◄ האם בכלל ניתן לטפל בתופעה?
החדשות הטובות הן שניתן לטפל בתופעת הדיכאון. בין 80% – 90% מהאנשים הסובלים מתופעת הדיכאון (גם בצורות החמורות ביותר שלה) יכולים לקבל עזרה באמצעות, תמיכה פסיכולוגית, טיפול תרופתי או שילוב של שניהם גם יחד. נכון להיום, כל קופות החולים, משתתפות בייעוץ פסיכולוגי או פסיכיאטרי, וכן במימון וכיסוי של תרופות נוגדות דיכאון.
בעשורים האחרונים, מתמודד עולם המדע, היטב עם מחלת הדיכאון, ומגוון רחב של תרופות יעילות פותחו על ידי מספר חברות תרופות מהגדולות בעולם. רוב התרופות המשווקות בעולם הינן סינטטיות.
יחד עם זאת בשנים האחרונות הושקה בעולם וגם בישראל תרופה חדשה הנקראת; “רמוטיב”, שהיא תרופת מרשם ממקור צמחי המכילה תמצית של צמח ה’היפריקום’, הגדל כצמח בר באירופה, צפון אפריקה, מערב אסיה וגם בישראל.
לרמוטיב, יעילות גבוהה ופרופיל בטיחותי גבוה. להבדיל ממרבית התרופות נגד דיכאון, רמוטיב, אינה מאופיינת בתופעות לוואי של פגיעה בתפקוד המיני והשמנה.
לאחרונה, אומרים ב’מעבדות רפא’ בע”מ, משווקי תרופת “רמוטיב”, אישר משרד הבריאות, מינון חדש של 500 מ”ג, פעם ביום (עד כה נלקחה רמוטיב במינון של פעמיים ביום), והוא אמור לשפר את ההתמדה בטיפול בדיכאון ומגביר את הצלחתו. התרופה נמסר, מאושרת גם לטיפול בדיכאון בבני נוער מגיל 12.
במחקרים, אשר השוו את רמוטיב לטיפולים סינתטיים נגד דיכאון, נמצא, כי ההיענות לטיפול הייתה גבוהה ביותר- 90% מן החולים, התמידו בנטילת התכשיר לאורך תקופת הטיפול המומלצת. יודגש, כי ההחלטה אם להתחיל בטיפול צריכה להיעשות עם הרופא, אחרי אבחון מתאים, וכמובן בהתחשבות בנטילת תרופות אחרות.
Add Comment