חג פורים שמח

מבזקי כאן ישראל

לגלריית כאן נעים

פורום כאן נעים

יחד ננצח את הגיף קורונה

היגיינה מרבית למניעת הידבקות, כמה צעדים לשטיפת ידיים. שומרים על הכללים מצילים חיים. (משרד הבריאות).

Whitney Houston – “I Will Always Love You”

Whitney Houston - performing "I Will Always Love You" (HD) com legenda. "אני חולה עליה", תתרווחו והאזינו לקול ולביצועים המדהימים האלה.

קלמן וסג”ל | 11.03.20: סיוע למשק בעקבות משבר קורונה

כאן חדשות | מדי ערב נפגשים קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל לשעה של אקטואליה קצבית, בועטת ולא מתנצלת. דיווחים, ראיונות, פרשנויות וכל הקולות שצריך לשמוע כדי להבין טוב יותר מה שקורה היום בחדשות – לפני הקלעים ומאחוריהם.

צליית בשר: כך תעשו את זה נכון

השף דן עמיר, ממסעדת BP בחיפה מסביר לנו בכמה טיפים פשוטים כיצד לצלות את הבשר ולהשאיר אותו רך ועסיסי, וגם – מה הנתח שהישראלים הכי אוהבים?

מפעל הפיס

המדים החדשים של מג”ב

הכירו את המדים החדשים של לוחמות ולוחמי משמר הגבול.

חג פורים שמח

מבזקי כאן ישראל

לגלריית כאן נעים

פורום כאן נעים

יחד ננצח את הגיף קורונה

היגיינה מרבית למניעת הידבקות, כמה צעדים לשטיפת ידיים. שומרים על הכללים מצילים חיים. (משרד הבריאות).

Whitney Houston – “I Will Always Love You”

Whitney Houston - performing "I Will Always Love You" (HD) com legenda. "אני חולה עליה", תתרווחו והאזינו לקול ולביצועים המדהימים האלה.

קלמן וסג”ל | 11.03.20: סיוע למשק בעקבות משבר קורונה

כאן חדשות | מדי ערב נפגשים קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל לשעה של אקטואליה קצבית, בועטת ולא מתנצלת. דיווחים, ראיונות, פרשנויות וכל הקולות שצריך לשמוע כדי להבין טוב יותר מה שקורה היום בחדשות – לפני הקלעים ומאחוריהם.

צליית בשר: כך תעשו את זה נכון

השף דן עמיר, ממסעדת BP בחיפה מסביר לנו בכמה טיפים פשוטים כיצד לצלות את הבשר ולהשאיר אותו רך ועסיסי, וגם – מה הנתח שהישראלים הכי אוהבים?

מפעל הפיס

המדים החדשים של מג”ב

הכירו את המדים החדשים של לוחמות ולוחמי משמר הגבול.

טור כלכלה

טור כלכלה של טוני גרגורי: למה תעשיית ההיי-טק, של ישראל, כבר לא ממריאה

0
0

טוני גרגורי, בעלי חברת קודה מילניום, בטור בכורה, מסביר, כי על מנת שחברות אינטל, בטר פלייס, כבר לא יהיו דוגמאות, יוצאות מהכלל, אנו חייבים לשנות את דפוס החשיבה של היזם הישראלי: להמציא ומייד למכור ו”לרוץ לספר לחבר’ה”. כולנו זקוקים לשינוי סגנון חשיבה שיעדיף את הטווח הארוך והקמת ה-“נוקיה” הבאה בישראל על פני כמה מיליונים מהירים בכיס.
טור כלכלה של טוני גרגורי: למה תעשיית ההיי-טק, של ישראל, כבר לא ממריאה
טור כלכלה של טוני גרגורי: למה תעשיית ההיי-טק, של ישראל, כבר לא ממריאה

רק שתיים מתוך 100 החברות הישראליות הגדולות ביותר על פי דן אנד ברדסטריט, הנותנת שרותי מידע עסקי, קשורות לתעשיית ההי טק, למרות כל ה”רעש” על הצלחת תעשיית ההיי-טק הישראלית, עדיין לא הצלחנו להרים חברה בסדר גודל “נוקיה” הפינית עם 125 אלף עובדים ומכירות בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים. מדוע?

אי אפשר למצוא את הסיבה לכך, בהעדר משאבים טבעיים או הגודל הקטן של המדינה והאוכלוסייה. פינלנד, עם פחות מ-6 מיליון תושבים, היא בית לשתי חברות ענק עם מחזור כולל של יותר מ-100 מיליארד דולר; סינגפור, עם אוכלוסיה של פחות מ- 4 מיליון איש, בשטח זעיר, מוקפת במדינות מתפתחות היא המרכז לבנקאות בדרום-מזרח אסיה; שוודיה, עם 9 מיליון תושבים היא מרכזה של 5 מתוך 100 החברות הגדולות ביותר בעולם; הולנד, עם פחות מ-17 מיליון תושבים, מארחת 12 מתוך 100 החברות הגלובליות הגדולות.

הבעיה אינה הגודל או התנאים הכלכליים הפנימיים, אלא האמון של השוק הבינלאומי בנו.

הפורום הכלכלי העולמי, המדרג את המדינות מבחינה כלכלית ממקם את ישראל במקום ה-27. החדשנות, מקפיצה אותנו למעלה, אולם היציבות האזורית פוגעת בנו.

בעיני המשקיעים הבינלאומיים, כדאי להשקיע בחברת סטארט אפ (Startup), ישראלי, שזה בסופו של דבר קבוצה קטנה של אנשים יצירתיים שבמקרה חרום אפשר להטיס אותם ולהעתיק את הפעילות לחו”ל. אבל להשקיע בתשתית להקמת קונצרן בינלאומי, זה כבר סיפור אחר. מפעל, לא ניתן להזיז מעבר לטווח טילים, במקרה הצורך.

במצב כזה, יזמים ישראליים, מגיעים לחומת ברזל. עד השלב של גיבוש תיק מוצר שלם משתפים הגורמים הבינלאומיים פעולה, אבל לאחר מכן, פועלים להעביר למקום אחר את השלב הבא, שהוא הייצור שצפוי להכניס כספים ולספק מקומות עבודה לאורך שנים רבות.

סיפורה של תעשיית ההייטק, בישראל, מזכיר ניהול חווה חקלאית. החקלאי, מוציא את הפרות לשדה לאכול עשב, ואז לוקח מהן את החלב. למרבה הצער, אנחנו בסיפור הזה הפרה, ולא החקלאי.

חברת “אינטל”, היא דוגמה יוצאת מהכלל אשר מצביעה על הפוטנציאל המוחמץ. לאחר פיתוח השבב, הוחלט לבצע גם את הייצור בישראל, לא מעט בזכות מנהיגותו ועיקשותו של דב פרומן, ומהפירות הללו, אנו נהנים עד היום.

גם המיזם המתוקשר של “בטר פלייס” (Better Place), הוא דוגמה אשר בה היזם; שי אגסי, ושותפיו לפרויקט התעקשו להפוך את מדינת ישראל למובילה בתחום והצליחו לרתום לפרויקט את חברת “רנו”, בנקים מממנים וגורמים אחרים. אין ספק, כי הצלחתם תביא לתרומה עצומה לכלכלת המדינה.

על מנת שחברות אינטל, בטר פלייס, כבר לא יהיו דוגמאות יוצאות מהכלל, אנו חייבים לשנות את דפוס החשיבה של היזם הישראלי; להמציא ומייד למכור ו”לרוץ לספר לחבר’ה”.

כולנו, זקוקים לשינוי סגנון חשיבה אשר יעדיף את הטווח הארוך והקמת ה-“נוקיה” הבאה בישראל על פני כמה מיליונים מהירים בכיס.

_________

• הכותב, טוני גרגורי, הוא בעליה של חברת “קודה מילניום” ועוסק בייעוץ וליווי חברות וארגונים בתחומי ההיי-טק, תעשייה מסורתית, תעשיות ביטחוניות ועוד.

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

דילוג לתוכן