oreah_rega_001.jpg
430_id=1539_01.jpg
ניר השתחרר מהסמים, אבל עדיין משלם את המחיר
מאת | גלי רבי*
נושא המלחמה בסמים מעולם לא תפש כותרות. מידי פעם הוא הבזיק מתחתית הבאר, נושא בחובו נתונים מצמררים אודות האחוזים הגדלים בקרב הנוער הישראלי הצורכים סמים, ובאותה מהירות שהוא הופיע הוא גם נעלם.
נדמה, כי במדינה שיש איום ממשי לקיומה, הן מהבחינה הביטחונית והן מהבחינה הכלכלית, נושא כה חשוב נדחק לשוליים – וכך רצה מפלגה בשם “עלה ירוק” שנושאת וקוראת לשימוש בסמים ואף אחד איננו מתעורר משנתו וחושב שאולי דווקא את מפלגה זו יש לפסול במקום מפלגתו של בשארה וטיבי.
“הרשות למלחמה בסמים” היא הגוף הבודד המנהל מלחמה כנגד השימוש בסמים אך נראה, כי הם פועלים לבדם. התוכנית המצומצמת שכוללת הרצאות שטחיות על נזקי הסם לא מעוררת בהלה אצל אף אחד מבני הנוער ויותר מכך מציתה אצלם את הניצוץ להתנסות ולגלות את נפלאות הסמים בעצמם.
את ניר (שם בדוי) פגשתי דרך מכר משותף. בחברה העולמית ובחברה הישראלית בפרט יש סטריאוטיפ קבוע לגבי המכור לסמים. מדובר באנשים שהגיעו משכבות מצוקה והיו מעורבים בפשעים, בזנות, נשרו מהלימודים בגיל צעיר ומשם אפוא החלה ההתדרדרות לעבר התהום הזו של ההתמכרות לסמים קשים.
ניר, מנפץ למעשה את כל הסטריאוטיפ הצולע הזה – מדובר בבחור בעל אינטלגנציה גבוהה, ממשפחה טובה, מאחד היישובים המבוססים ביותר בארץ. ובכל זאת, נשאלת השאלה הקשה – מה גורם לילד בן 16 להרוס את חיו ולהתמכר לסמים?
ניר, איך החלה ההתמכרות שלך לסמים?
“היינו במסיבה של סיום כיתה י’ ואחד הילדים בכיתה הציע לי לעשן יחד איתו. הייתי מאושר מסיום שנת הלימודים והבגרויות ואמרתי ’למה לא?’, ויצאתי יחד איתו לעשן.
101X133_id=1539_02.jpg
אני בן אדם מאוד הרפתקן ותמיד רציתי לנסות סמים. ישבנו בחוץ ועישנו גראס. התחושה הייתה נפלאה, הייתי בעננים, מנותק מצרות היום-יום, מהלחץ, מההורים ומהלימודים”.
איפה המעבר הזה בין עישון הסם במסיבה לבין ההתמכרות לסמים קשים?
“לאחר סיום המסיבה הציע לי אותו בחור להגיע ל”ישיבה” שלהם פעם בשבוע בבית של אחד מחבריו והסכמתי בשמחה.
התחלתי לעשן, פעם בשבוע וככל שעברו הימים וחלף הזמן, התחלתי לעשן כמעט כל יום. באחת המסיבות שהייתה בה, אחרי כמה חודשים של עישון גראס, הגיע לידי הרואין שגרם לי להתמכרות קשה והרס אותי לגמרי”.
איך ההרואין השפיע עלייך? באיזה תחומים הוא הרס אותך?
“לא הייתי מסוגל להפסיק לצרוך הרואין, הייתי הולך בשעות הלילה המאוחרות למקומות מסוכנים לקבל מעט הרואין. הייתי גונב כסף מההורים כדי לממן לעצמי את הסם. הפכתי לבן אדם שונה – כמעט מפלצת, פרשתי מהלימודים, הפסקתי להיפגש עם חברים.
בשעות היום, הייתי יושב בחדר ללא כל מעש, ובלילה הייתי יוצא לחפש אחר מוכרי הסמים”.
והיום כמעט שנתיים אחרי, אתה מסוגל להצביע על שלב מסוים שבו לקחת את עצמך בידיים?
“ההורים שלי, התחילו להבין שמשהו איתי לא בסדר, הם סגרו אותי בבית ולא נתנו לי לצאת. כשהגיע ה”קריז” בשעות הערב לאחר שלא קבלתי את מנת הסם היומית הם הבינו בוודאות כי הבן שלהם התמכר לסמים. לאחר כמה ימים של הפעלת לחץ כבד מההורים שהיה מלווה בדמעות, כעס, תסכול וחוסר אונים פנינו יחד לרשות למלחמה בסמים שנתנה לנו תוכנית שיקום מפורטת”.
מה הייתה תוכנית השיקום?
“קודם כל הלכתי לקבוצת תמיכה, ראיתי שאני לא לבד במאבק הזה. למדתי להיעזר בכל אותם אנשים שהיו שם ולהגיד לא לפיתויי הסם. בנוסף לכך הייתי מגיע בקביעות ל”מרכז היום” שעמד על תוכנית ההיגמלות הסופית מהסם ונפגש עם פסיכולוגית פעמיים בשבוע”.
ניר, את הכתבה הזו קוראים בני-נוער החושבים לנסות להשתמש בסמים או נמצאים בשלב של תחילת ההתמכרות להם. מהם דברייך אליהם?
“הסמים השחיתו את הגוף והנפש שלי. אין לי בגרות, החברים שלי בצבא בעוד שאותי לא גייסו. אני מנהל מלחמה יום יומית עם עצמי לא להתקרב שוב לסמים. תהליך ההבראה הוא ארוך ולוקח שנים.
זה לא שווה את זה, אתם תנסו ובאותו רגע, זה ייתן לכם תחושה נהדרת ושנים רבות אחר כך תבכו על הרגע הזה. הסמים הופכים את הבן-אדם לאדם קטן, חסר תכלית, חיה שמחפשת כל היום את החומר הלבן ולא יותר מזה. הסם, לקח ממני את הרגשות והתחושות – לא אהבתי ולא שנאתי. הייתי עסוק בחיפוש מתמיד אחרי הסם”.
* הראיון מובא באדיבות אתר מגזין הנוער והצעירים הישראלים “לגוז” מהטובים ברשת הישראלית – לאתר לגוז.
Add Comment