מחקר חדש, באוניברסיטת בן-גוריון, שנערך ע”י דדי מרקוביץ, מגלה: כי נתון זה, גבוה פי 5.5 משיעור הסובלים מתסמינים קשים של פוסט טראומה בקרב כלל האוכלוסייה בישראל, העומד על ממוצע של כ-9.4%
כ-52% מעיתונאי ישראל, שסיקרו פיגועים, סובלים מהפרעה טראומתית חמורה
מחקר חדש, מגלה, כי כ-52% (אחוזים) מן העיתונאים בישראל, אשר סיקרו במהלך עבודתם פיגועים, סובלים מסימפטומים של הפרעה טראומתית חמורה, הדורשת התערבות קלינית. נתון זה, גבוה פי 5.5 משיעור הסובלים מתסמינים קשים של פוסט טראומה בקרב כלל האוכלוסייה בישראל, העומד על ממוצע של כ-9.4%. המחקר, שנושאו; “פוסט טראומה בקרב כתבים מסקרי פיגועים”, בוצע על ידי דדי מרקוביץ, במסגרת עבודת התיזה לשם קבלת תואר שני במחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון.
החוקר, מרקוביץ, קובע, עם זאת, כי היקף הסובלים מ-“פוסט טראומה” (Post-Traumatic Stress Disorder) בקרב העיתונאים, אינו שונה מזה שנמצא בקרב עמיתיהם האמריקניים, שנשלחו לסקר את המלחמה בעיראק.
“ניתן להעריך, כי החשיפה המוגברת של העיתונאים לטראומה נובעת מכך, שמוטלת עליהם משימה מוגדרת של עדות וסיקור. במסגרתה, הם נחשפים לפרטים רבים, שלעתים קרובות אינם נראים לעיני כוחות אחרים השוהים בזירה למטרות הצלה, בהם מראות של הרוגים ופצועים, דיווחים מבתי החולים וסיפורי קורבנות, שבהם העיתונאים, מתחרים ביניהם על ההתמקדות בטראומטי, בכואב ובמרגש”, מציין מרקוביץ.
מרקוביץ, מתריע, במחקרו, כי; “הצירוף של רמת פגיעה נפשית גבוהה ושל רמת מודעות נמוכה, אם בכלל, הן מצד העיתונאים והן מצד מערכות החדשות המעסיקות אותם, מעלה, חשש, כי הסיקור של אותם עיתונאים עלול לסבול מהטיות; “לאחר החשיפה לטראומה”, מדגיש החוקר; “אפילו בנושאים שאינם קשורים ישירות לפיגועים ואסונות, ואיש לא יבחין בכך. טיבן המדויק של הטיות אלה, יחייב מחקר המשך”.
במבוא למחקרו, מציין, החוקר, כי; “כתבים ישראלים, המסקרים פעולות טרור, חושפים עצמם לפגיעות נפשיות מדרגות שונות. ראשית, כמי ששוהים בזירות הפיגועים כ”עדים פונקציונליים”, שתפקידם מתמצה בהתרשמות מהזירות עצמן ובאיסוף מידע אודות המתרחש בהן. ושנית, כמי שהתגלו במחקר זה – שהוא ראשון בישראל – כסובלים מ-“דחק טראומתי משני” (PTSD) באופן שעלול להטות את הסיקור שלהם לאחר מכן, גם במשימות סיקור רוטיניות”.
המחקר, שבוצע בהנחיית ד”ר צבי רייך מן המחלקה לתקשורת של אוניברסיטת בן-גוריון, מלמד, כי בניגוד לצוותים אחרים, המגיעים לקו הראשון בזירות האסון מתוקף תפקידם, כגון; אנשי חילוץ והצלה, רופאים, פרמדיקים, עובדים סוציאליים, שוטרים, כבאים, אנשי זק”א ועוד – הכתבים הישראלים, לא זכו עד כה לטיפול נפשי רציני (למעט המקרה של כתבי גלי צה”ל).
המחקר הקיף 60 עיתונאים מתחומי סיקור שונים ב-עיתונות הישראלית (בהם; משטרה, צבא, בריאות, וכתבים אזוריים) שסיקרו אירועי טרור ומלחמה בשש השנים האחרונות. מרביתם נחשפו לסדרות ארוכות של פיגועים – בחלק מהמקרים למעלה מעשרה פיגועים לעיתונאי.
דדי מרקוביץ, משמש כעורך הראשי של רשת המקומונים של “מעריב” ומלמד במחלקה לתקשורת של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
Add Comment