תוצאות המחקר הנוכחי, של האוניברסיטה העברית, מראות באופן ברור, כי ’דיכאון’ מהווה גורם סיכון משמעותי לירידה בצפיפות עצם וכן, כי ’דיכאון’ קשור בהגברת הפעילות של תאים הורסי עצם (אוסטאוקלסטים, Osteoclasts).
חוקרי האוניברסיטה העברית, מצאו: דיכאון, מהווה גורם סיכון למחלת אוסטיאופורוזיס
מחקר חדש, מצא, כי דיכאון קליני, מהווה גורם סיכון משמעותי לירידה במסת עצם המביאה למחלת אוסטיאופורוזיס (Osteoporosis). החוקרים, פרופ’ רז ירמיה מן המחלקה לפסיכולוגיה ופרופ’ איתי באב ממעבדת העצם בביה”ס לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית, מצאו עוד, כי הקשר בין דיכאון לאוסטיאופורוזיס, חזק ביותר בנשים צעירות יחסית.
האוסטאופורוזיס היא המחלה הניוונית, הנפוצה ביותר בעולם המערבי. המחלה, מופיעה אצל אחת מכל 3 נשים ובאחד מכל 5 גברים מעל גיל 50 והיא מתבטאת בירידה בצפיפות העצמות ובהיחלשותן, ועקב כך הופעת שברים מרובים. במקרים רבים, גורמים השברים לנכות קשה ולסיבוכים העלולים להסתיים גם במוות.
“למרות הצטברות של עדויות לקשר בין דיכאון, ירידה ב-צפיפות עצם ואוסטואופורוזיס, ארגוני הבריאות בעולם, כגון; מכון הבריאות הלאומי בארה”ב ו-ארגון הבריאות העולמי, לא הכירו עד כה בדיכאון כגורם סיכון לאוסטיאופורוזיס’ עקב העדר מחקרים שכוללים מספר גדול מספיק של נבדקים” – אומרים הפרופסורים ירמיה ו-באב.
כדי לחקור את הקשר בין דיכאון, צפיפות עצם ופעילות התאיים שקובעים צפיפות זו במדגם גדול של נבדקים, קיבצו הפרופסורים ירמיה ו-באב נתונים ממספר גדול של מחקרים שהתפרסמו בנושא עד היום.
המחקר, שתוצאותיו התפרסמו החודש בכתב העת היוקרתי Biological Psychiatry, ניתח תוצאות של 23 מחקרים אשר נערכו ב-8 מדינות ושהשוו את צפיפות העצם בין 2,327 אנשים עם דיכאון לעומת 21,141 אנשים ללא דיכאון.
תוצאות המחקר הנוכחי, מראות באופן ברור, כי ’דיכאון’ מהווה גורם סיכון משמעותי לירידה בצפיפות עצם וכן, כי ’דיכאון’ קשור בהגברת הפעילות של תאים הורסי עצם (אוסטאוקלסטים, Osteoclasts).
כמו כן, גילו החוקרים, כי הקשר בין דיכאון לירידה בצפיפות עצם, גדול יותר בנשים מאשר בגברים ובמיוחד בנשים צעירות יחסית לפני הפסקת המחזור החודשי, יותר מאשר בנשים מבוגרות.
הקשר בין דיכאון לצפיפות עצם היה חזק במיוחד במחקרים שבהם נבדקו חולים עם דיכאון קליני על ידי פסיכיאטר לעומת מחקרים שנערכו בקהילה, שבהם נקבע המצב הדיכאוני על ידי שאלוני דווח עצמי.
“תוצאות המחקר, הנוכחי, תומכות בהכללת ’דיכאון קליני’ כגורם סיכון חשוב לאוסטיאופורוזיס, שהשלכותיו הן הצורך בעריכת מעקב צמוד אחרי צפיפות עצם וסמנים נוספים לאוסטאופורוזיס בחולי דיכאון” – אומרים החוקרים, מהמחלקה לפסיכולוגיה ממעבדת העצם בביה”ס לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית בירושלים.
Add Comment