נתניה בראשות מרים פיירברג-אכר, הפכה בעיני ללעג ולקלס בהתאם לידיעות המתפרסמות חדשות לבקרים; מבקר המדינה חוקר, נרצח עוד “מוכר למשטרה”, מנהלי בתי הספר קיבלו הוראה לא לדבר עם עיתונאים… ומה לא?
הצילו אותנו – נתניה טובעת / הטור האישי של הנתנייתי נסים גבאי
ככל שחולפים הימים וקדנציית מרים פיירברג-אכר, מתקדמת בתוך החומש השלישי המוקצבות לה בחוק, מרגישים תושבי נתניה כאילו והם בתוך אוניה מתנדנדת בין גלי הים הסוערים, והפחד מטביעה הופך יותר ויותר מוחשי. הכול רועד, הנוסעים כבר רטובים עד לשד עצמותיהם, והנה נשמעת קריאת הקברניט: “בשורה לנוסעים. ממשלת ישראל מקציבה לנו עוד מאה טון דלק מתנה על הישגינו הרבים – כעת נוכל להמשיך ולהפליג לעבר יעדים אינסופיים”.
האחד הביט בשני, התדהמה התערבבה בפחד של עצם ההימצאות על האוניה המתנדנדת – והקברניט מספר מעשיות על מתנות. “מישהו כאן השתגע?” זעק אחד הילדים. המבוגרים טמנו ראשיהם בכפות ידיהם, ושתקו. הידיעה שפורסמה המחישה לי בדיוק את סיפור האוניה המתנדנדת לה על הגלים הסוערים. תוכן הידיעה היה כדלקמן; “המשטרה העירונית – נתניה תשמש כפיילוט? “הקרן לידידות” אישרה 4 מיליון שקלים נוספים לתכנית הממשלתית “עיר ללא אלימות” המופעלת גם בנתניה. ראש העירייה פיירברג מבקשת: “רוצה שנתניה תהיה הפיילוט למשטרות העירוניות” (קקטוס).
נתניה בראשות מרים פיירברג, הפכה ללעג ולקלס ברחבי הארץ והכול בהתאם לידיעות המתפרסמות חדשות לבקרים: מבקר המדינה חקר אי סדרים במחלקת ההנדסה של העירייה, נרצח עוד “מוכר למשטרה”, מנהלי בתי הספר, קיבלו הוראה לא לדבר עם עיתונאים… ומה לא? אז מה הפלא שההסבר להגיע לנתניה, נמסר בערך כך: “סע מהעיר חיפה דרומה, כשתגיע לעיר חדרה – המשך עוד כמה קילומטרים וכשתשמע יריות – פנה ימינה, והגעת לעיר נתניה”.
מרים פיירברג -אכר, העיר נתניה הפכה בעיני ללעג ולקלס
למה נזכרתי בבעיות נתניה דווקא עם הידיעה שכאילו משהו טוב הולך לקרות עם התוכנית “עיר ללא אלימות”?
כי אחד ועוד אחד היו אצלי תמיד שניים. נדמה לי כי 81% מתושבי נתניה, טרם עברו בגרות במתמטיקה “כה כבדה”, אבל אלימות בכל פינה בעיר (כולל גנים ובתי ספר) ו”עיר ללא אלימות” – לא בבית ספרי.
פתאום, התחבר לי, חיברתי את העובדה שביבי שוב ראש ממשלה, ואת מי הוא אוהב הכי הרבה מבין ראשי הערים? ניחשתם, את מרים פיירברג. מי שכח את השמועות על כוונתו למנות אותה שרה בממשלתו? נו, אם יש 30, מה כבר איכפת לנו מעוד אחת למניין ה-31?!
כעת נישאר רק להמתין לקבלת הפרסים הבאים לעיר, הכול במסגרת המיסוך על המציאות הקורסת בעיר: פרס הניקיון, פרס הזהירות בדרכים, פרס היעילות, והשד יודע עוד אילו פרסים… העיקר שנתניה תיראה יפה בעיני הציבור.
מעניין שדווקא אנשי חינוך לא שמעו על הפתגם; “אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו”. העיר נתניה עם ראש העירייה הנוכחית, יכולים לדעתי לפאר ספר שלם שהקנקן מלא הפרחים, יככב בו בשער. ספר כזה יהיה בבואתה המלאה של נתניה; בחוץ פרחים ובפנים וואקום, במקרה הטוב. על “התוכן” נמשיך ונשמע כנראה במהדורות החדשות; “פקקים אדירים ביציאה מפולג. נרצח חבר ממשפחת הפשע הנתנייתית. וכהנה ידיעות “משמחות” שכל כלי תקשורת החפץ למכור מרכולתו לצרכניו – עט עליו כמו הנשר על טרפו.
אני נזכר ב”פרס הצטיינות”, שקיבלה (או שעמדה לקבל) עיריית נתניה על הפחתת הקטל בדרכים בעיר. אם הנושא לא היה כל כך כבד ורציני, כנראה, שהייתי מצטרף למקהלת הצוחקים והלועגים לנו. אז לפני שהתקשורת תקבל עוד בשורה על פרס או תגמול שקיבלה נתניה – הרשו לי להיכנס למקלט, למרות שטרם הושלמה הפצצה הגרעינית באיראן.
Add Comment