בחודש שעבר, קיבלנו בשורות טובות מרחוב קרליבך בעיר תל-אביב-יפו, בדמות התוכנית להצלת עיתון “מעריב” על ידי חברת הכשרת הישוב ובנק הפועלים; למען הגילוי הנאות אני חייב לציין שאינני נמנה עם קוראי עיתון “מעריב”; אני שייך לדור שגדל בבית על “ידיעות אחרונות”, לאחר מכן, עבר עם השנים להיות חסיד גדול של עיתון “הארץ”. והיום מאילוצים של חוסר זמן, מצליח להספיק לקרוא בבוקר רק את “ישראל היום”, כדי להישאר מעודכן באופן כללי במה שקורה.
הידיעה להצלת עיתון “מעריב” שימחה אותי לאחר שקראתי באתר ה”העין השביעית” כתבה בשני חלקים המתארת את הקשיים הכלכליים של מעריב, על הדרישה מהעובדים לקצץ בשכר ועל סכנת הסגירה המרחפת מעל העיתון.
לא הצלחת עסקיו הכלכליים של עופר נמרודי עומדים בראש מעייניי, כמו עתיד התקשורת הכתובה בישראל, אשר ללא ספק נלחמת על חייה.
לא לחינם, נאמר שמקצוע העיתונאי הוא אחד המקצועות החשובים ביותר הקיימים במשטר דמוקרטי. כפי שהטעים על כך תומס ג’פרסון, הנשיא השלישי של ארצות הברית ומהאבות המייסדים של האומה האמריקנית. שחיבר את הכרזת העצמאות של ארצות הברית, באחד ממכתביו; “חירותנו, תלויה בחופש העיתונות, אין להגביל אותה מבלי לאבד אותה”.
סגירתו של עיתון מעריב הייתה עוד מכה קשה לפלורליזם ולמגוון הדעות בתקשורת הישראלית; זאת לאחר שמסוף שנות ה-80 וראשית ה-90, קרסו ונסגרו בישראל לא מעט עיתונים חשובים כמו “דבר”, “חדשות”, “על המשמר” ועוד רבים וטובים.
ככל שיש יותר במות להשמיע דעות כך ייטב. גם לעיתונאים עצמם ולמקצוע העיתונות הדבר תורם! שכן ככל שיש יותר תחרות, כך יש יותר אלטרנטיבות מבחינת מקומות עבודה.
עובדי “ידיעות אחרונות” הם האחרונים שהיו צריכים לשמוח לאידו של היריב המסורתי “מעריב” ברגעי המשבר שלו, שכן ברגע שאחת המעצמות הזרות קורסת יכולת המיקוח שלהם פוחתת.
_________
*הכותב אדיר בנימיני, נתניה, הינו חבר מועצת עיריית נתניה, בעל תואר שני (M.A) במדעי המדינה מן האוניברסיטה העברית בירושלים.
Add Comment