זו הפעם הראשונה שסרט ישראלי זוכה בפרס הזה ◄ פרס סזאר (צרפתית: César du cinéma) הוא פרס האקדמיה הצרפתית לקולנוע (Académie des Arts et Techniques du Cinema), והוא מהווה את המקבילה הצרפתית לפרס האוסקר האמריקאי.
הסרט “ואלס עם באשיר” זכה בפרס (הסזאר) האוסקר הצרפתי לסרט הטוב ביותר
העדנה שבה לבמאי הישראלי ארי פולמן במאי הסרט “ואלס עם באשיר”, לאחר שהלילה, זכה בפרס הסזאר של האקדמיה הצרפתית לקולנוע בקטגוריית “הסרט הזר הטוב ביותר”, יצוין, כי לראשונה סרט ישראלי זוכה בפרס הזה. הסרט “ואלס עם באשיר” התמודד בתחרות האקדמיה הצרפתית לקולנוע מול הסרטים; “גומורה” של מתיאו גרונה האיטלקי, “שתיקתה של לורנה” של האחים ז’אן-פייר ולוק דרדן מבלגיה, ו”אל-דורדו” של הבמאי הבלגי בולי לאנרס.
“ואלס עם באשיר” סרט האנימציה התיעודי הישראלי של ארי פולמן, המאייר דוד פולונסקי והאנימטור הראשי יוני גודמן, זכה בפרס “הסרט הזר הטוב ביותר” בטקס הענקת פרסי “גלובוס הזהב, 2008” בלוס אנג’לס, והיה מועמד בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר, בפרס האוסקר בטקס שנערך ב-22 בפברואר השנה.
פרס סזאר (צרפתית: César du cinéma) הוא פרס האקדמיה הצרפתית לקולנוע (Académie des Arts et Techniques du Cinema), והוא מהווה את המקבילה הצרפתית לפרס האוסקר האמריקאי.
הפרס מוענק החל משנת 1976. טקס החלוקת הפרס נערך מידי פברואר בThéâtre du Châtelet בפריז.
הפרס קרוי על שם הפסל הצרפתי סזאר באלדאצ’יני (César Baldaccini) שפסלוניו מוענקים כפרס.
בשנת 2009, זכה הסרט ואלס עם באשיר בפרס הסזאר לסרט הזר הטוב ביותר והיה לסרט הישראלי הראשון שעושה זאת, לאחר שבשנת 2006 הסרט ללכת על המים היה מועמד בקטגוריה זאת.
על ואלס עם באשיר
ואלס עם באשיר הוא סרט אנימציה, דוקו-דרמתי מלחמתי, זוכה פרס אופיר משנת 2008. הסרט נוצר על ידי במאי הקולנוע הישראלי ארי פולמן. המאייר דוד פולונסקי והאנימטור הראשי יוני גודמן שיתפו פעולה ליצירת האנימציה. הסרט הוגדר על ידי יוצריו כסרט תעודה מונפש אך יש גם הסבורים, כי נכון יותר להגדירו כעלילתי, נוכח הסצינות הסוריאליסטיות שבו.
יצירתו של “ואלס עם באשיר” נמשכה ארבע שנים והופקה בשיתוף-פעולה ישראלי-גרמני-צרפתי. הסרט מתאר את חוויותיו של פולמן כחייל צה”ל בזמן מלחמת לבנון הראשונה ועלילתו נסובה סביב טבח סברה ושתילה. הסרט זכה ב-6 פרסי אופיר, ביניהם הפרס לסרט הטוב ביותר, הועמד לפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל קאן, וזכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים בסרביה.
זכה בפרס הסרט התיעודי של השנה מטעם איגוד הקולנוע התיעודי הבינלאומי. בדצמבר 2008 הוכרז הסרט כמועמד לפרס גלובוס הזהב בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר.
מקור השם בסצינה מתוך הסרט בה חייל צה”ל “רוקד” עם מא”ג בעת קרב בתוך העיר ביירות על רקע תמונת ענק של בשיר ג’ומייל, המנהיג הנוצרי שרציחתו הביאה לטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה.
העלילה
ארי פולמן היה בשנת 1982 חייל חיל רגלים בן 20. בשנת 2006 הוא נפגש עם חבר מתקופת הצבא המספר לו על סיוטים חוזרים הקשורים בחוויותיו מהמלחמה, בהם 26 כלבים מלאי זעם, רצים ברחובות שדרות רוטשילד בתל אביב, תוך כדי שהם רומסים כל העומד בדרכם, עד אשר הם מגיעים לדירתו.
הוא מסביר, כי בזמן מלחמת לבנון היה תפקידו לירות בכלבים בכפרים אליהם נכנסה מחלקתו, מחשש שאלו יעירו את התושבים בנביחותיהם והכלבים בחלומות הם 26 הנשמות של אותם הכלבים. פולמן מופתע, שלעומת חברו, אינו זוכר דבר מאותה תקופה, אך מאוחר יותר באותו ערב מופיע בזיכרונו חזיון מליל הטבח בסברה ושתילה שאינו מצליח לקבוע אם קרה באמת. בזיכרונו הוא וחבריו לשירות הצבאי חוזרים לרחובות העיר מרחצה בעירום בחוף הים של ביירות, לאור פצצות תאורה.
פולמן, ממהר להפגש עם חבר אחר משירותו הצבאי וזה ממליץ לו לשוחח עם אנשים אחרים שהיו אתו בביירות כדי להבין מה קרה שם. הסרט מלווה את פולמן בשיחותיו עם חברים, פסיכולוגית והעיתונאי רון בן ישי, ששהה בעיר ביירות באותה עת, כדי להיזכר מחדש בחוויותיו במלחמה.
בסופו של הסרט הוא נזכר שירה פצצות תאורה מעל מחנות הפליטים באותו לילה, ועם סיום הטבח ראה את הנשים והילדים שיצאו מהמחנה ממררים בכי. הסרט מסתיים בקטע מצילומי טלוויזיה ששודרו לאחר הטבח ובו נראות הגופות המוטלות במחנה.
סגנון
הסרט יוצא דופן בהיותו סרט תיעודי בטכניקת ההנפשה. הסרט משלב מוזיקת רוק משנות ה-80, גרפיקה וסצינות סוריאליסטיות יחד עם איור הדומה לקומיקס. כל הסרט עשוי בטכניקת ההנפשה הנקראת Cutout (מגזרות נייר), בתוכנת פלאש, למעט קטע קצר בסיומו בו מתועדות תוצאות הטבח בצילומי ארכיון של צוותי חדשות שהיו במקום.
ביולי 2008, הועמד הסרט לזכייה ב”פרס אופיר” בקטגוריית הסרט העלילתי הטוב ביותר, תוך מחלוקת בתעשיית הקולנוע על הכללתו בקטגוריה. זאת על רקע הגדרתו המקובלת כסרט תיעודי מונפש. אחת הטענות שהועלו היא שסרט תיעודי באנימציה אינו זכאי להתמודד בקטגוריית פרס אוסקר לסרט הזר, אף על פי שאין שום מניעה בתקנון האקדמיה האמריקאית לבחירת סרט כזה כמועמד.
בנוסף לקטגוריית הסרט הטוב, הועמד “ואלס עם באשיר” לזכייה ב”פרס אופיר” גם בקטגוריות הבמאי, התסריט, הצילום, העריכה, עיצוב פס קול, ועיצוב אומנותי. הוא זכה בסך הכל ב-6 פרסים.
ביקורות
בישראל, התקבלה התייחסותו של הסרט לנושא סברה ושתילה בתגובות מעורבות, אך כמעט כל המבקרים שיבחו את חדשניותו של פורמט הסרט ואת עיצובו. שמוליק דובדבני שיבח את הסרט וטען שהוא מנסה לעסוק בצורה חזיתית בשאלת האשמה הישראלית, שסרטים ישראליים משנות השמונים, כמו “שתי אצבעות מצידון”, לא העזו לגעת בה.
מאידך, המבקר מאיר שניצר כינה את הסרט “חמקמק” וטען שכמו סרטים רבים העוסקים בלחימה בלבנון, הוא מציג רק את דמות “הקורבן הצה”לי”.
ולבסוף הלילה (שישי) הסרט “ואלס עם באשיר” זכה בפרס ” בפרס הסזאר של האקדמיה הצרפתית לקולנוע”. על הסרט מתוך ויקיפדיה
Add Comment