פרופ’ נצר: האתר החדש שנחשף יהפוך גם הוא בעתיד לפארק לאומי ושמבקרים רבים ימשיכו לפקוד אותו ◄ ראש מועצה המועצה האזורית גוש עציון, רואה בגן הלאומי הרודיון, אתר היסטורי יהודי חשוב שיש להשקיע רבות כדי לשמרו
גילויים ב”קברו האבוד של הורדוס”: ארונות הקבורה של בני המשפחה ותיאטרון עם חדר אח”מים
ממצאים ארכיאולוגים חדשים נחשפו לאחרונה בהר ההרודיון, משכנו של המלך הורדוס ומקום קבורתו. הממצאים החדשים נחשפו על-ידי פרופ’ אהוד נצר מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית שגילה במאי 2007 את קברו של המלך הורדוס. בין התגליות החדשות: תאטרון עם חדר אח”מים ושני ארונות קבורה בהם נקברו כנראה אשתו של הורדוס ואשתו של ארכילאוס בנו. הממצאים החדשים מחזקים את ההשערה כי הקבר שנחשף בשנה שעברה הוא אכן קברו של המלך הורדוס.
הורדוס, מלך יהודה בין השנים 37 לפנה”ס עד ל-4 לפנה”ס, היה ידוע בזכות מפעלי הבנייה המזהירים שיזם והקים ברחבי הארץ, ביניהם: בנייה מחדש של בית המקדש והרחבת הר הבית, הקמתן מחדש של הערים שומרון ו-קיסריה, ובנייתו של מקום משכנו ומבצרו ולבסוף גם מקום קבורתו – ארמון ההרודיון, ששוכן 15 ק”מ דרומית לעיר ירושלים.
◄ המאוזוליאום של הורדוס
המאוזוליאום (מבנה קבר מפואר) בו שכן ארונו של הורדוס שוחזר השנה כמעט במלואו, לאחר שנחקרו הפריטים האדריכליים שנמצאו על גבי שרידי המבנה ומסביבו. מהשחזור עולה כי המאוזוליאום היה מבנה בן שתי קומות, בגובה 25 מטר, שנבנה על בסיס פודיום עם גג בדמות חרוט קעור, מבנה שתאם את מעמדו וטעמו של המלך.
פרופ’ נצר, טוען, כי ה”מאוזוליאום” נהרס על ידי הלוחמים היהודים שכבשו את האתר במהלך המרד הראשון נגד הרומאים בשנת 66 לספירה. “ארמון ההרודיון נבנה במטרה לשמש בשלב מאוחר יותר כמקום קבורתו של הורדוס אשר נדר בתחילת דרכו להיקבר במקום צחיח ומבודד. הורדוס בחר להקים את הארמון ולקבוע בו את אחוזת הקבר בהר ההרודיון כיוון שמקום זה משקיף על ירושלים וסביבותיה” – אומר פרופ’ נצר.
◄ ארונות הקבורה של בני משפחתו של הורדוס
בחפירה שהתקיימה השנה באזור המאוזוליאום נמצאו שרידים של שני ארונות קבורה נוספים בגוון לבן בהם כנראה היו קבורים בני משפחתו של הורדוס. הארון האדמדם של הורדוס שהוצג בשנה שעברה שוחזר עתה במלואו יחד עם הארון הגדול מבין הלבנים.
טיפול בסרקופג מעוטר. צילום: גבי לרון
למרות גילוי שני ארונות אלו משער פרופ’ נצר, כי הארון האדמדם, עם הרוזטות (עיטור עגול דמוי שושנה), הוא הארון בו נקבר הורדוס שכן ארון זה יוצא דופן בעיבודו, בליטושו הקפדני ובפשטותו האלגנטית.
בניגוד לארונות הלבנים, הארון האדמדם נותץ למאות שברים ופוזר בכל שטח המאוזוליאום. פרופ’ נצר, מעריך, כי בארון הקבורה הלבן, הגדול מבין השניים, שעוטר בדגמים צמחיים, נקברה מלתאקי (“השומרונית”) אשתו החמישית של הורדוס ואמו של בנו ארכילאוס.
מלתאקי, נפטרה ברומא מספר חודשים לאחר מות בעלה וסביר להניח, כי גופתה הוחזרה מרומא ליהודה והונחה בצד הורדוס. ייתכן שבארון השני נקברה אשתו השנייה של ארכילאוס, בנו של הורדוס, שמתה בשנת 5 לספירה, אך עדיין לא ניתן לומר זאת בוודאות.
◄ תיאטרון עם יציע כבוד בו עיטורים ייחודיים
לא הרחק מהמאוזוליאום נחשף תאטרון שיכול היה להכיל כ-650 עד 750 צופים. בראש אזור המושבים נמצא חדר גדול, מעין יציע כבוד, שממנו צפו המלך וידידיו הקרובים ביותר בהצגות. את קירות החדר מעטרים ציורים שמתוארכים לשנים 15 עד 10 לפני הספירה. ציורי הקיר צוירו על טיח יבש (סקו) ולא על טיח רטוב (פרסקו) שהייתה שיטת הציור המקובלת אצל הורדוס.
רק קטעים בודדים מציורי הקיר ששרדו על קירות החדר נחשפו עד כה. בין הציורים, שהיו מוכרים עד כה רק באזור קמפאניה באיטליה, ניתן לזהות קטעים המציגים חלונות עם תריסים דרכם ניבטות סצנות של נוף כפרי וכן פילסטרים (רכיב בניין אדריכלי דמוי עמוד הצמוד לקיר) מעוטרים בשילוב סטוקו (טיח מכוייר) וצבע. “התיארוך של ציורי הקיר, מעיד, כי בניית התאטרון נעשתה בסמיכות לביקורו בהרודיון של המצביא הרומאי והמשנה לקיסר מרקוס אגריפה בשנת 15 לפני הספירה” מסביר פרופ’ נצר. התאטרון, שני החדרים בשני צידיו וחדר האח”מים, נהרסו באופן מכוון בעת בניית החרוט – ההר המלאכותי שהקיף את הבניין העגול שעמד על ראש הגבעה.
◄ פרספקטיבה לעתיד
להערכת פרופ’ נצר חפירת האתר כולו תיקח עוד שנים רבות. בנוסף למאוזוליאום, כלל הארמון המפואר מעין “קאנטרי קלאב” ובו בריכת ענק, גני נוי, בתי מרחץ ותאטרון. הארמון היה הגדול מסוגו בעולם הרומאי בזמנו של הורדוס וניתן לשער שמדי שנה הגיעו אליו מאות או אלפי אורחים.
פרופ’ נצר, מקווה, כי האתר החדש שנחשף יהפוך גם הוא בעתיד לפארק לאומי ושמבקרים רבים ימשיכו לפקוד אותו. שאול גולדשטיין, ראש מועצה אזורית גוש עציון בירך היום על הגילוי והבטיח להמשיך לשמרו; “המועצה האזורית גוש עציון רואה בגן הלאומי הרודיון אתר היסטורי יהודי חשוב שיש להשקיע רבות כדי לשמרו.
פרופ’ נצר מביט בציור החלון של התיאטרון
בשנים האחרונות המועצה בראשותי פעלה רבות לשמר ולפתח את האתר באמצעות השקעה של מיליוני שקלים שחלקה הוקדש למשלחת החפירות בראשות פרופ’ נצר וחלקה הוקדש לפיתוח המתחם והעשרתו בהמחשות ובמיצג אור קולי.
במקביל, המועצה האזורית, משקיעה מדי שנה סכומים גדולים בפרסום וביחסי ציבור של האתר, השקעה המצטרפת למאמצי רשות הטבע והגנים”.
משלחת החפירות כללה את יעקב קלמן, רועי פורת ו-רחל צ’אצ’י-לוריס. עבודת השחזור של ארונות הקבורה נעשתה על ידי אורנה כהן וצוות המעבדה של מוזיאון ישראל סייע בחשיפת ציורי הקיר.
החפירות נערכו מטעם המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית ובסיוע החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה וכן בסיוע תרומות של יחידים, של יד הנדיב, ושל קרן המחקר של נשיונל ג’אוגרפיק. המועצה האזורית גוש עציון ו-רשות הטבע והגנים שיתפו פעולה עם משלחת החפירות. ממצאי החפירות יוצגו במוזיאון ישראל בשנת 2010.
סיפור החפירות באתר ההרודיון יפורסם בגליון דצמבר של מגזין נשיונל ג’אוגרפיק ב-32 שפות. הקרנת הבכורה של סרט תיעודי על החפירות “קברו האבוד של הורדוס” ישודר בארה”ב ביום א’, 23 בנובמבר, בערוץ נשיונל ג’אוגרפיק האמריקאי ולאחר מכן גם ב-166 מדינות נוספות.
Add Comment